אם אנו מסכימים שמוזיקליות נתונה לפרשנות , אז אדם א' לא יכול לומר לאדם ב' שהמגבר שלו לא מוזיקלי .
יש תוקף להסכמה על תיאורים של מאפיינים מדידים בלבד (הדגשה או הנחתה של תחומי תדרים, טווח דינמי , רעש , עיוות וכו') . תיאורי חוויות (מוזיקליות במקרה הזה) לעומת זאת הם תחום אפור יותר , ובהחלט יכול להיות מצב ששני אנשים יתארו חוויות שונות מאותו מגבר , או חוויות דומות משני מגברים שונים .
כזכור לך יהושוע הציב בזמנו את המוזיקליות של מגבר כגביע הקדוש של חוויית השמע , אך כשנדרש לכך לאחר ביקור הבית אצל אלדר , הוא התפתל בניסיון להגדיר את המאפיין הזה
אנחנו מסכימים שמוזיקליות נתונה לפרשנות , ואדם א' בהחלט יכול לומר לאדם ב' שהמגבר שלו לא מוזיקלי, בלי שייש לזה תוקף מדעי, אבל יש לזה תוקף של טעם.
זה כמו לומר שהאוכל במסעדה X הוא טעים, שבר רפאלי היא יפה, שהמונה ליזה יצירת אמנות גדולה וכו'.
לאף אחת מהאמירות האלה אין תוקף מדעי, קשה עד בלתי אפשרי להגדיר אותן, ובכל זאת הן שימושיות ומשמעותיות.
אפשר ללכת גם לתחום שבו יש למדידות הרבה יותר משמעות ישירה למציאות -- מכוניות -- אבל להתייחס ל"הנאה מהנהיגה". עבור אדם AAA, מכונית היא כייפית לנהיגה אם יושבים בה כמו במכונית מירוץ, היא מאיצה כמו מכונית מרוץ, תיבת הילוכים ידנית, כמובן, ההגה והגאז מהודקים ורגישים לכל ניואנס, והיא עושה רעש של מכונית מרוץ. עבור אדם BBB, זו תהייה מכונית איומה לנהיגה. הוא ירצה מכונית עם מושבים נוחים כמו ספות סלון, גם אם התאוצה שלה מאפס ל-100 היא ב-15 שניות הוא לעולם לא יתקרב לבדוק את זה, תיבה אוטומטית, הכל חלק ורגוע כמו חמאה, הנסיקה שקטה גם במהירות של 120 קמ"ש שלא עוברים אותה גם בכביש 6, ואפשר לשמוע את מערכת הסאונד הנפלאה ללא הפרעות.
אז AAA יכול לומר ל-BBB שהמכונית שלו ממש לא כייפית לנהיגה, ולהיפך, ושניהם יהיו צודקים, גם כשאפשר לאפיין את ההבדלים במידה רבה יותר מאשר בציוד אודיו, ועדיין, למרות שלאמירות האלה אין שום תוקף מדעי, יש להן תוקף על תקן תיאורי חווייה, והן עשויות להיות שימושיות לאנשים אחרים.
המאפיינים של "מוזיקליות" של ציוד אודיו קשה יותר להבחנה ולתיאור מאשר המאפיינים המאוד מובהקים וניתנים לתיאור ברור יחסית של מכונית, אבל אם מישהו נהנה מציוד א' יותר מציוד ב', אחת הדרכים להביע זאת בשפה היא לומר שציוד א' הוא "מוזיקלי" יותר מציוד ב'. זה לא
חייב להיות מלווה אפילו באבחנות ספציפיות יותר, ובטח לא במדידות, אלא זה סיכום של החוייה, ובעל תוקף
ככזה.
דוגמה נוספת: אם מישהו אומר ש"חם כאן בחדר", אין צורך לגבות את זה במדידה, ועלול להיות שתוצאות מדידה ייראו למישהו אחר (או אפילו לו עצמו) כטמפרטורה שקר לו בה, ובכל זאת יש לאמירה תוקף בשפת היומיום.
דוגמה נוספת: מבקר מסעדות -- אם הוא אומר שהאוכל במסעדה טעים (או להיפך), זו יכולה להיות סיבה עבור אנשים ללכת לשם ולהוציא כסף רב, במיוחד אם המבקר הוא של מישלין, או להימנע מהמקום. אותו דבר לגבי מבקר אודיו, שיכול לגרום לאנשים לקנות או להימנע מקניה על סמך חוויותיו -- THD=0.000001 לא יגרום לאף אחד לרוץ לקנות את המגבר, אבל אם המבקר אומר שהוא מקבל חוייה שהמבצע יושב אצלו בחדר, כן ירוצו לקנות, למרות שזה בלתי מדיד לחלוטין. יש לזה תוקף כי גם אנשים אחרים יכולים בחלק מהמקרים לקבל חווייה דומה.
כל הגישה שלך, שהתבטאות לגבי ציוד היא בעלת תוקף רק אם ניתן לגבות אותה בצורה מדעית, היא שגויה מעיקרה בהקשר של שימוש של בני אדם בשפה.
