גם אני הייתי רוצה את הגודל - אבל ממש לא בפרופורציות שיש לרן מויאל. וכוונתי, החדר שלו איננו מלבני בצורת קופסת נעליים שאלו הן הפרופורציות של חדר ייעודי או סלון משפחתי שכל אודיופיל צריך לשאוף אליהן. לכן, מצויין עשה רן מויאל שהבין כבר לפני כארבע שנים שהטכנולוגיה שבבסיס האקוסטיקה האקטיבית יכולה לעבוד מאוד לטובה בחדר שלו. אחרי ששמעתי חוור ושמעתי השתכנעתי והעתקתי את הפתרון הראשי - קודם לינגדורף ויחד עם רן צללנו שנינו להרפתקאת הטרינוב. הוא השלים את המסע בתוצאות מהממות. אני עדיין לא.
ותודה מעומק הלב לרן מויאל שעדכן אתמול את החוויה שלי עם הטרינוב מרחוק ויצר שיחוק די מוזר - אבל שעובד מעולה ומאוד מאוד קולע לטעמי. לשיחוק הזה קוראים אול צ׳אנל סטריאו - זו הדמייה שנמצאת בכל רסיבר קולנוע ביתי ב-200 דולר אבל לא בפרוססור של לינגדורף וגם לא בפרוססור של טרינוב. אבל העובדה שההדמייה הזו לא קיימת, לא אומר שאי אפשר ליצור אותה. והתוצאה נפלאה. שמעתי אתמול את יהודה פוליקר בהופעה חיה עם ״פחות אבל כואב״ ביו טיוב בביצוע מצויין מ-2019. זה השיר שהכי אהוב עלי ברפרטואר של פוליקר, ואתמול בערב אחרי שרן מויאל ביצע את הקסם, הרגשתי כאילו אני חוזר בזמן ליום חמישי לפני שבועיים, להופעה החיה של פוליקר וגידי גוב בבריכת הסולטן. הסלון שלי נעטף בסאונד ממכר שבקע מ-4 רמקולים. זה היה זה, אבל ממש.