מוזיקליות VS דיוק

  • פותח הנושא פותח הנושא Audionut
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך

לא שאלתי מה הוא שילם
שאלתי מה המחיר מחירון
כי לפי ההגיון שלי בארץ יש מיסים שמכפילים את מחיר המוצר שנמכר בחו"ל( לפחות) מה שכמובן גורם לו להיות יקר בצורה דמיונית.
לא. בייחוד בדאקים, למיטב זכרוני, אין מיסוי שאמור לייקר מאד את המוצר. אפשר להגיע יחסית בקלות למחירי חו"ל, וזה נהיה קל יותר ככל שהמוצר יקר יותר. והשאר- עניינו של היבואן.
לפעמים הבעיה היא לא במיסוי כאן אלא במחירי ייצוא של החברה. למשל, קיימברידג אודיו הייתה ידועה בתימחור יקר לייצוא וכפועל יוצא המחירים שלהם במדינות שהן לא אנגליה. נדמה לי שכנ"ל פרואק. בנוסף, מתח הרווחים שם קטן בהרבה בגלל שהמוצרים זולים יותר, אז בדרכ ליבואן אין מאיפה לחתוך.

מוותרים על 18% על חשבונם? אם כך כמה זה עולה להם? לא פלא ששני יבואנים בתחום אמרו לי שבהיי אנד מספיק למכור דבר אחד ואפשר לנוח שבועיים, גם אמרו לי שבסטריאו הכללי השוק מת. תחום לעשירים או עשירון 8 ומעלה שמוכנים לשלם משכורת או שתיים חודשיות ממוצעות על פריט אודיו רגיל רק ממותג כמו שצריך.
ערן, מעולם לא הבנתי את הטיעון של המע"מ.
הוא תקף הרי לכל מדינה שאינה מדינת המקור של החברה. אז המשמעות של לתת "מחיר חו"ל + מע"ם?" אם חו"ל הוא לא מדינת המקור?

בנוסף, אם יותר לי ללוות קנטרנות מעמיר - לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד. מן הסתם אם יבואן עושה 100,000 ש"ח על מכירה, הוא יכול לנוח שבועיים. ועוד מן הסתם - ישראלים נמשכים למותגים, בכל תחום כמעט. אז אם הבאתי מותג טוב, יהיה לי קל יותר למכור. רואים את זה ביין, בסטראו ובאופנה. נו, אז?

ראשית, איך זה קשור לדיון?
שנית, אתה מדבר עם יבואנים של היי-אנד שמעניין אותם לעשות מכה ולנקנק עשירים. דבר עם יבואנים שמביאים גם ציוד שהוא פחות מהיי-אנד, מבטיח לך שתראה שגם הם מוכרים - הכל בין אלגזי ליבואני האודיו שמבקרים בפורום. ולא נראה לי שהם יכולים לנוח שבועיים בין מכירה למכירה.
 

ריטייל זה מחיר רשמי לצרכן, לא ליבואן. כמה זה עולה להם? בסופו של יום יבואן משלם מעבר לעלות המוצר עצמו גם עלויות הובלה ומיסים וכל מיני אלו הוצאות נילוות, על מחיר עלויות סופי יכול לעשות 50-100 אחוז רווח, ויש כאלו שעושים גם 500 אחוז רווח ואף מעבר, זה כבר תלוי בגורם שנקרא חזירות.
 
לפי הסטטיסטיקות בפוסט קודם, בין 0.1% ל־1% מהאוכלוסייה העולמית קונים מכשירים במחירים משמעותיים. הנתון הזה כולל גם מדינות נחשלות ואזורים נחשלים בתוך מדינות מפותחות, כך שנראה סביר להניח ש־1% הוא אפילו הערכה נמוכה.

נניח מודל פשטני מאוד, שלפיו סדר גודל של 1% מהאוכלוסייה בתחומי הקו הירוק קונה ציוד אודיו במחירים משמעותיים: שלושה מכשירים (נגן + רסיבר + רמקולים) בגיל 21, אחרי הצבא, ומאז ועד מותם, או עד גיל 61, מחליפים מכשיר אחד בכל 10 שנים. כמובן שיש כאלה שלא מחליפים כלל, ויש כאלה שקונים ומחליפים יותר מכשירים בתדירות גבוהה יותר, כולל כבלים משמעותיים, racks ואמצעי שיכוך, וכמובן פטיפונים, זרועות, ראשים, מכונות לניקוי תקליטים, פונו סטייג'ים, סטרימרים, DACs, אינטגרייטדים, קדם־מגברים ופאוור או מונובלוקים, סאבים, RC, ריבוי רמקולים לסראונד, אוזניות ועוד.

לפי המודל הזה, Claude מעריך שנמכרים כ־8,000 עד 10,000 מכשירים בשנה, כלומר בערך 650 עד 850 מכשירים בחודש. אבל אין לנו סדר גודל כזה של יבואני ציוד משמעותי. Claude מצא 40 כאלה בחיפוש קצר, אז נניח שיש 50. בממוצע יוצא שכל יבואן מוכר כ־13 עד 17 מכשירים בחודש, אבל יש לציין שטרייד‑אין מפחית חלק מהרווחיות, כך שקניות כאלה צריכות להיחשב כאחוז מסוים ממכשיר, לא מכשיר שלם, וצריך גם להביא בחשבון קניות יד שנייה שאינן כרוכות במעורבות של היבואנים, ולגבי אלה אין סטטיסטיקות.
 
ריטייל זה מחיר רשמי לצרכן, לא ליבואן. כמה זה עולה להם? בסופו של יום יבואן משלם מעבר לעלות המוצר עצמו גם עלויות הובלה ומיסים וכל מיני אלו הוצאות נילוות, על מחיר עלויות סופי יכול לעשות 50-100 אחוז רווח, ויש כאלו שעושים גם 500 אחוז רווח ואף מעבר, זה כבר תלוי בגורם שנקרא חזירות.
והפוסט הזה תורם לנו איך? וחשוב מכך - קשור איך? למה אתה מתייחס? על מה אתה עונה? איפה שוזרים אותו בזרימה של השרשור?

משה, תעשה לי ילד.

אגלה לך סוד, אגב: גם את מחיר הריטייל הרשמי - היצרן קובע.
 

ראשית ברוך הבא. מקווים שתישאר.
שנית, לא הייתי מסיק מסקנות כל כך מהר על האתר כולו בגלל איזה פוסט “תוסס“.
אני עוקב כבר שנה.
זה קבוע מגיע למקומות האלו.
 
יהיה מעניין להשוות בבליינד טסט WiiM Ultra עם Cascade
 

לפי הסטטיסטיקות בפוסט קודם, בין 0.1% ל־1% מהאוכלוסייה העולמית קונים מכשירים במחירים משמעותיים. הנתון הזה כולל גם מדינות נחשלות ואזורים נחשלים בתוך מדינות מפותחות, כך שנראה סביר להניח ש־1% הוא אפילו הערכה נמוכה.

נניח מודל פשטני מאוד, שלפיו סדר גודל של 1% מהאוכלוסייה בתחומי הקו הירוק קונה ציוד אודיו במחירים משמעותיים: שלושה מכשירים (נגן + רסיבר + רמקולים) בגיל 21, אחרי הצבא, ומאז ועד מותם, או עד גיל 61, מחליפים מכשיר אחד בכל 10 שנים. כמובן שיש כאלה שלא מחליפים כלל, ויש כאלה שקונים ומחליפים יותר מכשירים בתדירות גבוהה יותר, כולל כבלים משמעותיים, racks ואמצעי שיכוך, וכמובן פטיפונים, זרועות, ראשים, מכונות לניקוי תקליטים, פונו סטייג'ים, סטרימרים, DACs, אינטגרייטדים, קדם־מגברים ופאוור או מונובלוקים, סאבים, RC, ריבוי רמקולים לסראונד, אוזניות ועוד.

לפי המודל הזה, Claude מעריך שנמכרים כ־8,000 עד 10,000 מכשירים בשנה, כלומר בערך 650 עד 850 מכשירים בחודש. אבל אין לנו סדר גודל כזה של יבואני ציוד משמעותי. Claude מצא 40 כאלה בחיפוש קצר, אז נניח שיש 50. בממוצע יוצא שכל יבואן מוכר כ־13 עד 17 מכשירים בחודש, אבל יש לציין שטרייד‑אין מפחית חלק מהרווחיות, כך שקניות כאלה צריכות להיחשב כאחוז מסוים ממכשיר, לא מכשיר שלם, וצריך גם להביא בחשבון קניות יד שנייה שאינן כרוכות במעורבות של היבואנים, ולגבי אלה אין סטטיסטיקות.
הפעם נהניתי מהתחקיר שלך רק לא הבנתי את המסקנה מהפסקה האחרונה, האם חנויות שעובדות בעיקר עם ציוד ביניים דו ערוצי מצדיקות מבחינה כלכלית את קיומן?
 

הפעם נהניתי מהתחקיר שלך רק לא הבנתי את המסקנה מהפסקה האחרונה, האם חנויות שעובדות בעיקר עם ציוד ביניים דו ערוצי מצדיקות מבחינה כלכלית את קיומן?
ואגב, לא בכדי. גם אותי זה הרשים אם כי המספרים נשמעים מוזר.
אני חושב שלעמיר יש מחשבה יזמית מרשימה. אם במקום לזיין פה את השכל ימים כלילות, היה מפנה את האנרגיה להרים משהו, רק המחקר שוק לפני שהיה מתחיל, היה שם אותו ביתרון מול כל המתחרים. אבל אנחנו אנשים זקנים כבר.
אולי התולעת תפתיע...
 
הפעם נהניתי מהתחקיר שלך רק לא הבנתי את המסקנה מהפסקה האחרונה, האם חנויות שעובדות בעיקר עם ציוד ביניים דו ערוצי מצדיקות מבחינה כלכלית את קיומן?
אני לא חושב שניתן להסיק מסקנות ברמה הזו מהמודל הפשטני הזה, גם כי אין הפרדה בין רמות הציוד ומספר הערוצים, ובעיקר כי מדובר בממוצעים.

אם נזניח את ענייני הטרייד אין למיניהם, זה שהממוצע יוצא שכל יבואן מוכר כ־13 עד 17 מכשירים בחודש לא אומר שחנויות מצדיקות את קיומן, כי:
  1. זה ממוצע, כלומר מניח שהתפלגות המכירות היא אחידה, אבל בפועל רוב הסיכויים שחלק קטן מהיבואנים מוכר הרבה יותר מאחרים, כך שהם יותר ממצדיקים את קיומם, ולכל האחרים לא נשאר הרבה.
  2. אפילו אם היינו כוללים מחירים ואחוזי רווחים במודל הזה, עדין אין כאן את המאזן בין הכנסות להוצאות. גם אם מישהו קונה ב-500 ומוכר ב-1000, עדיין יש לו הוצאות על העסק שכמה מכירות כאלה לא מכסות אותן. אפילו רק שכירות של המקום, למשל, יכולה בקלות לזלול את הרווח מיותר מ-20 מכירות כאלה.
צריך ללכת, עוצר כאן. אין לי זמן לבדוק מה שכתבתי. אולי יש כאן שטויות. אני בדרך כלל בודק.
 
וואי, אחי. מפתיע. תכין את הכדור האדום. אני בדרך.
יש לי רק אקמול בבית נשמה
 

יהיה מעניין להשוות בבליינד טסט WiiM Ultra עם Cascade
אם אתה מדבר על יכולות הDAC , זה משעמם ולא מעניין בכלל. יש לי כזה שמשמש כסטרימר, הדאק שלו מגוחך.
*בתור סטרימר הוא מצויין פלוס למחירו.
 
אם אתה מדבר על יכולות הDAC , זה משעמם ולא מעניין בכלל. יש לי כזה שמשמש כסטרימר, הדאק שלו מגוחך.
*בתור סטרימר הוא מצויין פלוס למחירו.
אוקיי אז DAC אחר במחיר סביר נגיד עד 10K
כי קשה לי לדמיין מה ה Cascade מסוגל להציע בזכות בפער כזה עצום במחיר
מין הסתם לא שמעתי ציוד ברמה כזאת בחיים
 
אוקיי אז DAC אחר במחיר סביר נגיד עד 10K
כי קשה לי לדמיין מה ה Cascade מסוגל להציע בזכות בפער כזה עצום במחיר
מין הסתם לא שמעתי ציוד ברמה כזאת בחיים
גם אני לא מכיר וגם לא שמעתי ציוד קצה כמו שצריך.
אבל לא צריך ללכת כל כך רחוק
הדאק של WIIMULTRA לא מתקרב לאיכות של HEGEL HD11 הקשיש שהיה לי בזמנו
ובטח לא מתקרב לMOONAUDIO 280D שיש לי כיום.
2 הממירים ביחד RETAIL PRICE לא מגיעים ל10K$ אולי לחצי מזה.
 

בלי צחוק, בזמנו כשהייתי עם ה MSB Select 2 !
הייתה תקופה מסוימת שבה נשארתי זמנית בלי סטרימר, בעקבות זמן המתנה לציוד אחר...

אז לקחתי באופן זמני את ה WiiM Ultra שיש לי בחדר השינה...
יש לי שניים כאלה בבית, ובנוסף Eversolo משהו בחדר העבודה, ופשוט חיברתי את ה WiiM כמקור דיגיטלי לפאקינג MSB Select 2.
האמת? הופתעתי מאוד...
כ DAC בפני עצמו
ה WiiM פח אשפה...
אפילו כשניסיתי בזמנו לחבר אותו ישירות לפרוססור שהיה לי, התוצאה הייתה מבחינתי פשוט דרקקק. דקה, שטוחה, דיגיטלית וחסרת עומק...

אבל ברגע שהוא שימש !רק!כטרנספורט והזין את ה מפלצת הזו MSB Select 2, הסיפור השתנה לחלוטין...

וזה בעיניי אומר הרבה על ה Select 2.
מדובר ב DAC ברמה כל כך קיצונית, עם ארכיטקטורה, ספקי כוח, שעון ועיבוד דיגיטלי ברמה כל כך קיצוני, שהוא ידע לקחת מקור דיגיטלי צנוע וצעצועי מאוד ולהוציא ממנו תוצאה שלא היה שום קשר בינה לבין מה ששמעתי מאותו מכשיר בפני עצמו...

כמובן שאני לא טוען שאין משמעות לטרנספורט טוב, חשוב!...
יש, ובהחלט שמעתי הבדלים גם במערכות ברמה הזו... אבל ה MSB Select 2 המחיש לי בצורה הכי ברורה עד כמה DAC אמיתי ברמת על חלל אמיתי וקיצוני ברמה ככ פסיכית, יודע לשלוט בשרשרת, לנקות רעשים, לשמור על התזמון ולהחזיר את המוזיקה למקום שבו היא נשמעת טבעית, עמוקה, שקטה וחסרת מאמץ.
ה Select 2 הוא באמת יצירת מופת.
אחד מאותם רכיבים נדירים שגורמים לך להבין עד כמה רחוק אפשר לקחת דיגיטל, ועד כמה הפער בין DAC מצויין ומשובח גם ברמות סופר גבוהות שהיו לי, לבין DAC ברמה כה טוטלית, יכול להיות פשוט תהומי.

וה Cascade טוב דרמטית, משמעותית ברמה כ"כ קיצונית מה Select 2...

אז....
Screenshot_20260708_203709_WhatsApp.jpg
 
אל תשווה דאק שבתוך מכשיר כמו ווים אולטרא, טוב ככל שיהיה, לדאק כמכשיר נפרד עם ספק כח נפרד (וכל מה שמשתמע מכך).
בתור מכשיר סטרימר כולל הווים הוא סוף, אבל אפשר לעלות איתו למעלה. קל.
 
יש לא מעט DACים עם הפרדה כזו או אחרת שהתאכזבתי מהם...
עצם ההפרדה בין יחידות, המורכבות והמחיר הגבוה הם ממש לא סימוכין לתוצאה טובה או ראויה...

ומצד שני, דווקא פתרונות זולים, פשוטים וצנועים בהרבה הצליחו לא פעם להפתיע אותי מאוד בתוצאה הסופית..
 

בASR טוענים( וGPT תומך)
שכל ה DACs כמעט נשמעים אותו הדבר אם ה Snr שלהם הוא מעל 120 מה שיש גם בDAC של כמה מאות דולרים פלוס רוב השבבים שבהם משתמשים הם בייסקלי אותו הדבר כמו של ESS או AKM
בגלל זה בליינד טסט הוא מעניין
 

Back
למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור