בין אופי להנאה: האופן בו תכונות אישיות מעצבות את היכולת שלנו ליהנות ממוסיקה

  • פותח הנושא פותח הנושא dtown
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך

שנ
והשאלה הייתה פשוטה מאוד:
האם ייתכן שחלק מהחוויה, גם באודיו, מוכתב לא רק ממה שיוצא מהרמקול, אלא מהאופן שבו המאזין ניגש להקשבה?
זה נכון לכל חוויה, וקשור לאיך שאנחנו חווים את העולם. מה בין זה לבין אודיופיליה לבין הפורום הזה? אז מה המטרה של השאלה הזאת?

בוא נתחיל מהתשובה, שבטוח ששנינו נסכים עליה:
ברור שהחוויה מוכתבת גם מהלך הרוח של המאזין ברגע שהוא ניגש להאזנה. מרוצה?

אבל בוא נשאל שאלות דומות, שהתשובה להן תהיה זהה:

"האם ייתכן שחלק מהחוויה במסעדה איכותית קשורה ללא רק ממה שעל הצלחת על מהאופן שבו הסועד ניגש לארוחה?"
כן.

"האם ייתכן שחלק מהביצועים בספורט קשורים לא רק למידת האימונים ולתזונה של הספורטאי, אלא גם למצב הרוח שבו הוא ניגש למשחק?"
כן.

"האם מידת ההנאה מסרט קשורה גם לאופן שבו ניגש הצופה לסרט, ולא רק לסרט עצמו?"
כן.

מה אתה בא להגיד פה? "תהיו חיוביים, אל תהיו נרגנים, ותהנו יותר ממוסיקה?" מסר שטחי וחסר משמעות, שאינו קשור לתחביב. כמו שאמר הסנגור הגדול שלך, ליבת התחביב היא האזנה קריטית לסאונד של מערכת והשיפור של המערכת. לכן, אודיופיל צריך לדעת לנטרל את המצב הרגשי שאיתו הוא מגיע, כשהוא ניגש להאזנה קריטית. טריוויאלי? מאד. קורה במציאות? לא תמיד, תלוי כמה מנוסה האודיופיל.

אתה יכול לקחת את זה צעד אחד קדימה, ולהגיד: "אולי במקום להתעסק בכבלי חשמל, תפתחו את העולם המוסיקלי שלכם?" זה טיעון יותר ישיר, שישים אותך למרבה הצער באחד המחנות. אבל ניסית להיות זהיר, ולהגיד את זה, מבלי להגיד את זה. ואז יצאתי עלייך. כי, כמו שנמר אמר, זה פאסיב אגרסיב של.... אשכנזים.
ועל זה אני בשמחה אענה לך, אם תרצה. לא באופן מתלהם, אלא באופן רציני וכן - לגביי, באופן אישי.



שים לב מה לא עשית עד עכשיו:
  • לא הפרכת מחקר אחד.
איזה מחקר?
  • לא התמודדת עם הטענה שביקורתיות כרונית פוגעת בהנאה.
אתה צודק. גם חרשות פוגעת בהנאה. מה שאתה מפספס, יקירי, היא שמהות התחביב אינה ביקורתיות כרונית אלא רצון להתקדם. ביקורתיות כרונית זה מאפיין אישיותי, לא מאפיין של התחביב. ואת זה היית יודע, אם היית בתחביב.

  • לא הסברת למה הפסיכולוגיה לא רלוונטית לחוויה אסתטית.
היא לא רלוונטית כי היא לא קשורה לתחביב, מה גם ש"ביקורתיות כרונית" יכולה לבוא מהרבה סיבות, כגון:
- המערכת באמת לא נשמעת טוב
- האודיופיל עוד לא יודע מה חשוב ומה לא
- האודיופיל לא מצליח להגיע לתוצאה שהוא מחפש.

כן, ישנם מקרי קצה שבהם האנשים עסוקים בלראות מה לא בסדר. זאת בעיקר תכונה של אנשים פחות מנוסים. אבל הביקורתיות הזאת היא לאו דווקה מבנה אישיותי, אלא בהרבה מקרים - תוצאה של חוסר ניסיון בתחביב. ואת זה היית מבין, אם היית אודיופיל מנוסה.

אני ממשיך על אותו קו:
גם במערכת שנשמעת אחלה, אבל משהו אחד מפריע בה - קח לדוגמא גל עומד בבס - זה לא נותן מנוח, ולא ניתן להנות מהאזנה בלי לפתור את זה.

לעומת זאת, מגבר שהוא קצת איטי מדי, או לא מספיק מפורט - עדיין יכול לתת חווית האזנה מצויינת. באשר לאם האודיופיל יסתפק בזה, או יתאבסס על להחליף אות, זה דיון אחר. אבל בשורה התחתונה, אתה שם את כל הבעיות ה"אודיופיליות בסל אחד, וקורא להן: "ביקורתיות כרונית". אם היית אודיופיל, לא היית עושה את זה.

במקום זה בחרת לטעון שאני "לא מבין באודיופיליה", כאילו זה כשלעצמו מפריך טענה על נפש האדם. זה לא.
זה רק מחליף דיון אחד באחר. זה אולי נוח יותר לך, בעיקר פחות מאיים עליך.
אמרתי לך, אף אחד לא מאיים עלי בתחביב הזה. בטח שלא אתה. אבל אתה יכול להמשיך לחזור על זה, אם אתה רוצה. זה פשוט לא יעשה את זה נכון.

מעניין הוא שאתה אפילו מודה שיש לך עכשיו חוויה של תסכול, אגרסיביות ועייפות מהמערכת.
ואיכשהו, גם אז, לא עולה בדעתך האפשרות שהחוויה היא לא רק פונקציה של ציוד, אלא גם של מצב תודעתי.
אה.... סליחה. אז בעצם אתה אומר שהגל העומד שיש לי בדירה החדשה + ההד הנוראי באזור המיד, הם פונקציה של מצב תודעתי? :) :) :)
אחי, אתה שבוי בתיאוריות שאתה מלהג. צר לי:).

וזה בדיוק הפרדוקס שעליו נכתב המאמר.

אתה לא חייב להסכים איתי.
אבל כל עוד אתה עונה על מי אני במקום על מה נטען, אתה לא מנהל דיון, אלא מגן על הטריטוריה שלך, כאילו היו אלה מפעלי הזיקוק שעד לא מזמן נשקפו מבעד
אני מגן על אנשים שיש להם תחביב לגיטימי מפני פירסום של מאמר שיתן לדבילים שטוענים שאין הבדלים בין מגברים, לגיטימציה לטעון את זה. (ולא אמרתי שאתה אמרת את זה.)

לחלונך.

וזה בסדר.
רק אל תבלבל בין הגנה להפרכה.
אני מגן ולא מפריך, בגלל שלא העלית אף טענה שדורשת הפרכה. הטענות שלך הן דעות. אי אפשר להפריך דעה.

אני מבין שהמאמר הזה לא טעה במקרה שלך, אלא פגע בול בפוני, במקום שלא רצית שיגעו. וזה לא רק כואב לך אלא גם שורף. מאד.
כפי שכתבתי, נתמוך בך, גם ברגעים הקשים.
תראה, אתה מתאמץ להוציא ממני תגובות מתלהמות, אבל המאמר הראשוני שלך היה מספיק.כל ההתגרויות כמו זאת כבר מעלות גיחוך.

בוא נחזור לדבר לגופה של טענה. אתה אומר: "רצון לשיפור הסאונד שבה על חשבון הנאה ממוסיקה = ביקורתיות כרונית".אני הגבתי לטענה שלך. מחכה לתגובת הנגד.

ואגב, הסיפור עם הסוכן AI, זו המחמאה הכי גדולה שיכולת לתת לי. זה בערך כמו להחמיא לבחורה שהיא לא נראית מאופרת. תשאל את נמר.
בסדר חמוד. תהנה ממנה.
 
ממש לא.
הדרך שלי שונה לגמרי מהדוגמא שהעלתי.
לא התקפתי. שאלתי בתום לב.

לקחתי מקרה די קיצוני שספק אם קיים רק בשביל להביע עצמי בכך שכל דרך שפלוני בוחר היא שלו ולא של אף אחד אחר,
כן, אבל אתה מבין, לקחת מקרה קיצוני מהסוג שלדעתי כמעט שלא קיים. לכן היה לי מעניין לדעת אם אתה שם.
אני מייחס חשיבות תת אפסית להגדרות עצמיות שכל אחד מלביש על עצמו או/ו על אחרים.
חדמ"ש.
 

לא נדרש מאמץ מיוחד כדי לשים לב שבמקום שתתמודד עם הטענות שבמאמר
הוא כן הציע מחשבה שכנראה גרמה לך חוסר נוחות עד כדי פלצות: שלפעמים הבעיה לא בציוד שהחלפת, אלא באופן שבו אתה ניגש להקשיב, ובנטייה שבולטת כאן לנסות להפוך מאמר שכנראה חרך לך את העור.
ומי שמגיב בכזו עוצמה לטקסט שעוסק בביקורתיות — אולי מגיב פחות לטקסט, ויותר למה שהוא זיהה בו על עצמו.

לפעמים מאמר לא טועה, אלא פשוט פוגע בדיוק במקום שלא רצינו שיגעו בו. ובמקרה שלך נראה שזה כאב. מאד.
אני יצאתי מסדרת ארבעת המאמרים בהרגשה שכל המחקרים והטיעונים והדוגמאות אינם העיקר. הרי העיקר ניתן לסיכום באופן משכנע בכמה משפטים סביב זה "שלפעמים הבעיה לא בציוד שהחלפת, אלא באופן שבו אתה ניגש להקשיב", מה שטריוויאלית נכון, שלפעמים זו הבעייה.

נראה לי שאתה חושב שהמאמרים מטרידים אם הקוראים כי הם מאוד קולעים לנקודה, ואתה רואה בכל תגובה של אי הסכמה איתך הוכחה לכך שזה המצב, אבל:
  1. אני לא בטוח למי יש בעיה עם הנקודה הזו כשהיא מוצגת באופן ענייני ונייטרלי בצורה הזו

  2. אבל הצורה שבה אתה מציג את הדברים אינה עניינית וניטרלית, אלא בעצם ממש פוגענית, שאולי היא העיקר האמיתי: אתה מקטין ומגחיך את האודיופילים והציודופילים ברמות השונות, שיכולים בנוסף לכך גם להיות אוהבי מוזיקה לא פחות ממך או מאף אוהב מוזיקה "אמיתי". אתה מציג אותם כעוסקים בדברים משניים עד חולניים (מילה שלך), ועכשיו הוספת תואר מבזה נוסף: "נרגנים" באופן כללי, שאתה כורך יחד עם ביקורתיות כאילו גם היא בעייתית.

  3. אין ספק שיש בעיה עם ביקורתיות כשהיא מופרזת ואובססיבית, אבל ברמה סבירה היא בהחלט יכולה להיות מועילה ומקדמת. האם אתה באמת מעדיף היעדר כל ביקורתיות? ממש ברמת ignorance is bliss?
נראה לי ש- @matanoosh ובטח אני מגיבים לפוגענות ולקיצוניות האלה יותר מאשר לתוכן.

לדעתי, המאמרים היו יכולים להיות הרבה יותר מועילים -- ולא בטוח שצריך יותר מאחד -- אם הם היו מציגים בצורה ניטרלית מצבים שבהם אודיופילים מתבאסים, ולהציע להם לשקול "שלפעמים הבעיה לא בציוד שהחליפו, אלא באופן שבו הם ניגשים להקשיב". התזכורת של זה עשויה לפעמים לעזור לעשות reset ל-mindset, ולהפנות את המחשבות לכיוונים קונסטרוקטיביים יותר, ולפעמים לא להשפיע.
 
שנ

זה נכון לכל חוויה, וקשור לאיך שאנחנו חווים את העולם. מה בין זה לבין אודיופיליה לבין הפורום הזה? אז מה המטרה של השאלה הזאת?

בוא נתחיל מהתשובה, שבטוח ששנינו נסכים עליה:
ברור שהחוויה מוכתבת גם מהלך הרוח של המאזין ברגע שהוא ניגש להאזנה. מרוצה?

אבל בוא נשאל שאלות דומות, שהתשובה להן תהיה זהה:

"האם ייתכן שחלק מהחוויה במסעדה איכותית קשורה ללא רק ממה שעל הצלחת על מהאופן שבו הסועד ניגש לארוחה?"
כן.

"האם ייתכן שחלק מהביצועים בספורט קשורים לא רק למידת האימונים ולתזונה של הספורטאי, אלא גם למצב הרוח שבו הוא ניגש למשחק?"
כן.

"האם מידת ההנאה מסרט קשורה גם לאופן שבו ניגש הצופה לסרט, ולא רק לסרט עצמו?"
כן.

מה אתה בא להגיד פה? "תהיו חיוביים, אל תהיו נרגנים, ותהנו יותר ממוסיקה?" מסר שטחי וחסר משמעות, שאינו קשור לתחביב. כמו שאמר הסנגור הגדול שלך, ליבת התחביב היא האזנה קריטית לסאונד של מערכת והשיפור של המערכת. לכן, אודיופיל צריך לדעת לנטרל את המצב הרגשי שאיתו הוא מגיע, כשהוא ניגש להאזנה קריטית. טריוויאלי? מאד. קורה במציאות? לא תמיד, תלוי כמה מנוסה האודיופיל.

אתה יכול לקחת את זה צעד אחד קדימה, ולהגיד: "אולי במקום להתעסק בכבלי חשמל, תפתחו את העולם המוסיקלי שלכם?" זה טיעון יותר ישיר, שישים אותך למרבה הצער באחד המחנות. אבל ניסית להיות זהיר, ולהגיד את זה, מבלי להגיד את זה. ואז יצאתי עלייך. כי, כמו שנמר אמר, זה פאסיב אגרסיב של.... אשכנזים.
ועל זה אני בשמחה אענה לך, אם תרצה. לא באופן מתלהם, אלא באופן רציני וכן - לגביי, באופן אישי.




איזה מחקר?

אתה צודק. גם חרשות פוגעת בהנאה. מה שאתה מפספס, יקירי, היא שמהות התחביב אינה ביקורתיות כרונית אלא רצון להתקדם. ביקורתיות כרונית זה מאפיין אישיותי, לא מאפיין של התחביב. ואת זה היית יודע, אם היית בתחביב.


היא לא רלוונטית כי היא לא קשורה לתחביב, מה גם ש"ביקורתיות כרונית" יכולה לבוא מהרבה סיבות, כגון:
- המערכת באמת לא נשמעת טוב
- האודיופיל עוד לא יודע מה חשוב ומה לא
- האודיופיל לא מצליח להגיע לתוצאה שהוא מחפש.

כן, ישנם מקרי קצה שבהם האנשים עסוקים בלראות מה לא בסדר. זאת בעיקר תכונה של אנשים פחות מנוסים. אבל הביקורתיות הזאת היא לאו דווקה מבנה אישיותי, אלא בהרבה מקרים - תוצאה של חוסר ניסיון בתחביב. ואת זה היית מבין, אם היית אודיופיל מנוסה.

אני ממשיך על אותו קו:
גם במערכת שנשמעת אחלה, אבל משהו אחד מפריע בה - קח לדוגמא גל עומד בבס - זה לא נותן מנוח, ולא ניתן להנות מהאזנה בלי לפתור את זה.

לעומת זאת, מגבר שהוא קצת איטי מדי, או לא מספיק מפורט - עדיין יכול לתת חווית האזנה מצויינת. באשר לאם האודיופיל יסתפק בזה, או יתאבסס על להחליף אות, זה דיון אחר. אבל בשורה התחתונה, אתה שם את כל הבעיות ה"אודיופיליות בסל אחד, וקורא להן: "ביקורתיות כרונית". אם היית אודיופיל, לא היית עושה את זה.


אמרתי לך, אף אחד לא מאיים עלי בתחביב הזה. בטח שלא אתה. אבל אתה יכול להמשיך לחזור על זה, אם אתה רוצה. זה פשוט לא יעשה את זה נכון.


אה.... סליחה. אז בעצם אתה אומר שהגל העומד שיש לי בדירה החדשה + ההד הנוראי באזור המיד, הם פונקציה של מצב תודעתי? :) :) :)
אחי, אתה שבוי בתיאוריות שאתה מלהג. צר לי:).


אני מגן על אנשים שיש להם תחביב לגיטימי מפני פירסום של מאמר שיתן לדבילים שטוענים שאין הבדלים בין מגברים, לגיטימציה לטעון את זה. (ולא אמרתי שאתה אמרת את זה.)


אני מגן ולא מפריך, בגלל שלא העלית אף טענה שדורשת הפרכה. הטענות שלך הן דעות. אי אפשר להפריך דעה.


תראה, אתה מתאמץ להוציא ממני תגובות מתלהמות, אבל המאמר הראשוני שלך היה מספיק.כל ההתגרויות כמו זאת כבר מעלות גיחוך.

בוא נחזור לדבר לגופה של טענה. אתה אומר: "רצון לשיפור הסאונד שבה על חשבון הנאה ממוסיקה = ביקורתיות כרונית".אני הגבתי לטענה שלך. מחכה לתגובת הנגד.


בסדר חמוד. תהנה ממנה.
בשעה טובה יש לי חצי אוזן קשבת אצלך. אתה מזכיר לי את הלהקה הישראלית שהוציאה רק שיר זכור אחד. זוכר אותה?

לעניינינו,
אני שמח שאנחנו מסכימים על הנקודה הבסיסית שהחוויה לא נגזרת רק ממה שיוצא מהרמקול, אלא גם מהאופן שבו המאזין ניגש להקשבה.
מכאן, כל שאר התגובה שלך מתווכחת עם משהו שלא כתבתי.

מה שכן נטען במאמר שלי, ואליו לא התיחסת, הוא דבר הרבה יותר מצומצם ומדויק:
שיש אנשים, שים לב שלא כל אודיופיל, שאצלם ההכרח בחיפוש פגמים הופך לכזה, שגם כשהבעיות נפתרות, המוח ממשיך לסרוק.

וזה לא עניין של ניסיון או חוסר ניסיון. זה מופיע גם אצל אודיופילים ותיקים, משקיענים, ומאוד טכניים. גם אצל כאלו שמגיעים לפני שנים וללא תיאום האחד עם השני, לאירוע של סבו אודיו, יושבים האחד לצד השני, ונהנים להאזין למוסיקה הבוקעת מה-Clearaudio וההרצאה של הנציג היצרן. כן, כן. ישבנו כתף לצד כתף והתמוגגנו. והנה כעבור שנים אנחנו לומדים להכיר יותר טוב האחד את השני...

בחזרה לעניין.
אתה מתאר יפה מצבים שבהם בעיה אחת אמיתית מונעת הנאה. זה כמובן ברור, אבל המאמר הזה מתמודד עם שאלה אחרת לגמרי:
מה קורה כשהבעיה כבר לא שם , והמאזין עדיין לא נרגע?

בנקודה הזו, פסיכולוגיה לא מחליפה אודיו, אלא נכנסת בדיוק איפה שאודיו מפסיק להסביר.

אם בעיניך זה לא קיים, אז סבבה. אבל לטעון שזה "לא קשור לתחביב" זה בעצם לומר: שחוויה אודיופילית נגמרת במדידות, ומכאן והלאה האדם לא רלוונטי, להבנתי לא מחזיקה מים.

לכן הטיעונים החוזרים שלך למעלה, על "כותב שלא מבין", רק מגחיכים את שאר הטיעונים שלך ואותך.

השאלה שלי מאד ברורה: האם אתה מוכן להודות שגם בתחביב הכי טכני שיש, כמו האזנה אודיופילית, האדם שמקשיב הוא חלק מהתוצאה. כן או לא?
 
אני גם יצירתי בשמות שאני בוחר BASE
חומר למחשבה
חומר למחשבה הוא באיזה משמעות של המילה base בחרת?

יש לה כמה משמעויות, לא כולן חיוביות.
 

לדעתי, המאמרים היו יכולים להיות הרבה יותר מועילים -- ולא בטוח שצריך יותר מאחד -- אם הם היו מציגים בצורה ניטרלית מצבים שבהם אודיופילים מתבאסים, ולהציע להם לשקול "שלפעמים הבעיה לא בציוד שהחליפו, אלא באופן שבו הם ניגשים להקשיב". התזכורת של זה עשויה לפעמים לעזור לעשות reset ל-mindset, ולהפנות את המחשבות לכיוונים קונסטרוקטיביים יותר, ולפעמים לא להשפיע.
תודה עמיר על ההסבר.
אני מסכים לחלוטין עם הטענה שלך שביקורתיות סבירה חיונית, ולא פוגעת בהנאה.

אני ניסיתי לגעת במצב אחר, אקוטי או כרוני, שבו הביקורתיות הופכת למסנן תמידי. שכל פגם קטן או חוסר שלמות, פוגע בחוויה הכוללת ולמעשה הורס אותה. זה לא עניין של ציוד או של "מי אוהב מוסיקה יותר ממי". זה עניין של מצב נפשי שמונע מהמאזין פשוט להתרכז במה שטוב, ולהנות.

בוא ניקח דוגמא מעולמות הצפיה במקום ההאזנה. נניח שיש לך את המסך הכי חד ברזולוציה הכי גבוהה, ובמקום ליהנות מהסרט, אתה עסוק כל הזמן בלבהות בפיקסל הבעייתי שנמצא בצד התמונה ובולט רק בהופעה צבע ספציפי עליו. אתה פשוט לא נהנה מהסרט.
כאן הציוד הוא המסך, והמוח שלנו הוא הצופה. לפעמים הבעיה היא לא בפיקסלים, אלא בדרך שבה אנחנו צופים בתמונה.

לכן, המאמר לא אומר שחלילה תוותר על ביקורתיות, אלא שכשביקורתיות הופכת למסנן ברירת מחדל, היא פוגעת בהנאה. וזה נכון להבנתי גם לאודיופילים מנוסים. נסה לחשוב על מה שכתבתי כאן בפעם הבאה שאתה מאזין למוסיקה. זה עשוי לאפשר לכך להיות עוד יותר בתוך החוויה, לשחרר קצת את הביקורתיות מהראש ופשוט להאזין.

מקובל?
 
תודה עמיר על ההסבר.
אני מסכים לחלוטין עם הטענה שלך שביקורתיות סבירה חיונית, ולא פוגעת בהנאה.

אני ניסיתי לגעת במצב אחר, אקוטי או כרוני, שבו הביקורתיות הופכת למסנן תמידי. שכל פגם קטן או חוסר שלמות, פוגע בחוויה הכוללת ולמעשה הורס אותה. זה לא עניין של ציוד או של "מי אוהב מוסיקה יותר ממי". זה עניין של מצב נפשי שמונע מהמאזין פשוט להתרכז במה שטוב, ולהנות.

בוא ניקח דוגמא מעולמות הצפיה במקום ההאזנה. נניח שיש לך את המסך הכי חד ברזולוציה הכי גבוהה, ובמקום ליהנות מהסרט, אתה עסוק כל הזמן בלבהות בפיקסל הבעייתי שנמצא בצד התמונה ובולט רק בהופעה צבע ספציפי עליו. אתה פשוט לא נהנה מהסרט.
כאן הציוד הוא המסך, והמוח שלנו הוא הצופה. לפעמים הבעיה היא לא בפיקסלים, אלא בדרך שבה אנחנו צופים בתמונה.

לכן, המאמר לא אומר שחלילה תוותר על ביקורתיות, אלא שכשביקורתיות הופכת למסנן ברירת מחדל, היא פוגעת בהנאה. וזה נכון להבנתי גם לאודיופילים מנוסים. נסה לחשוב על מה שכתבתי כאן בפעם הבאה שאתה מאזין למוסיקה. זה עשוי לאפשר לכך להיות עוד יותר בתוך החוויה, לשחרר קצת את הביקורתיות מהראש ופשוט להאזין.

מקובל?
  1. אתה מדבר על מצב של אובססיביות קיצונית, שבוודאי קיימת אצל חלק מהאנשים לפחות חלק מהזמן, אבל למה יש צורך להקדיש ארבעה מאמרים, כדי להתייחס למצב הבעייתי הזה בפירוט כזה? ככל שאתה מתייחס למצבים קיצוניים יותר, כך קטן מספר האנשים שזה רלוונטי לגביהם.

  2. ואם כבר מתייחסים, למה בצורה פוגענית?

  3. ו"כשביקורתיות הופכת למסנן ברירת מחדל", מי אמר שהיא בהכרח פוגעת בהנאה? אולי זו סתם פרדיגמה שכדאי לבחון מחדש? הרי ביקורתיות משמעותה לא לקבל דברים כמובנים מאליהם, אלא לבחון אותם וליצור חוות דעת מושכלת לגביהם. חוות הדעת יכולה להיות מעצימה ומהנה, לאו דווקא תמיד בהכרח רק פוגעת והורסת, ולא תמיד לשחרר אותה היא תרומה חיובית.

  4. ובמקרים שבהם הביקורתיות פוגעת והורסת, האם זה בהכרח רע נטו? האם אמורים ליהנות מכל דבר?

  5. לגבי השרשרת מוזיקה◀ביצוע◀הקלטה◀הדפסה/העברה◀מערכת◀אקוסטיקה◀מאזין, יש כאלה שעבורם השרשרת אינה חזקה יותר מהחוליה החלשה ביותר, לפעמים כולל שקלול של חלק מהחוליות בצורה לא שווה, יש כאלה שלא משנה להם שום דבר בדרך, ויש את כל האפשרויות שביניהם. נראה לי שכל האפשרויות קבילות במידה שווה, אין טוב ואין רע.

  6. הנקודה שאתה מוסיף היא דגש על זה שהמאזין יכול להיות החוליה החלשה. נכון, אבל לאו דווקא בצורה ובמשמעות שהגדרת, של ביקורתיות שבהכרח פוגעת.

  7. לפעמים אכן להצביע על כך שהמאזין הורס לעצמו יכול לעזור לו לצאת מזה, ולפעמים לא.
 
ואם כבר מתייחסים, למה בצורה פוגענית?
חשבתי שיישבנו את הנושא הזה, שהרי העלית אותו גם בכתבות אחרות. הנה אני כותב גם כאן שוב: לחלוטין לא כיוונתי לפגוע או להמעיט בערך של אף אחד. אם הסגנון שבו ניסחתי את הדברים הובן כפוגעני, זו בוודאי לא כוונתי.

המטרה שלי הייתה להעלות נקודות מבט נוספות שפחות עוסקים בהם כשעוסקים באהבה למוסיקה. כל זאת בלי להיכנס להכללות או לפגוע באדם או בקבוצה כלשהי. אני שמח על ההזדמנות הנוספת גם כאן להבהיר זאת ומקווה שהדיאלוג שלנו ימשיך להיות ענייני ושטיעון זה לא יעלה שוב.
 

אם אני מבין אותך נכון, אתה טוען שעבורך להיות אודיופיל זה להשתמש במוסיקה כדי לנתח סאונד?
לא מבין את הגישה שלך .
לידיעתך עד כה הייתי קורא את הכתבות של תמיר באופן קבוע אבל לא בפורם כאן , יש עולם שלם בחוץ (תפתח עיניים ותנשום)
זו הפעם הראשונה שבחרתי להירשם ולהגיב לאנשים כמוך שרק מורידים ונראה שלא באמת מבינים מה הם אומרים.
אז משתמש חדש או לא חדש כאן , יש לי הסטוריה ארוכה בתחום רק לא כאן .

שוב חומר למחשבה לפני שאתה יורה במקלדת !
כל הכבוד תמיר היה שווה להירשם לכאן ולו רק כדי להגיב לכתבה המצויינת הזו
BASE
 
שוב חומר למחשבה לפני שאתה יורה במקלדת !
כל הכבוד תמיר היה שווה להירשם לכאן ולו רק כדי להגיב לכתבה המצויינת הזו
BASE
עכשיו העלבת אותו, הוא קורא לזה מאמר
 

חשבתי שיישבנו את הנושא הזה, שהרי העלית אותו גם בכתבות אחרות. הנה אני כותב גם כאן שוב: לחלוטין לא כיוונתי לפגוע או להמעיט בערך של אף אחד. אם הסגנון שבו ניסחתי את הדברים הובן כפוגעני, זו בוודאי לא כוונתי.

המטרה שלי הייתה להעלות נקודות מבט נוספות שפחות עוסקים בהם כשעוסקים באהבה למוסיקה. כל זאת בלי להיכנס להכללות או לפגוע באדם או בקבוצה כלשהי. אני שמח על ההזדמנות הנוספת גם כאן להבהיר זאת ומקווה שהדיאלוג שלנו ימשיך להיות ענייני ושטיעון זה לא יעלה שוב.
ככל שאנחנו ממשיכים בשיח, אני מתרשם יותר ויותר שקיים פער עמוק בין מה שהתכוונת לבין מה שכתבת בפועל, ושאתה לא באמת מודע עד כמה הכתוב מציג אודיופילים, ויותר מזה ציודופילים, כמגוחכים, אובססיבים, שטחיים, עוסקים בדברים לא בריאים, ועוד כמה וכמה "מחמאות", ושאם כל זה לא היה מספיק, הוספת לאחרונה גם ביקורתיים ו"נרגנים". זה מעליב ופוגעני -- וגם מיותר. את כל הנקודות שרצית להעביר היית יכול להבהיר לגמרי גם בלי כל הירידות האלה. מה גם שכאמור, אני לא מסכים עם הפרדיגמה שביקורתיות בהכרח פוגעת בהנאה, וגם כשההנאה נפגעת, זה לא בהכרח רע.

את הנעשה אין להשיב. הרי לא תמחק או תכתוב מחדש את המאמרים האלה, אז לא נותר אלא להניח לזה, בצער רב על שכך זה יישאר.
 
התחום הפכפך בשניה הכל מתהפך וכל הטוב נהיה פתאום רע.
 
אני שמח שאנחנו מסכימים על הנקודה הבסיסית שהחוויה לא נגזרת רק ממה שיוצא מהרמקול, אלא גם מהאופן שבו המאזין ניגש להקשבה.
זה נכון לכל חוויה שאנחנו חווים, כולל ברית מילה ושחיה בים. זאת הצהרה חסרת משמעות.

מכאן, כל שאר התגובה שלך מתווכחת עם משהו שלא כתבתי.
אשמח לדוגמא.

מה שכן נטען במאמר שלי, ואליו לא התיחסת, הוא דבר הרבה יותר מצומצם ומדויק:
שיש אנשים, שים לב שלא כל אודיופיל, שאצלם ההכרח בחיפוש פגמים הופך לכזה, שגם כשהבעיות נפתרות, המוח ממשיך לסרוק.
זאת התרשמות סובייקטיבית שלך, שאין לנו יכולת להפריך או לתקף אותה. ההתרשמות שלי מאד שונה משלך. לא הכרתי אודיופיל שאמר לי "שמע, המערכת שלי אחלה, אבל אני עדיין מחפש מה לא בסדר".

וזה לא עניין של ניסיון או חוסר ניסיון. זה מופיע גם אצל אודיופילים ותיקים, משקיענים, ומאוד טכניים. גם אצל כאלו שמגיעים לפני שנים וללא תיאום האחד עם השני, לאירוע של סבו אודיו, יושבים האחד לצד השני, ונהנים להאזין למוסיקה הבוקעת מה-Clearaudio וההרצאה של הנציג היצרן. כן, כן. ישבנו כתף לצד כתף והתמוגגנו. והנה כעבור שנים אנחנו לומדים להכיר יותר טוב האחד את השני...
זה כן עניין של ניסיון. אתה לא קורא את מה שאני אומר, אתה עסוק בהתגוננות על המאמר המדהים שלך.
אודיופיל מנוסה יכול לחיות עם פשרות שאודיופיל פחות מנוסה, לעיתים לא יכול לחיות איתן, מהרבה סיבות, שאם תרצה - אפרטן.
עם זאת, ישנן בעיות בסאונד שאי אפשר לחיות איתן. כאמור, כדוגמא, הבאתי את הגל העומד בבס.

בחזרה לעניין.
אתה מתאר יפה מצבים שבהם בעיה אחת אמיתית מונעת הנאה. זה כמובן ברור, אבל המאמר הזה מתמודד עם שאלה אחרת לגמרי:
מה קורה כשהבעיה כבר לא שם , והמאזין עדיין לא נרגע?
שאלה יפה, ומאד קל לענות עליה. הייתי במצב הזה אלף פעם:
אודיופיל לא תמיד רוצה לפתור בעיה. לפעמים הוא פשוט רוצה להתקדם.
לכן, למשל, מערכת מדהימות ב- 10,000 ש"ח שעושות מוסיקה נעימה זה באמת נחמד. אבל מה קורה כשאתה רוצה יותר? יותר פירוט, יותר דינמיות, ויותר בס? אז יוצאים למסע. ואז נכנסים, בהרבה מקרים, לתסבוכות מהסוג שתיארת (לופים של שידרוג וחוסר ורצון וחוזר חלילה). אבל הלופים האלה הם בעיקר תוצאה של חוסר ניסיון, לא של מהות התחביב ו/או אובססיה.

בנקודה הזו, פסיכולוגיה לא מחליפה אודיו, אלא נכנסת בדיוק איפה שאודיו מפסיק להסביר.
תיאוריות פרי מוחך הקודח.

אם בעיניך זה לא קיים, אז סבבה. אבל לטעון שזה "לא קשור לתחביב" זה בעצם לומר: שחוויה אודיופילית נגמרת במדידות, ומכאן והלאה האדם לא רלוונטי, להבנתי לא מחזיקה מים.
אני לא אמרתי שזה לא קיים, אני אמרתי שזה לא קשור לתחביב אלא למבנה אישיות.

לכן הטיעונים החוזרים שלך למעלה, על "כותב שלא מבין", רק מגחיכים את שאר הטיעונים שלך ואותך.
אהה. אני עדיין טוען שאתה לא מבין כלום בתחביב הזה, ושעדיף שתכתוב על בטריות וטלויזיות. אתה רשאי לגחך. וגם אני, וכל מי שעשה לייק לפוסטים שאני כתבתי. או שאתה כתבת. בוא נגחך כולנו.

השאלה שלי מאד ברורה: האם אתה מוכן להודות שגם בתחביב הכי טכני שיש, כמו האזנה אודיופילית, האדם שמקשיב הוא חלק מהתוצאה. כן או לא?
ממש לא.

ואני לא צריך "להודות" בכלום. הרטוריקה המוכיחה הזאת שלך לא תורמת לשום דבר. אני אדייק עבורך את הדברים, כדי שתוכל להבין טוב יותר את מהות התחביב:

התוצאה ששומעים בחוויית האזנה טכנית אינה תלויה במאזין אלא במערכת. ככל שהמאזין מנוסה יותר, הוא יכול לנתק את עצמו מנקודות מוצא אישיות (כמו המערכת שיש לו בבית, מצב הרוח שלו, וניקיון האוזניים/סינוסים שלו) ולהעריך את המערכת בצורה אובייקטיבית.

עם זאת, הרבה האודיופילים - בעיקר הלא מנוסים שבהם, מתקשים לעשות את הניתוק הזה.

אני כן אסכים איתך לחלוטין, שרמת ההנאה בהחלט מושפעת מהמאזין. אבל גם זאת - אימרה רדודה וחסרת משמעות, בחזקת "תשתו הרבה מים".
 

לא מבין את הגישה שלך .
פשוטה: טרחת לפתוח חשבון ולהגיב, מיד כשראית שיש עליהום על המאמר של תמיר. בעיניי זה מישהו מטעם. בעיניי אחרים זה אולי בוט.
ובאופן כללי יותר, הגישה שלי היא שזה פורום נישה של אנשים שהתחביב שלהם הוא אודיופיליה. כשבא כתב טכנולוגי וכותב מחוץ על התחביב, ועל הדרך משלשל עליו, אני נוטה להיות אגרסיבי כלפיו בייחוד אם הוא לא מבין הרבה. עכשיו אתה מבין?

לידיעתך עד כה הייתי קורא את הכתבות של תמיר באופן קבוע אבל לא בפורם כאן , יש עולם שלם בחוץ (תפתח עיניים ותנשום)
אני מאד שמח לשמוע. אוכל לישון בשקט בלילה.

זו הפעם הראשונה שבחרתי להירשם ולהגיב לאנשים כמוך שרק מורידים ונראה שלא באמת מבינים מה הם אומרים.
בלה בלה בלה. קשקשן. כשתרומתך לפורום הזה תהיה אלפית משלי, בוא נדבר על מי מבין יותר, אם זה כ"כ חשוב לך.

אז משתמש חדש או לא חדש כאן , יש לי הסטוריה ארוכה בתחום רק לא כאן .
אני מאד שמח לשמוע.

שוב חומר למחשבה לפני שאתה יורה במקלדת !
איזה חומר למחשבה? לא אמרת כלום.
 
התוצאה ששומעים בחוויית האזנה טכנית אינה תלויה במאזין אלא במערכת.
אולי התוצאה באמת טכנית, אבל ההנאה?
על זה בדיוק בכתבה הבאה. כל מה שלא מופיע במדידות וגרפים, ועדיין משפיע על איך זה נשמע לנו.
 
אולי התוצאה באמת טכנית, אבל ההנאה?
מה?

על זה בדיוק בכתבה הבאה. כל מה שלא מופיע במדידות וגרפים, ועדיין משפיע על איך זה נשמע לנו.
Can't wait...
אני מקווה שהדגש יהיה על מה אי אפשר למדוד (למשל, גודל במה) או מדדים שמיעתיים נגזרים (למשל: "פירוט"), ולא על פלצבו ועל מה אנשים מדמיינים. מחד, אני לא אופטימי. מאידך, אני אשכנזי, אני אף פעם לא אופטימי.
 

מחד, אני לא אופטימי. מאידך, אני אשכנזי, אני אף פעם לא אופטימי.
זה בסדר, סקפטיות היא חלק מהתחביב שלנו. אופטימיות זה בדרך כלל אחרי השידרוג, לא לפני.
 
א, למה לקחת את זה אישית?

אודיופיליה לדעתי זו כן סוג של הפרעה כמו הרבה דברים אובססיביים.

אבל אם זה גורם להנאה למה לא?

האמת יש גם סוגים שונים של אודיופילים, יש באמת כאלה עם שני אלבומים, אבל יש כאלה כמו עמיר עם ידע אנציקלופדי במוזיקה קלאסית

ואפשר גם לעשות סוויץ' ממצב של אודיופיל למצב של חובב מוזיקה

אנשים יכולים להיות אובססיביים מבחינת סקס, עבודה, משחקי מחשב, פוליטיקה, למיליון דברים אחרים

שאלה אם זה גורם להם להפסיק להנות או לא
 
  • Like
Reactions: AK1
א, למה לקחת את זה אישית?

אודיופיליה לדעתי זו כן סוג של הפרעה כמו הרבה דברים אובססיביים.
אודיופיליה זה לא הפרעה. זה אהבה לסאונד טוב.

אבל אם זה גורם להנאה למה לא?
כי הפרעה זה דבר רע.

האמת יש גם סוגים שונים של אודיופילים, יש באמת כאלה עם שני אלבומים, אבל יש כאלה כמו עמיר עם ידע אנציקלופדי במוזיקה קלאסית
נכון.

ואפשר גם לעשות סוויץ' ממצב של אודיופיל למצב של חובב מוזיקה
זה כבר כנראה תלוי ממש בהגדרה שלך מה זה אודיופיליה. אני לא חושב שאלה מצבים סותרים, ולכן אין צורך לעשות סוויץ'. מה גם שמי שצריך אודיו טוב כדי להנות ממוסיקה, לא יכול להפסיק להצטרך את זה.

אנשים יכולים להיות אובססיביים מבחינת סקס, עבודה, משחקי מחשב, פוליטיקה, למיליון דברים אחרים

שאלה אם זה גורם להם להפסיק להנות או לא
אני לא חושב שזאת השאלה. השאלה היא האם זה פוגע להם בדברים אחרים בחיים.
גם רוצח סדרתי נהנה מההפרעה שלו.
 


Back
למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור