שיכוך מבוסס ריחוף מגנטי

[kyroz]

אז נפלו לידיי 2 סוגים של משככים שעובדים על אותו עיקרון - זוג מגנטים שבעצם 'דוחפים' אחד את השני
האם למישהו יצא להתנסות עם כאלו תחת מגבר או דאק?
מבחינת העיקרון - זה נשמע אידיאלי, לא? הרי בעצם המכשירים 'מרחפים'

 

[AK1]

לפי ההיגיון העקום שלי, זה דווקא ההפך מאידיאלי. עמידה על משטח יציב מקטינה את היכולת של גלי הקול להרעיד את המכשיר -- וזה הרי מה שמנסים למנוע. אבל גם צימוד מוחלט לבסיס אינו אופטימלי אם גלי הקול כן מצליחים להרעיד את הבסיס. לכן, עמידה על משטח יציב עם הפרדה חלקית נראית לי הפתרון האופטימלי, לא צימוד מוחלט ולא הפרדה מוחלטת.

אבל ייתכן שאני טועה. זו רק אינטואיציה, שאינה מבוססת על ידע בתחום.

 

[shay7629]

גם על פי ההגיון שלי
זה יוצר סוג של נדנדה רוטטת, מזכיר קפיץ לא מרוסן.

 

[RB68]

לפי ההיגיון העקום שלי, זה דווקא ההפך מאידיאלי. עמידה על משטח יציב מקטינה את היכולת של גלי הקול להרעיד את המכשיר -- וזה הרי מה שמנסים למנוע. אבל גם צימוד מוחלט לבסיס אינו אופטימלי אם גלי הקול כן מצליחים להרעיד את הבסיס. לכן, עמידה על משטח יציב עם הפרדה חלקית נראית לי הפתרון האופטימלי, לא צימוד מוחלט ולא הפרדה מוחלטת.

אבל ייתכן שאני טועה. זו רק אינטואיציה, שאינה מבוססת על ידע בתחום.

בגדול נכון. צריך להכנס למטרות "כל התרגיל" ולהבין - איזה תנודות לא רצויות אנחנו מנסים למנוע (ואההמ אההמ, למה...).
ויברציות שמגיעות מהמשטח שעליו עומד הציוד - אכן לא יעברו לציוד. מהציוד אל המשטח, גם (אם כי, איזה ויברציות כבר מייצר משהו כמו דאק).
גלי קול שפוגעים בגוף המכשיר - דווקא יחגגו פה.
האם זה רע/משמעותי?
זה כבר תלוי אם אנחנו מודאגים מתופעה של מיקרופוניות, היינו תופעה שבה ויברציות מכניות במכשיר "מתורגמות" להשפעה על הסיגנל (דיסטורשן, אחד מסוגיו). בד"כ מיקרופוניות מתרחשת כאשר מרחק בין מוליכים (חוטים/קבלים/סלילים) בנקודות רגישות מפסיק להיות קבוע ואז נוצרת איזושהי מודולציה (של תדר הויברציה) על הסיגנל שעובר בהם. בהרבה מהאוזניות החוטיות קל להרגיש בזה כאשר הכבל מתחכך במשהו - יש כבלים שרגישים לזה יותר ויש פחות/בכלל לא.
האם ה-decoupling הדי קיצוני של ציפה מבוססת מגנטים באוויר עובד כאן לטובה דווקא? במידה מסוימת כן, ביחוד כאשר מדובר בציוד קטן וקל יחסית, שינוע בשלמותו "עם" התנודה ולא ייצור את אותן מיקרו-דפורמציות במבנה המכני שבתורן "משחקות" עם המרחק בין מוליכים. ציוד כבד, עם יותר אינרציה, עשוי דווקא "להפנים" ויברציות (אבל עם יתרון בבליעה שלהן, ועם פוטנציאל לתכנון יותר סלחני ופחות רגיש וכד').

כאשר רוצים למנוע מציוד שמווברץ בעצמו להרעיף מטובו על רכיבים אחרים - זה כאמור סיפור אחר לגמרי. אלוף המוורבצים (לא יפתיע איש) הוא הרמקול (או סאב, השם ישמור). האם נכון לספק לרמקול decoupling בכל מחיר? גם פה התשובה מורכבת יותר - כדי ליצר גלי קול במדוייק (ביחס לסיגנל) הדרייברים ברמקול זקוקים לפלטפורמה יציבה כדי שתנועות הממברנה קדימה/אחורה תיצגנה בנאמנות את השינוי בזרם החשמלי. אם הנחנו לכל הרמקול להתנדנד בסבבה שלו - "אכלנו קצת" מכל תנועת ממברנה ופגענו בצליל... זה יכול לקרות בעיקר ברמקול קל יחסית, עם וופר שיושב גבוה (ביחס לריצפה) ושוכך יותר מדי/לא נכון.

גם על פי ההגיון שלי
זה יוצר סוג של נדנדה רוטטת, מזכיר קפיץ לא מרוסן.

נכון. בואו ניזכר במתלה של האוטו (או אופני הרים אם בא לכם): הקפיץ (סליל, אוויר, לינארי, פרוגרסיבי - לא משנה) נמצא שם כדי לספוג את הבומבה. הזרמת השמן דרך חרירים (יש גם טכניקות אחרות) - נמצאת שם בשביל לרסן את התנועה ולמנוע ממנה להיות תנועה הרמונית - דמיינו שאחרי כל מעבר בור הרכב היה ממשיך להתנדנד מעלה מטה עד שהשאריות האחרונות של האנרגיה מהמפגש עם המפגע היו דועכות, לא לענין בכלל...
שיכוך, בהגדרה, כולל ספיגה וגם ריסון.

ועוד לא התחלנו לדבר על התאמה בתכנון השיכוך לתחומי התדר שבהם אנו נתקלים בבעיה (ככל שיש) - לטווחי תדרים שונים נדרשת גיאומטריה אחרת, חומרים שונים ועוד...

עריכה, נ.ב.: תמוה בעיני שהדיון על מניעת גלי קול מהאוויר להשפיע השפעה מזיקה על הציוד נסוב תמיד על שיכוך תוך התעלמות מההגנה הלא רעה (אך גם לא סקסית, אני מודה) שמספק ארון ציוד...

 

[issi]

לא מאמין בשיכוך למכשירים שאינם מכניים. רמקול הוא בהחלט גם מיכני ודורש שיכוך ויצרן הרמקול מספק אותו.
אותה טכנולוגיה אלקטרונית נמצאת במטוסי קרב עם כוחות G ממשתנים במהירות, ומתפקדים מצוין.
מה שכן, חפצים וכל מה שנימצא בחדר יכול להיכנס לתהודה. הבדיקה פשוטה, תפעיל את מחולל התדר ב REW באות סינוס, תתחיל בתדר 20 הרץ ותעלה לאט לאט כל פעם בהרץ אחד, מספיק עד 300 הרץ. תגלה שבתדר מסוים משהו מתחיל להדהד שלא הבחנתה כאשר האזנתה למוזיקה. גש מיד לאתר את הפושע, ותחזק אותו שיפסיק להדהד. עשיתי זאת אצל הרבה חברים, והכי מבאס אצל חבר אחד מצאנו קרע ברמקול.
מה שכן, אם המשכך מגדיל את המרווח בין מכשירים שמונחים אחד על השני ושיפור אוורור למכשיר פחות יתחמם, מאחר ועם עלית החום המולקולות רוטטות באנרגיה יתר גבוהה לפי משוואת בולצמן שהאנרגיה היא מכפלה של קבוע בולצמן בטמפרטורה, טמפרטורה יותר נמוכה תיתן רעש טרמי יותר נמוך של הרכיבים האלקטרוניים. אבל בימנו איכות הרכיבים טובה, אין צורך לשים קרח או חנקן נוזלי ב 70 מעלות קלווין במערכת סטריאו. הכל מתחיל ומיסתיים בתורת הקוונטים, מה לעשות כל הציוד האלקטרוני שלנו מבוסס על זרם חשמלי, שזאת תנועה סטטיסטית קוונטית של אלקטרונים, ואתם משתמשים בהם במכשירים למרות שאף אחד עדין לא ראה אלקטרון בחיים. זה מודל פיזיקלי טוב שמאפשר לנו לבנות רכיבים אלקטרוניים, האם הוא נכון, בהחלט עד שיוחלף במודל טוב יותר.
מתנצל אם שעממתי אותכם עם פיזיקה, אבל תמיד טוב להבין במה אנחנו משתמשים ומה לעזעזל קורה שם בפנים.

 

[shay7629]

אין לי ניסיון בנושא, ולא ידע בתורת הקוונטים.
אך הגיוני עבורי שפופרות וואקום עקב המבנה שלהם יושפעו מרעידות.
PREAMP, DAC מבוססי שפופרות אמורים לדעתי להיות מושפעים מאוד. כאמור לא בדקתי.
לגבי השאר, קטונתי אך מאוד מסתדר לי בהגיון מה שרשמת.

 

[moshem74]

הרבה פתרונות Hi-End הם בעצם אסתטיקה ניראות ואמונה שזה גם בסדר חלק מההתעסקות.

 

[zs]

אז נפלו לידיי 2 סוגים של משככים שעובדים על אותו עיקרון - זוג מגנטים שבעצם 'דוחפים' אחד את השני
האם למישהו יצא להתנסות עם כאלו תחת מגבר או דאק?
מבחינת העיקרון - זה נשמע אידיאלי, לא? הרי בעצם המכשירים 'מרחפים'

תקשיב....אני לא יודע אם למישהו כאן מהכותבים יש נסיון עם suspension magnet.
יש לי הרגשה שלא והם משערים כל מני השערות .מנסיוני האישי ישנם פטיפונים מהיקרים והטובים בעולם שאכן משתמשים בטכנולוגיה הזו. ואם זה טוב לשווצרים אולי זה יהיה טוב גם לך.תנסה ,תבדוק,תשמע ותדע.יכול להיות שישנם עוד משתנים כגון..מה המשקל שהמגנט צריך לשאת מה יכולת הנשיאה של התנגדות המגנטים וכל מני...אבל תנסה זה שווה

 

[AK1]

לא מאמין בשיכוך למכשירים שאינם מכניים. רמקול הוא בהחלט גם מיכני ודורש שיכוך ויצרן הרמקול מספק אותו.

זה ממש לא עניין של “אמונה”.

אפילו מנורות, שאין בהן חלקים מכניים, רגישות לרעידות ודורשות הגנה – לפחות ככל האפשר.

שיכוך לא נדרש רק לרמקולים: פטיפון, נגן דיסקים, נגן טייפים, טייפ דֶק, HDD של מחשב או NAS, טרנספורמטורים, מגעים לא מספיק טובים -- ובטח שכחתי עוד כמה רכיבים רגישים.

לעיתים השיכוך שהיצרן מספק פשוט לא עושה את העבודה כמו מוצרים ייעודיים. שיכוך ייעודי לסאבים שלי עשה ממש טרנספורמציה לצליל – ולא מדובר בסאבים פושטיים.

אותה טכנולוגיה אלקטרונית נמצאת במטוסי קרב עם כוחות G ממשתנים במהירות, ומתפקדים מצוין.

אין לזה שום רלוונטיות.

אם יש רכיבים אלקטרוניים רגישים להרעדות, במטוסי קרב ידאגו לשיכוך והגנה כמו שנדרש עבור מטוסי קרב -- לא כמו בציוד אודיו, שבו לעיתים השיכוך שמסופק על ידי היצרן פשוט לא מספיק.

מה שכן, חפצים וכל מה שנימצא בחדר יכול להיכנס לתהודה.

זה כולל ציוד אודיו, לא? או שיש לו פטור.

מה שכן, אם המשכך מגדיל את המרווח בין מכשירים שמונחים אחד על השני ושיפור אוורור למכשיר פחות יתחמם, מאחר ועם עלית החום המולקולות רוטטות באנרגיה יתר גבוהה לפי משוואת בולצמן שהאנרגיה היא מכפלה של קבוע בולצמן בטמפרטורה, טמפרטורה יותר נמוכה תיתן רעש טרמי יותר נמוך של הרכיבים האלקטרוניים.

וואו, איזו פיזיקה! אבל ידוע מראש שרע מאוד לשים רכיבים אחד מעל השני גם בלי להשוויץ בפיזיקה ובתורת הקוואנטים, כי טריוויאלי שהתחתון מחמם את העליון, העליון חוסם את האוורור של התחתון, קירבה גדולה יותר ביניהם מגדילה את הסיכוי להשפעות אלקטרומגנטיות ביניהם, והשיכוך של המכשיר העליון גרוע בהרבה מאשר כשהוא עומד על משטח יציב.

אם שיכוך מרחיק ביניהם, והם מונחים על rack, השיכוך יכול לקרב את המכשיר העליון למדף הבא ולפגוע בקירור שלו.

 

[issi]

אין לי ניסיון בנושא, ולא ידע בתורת הקוונטים.
אך הגיוני עבורי שפופרות וואקום עקב המבנה שלהם יושפעו מרעידות.
PREAMP, DAC מבוססי שפופרות אמורים לדעתי להיות מושפעים מאוד. כאמור לא בדקתי.
לגבי השאר, קטונתי אך מאוד מסתדר לי בהגיון מה שרשמת.

לגבי שפורפרות אתה בהחלט צודק, אפילו קראנו לזה מיקרופוניות. במגבר שפורפרות הראשון שבניתי בסוף שנות ה 60 ניתקלתי בזאת אישית. ביחד עם תופעת המיקרופוניות של הפטפון והראש של הפטפון זה היה נורא. למגבר בווליום גבוהה היה HAM , ועם כל הרעשים של תקלטים תוצרת הארץ שמעת מוזיקה עם רעש כאילו מטגנים ביצת עין על מחבת.
אבל זה מה שהיה האלטרנטיבה רדיו שפורפרות AM.
אחרי כל זאת אני לא מבין למה אדיופילים משתמשים במגברי מנורות שהם לא לינאריים, יש להם בעיית מיקרופוניות ירידת אכות לאורך זמן וגם אורך חיים קצר. במחשבים מיד עם המצאת הטרנזיסטור ב 1948 על ידי שוקלי בארטן וברדין שקיבלו פרס נובל על זה המעבר ממחשבי שפורפרות לטרסיסטורים היה מהיר מאוד, לא היה צריך להעסיק עשרות אנשים להחליף שם שפורפרות במחשב והיו שם אלפי שפורפרות ולא היה צריך אולם ענק ותחנת חשמל צמודה. גם העבודה שם לא היתה כייף, השפורפרות יצרו חום נוראי.
זאת הדעה שלי עם קמצוץ היסטוריה.

 

[AK1]

אחרי כל זאת אני לא מבין למה אדיופילים משתמשים במגברי מנורות שהם לא לינאריים, יש להם בעיית מיקרופוניות ירידת אכות לאורך זמן וגם אורך חיים קצר.

זה פשוט -- כי אוהבים את הצליל, ומוכנים לספוג את כל החסרונות כדי לקבל את מה שאוהבים.

באותה מידה אפשר להתעקש לא להבין למה אנשים מעדיפים ויניל על פני דיגיטל, אף שרשימת החסרונות של ויניל ארוכה בהרבה מזו של מנורות.

הרי בכל מדד טכנולוגי ומדיד, דיגיטל אוכל ויניל בלי מלח, בנוקאוט מוחלט, ובכל זאת, העליונות הטכנולוגית המוחלטת לא מתרגמת לסאונד שנשמע עדיף לכל אחד.

יש מי שאוהבים את ההשפעות של אי-הדיוקים במנורות ובוויניל, ואפילו חושבים שהם יותר מדויקים או לפחות נשמעים טבעיים ו/או מרגשים יותר.

העדפות הן עניין של טעם אישי.

 

[shay7629]

תקשיב....אני לא יודע אם למישהו כאן מהכותבים יש נסיון עם suspension magnet.
יש לי הרגשה שלא והם משערים כל מני השערות .מנסיוני האישי ישנם פטיפונים מהיקרים והטובים בעולם שאכן משתמשים בטכנולוגיה הזו. ואם זה טוב לשווצרים אולי זה יהיה טוב גם לך.תנסה ,תבדוק,תשמע ותדע.יכול להיות שישנם עוד משתנים כגון..מה המשקל שהמגנט צריך לשאת מה יכולת הנשיאה של התנגדות המגנטים וכל מני...אבל תנסה זה שווה

הוסבר לי בזמנו כשהתעניינתי בפטיפונים שאין ריחוף מלא, ושsuspension magne
מיושם כדילהפחית חיכוך,רעידות ומשקל על המייסב,
אין לי ספק שיש יתרון הנדסי בשיטה הזו.
זה מקרה ספציפי שהגיוני שיעיל.

 

[issi]

הוסבר לי בזמנו כשהתעניינתי בפטיפונים שאין ריחוף מלא, ושsuspension magne
מיושם כדילהפחית חיכוך,רעידות ומשקל על המייסב,
אין לי ספק שיש יתרון הנדסי בשיטה הזו.
זה מקרה ספציפי שהגיוני שיעיל.

זה מזכיר לי שכאשר יצרו את נגן ה CD הראשונים למכוניות, כל קפיצה של המכונית הניגון השתבש. הפיתרון לא היה מיסב מגנטי ושיכוך. פשוט לקחו את מה שהCD קרא הכניסו לזיכרון בקצב לא אחיד בגלל הקפצות של המכונית והוציאו אותו לפי שעון מדויק להמרה לאנלוגי. האלקטרונקה ניצחה את המכניקה ואתה יכול לקנות כזה בגרושים. אם היו מתעקשים על פיתרון מכני, זה היה מאוד יקר ובטח לא עובד על כביש בעיתי.
והיום גם זה לא דרוש, הטלפון הסלולרי מתחבר בבלו טוס למדיה במכונית והאנשים שומעים מספוטיפיי.
עלית ושקיעת של טכנולוגיה.
בכל זאת יש אדיופילים שמנסים להחזיק את הגוויה שניקראת פטפון בחיים, לי לא ברור למה.
זה דורש פיתרונות מכניים יקרים מאוד, קהל הלקוחות לא גדול והמחיר בשמיים.
מיתנצל עם העלבתי חובבי פטפונים, אבל זאת הדעה שלי

 

[AK1]

והיום גם זה לא דרוש, הטלפון הסלולרי מתחבר בבלו טוס למדיה במכונית והאנשים שומעים מספוטיפיי.
עלית ושקיעת של טכנולוגיה.
בכל זאת יש אדיופילים שמנסים להחזיק את הגוויה שניקראת פטפון בחיים, לי לא ברור למה.
זה דורש פיתרונות מכניים יקרים מאוד, קהל הלקוחות לא גדול והמחיר בשמיים.
מיתנצל עם העלבתי חובבי פטפונים, אבל זאת הדעה שלי

שוב, אתה נשאר באספקטים הטכנולוגיים נטו, ומתעקש לא להבין את עניין הטעם האישי.

מי שאוהב פטיפונים ומנורות לא מתעניין בזה שהטכנולוגיה נחותה, אלא רק בסאונד שלאוזניו עדיף על פתרונות שטכנולוגית עדיפים.

יש כאלה שחושבים שדיגיטל, עם כל הדיוק שלו, הוא סטרילי ויבש, ולא מעביר את ה“נשמה” של המוזיקה.

אני אישית לא מסכים עם זה, אם כי אני בהחלט מכיר דוגמאות שאכן כאלה בעיניי -- אבל גם מקרים שבהם דיגיטל ממש נוגע ומרגש.

ויש מקרים שבהם אני מעדיף ויניל: צליל שנשמע יותר מלא, יותר פתוח, עם במה רחבה יותר, יותר נוכחות, והרבה יותר נוגע.

ותאמין לי שאני מכיר לא רע הרבה בעיות טכנולוגיות של ויניל ושל אנלוג, והזכרתי אותן כאן לא פעם.

אתה לא מעליב חובבי פטיפונים — רק את האינטליגנציה, ובעקיפין את עצמך.

 

[issi]

שוב, אתה נשאר באספקטים הטכנולוגיים נטו, ומתעקש לא להבין את עניין הטעם האישי.

מי שאוהב פטיפונים ומנורות לא מתעניין בזה שהטכנולוגיה נחותה, אלא רק בסאונד שלאוזניו עדיף על פתרונות שטכנולוגית עדיפים.

יש כאלה שחושבים שדיגיטל, עם כל הדיוק שלו, הוא סטרילי ויבש, ולא מעביר את ה“נשמה” של המוזיקה.

אני אישית לא מסכים עם זה, אם כי אני בהחלט מכיר דוגמאות שאכן כאלה בעיניי -- אבל גם מקרים שבהם דיגיטל ממש נוגע ומרגש.

ויש מקרים שבהם אני מעדיף ויניל: צליל שנשמע יותר מלא, יותר פתוח, עם במה רחבה יותר, יותר נוכחות, והרבה יותר נוגע.

ותאמין לי שאני מכיר לא רע הרבה בעיות טכנולוגיות של ויניל ושל אנלוג, והזכרתי אותן כאן לא פעם.

אתה לא מעליב חובבי פטיפונים — רק את האינטליגנציה, ובעקיפין את עצמך.

צודק, אני איש טכנולוגיה, לא מומחה בפסיכולוגיה של אנשים. תמיד כתבתי בסוף זאת דעתי, ואני לא מיסיונר שמנסה לשנות מישהו שנהנה עם איזה דבר כלשהו. אני רק חושף את דעתי, וכל אחד יקח מה שהוא רוצה. אפשר להרגע.

 

[AK1]

צודק, אני איש טכנולוגיה, לא מומחה בפסיכולוגיה של אנשים. תמיד כתבתי בסוף זאת דעתי, ואני לא מיסיונר שמנסה לשנות מישהו שנהנה עם איזה דבר כלשהו. אני רק חושף את דעתי, וכל אחד יקח מה שהוא רוצה. אפשר להרגע.

זו לא טכנולוגיה ומדע מול פסיכולוגיה וחקר האישיות. טעם אישי הוא משהו אלמנטרי לגמרי, שרוב האנשים מבינים ומקבלים את קיומו, אפילו כשהוא סותר את העדפותיהם האישיות, והנימוקים להעדפות של שני הצדדים לא באמת משנים.

אתה לא מנסה לשנות דעות — נראה שאתה מעדיף שהן כך, כי זה נותן לך הזדמנות להתנשא ולהשוויץ בפיזיקה שלך, תוך הצגת מי שאוהבים טכנולוגיות שאתה לא מעריך כטיפשים שמתעסקים בגוויות יקרות מאוד, כך שהם גם פראיירים. השוויץ לא באמת שם אותך במקום גבוה יותר, די להיפך, אבל בפועל אתה מחמיץ משהו שאחרים מוצאים בו יופי והנאה.

יש, וכנראה תמיד יהיו, דיגיטליסטים שמזלזלים בוויניליסטים ולהיפך. הראשונים חושבים שהשניים אטומי מוח, והשניים חושבים שהראשונים אטומי אוזניים, בעוד שבפועל אפשר, וכנראה כדאי, ליהנות משני העולמות.

הכל רגוע לגמרי.

 

[issi]

נסכם בזה שניתן להנות מכל העולמות, כמו מכל סוגי המוזיקה. אני עדין לא מיסתדר עם מוזיקה ממסוימת אבל גם ברוקנר היה לי פעם קשה ועכשיו אני מאוד אוהב, מניח אני יכול עוד להתפתח למרות הגיל. זה בהומור.

 

[AK1]

נסכם בזה שניתן להנות מכל העולמות, כמו מכל סוגי המוזיקה. אני עדין לא מיסתדר עם מוזיקה ממסוימת אבל גם ברוקנר היה לי פעם קשה ועכשיו אני מאוד אוהב, מניח אני יכול עוד להתפתח למרות הגיל.

אני בטוח שאתה יכול, אם רק תיתן לזה סיכוי.

במשך הרבה שנים חייתי ב-mindset של חיפוש הצליל המדויק ביותר. חשבתי שהדרך להשיג את זה היא לקנות את אותו ציוד שמשתמשים בו למוניטורינג באולפני הקלטות של מוזיקה קלאסית. אז קניתי נגן ופרה של EMM Labs ורמקולים מהטופ של סדרה 800, אפילו 800D, ורציתי גם מגברים של Classé, רק שהתמחור שלהם בארץ היה מטורף, אז "הסתפקתי" בהגברה מעולה טכנית כמו Parasound Halo JC1.

היו לי חברים ויניליסטים שניסו לשכנע אותי שתקליטים עדיפים. היו דברים שנשמעו לי טוב, אבל זה גרם לי להרגיש מרומה, כאילו הם "משפרים" ו"מייפיפים" את המציאות, ושנאתי את זה, כי זה לא הסתדר לי עם הדיוק.

עם הזמן התחלתי לחשוב על כך שבעצם כבר שלב ההקלטות בכלל לא מנסה לשמר את הצליל המדויק כפי שהוא. עצם זה שבמקום להשתמש בדיוק בשני מיקרופונים שממוקמים במקום שבו אמורות להיות אוזני מאזין באולם, משתמשים בהרבה מיקרופונים שנמצאים במקומות שונים לחלוטין -- לרוב מעל הכלים/קולות, מולם, או בתוכם -- בכל מקרה קרוב יותר, מה שמשנה את גווני הצליל, שלא לדבר על האיזון. שומעים הרבה יותר פרטים ממה שאפשר לשמוע באולם, למשל, ושומעים במה מאוד ברורה וגדולה עם כלים וקולות ממוקמים נקודתית במרחב, בעוד שבקונצרט לפעמים קשה לדעת מאיפה הצליל מגיע, אלא אם רואים את הנגן או הזמר שמפיק אותו.

זה הוביל אותי למסקנה שאולי זה טיפשי לרוץ אחרי הצליל המדויק, וכל השטויות של מה שהטכנאי שמע, שממילא אינו דומה לצליל האמיתי, ושאולי אין שום דבר רע, פגום או לא מוסרי ב"לשפר" ו"לייפוף" את המציאות. אז קניתי פטיפון די רציני, למדתי על הדפסות של תקליטים, ואחר כך קניתי גם פונו סטייג' מנורתי, החלפתי לפרה מנורתי, ואחר כך למונובלוקים מנורתיים. נטשתי לגמרי את כל העיסוק בדיוק ובנתונים הטכניים, והתחלתי ליהנות ממה שתקליטים יכולים לתת. עדיין יש הרבה מקרים שבהם דיגיטל טוב יותר מהתקליט המקביל, אבל יש גם לא מעט מקרים שבהם זה הפוך -- הדיגיטל מת ומשעמם, והתקליט חם, דינמי ועשיר, והכי חשוב, נוגע.

אתה לא חייב ללכת באותה דרך, או ללכת בכלל מהמקום שבו אתה נמצא, אבל רק רציתי להסב את תשומת ליבך לאפשרות שיש הרבה ממה ליהנות גם כשהטכנולוגיות נחותות בנוקאוט. יש סיבות מצויינות למה מחזיקים אותן בחיים, ולא מדובר בגוויות או בטיפשות כדי ליהנות מהן.

חומר למחשבה.

 

[zs]

הוסבר לי בזמנו כשהתעניינתי בפטיפונים שאין ריחוף מלא, ושsuspension magne
מיושם כדילהפחית חיכוך,רעידות ומשקל על המייסב,
אין לי ספק שיש יתרון הנדסי בשיטה הזו.
זה מקרה ספציפי שהגיוני שיעיל.

מיסב אין לו שום בעיה לשאת מישקל...ראה גלגל של משאית.
והתנגדות מגנטית אם הוסבר לך שזה עוזר לשיכך,רעידות כנראה שכן.לכן אני חושב שפותח הפוסט יעשה טוב אם ינסה את מה שגם הציעו לו.

 

[zs]

זה מזכיר לי שכאשר יצרו את נגן ה CD הראשונים למכוניות, כל קפיצה של המכונית הניגון השתבש. הפיתרון לא היה מיסב מגנטי ושיכוך. פשוט לקחו את מה שהCD קרא הכניסו לזיכרון בקצב לא אחיד בגלל הקפצות של המכונית והוציאו אותו לפי שעון מדויק להמרה לאנלוגי. האלקטרונקה ניצחה את המכניקה ואתה יכול לקנות כזה בגרושים. אם היו מתעקשים על פיתרון מכני, זה היה מאוד יקר ובטח לא עובד על כביש בעיתי.
והיום גם זה לא דרוש, הטלפון הסלולרי מתחבר בבלו טוס למדיה במכונית והאנשים שומעים מספוטיפיי.
עלית ושקיעת של טכנולוגיה.
בכל זאת יש אדיופילים שמנסים להחזיק את הגוויה שניקראת פטפון בחיים, לי לא ברור למה.
זה דורש פיתרונות מכניים יקרים מאוד, קהל הלקוחות לא גדול והמחיר בשמיים.
מיתנצל עם העלבתי חובבי פטפונים, אבל זאת הדעה שלי

אתה לא העלבתה אף אחד,אולי את עצמך.
רשמתה שטויות במיץ עגבניות סורי.
אין לך מושג במכניקה.אולי בקבצים וכיו"ב.
אנשים נוסעים עם פטיפון ששוקל 100 קג ברכב ושמים תקליט...