סטרימינג לעומת CD

  • פותח הנושא פותח הנושא matanoosh
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך

זה שמגבר לא נשמע זהה, כתלות בעומס של הרמקול או יותר נכון, שרמקול נשמע שונה כתלות ביכולת של המגבר לספק לו זרם, זה לא משהו שנתון לויכוח. אבל זו אמירה אחרת לגמרי מזה שלמגבר יש סאונד משל עצמו...
וכמובן, זה בעצם באג בהתאמה, לא פיצ׳ר של המגבר.
ראית את כל הסרטון ?
ודאי שזה פיצ׳ר של המגבר אם יש לו עכבת יציאה גבוהה או לא גבוהה אך לא יציבה .
זו הנדסה כושלת פר אקסלנס.
 

חזרתי לדיסק, הקלטה נחמדה,.התוף מרים באנטיסיפיישן יש לו פרטים ומיקרו דינמיקה , יש גם תחושת חלל ובחמה נחמדה אבל, בעיקר חסרים נשמה ומשקל להקלטה לטעמי.

אכן, יש תחושת חלל ופירוט של הכלים (מה שאתה קורה מיקרודינמיקה). השילוב הזה טוב בעיני (חלל ופרטים).
התוף מרים, אני חושב שיש שם טעות בהקלטה/מיקס שגורמים לצליל שלו להימרח לרוחב הבמה (אולי הדהוד של החדר שנקלט). הוא דרמטי, כי הוא מנגן חזק ופתאומי, אבל האמת, לא נשמע "אמיתי". כאילו קרוב מדי למיקרופון?
בטרק יש גם, כך אני זוכר, בהירות יתר בהקלטת/מיקס הקול שלה. הוא צעקני מדי. אבל... היום זה מציק לי פחות. מניח שאבדתי קצת שמיעה בגבוהים.

לגבי "נשמה ומשקל", זה קשור לחיבור למוסיקה יותר.

במקרה בחרת שני דיסקים שהם מוסיקה, גם אם לא לטעמך, אני מכיר את סוג האודיופילים שציינת, אבל באמת שהם מיעוט וגם אצלם יש הכרה שהם בשביל המוסיקה. גם אם בפועל הם מתעסקים אך ורק בתדרים- שזו הייתה, אגב, הביקורת שלי לגבי העמדה שלך כפי שהשתקפה בתגובות.

את פטרישיה אני באמת לא אוהב. משעמם.
את Nightfly דווקא כן. דיסק פופי וחביב, אבל לא הייתי מגדיר אותו "אודיופילי" כי הצליל מאוד "דיגיטאלי". כאילו לקח את הניקיון של סטילי דן צעד אחד רחוק מדי.
אפרופו סטילי דאן, את Aja אני מאוד אוהב, למרות שגם הוא לא נשמע "טבעי" וחסר את הדבר שאני הכי אוהב בג'אז, המשחק בין הכלים (זה כנראה בגלל שהוא הוקלט כל כלי בנפרד...).
 
ראית את כל הסרטון ?
ודאי שזה פיצ׳ר של המגבר אם יש לו עכבת יציאה גבוהה או לא גבוהה אך לא יציבה .
זו הנדסה כושלת פר אקסלנס.

הכי טוב מגברים שיש להם שליטה בעכבת יציאה (אני יודע שלדגמים של מקינטוש וקרי יש).
מגברים עם שליטה בגיין ביציאה זה דבר די נפוץ (ונחוץ).
בעולם המגברים החביבים עלי, לא מייצרים בכלל מגברים בלי בחירה של עכבת יציאה.
 
רק באודיו מישהו רוצה לספק הסבר טכני ומבלי להתכוון נשמע כמו מאסטר יודה.
:D סוג של ערך מוסף
אני מסכים עם כל מילה, וחותם בראשי תיבות מעל כל שורה. וברשותך רק גוזר את המסקנה הבאה: "נאמנות למקור" היא לא שאיפה ריאלית, "נאמנות להנאה" היא השאיפה היחידה. אם תשתמש בדיוק באותו רמקול ומגבר (במקור אתה לא יכול), של טכנאי המאסטרינג, תתקרב ליכולת תיאורתית להיות "נאמן למקור". יחד עם זאת המכשלה הגדולה היא שהגורם שהכי משפיע על מה שאתה שומע זה החדר, ואת זה קשה לתקן גם עם טכנולוגיה הכי מתקדמת (אפשר לשפר במידה נאה). על כן, סאונד ש"תרצה לשמוע" זה הדבר היחיד שנמצא באופן ריאלי על המדף.
לגבי "נמדדים מצויין" : אם מה ש @Dan-Cinemart אומר שיש יצרנים שלא יותר מדי מודדים את הרמקולים (ואני יודע ממקור ראשון לפחות על מקרה אחד שזה המקרה), אז זה אומר הרבה על התעשייה. מה שאודיופיל מכנה "מדידה", אני מכנה "הנדסה". ולתחושתי, מי שלא מודד זה בעיקר בכלל אי יכולת להשקיע בציוד ותשתית (לא כולם B&W), או בעיקר שבגלל שכנראה שאינו אוחז במספיק ידע ויכולת הנדסית לתכנן היענות תדרים, פיזור, טרייד אוף של גודל, מול יעילות מול היענות בס, שליטה ברזוננס וכו.. ולייצר משהו שמתקרב לזה. אז השטיק השיווקי הזמין להסוות את ה'סיטואציה' (לא בא לי לעשות ברנד באשינג) הוא שאצלו מתכננים "ע"פ מבחני האזנה" (וששנינו מסכימים זה דבר סובייקטיבי אינהרנטית).
טוב, כולנו נהנים להנות. זה מאוד מהנה.
לעניין הנאמנות - אני חושב שזו שאיפה ריאלית לחלוטין - כתלות (דה) באיך מגדירים אותה. ספויילר: להגדרה "פשוטה" יהיה קשה להגיע...

אז קודם כל מה לא - תמיד חשבתי שזה מוזר לנתח את העניין על הציר של "מה התכוון המשורר" ואז לקחת את זה למקום של לשמוע כמו מה ששמע הברנש שקיבע סופית את המאסטר (בין אם זה "כמעט סופית" במיקס או "סופית סופית" במאסטרינג). למה מוזר? משום שאנשי המקצוע (שהם על הדרך גם חלק מהאומנות שבדבר..) ממש לא רואים בעיני רוחם מאזין המשתמש במערכת (על?) מסויימת, בטח לא זו דווקא זו שהם נעזרים בה (שזה בד"כ שונה בין המיקס למאסטרינג). ככל שה801 המושמץ/מהולל הנ"ל מיצג (בעיקר הסטורית) - מן הסתם לא כיוונו שלכל/רוב המאזינים יש כזה או בכלל מפלץ עתיר יכולות. במיקס יש גישות שונות למה צריך כדי לכוון ל"מה יחווה המאזין", גם הסטורית וגם בהווה:
* "הכי מדוייק, חושפני ופול ריינג' כדי שאדע הכי טוב לאיזה חומר אני עושה פה פיין טיונינג"
* מהגישה לעיל מתפצלת גם גישה של "לא מאוד אכפת לי שזה קליני כי המאזין ממילא שומע בתנאים אחרים"
* מתפצלת2# - "אני מבין מנסיוני איך עשוי לשמוע המאזין ויודע לפצות על זה"
* "בסט אפ שאני מכיר הכי טוב (ואולי גם מדוייק וחושפני כמו לעיל)"
* "אסמלץ את איך שומע המאזין, בכלל זה מקרי קצה, כדי לוודא שהפשרות שאני לוקח הן מיטביות" - למשל הבוקסה של auratone בזמנו, רמקול של סמארטפון או אוזניות בשנקל. בהווה משתמשים למטרה הזו בעיקר בפרופילים שונים בתוכנה וכבר לא מתעסקים עם גרוטאות...
* "הכי" כמו למעלה - אבל ברמקולים (וחדר בהתאם) שיודעים לכוון ל-sloping response כמו בחדר רפלקטיבי כך שישקפו את החוויה ה"שמחה" יותר ולא את הקלינית - זו למיטב ידיעתי הגישה השלטת כיום בחדרי המאסטרינג המתקדמים ביותר ומפלצות ה-Mains המודרניות מתנהגות בהתאם.
טוב, זה היה קצת ארוך בשביל לומר ש"כוונת" האומן אינה בסיס שניתן לעבוד איתו, אבל מסיבות יותר עקרוניות מאשר קושי להעמיד סטאפ "כמו".

אז איפה הנאמנות? - ראשית את השרשרת עד ו"לתוך" הרמקולים בהחלט אפשר לנתח במונחים של "נאמנות להקלטה". כן, זה טכני לחלוטין וכן זה מיוצג ע"י גרפים ומדדים. אני מחריג מההשוואה הפשוטה של "מה נכנס" לעומת "מה יצא" 2 מקרים בהם השרשרת מכניסה שינויים רצויים למאזין הספציפי - ויניל (כמובן), והרמוניות "נעימות". לא אכנס פה לעניני טעם במישור הזה, אפשר לתאר טכנית גם את המניפולציות האלו (אני מקווה שבחירת המילה הזו לא פוגעת באף אחד) - אבל זה לא מאוד מעשי כרגע.
אז עד הרמקול - אפשר גם אפשר. מה קורה ברמקול? חלק מההתנהגות עדיין ניתן למדוד/לתאר במונחי נאמנות (דיסטורשן, דחיסה, שינוים בדרישות הכח) ואילו את השאר קצת יותר מורכב לתאר במונחי נאמנות ואנו נדרשים לתאר במדדים של פיזור, של אינטראקציה עם חדר רפלקטיבי (היות ואנו לא שומעים בחדר אנאקואי וטוב שכך), של תמהיל הסאונד הישיר והמוחזר. בעוד שיש פה "חופש" גדול - כן ניתן להראות נאמנות לעקומה חלקה-יחסית כלשהי, פשוט צריך לדעת מהי ולא משנה לצורך הדיון אם היא העדפה אישית או תוצאה של מחקרים על העדפות של "אוכלוסיה".

אם יטען מאן דהוא שמתחתי קצת יותר מדי את השימוש ב"נאמנות" - לא אחלוק עליו, רק אומר שאין פה בהכרח מיסתורין ושגם בהתנהגות הרמקול יש רכיבים שאפשר למדוד בשאיפה למינימום התערבות.

בין הפותרים נכונה יוגרל קליפל עם כל התוספות.
 

הכי טוב מגברים שיש להם שליטה בעכבת יציאה (אני יודע שלדגמים של מקינטוש וקרי יש).
מגברים עם שליטה בגיין ביציאה זה דבר די נפוץ (ונחוץ).
בעולם המגברים החביבים עלי, לא מייצרים בכלל מגברים בלי בחירה של עכבת יציאה.
אני האמת לא רוצה לשלוט.
אני פשוט רוצה שתהיה מאוד נמוכה ולא משתנה עם ה LOAD (רמקול )- מה שאומר - מה שהרמקול מבקש- הוא יקבל ללא שינווים/עיוותים/מריחות זמן =באס איטי ומודגש אך מנותק משער התדרים שלפעמים עלול ליצור דעות סוביקטיביות של סאונד חם/ אנאלוגי /אודיופילי שבשבילי מהווה תחליף נהדר לבונדורנמין.
מקניטוש למיטב ידעתי יש התאמה ל אוהם.... לא מפורט מעבר.
ב CH אני חושב שיש שליטה .

ספר מה עוד אתה מכיר שיש שליטה.
 
אני האמת לא רוצה לשלוט.
אני פשוט רוצה שתהיה מאוד נמוכה ולא משתנה עם ה LOAD (רמקול )- מה שאומר - מה שהרמקול מבקש- הוא יקבל ללא שינווים/עיוותים/מריחות זמן =באס איטי ומודגש אך מנותק משער התדרים שלפעמים עלול ליצור דעות סוביקטיביות של סאונד חם/ אנאלוגי /אודיופילי שבשבילי מהווה תחליף נהדר לבונדורנמין.
מקניטוש למיטב ידעתי יש התאמה ל אוהם.... לא מפורט מעבר.
ב CH אני חושב שיש שליטה .

ספר מה עוד אתה מכיר שיש שליטה.

כתבתי שאני מכיר את קרי ומקינטוש. אני מניח שיש עוד, אך מקבל דבריך שאין.
בתחום אחר של מגברים שאני מכיר, אין דבר כזה שלא מאפשרים שליטה.
 
כתבתי שאני מכיר את קרי ומקינטוש. אני מניח שיש עוד, אך מקבל דבריך שאין.
בתחום אחר של מגברים שאני מכיר, אין דבר כזה שלא מאפשרים שליטה.
ב-RF...
 

אני האמת לא רוצה לשלוט.
אני פשוט רוצה שתהיה מאוד נמוכה ולא משתנה עם ה LOAD (רמקול )- מה שאומר - מה שהרמקול מבקש- הוא יקבל ללא שינווים/עיוותים/מריחות זמן =באס איטי ומודגש אך מנותק משער התדרים שלפעמים עלול ליצור דעות סוביקטיביות של סאונד חם/ אנאלוגי /אודיופילי שבשבילי מהווה תחליף נהדר לבונדורנמין.
מקניטוש למיטב ידעתי יש התאמה ל אוהם.... לא מפורט מעבר.
ב CH אני חושב שיש שליטה .

ספר מה עוד אתה מכיר שיש שליטה.
עכבת מוצא זה פרמטר אחד במגבר עדיף שתהיה נמוכה ככל האפשר
מצד שני יש פרמטרים שונים כגון כמות ה negative feedback האם פידבק לוקאלי או גלובלי וכו. הבחירות האילו והנדסת המגבר הם פרמטרים נוספים המשפיעים על התוצאה.
 
העניין הוא כזה, האם אתה יכול לזהות במדידה למה רמקול A נשמע קליני ורמקול B לא?
הבעיה שלי עם רמקול שהוא , נגיד "חם", זה שבהקלטות מסויימות זה יישמע טוב, אבל בהקלטה שהיא כבר "חמה", זה יהיה יותר מדי.

רב הדיונים על אודיו מניחים שההקלטות הן זהות, והן לא. גם הקלטות יכולות להיות "חמות" או "בהירות" וכו'.
רמקול קליני איכותי יציג תגובת תדר שטוחה ככל הניתן, עם עיוותים נמוכים (THD ו-IMD). המטרה היא להשיג שחזור נאמן של האות המקורי, ללא הדגשה של תדרים מסוימים. חשוב לזכור שהחדר הוא מרכיב קריטי במשוואה, וטיפול אקוסטי יכול להגדיל או להפחית במידה רבה את הבהירות.
 
 

במגברי RF בד"כ יש שליטה על עכבת המוצא, אמרת "בתחום אחר של מגברים", הנחתי שכיוונת לשם

הכוונה לאלה

Screenshot From 2025-08-04 16-02-22.png
Screenshot From 2025-08-04 16-03-41.png
Screenshot From 2025-08-04 16-04-10.png
 
הכוונה לאלה
מה שאתה התכוונת יותר מגניב ממה שאני התכוונתי
 

עכבת מוצא זה פרמטר אחד במגבר עדיף שתהיה נמוכה ככל האפשר
מצד שני יש פרמטרים שונים כגון כמות ה negative feedback האם פידבק לוקאלי או גלובלי וכו. הבחירות האילו והנדסת המגבר הם פרמטרים נוספים המשפיעים על התוצאה.
כן .
אבל אם הכל טוב ועכבת המוצא גבוהה ולא עקבית - בהכרח יש פה חתימה והמגבר יכתיב את שאר השרשרת .
תשים את הדרייברים הכי מהירים בעולם ועדיין הבאס יגיע שעה אחרי הגבוהים .
 
כתבתי שעדיף שהעכבה שתהיה נמוכה ככל האפשר... ובתכלס לכל מגבר יש איזו חתימה כלשהי, הם נשמעים שונה אז לא יודע מי מבינהם הנטרלי...

הוידאו של ארין (אם הבנתי את הוויב שלו נכון) מיועד בעיקר ״לאנשי מדידות״ ששואלים איך יתכן שמגברים שונים שנמדדים מושלם מבחינת עקומת תדר יכולים להשמע שונה? הוא על הדרך באופן עקיף קוטל מגברי מנורות עקב דאמפינג נמוך (פרמטר שקול לעכבת מוצא)

במגברי מנורות הדאמפינג נמוך מאוד ולכן מיועדים בעיקר לרמקולים בעלי עכבה מינימלית גבוהה, ויחסית נצילים. באופן ״מפתיע הנדסית״, השילוב של מגבר מנורתי עם רמקולים נצילים יכול להשמע ממש טוב, עם קסם שקשה לקבל מטרנסיזטורי. שנאי המוצא בעצם מכוונים ל impedance matching עם הרמקולים ולא ל damping גבוה.

נושא הפידבק גם הוא משפיע אבל איכשהו מקופל בתוך ה sinad. כדי לשפר נתוני דיסטורשן, שמזמן כבר עברו את סף השמיעה שלנו, מכניסים עוד negative feedback ולדעתי במקרים מסוימים פוגעים בטונליות/אורגניות (לא יודע למדוד את זה הנדסית)

בין שאר הדברים שקשה לי להבין זו בחירה הנדסית במגברים טרנזיסטורים כדוגמת מקינטוש בעלי שנאי מוצא בדומה למנורות.. לא ברורה לי הבחירה הזו, אולי יש פה מהנדסי חשמל באולם שמסוגלים להסביר.
 
נערך לאחרונה ב:
יצרנים כמו מקינטוש בונים מגברים שמרגישים כמו מקינטוש, לא מגברים שמודדים הכי טוב על נייר. זה עניין של מסורת, אמינות, ומובהקות סונית.
 

כתבתי שעדיף שהעכבה שתהיה נמוכה ככל האפשר... ובתכלס לכל מגבר יש איזו חתימה כלשהי, הם נשמעים שונה אז לא יודע מי מבינהם הנטרלי...

הוידאו של ארין (אם הבנתי את הוויב שלו נכון) מיועד בעיקר ״לאנשי מדידות״ ששואלים איך יתכן שמגברים שונים שנמדדים מושלם מבחינת עקומת תדר יכולים להשמע שונה? הוא על הדרך באופן עקיף קוטל מגברי מנורות עקב דאמפינג נמוך (פרמטר שקול לעכבת מוצא)

במגברי מנורות הדאמפינג נמוך מאוד ולכן מיועדים בעיקר לרמקולים בעלי עכבה מינימלית גבוהה, ויחסית נצילים. באופן ״מפתיע הנדסית״, השילוב של מגבר מנורתי עם רמקולים נצילים יכול להשמע ממש טוב, עם קסם שקשה לקבל מטרנסיזטורי. שנאי המוצא בעצם מכוונים ל impedance matching עם הרמקולים ולא ל damping גבוה.

נושא הפידבק גם הוא משפיע אבל איכשהו מקופל בתוך ה sinad. כדי לשפר נתוני דיסטורשן, שמזמן כבר עברו את סף השמיעה שלנו, מכניסים עוד negative feedback ולדעתי במקרים מסוימים פוגעים בטונליות/אורגניות (לא יודע למדוד את זה הנדסית)

בין שאר הדברים שקשה לי להבין זו בחירה הנדסית במגברים טרנזיסטורים כדוגמת מקינטוש בעלי שנאי מוצא בדומה למנורות.. לא ברורה לי הבחירה הזו, אולי יש פה מהנדסי חשמל באולם שמסוגלים להסביר.
למה זה מפתיע הנדסית?
הרי אם עכבת מוצא נמוכה - והרמקול נציל העכבה הנומנילית של הרמקול היא למשל 8 אוהם והוא אף פעם לא יורד נניח מ 6 אוהם - זה בדיוק מה שהמגבר חייב כדי לא להיכנס לאזורים שהוא לא יכול להתמודד איתם( או להכינס מעט מאוד). זה הכרח הנדסי .
הוידאו של ארין ממש לא מדבר רק לאנשי המדידות - הוא מדבר גם לכאלה שאין להם שמץ במדידות ורוצים להבין איך נוצרת - סנירגיה או שילוב קוסמי ברמה ההנדסית.

למרות, שאנו אוהבים לשים תג מסתורין באודיו - הוא לא ממש קיים.

לגבי המשפט האחרון שלך - תחשוב טוב - יש תשובה הנדסית ברורה לזה .
האם למגבר הנל יש חתימה ?
האם ניתן לזהות אותו בקלות עם המון רמקולים שונים ?
האם ההקלטות ישמעו דומות?
 
״מפתיע הנדסית״ הכוונה למגבר עם דאמפינג 10, או אפילו פחות, ששולט ברמקולים לא רע, לא כמו הטרנזיסטורי, אבל בכל זאת לא רע. הפרמטר החשוב כדי שהעסק יעבוד הוא עכבת הרמקולים המינימלית (ושתהיה יציבה). דרך אגב חפרתי קצת ב gpt, יציאות הרמקולים 4,6,8 אוהם בחלק ממגברי המנורות נועדו בגדול לשמור על תקינות המגבר שלא יראה אינפדנס גבוה מידי (ולהוריד עוותים).

אני קורא בכל מיני פורומי אודיו כדוגמת asr שכל המגברים נשמעים זהה, והנה בא ארין (מהמחנה ההנדסי) ונותן דוגמא שלא.

לדעתי (כרגיל) אנחנו אומרים את אותו הדבר בצורה שונה ;)
 
נערך לאחרונה ב:
לא מדויק .
מה שהוא אומר בין היתר שזה אם הכל נמדד אותו דבר .
ו עכבת נמוכה יציאה ולא משתנה עם ה load .

אז זה ישמע אותו דבר .
כמובן שצריך עוד מדידות עבור זה - לא רק עכבת יציאה .
הוא דיבר באופן כללי האם כל המגברים נשמעים דומה .
והתשובה היא לא .
ומאוד קל להסביר את זה עם המדידות .

והוא גם דיבר על זה שעולם המדידות לא מתנגש עם עולם האזניים, רק אומר .
 

יצרנים כמו מקינטוש בונים מגברים שמרגישים כמו מקינטוש, לא מגברים שמודדים הכי טוב על נייר. זה עניין של מסורת, אמינות, ומובהקות סונית.
לא רואה איך התעקשות על שנאי מוצא במגברים טרנזיסטורים קשורים לאמינות. לא שמעתי על אף חברה אחרת המייצרת מגברים טרנזיסטורים, המשתמשת בשנאי מוצא עם יציאות שונות לרמקולים על פי עכבה. לטעמי אין בזה הגיון, או שאם יש, אני לא מבין אותו.
 

Back
למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור