אני אנסה לקצר ככל שאוכל,מכוון שכל חיי בערך סובבים סביב זה,העונג והסיפוק שהתחביב הזה מספק לי הם גדולים ויקרים לליבי.
בגדול תמיד אהבתי מוזיקה וסאונד מגיל מעוד צעיר -בהתחלה זה התבטא בווקמנים ומה שהיה זמין לילד שלא גדל לתוך בית של מוזיקה ולאחר מכן נחשפתי והלכתי עם בן דוד שלי לקנות מערכת חלקים ראשונה שלו- נאקמיצ'י וכו -זו הייתה הפעם הראשונה שנחשפתי לצליל טוב משמעותית ממה שהכרתי וזה תפס אותי חזק מאוד -אני זוכר היטב מה שמענו ,את השירים הספיצפיים עד היום למרות שעברו 28 שנים.הייתי בן 13.
לאחר מכן מיד "השאלתי" מאבי את מערכת החלקים שלו שהייתה מאוד מיושנת - מערכת חלקים של AKAI.עבודת יד- עץ.
בגיל 18 אחרי שאספתי כל שקל קניתי את המערכת שלי -הראשונה שלי ,קרוטנים של ביצים וספוגים בבית אמא - בלי להבין יותר מדי אבל מאוד נהנתי.במקביל הזמנתי ספרים מאמזון שעד היום יש לי אותם של רוברט הארלי (THE COMLETE GUIDEׂ...) ועוד ספר שהיה אבן דרך עבורי בעניין אקוסטיקה - MASTER HANDBOOK OF ACOUSTICS - אפשר להגיד שהתחביב לימד אותי אנגלית.כל עבודה מזדמנת הייתה כרוכה שבתיק יש לי את המאגזין האחרון של סטריאופיל וכו.
בגיל 21 נכנסתי לעבוד בתחום וזה היה אחד הימים המאושרים בחיי.המערכת הראשונה שלי הייתה קולנוע ביתי של ימהה ופרדיים בכמה עשרות אלפי שקלים(מליונים בשביל בין 18 שחסך לבד).פתאום נחשפתי לכל כל הרבה דברים איכותיים במיוחד בסטריאו ואז החל המסע שלי לסטריאו איכותי (עבורי).כמובן שגם נחשפתי לקולנוע ביתי איכותי(כך חשבתי)-אחרי אין סוף נסיונות ובדיקות התקבעתי על מגבר מנורות של ANTIQUE SOUND LAB ורמקולים של JAMO D830 שאת הסט הזה מאוד אהבתי בזמנו (למעשה עד היום את המגבר לא מכרתי למרות שהוא כבר לא בשימוש,והוא הדבר הראשון שאני רואה כשאני נכנס לעסק שלי).הצליל החם כל כך דיבר אלי והיה כל כך שונה מכל ה"חשמליות" והסאונד המהונדס/קשה שנחשפתי אליו לפני כן - אז אפשר לומר שכתיקון הייתי קיצוני בהעדפה שלי כלפי חום,חוסר צרימה בגבוהים וכו.
זנחתי,לפחות בבית,את תחום הקולנוע לגמרי,והשקעתי רק בסטריאו.תקופה נפלאה.
יום אחד קיבלתי הזמנה לשמוע מערכת קולנוע HIGH END של JBL SYNTHSIS - זו הייתה חוייה עוצרת נשימה עבורי - הבנתי שכל מה ששמעתי עד כה - דיי היה צעצוע .הרגש שהמערכת הזו יצרה עבורי היה מטורף.ומפה התחיל גם מסע קיצוני לעבר הקולנוע הביתי שלא הסתיים עד כה -וגם לא יסתיים בעולם.אגב - גם בסטריאו הוא לא יסתיים לעולם
- היום אני נוגע בציוד מאוד מתקדם בשתי העולמות האלה - ואלוקים נמצא בפרטים הקטנים - כמו בכל דבר.
הטעם שלי דיי השתנה ,ומסאונד חם בכל מחיר ,הבנתי(עבורי) - שאני יכול לקבל אותו במידה הנכונה (עבורי) אך גם לקבל מציאות,פירוט מטורף,רזולוציה ובעיקר דינמאיות - אני חושב ששם נמצא הרגש שלי ובסוף כל אחד מתרגש ממה שהכי נשמע לו ריאלסטי ,אמיתי ,ממה שגורם לו "להרגיש" שאין מערכת אלא נגנים בחדר.עבורי היום אלו הדברים האלה.
עבורי - הדברים שהכי קשים לי לעיכול הם גבוהים - מודגשים/צורמים/מנותקים וחוסר דינמאיות .
אני מתחבר מאוד למה שנמר אמר על עניין הווליום המועדף עליו -אני חושב שהחדר והציוד הם הגורם המקביל.(וזה לא אומר שרק ציוד במליונים ישמע דינאמי)
בכלל,האוזן שלנו מאוד רגישה לדיסטורשיין ויש לה סוג של "קיבה נפרדת " אליו.סאונד עם דיסטורשיין תמיד ישמע -חזק יותר ומציק יותר.אתה יכול לשמוע סאונד ב 90 דיבי ניקי מעיוותים וזה ישמע לך לא גבוה מדי -ממש נעים וגם תוכל לנעל שיחה ואך תרצה להגביר. במקביל תשמע ב 90 די בי עם דיסטורשיין וזה ישמע לך מאוד גבוה ותרוץ להחליש את הווליום.
כמובן שהחדר גם מוסיף "דיסורטשיין משלו" .
בחוץ לדוגמא - תוכל לשמוע בהספק גבוה מאוד - בלי שום בעיה .זה לא ירגיש גבוה מדי ,בהינתן שהמערכת טובה.
תודה על פוסט יפייפה