מה היא מערכת אודיו טובה?

[מאסטרו אודיו]

נראה לי שאחרי כמה שנים טובות בתחום הגעתי לתשובה מועילה לשאלה מהי מערכת טובה:

ההגדרה הזו מגיעה ממבחן התוצאה ולא כנהוג מסט דרישות:

מערכת טובה = מערכת שלאחר רכישה בעליה אינו מחליף בה שום רכיב במשך שנים רבות.

גם אם הוא משופע במזומנים וגם ואולי ביחוד אם הוא שומע סביבו הרבה מערכות אחרות
ועדיין אינו משנה אצלו דבר.

אם נדייק - נשאר עם אותו מקור, אותה הגברה ואותם הרמקולים.

כמה מכם לא החליפו שום רכיב במערכת במשך שנים?
ואם כן החלפתם, אז למה?

***

אם הולכים לפי ההגדרה הזו קל להבין שרוב האודיופילים אינם מגיעים למערכת טובה מאחר
והם מחליפים ציוד בקצב יותר גבוה מהחלפת גרביים בטירונות
הלוחות מלאים בציוד. ציוד רב ממש טרי וצעיר, יקר, כזה שנרכש ממש לאחרונה. מה קורה פה?
איך מגיעים למצב בו קונים מגבר ב 40 אלף ש"ח ואחרי חצי שנה הוא בלוחות?

ההסבר "אני מחליף ומשדרג מאחר ואני אודיופיל עם כל הכרוך בזה" לדעתי מפספס.
אני חושב שזה קורה בגלל חוסר שביעות רצון, לרב מלווה בהכחשה.

מתי זה קורה?

כאן אני מגיע לנקודה החשובה עליה יש אינסוף ויכוחים.

לדעתי זה קורה כאשר המטרה הכללית היא "מערכת לטעמי" בניגוד לדרך השניה וכמעט
מקבילה של "מערכת לפי רפרנס" שהוא השוואה לסאונד של מוסיקה חיה.
(אני מאז ומתמיד בעד "מערכת לפי רפרנס", בהתייחס למוסיקה חיה, גם אם לפעמים בניגוד לטעמי).

מה קורה כשבונים מערכת "לפי טעמי"?

מנסים להגיע למצב בו הכל נשמע יפה, נעים לאוזן, ללא חריפות. "מוסיקלי".
המשמעות היא בהכרח סאונד מסורס.
ברגע שנכוונן כך צליל של מערכת, היא בהכרח תעגל ותייפייף הקלטות רבות.
ואז, היא ממש תסרס הקלטות אחרות. שכן כל הקלטה והמאפיינים שלה. וכאן הבעיה מתחילה.
אנחנו שומעים אצל אחר אלבום שנשמע יותר פתוח, יותר מפורט, יותר פה ויותר שם.
במהרה מגיע עוד סבב של החלפות ושידרוגים. מנסים ליישר קו. אבל מאחר והמטרה היא עדיין
לשמוע יפה ומוסיקלי אנחנו מסתובבים סביב הזנב של עצמנו. מתקנים פה ומקלקלים שם. וזה לא נגמר.

נכון שזה נשמע מוזר להטיף כאילו נגד טעם אישי ומוסיקליות. אבל אני טוען שהטעם האישי
הוא מוקש רציני ומוסיקליות היא דבר נרכש שמשתנה עם הזמן. מה שאתמול נשמע לך
מוסיקלי מחר עלול להשמע מסורס ומשעמם כי נוכחת לדעת שדברים צריכים להשמע אחרת
מההרגל, הנסיון והטעם שלך.

בגלל זה, לדעתי, צריך שיהיה רפרנס ברור. עוגן. אחרת הולכים לאיבוד.

יש לכם כזה?

***

דוגמה אחת מהחיים.

לפני שנים לקוח שמע אצלי קטע מ Kind of Blue. הוא לא ממש אהב את התוצאה
מאחר וציפה לסאונד "חם, אינטימי וקרוב כמו במועדון ג'אז".

איך הקלטה בחלל גדול עם תקרה גבוהה מאוד וקירות קרחים תשמע אינטימית כמו במועדון ג'אז?
רק עם מערכת שנותנת בימת צליל מצומקת וקולורציה רצינית.
ואז מה יקרה כשננגן אלבום של ביל אוונס בווילג' ואנגארד שבאמת הוקלט בחלל קטן ואינטימי?
נקבל סאונד של מאורת עכברים!

אם לא נלמד את החומר, מה בדיוק מוקלט, איפה ואיך, לאיפה נגיע?
כדי להגיע למערכת טובה צריך לצבור ידע, הרבה ידע, על עולם ההקלטות.
ואחר כך כמה שיותר התנסות במוסיקה חיה. עדיף כמובן כזאת שקרובה ללבכם .
כל אלה קומת מרתף וקומת קרקע בבניין. טעם אישי צריך להיות בקומה שלש או ארבע.

 

[matanoosh]

בקיצור, כפרה, מערכת כמו של נמר. זה מה שצריך .

אני חושב שאתה צודק.

אבל, גם מערכת כמו של שלמה שהיא די על הצד השני של הסקאלה, היא נהדרת.

מערכת טובה צריכה להיות מסוגלת לשנות את עורה בהתאם למוסיקה שהיא מקבלת.

לגבי ההגדרה שלך, אני לא חושב שאני מסכים איתה כי הסיבות להחלפת ציוד הן מגוונות מאד.

 

[Cloudy]

אני חושב שכבר נאמר פה כמה וכמה פעמים שהאויב הכי גדול של טוב הוא יותר טוב. כשנכנס למשוואה חוק התפוקה הפוחתת נדרשים כיסים עמוקים מאד ע"מ להגיע להכי חדש/מפורט/שקוף/____(השלם את החסר). אם נוסיף לכך אנשים שנהנים להיות early adopters וסיבותיהם עימם, יאללה בלאגן!

 

[ronensud]

מערכת טובה צריכה להיות מסוגלת לשנות את עורה בהתאם למוסיקה שהיא מקבלת.

עדיין חי בסרט שמערכת מסוגלת לשנות את עורה לפי סוג המוסיקה כפרה?
יכול לתת דוגמא לאחת כזו? (אפשר גם בפרטי)

 

[matanoosh]

עדיין חי בסרט שמערכת מסוגלת לשנות את עורה לפי סוג המוסיקה כפרה?
יכול לתת דוגמא לאחת כזו? (אפשר גם בפרטי)

חי בסרט?
אני לא צריך בפרטי. זה לא סוד. יש הרבה כאלה. הפליניוס היאטו שהיה לי נתן את זה מאד. מכוח מתפרץ אדיר לעדינות ורכות כשצריך.

קרמיים טובים בזה. רמקולים עם תיבה מנגנת, פחות.

 

[שניצל]

אני חושב שעופר צודק מאוד בדבריו ,ואני בהחלט חושב שלנמר יש מערכת בנויה כמו שצריך וציוד נכון ! גם טענתו הידועה משכבר הימים " שצריך לשמוע הכל " בעיני נכונה לגמרי "
אני לצערי יש מערכת דומה מאוד ואפילו יותר מוגזמת , שנמצאת אצלי שנים ארוכות , עם רמקולים קרמים גדולים ,מקור לא מלטף בכלל שנחשב בין היותר טובים בתעשיה , וזוג מונובלוקים מספיק חזקים קלאס A שיכולים בדלילות להפעיל את הרמקולים הלא קלים בכלל שלי ,
אני חש שאתם מתעסקים בעיקר בנואנסים של הטונליות ואיך המערכת מלטפת ומחברת בין התווים , זה נחמד , במיוחד עם מגבר שפורפרות חלוש שחוסר השליטה שלו בממברנות יוצר איזה חיבור נחמד בעיקר עם דרייברים קרטון או אודיו טכנולוגי , אבל אתם מתלהבים מגוש גלטין גדול במקום במה אמיתית ,
מעבר לזה רציתי לומר שמה שבעיקר מקרב אותכם ללייב הוא הדינמיקה והפרוט של המערכת ,וכאלה שהמטרה שלהם שכל הזמרות ישמעו כמו אחרי אורגזמה , וכל זמר ישמע כמו דין מרטין בטעות יסודה , והפחד מסיבילנס , או לחליפין לשמוע חס וחלילה את האויר בסקסופון מוטעה לגמרי ,
יש לי ויכוח עז עם חברי הקרובים (בלי שמות ) שמנסים לעגל את המערכות שלהם המעופשות שלהם בעייני בכדי שייהיה נעים ומוזיקלי , באים אלי , פתוח פי שתיים , דינממיקה פי שתיים , ופתוחה פי ארבע , טוענים שיורד להם דם מהאוזניים ואני עושה להם גוד טיים ושומע , אבל מצידי שילכו להזדיין כל הירקרקים הללו , שישמעו כמוני שידברו ,
באם יכול למקד את דברי , חלק מהאנשים כאן פשוט שומעים במערכות סתומות וחלשות מדי , שלא מצליחות להעביר את ההקלטה ללא כחל וסרק ,ונהנים מהליטוף לאין קץ , מה זה החרטבונה הזו , לאחר מכן צבאים מלאי ביקורת על גודל הדינמיקה , גודל הבמה , הפרוט המטורף , ואז מגמגמים משהו על פירוטכניקה במערכת ומוגזמות , אני קצת עייפתי מכאלה אחרי עשרות שנים בתחום , לא רוצה כינור שנשמע כמו ויאולנצלו , לא רוצה שכל הזמרים הופכים להיות בריטון , מצד שני כשייש מיד בס ,לא רואה אותם ממטר , הספה רועדת , בקיצור - דינמיקה עצומה עם איזון בצליל הוא שם המשחק , בעיקר עם יש לך פול ריינג אמיתי שבו מעטפת הבס מאפשרת לך לשחרר גבוהים מכיוון שהם ארוזים הייטב בבאסים , קשה לי להסביר את זה ,אבל כשייש לך מספיק משקל (כבד) אתה יכול לשחרר את הגבוהים כי הם ארוזים הייטב ,
לא יודע , לדעתי פוצצתי לכם המוח , אבל מערכות חלושות והרמוניות חוטאות למטרה שלשמה התכנסנו , ושייה לכם לבריאות באם אתם נהנים מזה , אבל עופר צודק בגדול , באם מותר לי לציין , עופר יותר אודיופיל מאשר יבואן , ולכן שהוא כותב דברים שכאלה שלא מקובל שיבואן כותב , זה בגלל נטיתו לאודיופיליה ומעניין לו התחת היותו יבואן , זה משהו פרטי של אדם בעל נסיון בניגוד לרוב הקוראים כאן , וזו תרומתו הפרטית לתחביב , ולטעמי כל הכבוד לו ,לנמר , ולשאר שמנסים להסביר לשאר החברה מאיפה משתין הדג !

 

[שניצל]

מעצבן השניצל הזה , לא?

 

[מאסטרו אודיו]

מערכת טובה צריכה להיות מסוגלת לשנות את עורה בהתאם למוסיקה שהיא מקבלת.

.

בצד הטכני, נכון מאוד!

זה אחד הסימנים המובהקים שאתם פועלים נכון.

זה גם פרדוקס. להתאמץ לבנות מערכת שבעצם מעלימה את עצמה.
זיקית. שאי אפשר להגדיר את אופיה.
נשארנו רק עם המוסיקה. כל הקלטה משהו אחר לגמרי, מה שבאמת נכון.

 

[atmos]

בקיצור - דינמיקה עצומה עם איזון בצליל הוא שם המשחק

ולנסות לבחור רמקול עם תיבה שלא מייצרת קולורציה (לקח לי זמן להבין את זה...)

 

[boazro]

מערכת שהופחת שנת קורונה לניסבלת

 

[omi]

נראה לי שאחרי כמה שנים טובות בתחום הגעתי לתשובה מועילה לשאלה מהי מערכת טובה:

ההגדרה הזו מגיעה ממבחן התוצאה ולא כנהוג מסט דרישות:

מערכת טובה = מערכת שלאחר רכישה בעליה אינו מחליף בה שום רכיב במשך שנים רבות.

גם אם הוא משופע במזומנים וגם ואולי ביחוד אם הוא שומע סביבו הרבה מערכות אחרות
ועדיין אינו משנה אצלו דבר.

אם נדייק - נשאר עם אותו מקור, אותה הגברה ואותם הרמקולים.

כמה מכם לא החליפו שום רכיב במערכת במשך שנים?
ואם כן החלפתם, אז למה?

***

אם הולכים לפי ההגדרה הזו קל להבין שרוב האודיופילים אינם מגיעים למערכת טובה מאחר
והם מחליפים ציוד בקצב יותר גבוה מהחלפת גרביים בטירונות
הלוחות מלאים בציוד. ציוד רב ממש טרי וצעיר, יקר, כזה שנרכש ממש לאחרונה. מה קורה פה?
איך מגיעים למצב בו קונים מגבר ב 40 אלף ש"ח ואחרי חצי שנה הוא בלוחות?

ההסבר "אני מחליף ומשדרג מאחר ואני אודיופיל עם כל הכרוך בזה" לדעתי מפספס.
אני חושב שזה קורה בגלל חוסר שביעות רצון, לרב מלווה בהכחשה.

מתי זה קורה?

כאן אני מגיע לנקודה החשובה עליה יש אינסוף ויכוחים.

לדעתי זה קורה כאשר המטרה הכללית היא "מערכת לטעמי" בניגוד לדרך השניה וכמעט
מקבילה של "מערכת לפי רפרנס" שהוא השוואה לסאונד של מוסיקה חיה.
(אני מאז ומתמיד בעד "מערכת לפי רפרנס", בהתייחס למוסיקה חיה, גם אם לפעמים בניגוד לטעמי).

מה קורה כשבונים מערכת "לפי טעמי"?

מנסים להגיע למצב בו הכל נשמע יפה, נעים לאוזן, ללא חריפות. "מוסיקלי".
המשמעות היא בהכרח סאונד מסורס.
ברגע שנכוונן כך צליל של מערכת, היא בהכרח תעגל ותייפייף הקלטות רבות.
ואז, היא ממש תסרס הקלטות אחרות. שכן כל הקלטה והמאפיינים שלה. וכאן הבעיה מתחילה.
אנחנו שומעים אצל אחר אלבום שנשמע יותר פתוח, יותר מפורט, יותר פה ויותר שם.
במהרה מגיע עוד סבב של החלפות ושידרוגים. מנסים ליישר קו. אבל מאחר והמטרה היא עדיין
לשמוע יפה ומוסיקלי אנחנו מסתובבים סביב הזנב של עצמנו. מתקנים פה ומקלקלים שם. וזה לא נגמר.

נכון שזה נשמע מוזר להטיף כאילו נגד טעם אישי ומוסיקליות. אבל אני טוען שהטעם האישי
הוא מוקש רציני ומוסיקליות היא דבר נרכש שמשתנה עם הזמן. מה שאתמול נשמע לך
מוסיקלי מחר עלול להשמע מסורס ומשעמם כי נוכחת לדעת שדברים צריכים להשמע אחרת
מההרגל, הנסיון והטעם שלך.

בגלל זה, לדעתי, צריך שיהיה רפרנס ברור. עוגן. אחרת הולכים לאיבוד.

יש לכם כזה?

***

דוגמה אחת מהחיים.

לפני שנים לקוח שמע אצלי קטע מ Kind of Blue. הוא לא ממש אהב את התוצאה
מאחר וציפה לסאונד "חם, אינטימי וקרוב כמו במועדון ג'אז".

איך הקלטה בחלל גדול עם תקרה גבוהה מאוד וקירות קרחים תשמע אינטימית כמו במועדון ג'אז?
רק עם מערכת שנותנת בימת צליל מצומקת וקולורציה רצינית.
ואז מה יקרה כשננגן אלבום של ביל אוונס בווילג' ואנגארד שבאמת הוקלט בחלל קטן ואינטימי?
נקבל סאונד של מאורת עכברים!

אם לא נלמד את החומר, מה בדיוק מוקלט, איפה ואיך, לאיפה נגיע?
כדי להגיע למערכת טובה צריך לצבור ידע, הרבה ידע, על עולם ההקלטות.
ואחר כך כמה שיותר התנסות במוסיקה חיה. עדיף כמובן כזאת שקרובה ללבכם .
כל אלה קומת מרתף וקומת קרקע בבניין. טעם אישי צריך להיות בקומה שלש או ארבע.

כתבת מאוד יפה. הקטע של חוסר ההחלפה של רכיבים במשך שנים קצת לא קשור כי יש אנשים, כמו מכורים, שלא יכולים להסביר למה הם עושים דברים.

 

[Eylo]

מעצבן השניצל הזה , לא?

אל תדאג , יש לך את אחת המערכות הטובות בארץ ...
חג שמח
איל

 

[דיטון66]

לא מעניין אותי
נתונים טכניים /ביקורות במגזינים/חוויות של חברים/טופולוגיה של מגברים/תיבות רמקולים/מבנה הדרייברים וחומר הכבלים והסלילים .
שאני שומע מוזיקה והרגל מתחילה לרקוע מעצמה(לא פרקינסון...) או שיש לי עור ברווז מהביצוע הבוקע מהמערכת, אני יודע שזו המערכת הכי טובה בעולם, בשבילי.
יגידו, חבר "כת" שטוף מוח, יגידו, אחד שלא שומע טוב יגידו, שמרן...
זה ממש לא נוגע לי. ולראיה- אני עם אותה הגברה וקדם מתחילת שנות התשעים ומאותה חברה גם רכשתי את הרמקולים בגלגוליהם השונים ומעולם לא חשתי צורך להחליף את הרכיבים הבסיסיים במערכת.
המוסיקה ממשיכה לרגש אותי כל פעם מחדש.
לדעתי זו מהות העסק.

 

[ZarJazz]

less is more

 

[Slim1900]

שוב ושוב יופיעו אותם אילו שיסבירו לכולם איך המערכת צריכה להשמע ומה נכון ולא נכון.
כולם טועים ואצלם שומעים הכי נכון.ממליץ לכל האחרים לברוח מהמלצות מסוג זה.

 

[dor_s]

אני רק רוצה לראות אתכם מאזינים ל FM עם המערכת זיקית

 

[עמית]

מערכת לרוב היא כמו אהבה חדשה! מתלהבים מהביצועים,עד שהרגש עובר ומחפשים שידרוג/אהבה חדשה.

 

[Erez]

מערכת שנהנים ממנה.המוזיקה יותר חשובה מהרכיבים.

 

[tomertsin]

עופר,

בסך הכל אני חושב שאתה צודק.
האזנתי לאחרונה למערכת שמע כמעט משולמת, אולם, לא קיימת בעולם מערכת שמע מושלמת, בכל מחיר שהוא. בכל מערכת שמע שהיא ובכל מחיר שהוא, יש פשרות.
לדעתי, חברת הרמקולים שאתה מייבא AudioNec מיוחדת מאוד ומשחזרת מציאות, ברמה מעל ומעבר לכל מה שהכרתי עד היום.

 

[נמר]

אהבתי את הפוסט. ואני מתחבר מאוד לדעתו של אלדר.
מערכות מנומסות ועגלגלות קל מאוד להרכיב. הקונץ הוא להגיע לקצה עם התקציב המוגדר. וזה חברים, זה לא קל.

וברשותכם סיפור קצר.

יש לי חבר מאוד קרוב, מזה חבר? בן משפחה של ממש. אחד מהאנשים הבודדים שאני מוכן לתת לו את הכליה שלי לגיבוי, גם אם השתיים שלו מעולות. אותו חבר הוא רומנטיקן אודיופילי חסר תקנה. הוא התרגל לנימוס, לעגלגלות, לצליל הזה שנוגע בו גם אם יהיו חסרים לו כמה דברים חשובים. שנים שאני מפציר בו להחליף את העגלגלות והנימוס הזה במשהו יותר חי, אמיתי, שחותר יותר לאמת של איך נשמע כלי נגינה מאשר לאיך צריכה להישמע מערכת לדעתו. וזה בדיוק הקטע.

יש כאלה שמחפשים כלי נגינה שישמע כמו המערכת שלהם ויש המחפשים שהמערכת שלהם תשמע כמו הכלי המתנגן. ולא רק, לא רק הכלי אם כי מערכת שתשקף כיצד הוא ישמע בחלל נתון במידה וההקלטה משקפת זאת. על מנת להשיג תוצאות כאלה צריך לצאת מבועת הרגש במהלך תקופת הבנייה ולחשוב רק ״טכני״. להגיע למקסימום רזולוציה, דינמיקה, דיוק, איזון, מהירות, פרטים. אני טוען שבדרך לשם יש סיכוי סביר שהתוצאה לא תהיה לטעמו של המאזין, אבל הביצועים יהיו מאוד גבוהים.

הגעתם לביצועים? אתם שם? עכשיו הגיע הזמן לטפל ברגש. אבל גם את זה עושים ב״רגש״.
נתקלתי בחברים שבנו מערכות מצויינות וכשהתחילו להתאים אותה לטעמם סירסו אותה. מהקצה שהגיעו אליו באמת הביצועים החלו לתבל אותה, לעדן ולעגל עד שלא שמו לב שהמערכת שלהם, על כל ההשקעה הקודמת, הולכת ודועכת לכזו שהחלק של הרגש התנגש חזיתית בביצועים ומשם יצא שילוב של ציוד שאמור להישמע וואו עם אביזרים שהופכים אותה לעוד מערכת של אודיופיל רומנטי עם מערכת שהכל שם נשמע אותו הדבר.

תתאקלמו, עשו עידכון תוכנה למוח!

גם אם התרגלתם לסאונד המנומס, עם הבס הרך והמלטף שלא מצליח להשמיע תו אמיתי אחד אם כי איזה תדר תחתון, הגיע הזמן להתרגל למשהו אחר. הדבר דומה לאדם שהפסיק לעשן. בהתחלה זה לא קל, ואז הטעמים מתחילים לחזור, ולפתח הסטייק שכל כך אהבתם מתגלה כמשהו אחר. עם יותר טעם. אתם תגלו שתוסיפו פחות מלח לפסטה והופ - תגלו את ההבדלים בין פסטה מסחרית זולה לכזו מאיטליה. כל עוד אתם מעשנים, הטעמים יהיו עם שיכבת זפת. אחרי שהפסקתם לעשן, תקחו סיגריה, קחו שאחטה, היא תגעיל לכם את הנשמה. וככה התחושה הזו תחזור אחרי שיש לכם מערכת ברמה מסוימת, שקופה לחלוטין לא מנומסת, לא מכוסה בזפת.

אז כן. צריך להרגיל את עצמינו לסטנדרט גבוה יותר בכל שידרוג, צריך להגיע לקצה ברמת הביצועים ומשם לכוון לטעמינו בעדינות, בזהירות, שלא נהרוג משהו חשוב בשביל להחיות איזה משהו שולי. וכן, לפעמים זה לא נתפס לנו שולי, עד שמצליחים להגמל ממנו.