התרשמות של אודיופיל קטן וירוק
ובכן זוהי התערוכה הראשונה שלי וזו הייתה חוויה מרתקת ומשכילה מאוד עבורי.
שני דברים שהבנתי בתוך החוויה הזו:
1) הבנתי למה ליבינג ווייס נקראים ליבינג וויייס. הרמקולים האלה הדביקו לי חיוך
גדול על הפרצוף ולא יכולתי להפסיק להניע את הראש והרגל לקצב שהם הפיקו.
הם באמת נשמעו כל כך חיים ומערבים. שאבו אותי פנימה יותר מכל הרמקולים בתערוכה. אבל.. וזה אבל חשוב, המוזיקה שערן ניגן בהם הייתה בדיוק כוס הווסקי שלי, בניגוד לרוב הסטים בתערוכה שניגנו (לפחות ברגעים שהייתי) מוזיקה אודיופילית שלא הצלחתי להתחבר אליה ומתוך כך התקשתי להעריך את איכותם.
לא הבנתי למה כל המציגים לא משמיעים מוזיקה "אמיתית" בסטים שלהם, הרי גם אם זה ישמע פחות נקי ומבריק זה ירגש ויערב יותר את המאזינים.
כמובן שהסאונד בליבינג ווייס לא היה מושלם (אם יש דבר כזה). היו רמקולים עם יותר ניקיון, הפרדה, דינאמיות וכו, אבל הם סיפקו את הפרמטרים הכי קריטיים בסחורה שזה טבעיות, מוסיקליות, חיים, קסם.
ממש התבעסתי שהשתיקו אותם לטובת המג'יקו שניגן מוזיקה שלא התחברתי אליה ולא ידעתי להעריך. אני משוכנע שהמג'יקו מסוגל לחולל קסמים רבים, אולי הייתי שומע אותם אם היה מתנגן דרכם אותו טרק שהתנגן בליבינג ווייס.
2) הבנתי שהאוזניים שלי נורא רגישות. ברוב החדרים האוזניים שלי פשוט כאבו, לעיתים מאוד, עד כדי כך שלא יכולתי להישאר יותר מכמה רגעים. אני מניח שזה שילוב בין אקוסטיקה בעייתית בתוספת ווליום מאוד גבוהה שרוב המערכות ניגנו בו.
למרות זאת, הצלחתי לזהות פוטנציאל גדול בכמה סטים.
הראשון הוא הרמקול של לוני (סנטור?) שלמרות שניגן בווליום גבוה מדי והכאיב לי באיזור המיד היי, עדיין נשמע חי, מפורט וטבעי באופן יוצא מן הכלל (שימו לב ששם התנגן טרק מדליק ובועט של ג'אז ולא מוזיקה אודיופילית מנומסת). הטוויטר של הרמקול הזה היה מטורף בפירוט ובטבעיות. שום דבר לא חמק ממנו.
הסט השני היה הספנדור /הגל /AVM אצל גבי. גם כאן סאונד חי ומערב. (אולי תיבה מנגנת זה לא דבר כל כך רע?.. אם בכלל הדגם הזה נחשב לרמקול תיבה מנגנת..)
הסט של יגאל סבו עם ההרבת'. נשמע חי וכל מה שהציק נשמע כמו בעיות אקוסטיקה.
המגנפן האמצעיים בסדרה (אלה שמתומחרים ב 13K) אצל דני בכור נשמעים לאוזני כמו הבטחה ענקית לנירוונה מוזיקלית בג'אז ומוסיקה קלה (לא יודע איך יתמודדו עם מוזיקה תובענית).
בנוגע לאוזניות. הקשבתי לגארדו שכולם דיברו בשבחם והם בהחלט נשמעו טוב אבל היה חסר לי שם באס בריא שאותו מצאתי באוזניות שליד, ה MEZE הרומניות. הגשה שונה אבל מרגשת ועם באס בריא. מי היה מאמין שדברים כאלה טובים יגיעו מרומניה..
בסהכ הייתה חוויה מרגשת מאוד. הבנתי מדוע כולם תמיד אומרים שקשה להתרשם כמו שצריך מציוד בתערוכות אבל זה פתח לי את התודעה האודיופילת ועשה לי חשק
להעמיק בתחום יותר. פשוט כיף.
תודה גדולה לכל האנשים הטובים (המארגנים ובעלי העסק) שגרמו לזה לקרות ומי יתן ותמיד יהיה לנו היריד האודיופילי המענג הזה, פעם בשנתיים או יותר, לא משנה. רק שיהיה
