Artos Moonglow - רמקולים "קרמיים" במבחן

[נמר]

יובל. אני אבוא בשמחה.

ולגבי הסאונד. רמקול נהדר. אבל הכל יחסי - כמו כל דבר בחיים.

לגבי הביקור של הפאנל.
תמונות מקסימות...

 

[stereophile]

ולגבי הסאונד. רמקול נהדר. אבל הכל יחסי - כמו כל דבר בחיים.

מסכים, יחסית לרמקולים קרמיים הוא נהדר לש-ון

 

[שניצל]

י
לגבי הביקור של הפאנל.
תמונות מקסימות...

זה אני צילמתי ,לקחתי המצלמה של הבת שלי ,שמתי על אוטומט ,לא יודע לסובב התמונה במחשב ,ושלחתי ככה לחברה !
אבל אל תשכח שאני לא צלם ,לא צלם חובב,

 

[נמר]

יצא לך פרופשיונל...

אפילו את שלמה הוצאת פוטוגני. בדרך כלל מצלמים אותו רק ברנטגן...

 

[שניצל]

זה לא שלמה ,זה השומר בבנין.

 

[stereophile]

זה לא שלמה ,זה השומר בבנין.

השומרים בבניין שלו חושבים שהם מהשב"כ - מעבירים אותך תחקיר בטחוני בכניסה.

 

[נמר]

לא לפני ששמו לו קרטון על הראש כדי שלא יידע לאן הוא הולך...

 

[stereophile]

עם קרטון על הראש הוא בטוח נתקל באיזה אגרטל מקרמיקה :O

 

[zs]

עם קרטון על הראש הוא בטוח נתקל באיזה אגרטל מקרמיקה :O

לא לידאוג ,זה עשה לי רק טוב.עם קרטון בראש והיתקלות באגרטל קרמי,
ידעתי שאני צריך לחוטוף מאיתן את הרוקפורט.:להלהלה:

 

[zs]

ואם בעניני רכיבים עסקינן ,אז ככה בנו הרמקול שלי.
ניראה לי שהשקיעו פה הרבה רצון טוב להוציא משהוא נורמלי .

Midrange - 5.25", custom-designed midrange went through 23 different iterations before the final design, which uses a mineral-filled poly-cone with a sophisticated motor system built to Rockport•s specs by Denmark•s Audio Technology. This handles frequencies from 140Hz•2.5kHz. Features •Symmetric Drive,• to reduce rise time by a factor of ten, resulting in greater linearity regardless of the cone•s position. Moreover, •Symmetric Drive• is lowers voice coil inductance, creating a more stable impedance and therefore simpler crossover topology, making the speaker easier to drive for high-impedance tube amps.



Tweeter - 1", Scan Speak Revelator motor system. Chosen for its low resonant frequency (1.5•2kHz) and ability to deliver the natural body of instruments.



Woofers - 10" Danish-made Vifas. As with the $91,500 Hyperion, the Mira•s 24dB-per-octave acoustic slope crossover is hand-built, and point-to-point wired with custom film/foil caps (made exclusively for Rockport), custom inductors, and Caddock resistors. All are spec•d at 1% tolerance, and the unit is epoxy-potted for mechanical stability as well as reduced microphonics.



Wiring - Internally wired with Transparent cable and connected via Cardas rhodium posts.



Enclosure - Danish-made enclosure of pure MDF. The front baffle is 3"-thick and the walls are 1"-thick. Seven individual braces lock the cabinet•s panels together, while at the same time creating separate acoustic chambers for each driver. The side-firing woofer housing has a 2" thick panel for the driver mounting surface and is rear-vented •with deeply radiused edges to prevent port turbulence.• (Payor believes that a properly designed vented enclosure allows for both lower driver distortion and higher motor strength, and can couple to room boundaries as well as sealed cabinets.)


The front-driver baffle uses a laser-cut Steinway-felt insert to reduce reflections from the midrange and high-frequency drivers. Long-fiber wool is used to damp the midrange enclosure, and a mixture of anechoic wedge foam and polyster is found in the bass cabinet.



Finish - high-gloss piano black polyester, an eleven-step process performed by the same European company that finishes Steinway grands

Height- 45.89"
Width- 10.25" (base)
Depth- 20.67" (base)
Weight- 140 lbs. each
Frequency Response- 35Hz-20KHz, -3db
Nominal Impedance 4 Ohms
Sensitivity- 88dB SPL/2.83v
Min. Amplifier Power- 50 watts

והיום נודע לי מפי יודעי דבר שגם YG מישתמשים באותו טוויטר .
רק שעשו לו מודיפיקציה ע"מ שיתאים להרכבה על קיר אלומיניום.
זה מראה לדעתי שאלמנטים טובים ניתנים לתיכנון שונה ואיך שהמתכנן חושב/רוצה שהמוצר שלו ינגן.
עכשיו רק צריך ליבחור.
ולראיה נוספת איזופון/טידל אותם אלמנטים סאונד שונה.

http://www.stereophile.com/content/yg-acoustics-sonja-13-loudspeaker

 

[נמר]

אז זו יחידת קרטון או לא?

 

[שניצל]

אז איפה הסופרימו רבאק?????גם בYG יש רולייטור?

 

[igal.l]

ננסה לעשות קצת סדר.כיום יחידות של אודיו טכנולוג'י ממוקמות רק בדגמים מעל האביאור.דהיינו רק ברמקול שעולה 100K$ ומעלה.
יכול להיות שזכיתי ויכול להיות שלא.
הדגמים החדשים דהיינו שלושת דיגמי ה"כניסה" בניהם האביאור מצוידים ביחידות תוצרת רוקפורט ,אם אני מבין נכון.
ישנם שיקולים משיקולים שונים הן טכניים והן כלכלים.דגמים אחרים מצריכים יחידות אחרות ובאותה נשימה ליקנות משלושה יצרנים שונים (סקאן ספיק,אודיו טכנולוגי' ,ו vifa ) זה יקר יותר מאשר ליצר בעצמך או ליקנות תוצרת מקומית.
גם האביאור וגם הדגם הקודם (של שלמה מיזרחי) לטעמי נישמעים ניפלא סה"כ רמקול יקר ב 10K$ מעל שלי.זה מאידך גיסא
לעומת זאת אין לי ספק שהדגם שהחליף את הרמקול שלי הוא מצוין,ובאותה נשימה ומידה אני מאוד מרוצה ונהנה מהדגם שלי,
יש לו את האיכיות שלו .
אבל בסופו של יום סה"כ זה טעם אישי.ואיש איש רצונו כבודו.

שלמה בוא נעשה סדר הרמקול שלך עם הדרייבר (מיד) של אודיו טכנולוג'י וממברנה עבודה של רוקפורט מקרבון גם הרמקול של מזרחי .. האטריה והאביאור דרייברים של רוקפורט מלא והאלטייר והארקיס דרייברים של רוקפורט חוץ מה 15" שנמצא שם של אודיו טכנולוג'י

 

[נמר]

שלמה בוא נעשה סדר הרמקול שלך עם הדרייבר (מיד) של אודיו טכנולוג'י וממברנה עבודה של רוקפורט מקרבון גם הרמקול של מזרחי .. האטריה והאביאור דרייברים של רוקפורט מלא והאלטייר והארקיס דרייברים של רוקפורט חוץ מה 15" שנמצא שם של אודיו טכנולוג'י

טוב שיש לנו את יגאל.

אז זהו. שלמה נהנה מצליל עם ביצועים כאלה בזכות טכנולוגיה שמתבססת בדיוק על מה שאני מדבר עליו. קשיחות ומשקל נמוך.

 

[kyroz]

וואלה אחלה שרשור יצא בסוף.. סחטיין עליכם

 

[zs]

וואלה אחלה שרשור יצא בסוף.. סחטיין עליכם

אנחנו ילדים ,אבל גדולים

 

[kyroz]

אנחנו ילדים ,אבל גדולים

ילדים עם צעצועים יקרים

 

[stereophile]

טוב שיש לנו את יגאל.

אז זהו. שלמה נהנה מצליל עם ביצועים כאלה בזכות טכנולוגיה שמתבססת בדיוק על מה שאני מדבר עליו. קשיחות ומשקל נמוך.

מילות סיכום בהחלט,
קראתי קצת על חומרים ועל בנייה של רמקולים.
בוא נגיד שטוענים שלנייר יש הרבה פחות בעיות מאשר חומרים אחרים וגם הוא מאוד קל וקשיח (מאוד, כן - נמר) ומהווה גם היום בסיס כאחד החומרים המושלמים למטרה הזו של speaker cones ו sound reproduction.

הערבוב שלו עם חומרים אחרים, תורם לו לשמירה על spec לאורך זמן וגם לשיפור יחס משקל-קשיחות, בלי לוותר על התכונות הטובות של נייר. לכן, הנייר נמצא שם ב core כמרכיב עיקרי.

הרבה חברות מכובדות, כולל vifa , scan speak ובעצם רוב החברות שמייצרות דרייברים, משתמשות עדיין בנייר.
לא בגלל שהם low-tech אלא בגלל שלחומרים האחרים יש את הבעיות שלהם.

אחד היתרונות של נייר, זה ה damping self של הממברנה, גם בריליום, קוולר, קרמיקה הם חומרים מאוד טובים מבחינת יחס משקל-קשיחות שלהם אבל ה self damping שלהם נמוך והם בעצם מצלצלות כמו פעמון (זו הבעיה שלהם).

כמו שכתבתי עוד מההתחלה, גם בתחום הדרייברים עצמו יש איכות ביצוע ואפשר להפיק רמקולים מצויינים בכל שיטה.
רמקול כמו שכתבתי, הוא סט של פשרות, אנחנו חיים בעולם שהוא אינו אידאלי ולכן כל חומר וה design שסובב אותו טומן איזשהו סט של פשרות.

סופ"ש נעים!

 

[TakeOne]

אני מבקש להתנצל מראש, אבל:
1. מעניין ת'ת**ת שלי אם החומר שזז שם בפנים עשוי מתערובת של נייר טואלט עם או בלי מתכות שהביאו מערמות הפסולת של המפעלים המזהמים בסין, או מקרמיקה שחצבו בהרים באיטליה.

2. התאוריה לפיה אלמנטים קשיחים וקלים, מרוסנים יותר בתנועתם מאלמנטים רכים יותר וקלים, מעניינת ו"עושה שכל", אבל אני לא מאמין שמישהו מהקוראים כאן, כולל נמר שיש לו שמיעה של חיית טרף לילית, יכול לשים לב לפרט הטכני הזה. ברור שכל אחד מאיתנו יבחין בקלות בין סאונד קרמי לזה מהנייר. לא חוכמה. אבל אף אחד לא יבחין שזה בגלל הריסון שיש לקרמי ודומיו במהלך תנועת הממברנה.

3. אז אומרים נמר ופרלמן שהחומר המרוסן - (קרמי, מגנזיום, התערובות השונות וכד') הוא לא החשוב, מה שחשוב זו חתימת הצליל. וכמובן הפירוט הקדוש. ואני שואל - ואם לרבים מהאודיופילים בעולם "הריסון" הזה טומן בחובו מחירים של צליל חד מידי, ולאחרים אפילו "מנסר"? ואם מגבר או כבל לא מצליחים לרסן את הרמקול החד והמנסר? אזי שווה אולי לוותר במשהו על הפירוט הקדוש ולקבל תמונה מאוזנת ומוזיקלית יותר? אני מתקשה לקבל את הנחת העבודה של הנמר, לפיה הפירוט הוא קודש הקודשים ואין בילתו. הפירוט חשוב מאוד-מאוד גם לי! אבל אם יש מי שמרגישים שמשלמים עליו מחיר שהופך את ההאזנה למעייפת...... אז לא תודה. מזכיר לכולנו שלאורך השנים היו עשרות ומאות רמקולים ללא קרמיקה, בריליום או השד יודע מה, כולה נייר דק וקל כזה או אחר, שריגשו אותנו והעתיקו את נשימתנו כי נשמעו פצצה והיו מפורטים בטירוף. ועדיין לא היו עשויים מחומרים שהיום הפכו לאופנתיים (ומחר יוחלפו בוודאי באחרים).

4. הכי הכי חשוב לדעתי: אף רמקול מכל אלה שהוזכרו כאן, עם אף אלקטרוניקה שרובינו מכירים, עם אף מקור כנ"ל, לא מדגדג ולא מתקרב אפילו לחוויה האמיתית של אולם הקונצרטים. בסוף הרי רובינו שומעים בסלון הביתי, או בחדר האזנה קטן יחסית. זה רחוק מרחק שנות אור מאולם הקונצרטים עם הבמה הענקית ו 80- 120 נגנים..... מי שלא חושב כמוני, שיתחיל ללכת קצת יותר לאולמות. ואם זה המצב, כולנו מחפשים את "החוויה". את הכייף וההתרגשות של לשבת מול המערכת ולהינות ממוזיקה. זה לא משחזר באמת את אולם הקונצרטים, בדרך כלל גם לא מתקרב לשם, כאמור.
ואם כל אחד נהנה מלשבת מול המערכת ולשמוע "הכי טוב" לטעמו את המערכת שלו, אזי הכל סובייקטיבי. האחד יתרגש מקרמיקה מפורטת, מדוייקת ומהירה כברק, והאחר מצליל מלטף, עגלגל וקצת נמרח. עניין של טעם. יש כמובן פרמטרים אובייקטיבים שניתן למדוד, אבל תסכימו איתי שחלק גדול מהרמקולים שתמיד קראנו להם היי אנד, והם ללא קרמיקה ודומיה, גם הם מפורטים מאוד, גם הם דינמיים וכו' וכו. אם זה מספיק למישהו ומרגש מישהו, אזי מבחינתו אין שום תועלת או הגיון להחליף למשהו מפורט קצת יותר אבל מהנה הרבה פחות.

5. משעה שמערכת היא סופר-מפורטת, סופר-מדוייקת, סופר-רזולוציונית (המצאתי מילה עכשיו!) אבל אי אפשר לשמוע בה יותר מחצי שעה - שעה רצוף, והצליל לא מרגש ולא עושה את זה למישהו, אז מה זה שווה? בקונצרט באולם אני לא מחפש רזולוציות וגם לא פירוט. ראבק, שם אני מתרגש מהמוזיקה שנשפכת לה בכמויות, מתפלל שזה לא יגמר ומקסימום פוזל קצת הצידה כדי לבדוק אם הזוגה שלי גם כן נהנית (מעבר לזה אין לאן לפזול. אני מוריד שם את הגיל הממוצע לשישים). ואם גם הזוגה מוקסמת, סימן שזה עובד. אז תנו לי מערכת ורמקולים שעושים את זה בבית, עם קרטון או עם קרמיקה, ואני מבסוט. למי אכפת מתנועות הממברנה בכלל?

 

[שניצל]

אני מבקש להתנצל מראש, אבל:
1. מעניין ת'ת**ת שלי אם החומר שזז שם בפנים עשוי מתערובת של נייר טואלט עם או בלי מתכות שהביאו מערמות הפסולת של המפעלים המזהמים בסין, או מקרמיקה שחצבו בהרים באיטליה.

2. התאוריה לפיה אלמנטים קשיחים וקלים, מרוסנים יותר בתנועתם מאלמנטים רכים יותר וקלים, מעניינת ו"עושה שכל", אבל אני לא מאמין שמישהו מהקוראים כאן, כולל נמר שיש לו שמיעה של חיית טרף לילית, יכול לשים לב לפרט הטכני הזה. ברור שכל אחד מאיתנו יבחין בקלות בין סאונד קרמי לזה מהנייר. לא חוכמה. אבל אף אחד לא יבחין שזה בגלל הריסון שיש לקרמי ודומיו במהלך תנועת הממברנה.

3. אז אומרים נמר ופרלמן שהחומר המרוסן - (קרמי, מגנזיום, התערובות השונות וכד') הוא לא החשוב, מה שחשוב זו חתימת הצליל. וכמובן הפירוט הקדוש. ואני שואל - ואם לרבים מהאודיופילים בעולם "הריסון" הזה טומן בחובו מחירים של צליל חד מידי, ולאחרים אפילו "מנסר"? ואם מגבר או כבל לא מצליחים לרסן את הרמקול החד והמנסר? אזי שווה אולי לוותר במשהו על הפירוט הקדוש ולקבל תמונה מאוזנת ומוזיקלית יותר? אני מתקשה לקבל את הנחת העבודה של הנמר, לפיה הפירוט הוא קודש הקודשים ואין בילתו. הפירוט חשוב מאוד-מאוד גם לי! אבל אם יש מי שמרגישים שמשלמים עליו מחיר שהופך את ההאזנה למעייפת...... אז לא תודה. מזכיר לכולנו שלאורך השנים היו עשרות ומאות רמקולים ללא קרמיקה, בריליום או השד יודע מה, כולה נייר דק וקל כזה או אחר, שריגשו אותנו והעתיקו את נשימתנו כי נשמעו פצצה והיו מפורטים בטירוף. ועדיין לא היו עשויים מחומרים שהיום הפכו לאופנתיים (ומחר יוחלפו בוודאי באחרים).

4. הכי הכי חשוב לדעתי: אף רמקול מכל אלה שהוזכרו כאן, עם אף אלקטרוניקה שרובינו מכירים, עם אף מקור כנ"ל, לא מדגדג ולא מתקרב אפילו לחוויה האמיתית של אולם הקונצרטים. בסוף הרי רובינו שומעים בסלון הביתי, או בחדר האזנה קטן יחסית. זה רחוק מרחק שנות אור מאולם הקונצרטים עם הבמה הענקית ו 80- 120 נגנים..... מי שלא חושב כמוני, שיתחיל ללכת קצת יותר לאולמות. ואם זה המצב, כולנו מחפשים את "החוויה". את הכייף וההתרגשות של לשבת מול המערכת ולהינות ממוזיקה. זה לא משחזר באמת את אולם הקונצרטים, בדרך כלל גם לא מתקרב לשם, כאמור.
ואם כל אחד נהנה מלשבת מול המערכת ולשמוע "הכי טוב" לטעמו את המערכת שלו, אזי הכל סובייקטיבי. האחד יתרגש מקרמיקה מפורטת, מדוייקת ומהירה כברק, והאחר מצליל מלטף, עגלגל וקצת נמרח. עניין של טעם. יש כמובן פרמטרים אובייקטיבים שניתן למדוד, אבל תסכימו איתי שחלק גדול מהרמקולים שתמיד קראנו להם היי אנד, והם ללא קרמיקה ודומיה, גם הם מפורטים מאוד, גם הם דינמיים וכו' וכו. אם זה מספיק למישהו ומרגש מישהו, אזי מבחינתו אין שום תועלת או הגיון להחליף למשהו מפורט קצת יותר אבל מהנה הרבה פחות.

5. משעה שמערכת היא סופר-מפורטת, סופר-מדוייקת, סופר-רזולוציונית (המצאתי מילה עכשיו!) אבל אי אפשר לשמוע בה יותר מחצי שעה - שעה רצוף, והצליל לא מרגש ולא עושה את זה למישהו, אז מה זה שווה? בקונצרט באולם אני לא מחפש רזולוציות וגם לא פירוט. ראבק, שם אני מתרגש מהמוזיקה שנשפכת לה בכמויות, מתפלל שזה לא יגמר ומקסימום פוזל קצת הצידה כדי לבדוק אם הזוגה שלי גם כן נהנית (מעבר לזה אין לאן לפזול. אני מוריד שם את הגיל הממוצע לשישים). ואם גם הזוגה מוקסמת, סימן שזה עובד. אז תנו לי מערכת ורמקולים שעושים את זה בבית, עם קרטון או עם קרמיקה, ואני מבסוט. למי אכפת מתנועות הממברנה בכלל?

יפה כתבת
אבל מה לעשות שחברו להם ביחד זוג בעלי ממברנות קלות ומהירות ,ירו חץ ,ועכשיו עסוקים בלצייר את עיגולי המטרה סביב החץ,