בוקר טוב אהרון66554
אכן בהחלט נושא מעניין לדיון, שהופך ליותר ויותר מורכב בעיקר כאשר זה נוגע לתמחור ציוד ההיי אנד האודיופילי.
ניתן לומר שהכל פחות או יותר אמור להתחיל מהיכולת לנתח את תוצאת הסאונד.
העיסוק בתוצאת הסאונד, מאפשר לגבש דעה אודיופילית אופטימלית לגבי מה נשמע טוב יותר
או לחילופין עובד פחות טוב. מה שבטוח שזה רחוק מלהיות אקוטי לחובבי המוסיקה.
כמה זמן אמור לקחת לנו להכריע לגבי רכישת רכיב כלשהו תלוי ( מעבר ליכולת הרכישה) לא מעט במיקום שלו בשרשרת של המערכת ובעיקר מול איזה רפרנס הוא עומד למבחן. במצבים של חוסר וודאות ובעיקר רפרנס ראוי להשוואה, גם לאינטואציה האודיופילית ובעיקר לנסיון יש חלק נכבד בקבלת החלטות כבדות משקל.
לפני מספר ימים, הזדמן לי להאזין אצל חבר לראש מונו יפני נדיר, אולי הטוב ביותר בקטגורית המונו שמצוי כיום בשוק.
את הראש שמענו דרך סטפאפ טרנספורמר בניגוד לישירות דרך הפונוסטייג'. בשלב הראשון שמענו אותו דרך טרנספורמר משנות ה-90. אחרי חצי שעה עברנו לשמוע אותו דרך הטרנספורמר האחרון שיצא לאותה חברה אירופאית סופר וותיקה ואיכותית. הקביעה לא אחרה להגיע. ההכרעה הייתה גורפת. דרך הסטפאפ הישן הראש ניגן נכון יותר, וביצועי המערכת היו משמעותית טובים בהרבה ולא בנקודות. זה נקרא קונצנזוס אודיופילי, כן יש דבר כזה, שאינו קשור לטעם אישי, ורגש כלשהו.
למרבה הפליאה הפער בין שני המכשירים היה גדול. המונו שעד לפני רגע נשמע חלומי, חי ותוסס, הפך בשבריר שניה לאנמי מלוכלך וסגור, מאד פשוט. כאלה דוגמאות לא חסרות וכנל ההפך.
האם זה אומר שיש כאן כלל אצבע כלשהו? כן, שלפני הכל לא לשכוח שכל השוואה צריכה להיבחן לגופא, ובעיקר ללא דעות קדומות.
העובדה שחברה מייצרת עשרות שנים סדרות מכשירים שהתמחור שלהם רק עולה בהתאם, זה אך לגיטימי. בצד הפרקטי (בעיקר בכל הקשור להתאמת הציודים) קורה לא פעם בדיעבד, שמיותר היה לרוץ ולרכוש מוצר עכשווי רק בגלל שהוא נוצץ יותר, גדול וכבד יותר, ולבסוף שנאמר אליו שהוא בנוי מרכיבים הטובים והמתקדמים ביותר שנמצאים כיום בשוק, והנתונים/גרפים שלו בשמיים. כל שכן שמחירו כעלות חדר במרכז הארץ.
רמקולים הגברה מקורות, וכו', מי שנמצא בראש הרשימה נניח במחיר אולטרה היי אנד, אמור להיות חד משמעית יותר איכותי ביכולות הביצוע שלו כפי שנמר ציין. ושוב לא רק על הנייר. בדומה למדידות זה אמור להיות אבסלוטי. למרות זאת, בלא מעט מצבים קשה עד בלתי אפשרי לקשור בין כלל המשתנים שעלולים להשפיע בצורה בלתי צפויה על העובדות הנ"ל. כלומר קיים קושי אובייקטיבי לחזות את מידת השפעת הסנרגיה על הרכיב שנחבר אליה, וכנל לגבי תגובת החדר והתנהגותו ביחס לטוטאל החדש.
בכבלים או בכל ציוד משלים אחר, בניגוד לציוד הגברה שאמור לעבור בראש ובראשונה התאמה מדוקדקת לרמקול, וכנ"ל לגבי התאמת הרמקול לגודל החדר, זה סיפור אחר. כאן המורכבות היא בזיהוי הביצועים שבאים לידי ביטוי בגימור הסוני ועל הדקיות שהוא מגלם. לדוגמה; בגוון, בצבע, באיזון בין התדרים, בפרופרציה נכונה של הסאונד ביחס לחדר, באוויר והאותנטיות במבנה הסאונד, וכו. בהתאם לכך לא רק כבל ישן בדומה לטרנספורמר המוזכר לעיל, יכול בהחלט להיות הרבה יותר ממפתיע ומוצלח ממה שניתן לדמיין!
אכן בהחלט נושא מעניין לדיון, שהופך ליותר ויותר מורכב בעיקר כאשר זה נוגע לתמחור ציוד ההיי אנד האודיופילי.
ניתן לומר שהכל פחות או יותר אמור להתחיל מהיכולת לנתח את תוצאת הסאונד.
העיסוק בתוצאת הסאונד, מאפשר לגבש דעה אודיופילית אופטימלית לגבי מה נשמע טוב יותר
או לחילופין עובד פחות טוב. מה שבטוח שזה רחוק מלהיות אקוטי לחובבי המוסיקה.
כמה זמן אמור לקחת לנו להכריע לגבי רכישת רכיב כלשהו תלוי ( מעבר ליכולת הרכישה) לא מעט במיקום שלו בשרשרת של המערכת ובעיקר מול איזה רפרנס הוא עומד למבחן. במצבים של חוסר וודאות ובעיקר רפרנס ראוי להשוואה, גם לאינטואציה האודיופילית ובעיקר לנסיון יש חלק נכבד בקבלת החלטות כבדות משקל.
לפני מספר ימים, הזדמן לי להאזין אצל חבר לראש מונו יפני נדיר, אולי הטוב ביותר בקטגורית המונו שמצוי כיום בשוק.
את הראש שמענו דרך סטפאפ טרנספורמר בניגוד לישירות דרך הפונוסטייג'. בשלב הראשון שמענו אותו דרך טרנספורמר משנות ה-90. אחרי חצי שעה עברנו לשמוע אותו דרך הטרנספורמר האחרון שיצא לאותה חברה אירופאית סופר וותיקה ואיכותית. הקביעה לא אחרה להגיע. ההכרעה הייתה גורפת. דרך הסטפאפ הישן הראש ניגן נכון יותר, וביצועי המערכת היו משמעותית טובים בהרבה ולא בנקודות. זה נקרא קונצנזוס אודיופילי, כן יש דבר כזה, שאינו קשור לטעם אישי, ורגש כלשהו.
למרבה הפליאה הפער בין שני המכשירים היה גדול. המונו שעד לפני רגע נשמע חלומי, חי ותוסס, הפך בשבריר שניה לאנמי מלוכלך וסגור, מאד פשוט. כאלה דוגמאות לא חסרות וכנל ההפך.
האם זה אומר שיש כאן כלל אצבע כלשהו? כן, שלפני הכל לא לשכוח שכל השוואה צריכה להיבחן לגופא, ובעיקר ללא דעות קדומות.
העובדה שחברה מייצרת עשרות שנים סדרות מכשירים שהתמחור שלהם רק עולה בהתאם, זה אך לגיטימי. בצד הפרקטי (בעיקר בכל הקשור להתאמת הציודים) קורה לא פעם בדיעבד, שמיותר היה לרוץ ולרכוש מוצר עכשווי רק בגלל שהוא נוצץ יותר, גדול וכבד יותר, ולבסוף שנאמר אליו שהוא בנוי מרכיבים הטובים והמתקדמים ביותר שנמצאים כיום בשוק, והנתונים/גרפים שלו בשמיים. כל שכן שמחירו כעלות חדר במרכז הארץ.
רמקולים הגברה מקורות, וכו', מי שנמצא בראש הרשימה נניח במחיר אולטרה היי אנד, אמור להיות חד משמעית יותר איכותי ביכולות הביצוע שלו כפי שנמר ציין. ושוב לא רק על הנייר. בדומה למדידות זה אמור להיות אבסלוטי. למרות זאת, בלא מעט מצבים קשה עד בלתי אפשרי לקשור בין כלל המשתנים שעלולים להשפיע בצורה בלתי צפויה על העובדות הנ"ל. כלומר קיים קושי אובייקטיבי לחזות את מידת השפעת הסנרגיה על הרכיב שנחבר אליה, וכנל לגבי תגובת החדר והתנהגותו ביחס לטוטאל החדש.
בכבלים או בכל ציוד משלים אחר, בניגוד לציוד הגברה שאמור לעבור בראש ובראשונה התאמה מדוקדקת לרמקול, וכנ"ל לגבי התאמת הרמקול לגודל החדר, זה סיפור אחר. כאן המורכבות היא בזיהוי הביצועים שבאים לידי ביטוי בגימור הסוני ועל הדקיות שהוא מגלם. לדוגמה; בגוון, בצבע, באיזון בין התדרים, בפרופרציה נכונה של הסאונד ביחס לחדר, באוויר והאותנטיות במבנה הסאונד, וכו. בהתאם לכך לא רק כבל ישן בדומה לטרנספורמר המוזכר לעיל, יכול בהחלט להיות הרבה יותר ממפתיע ומוצלח ממה שניתן לדמיין!
נערך לאחרונה ב: