שלושה תקליטים זהים-שלוש תוצאות שונות!

[אבנר126]

עמיר.

יש לי בעיה קשה עם טיפוסים ארסיים כמוך. נראה לי שיהיה מאוד נחמד אם תתנתק מהפורום באופן כללי ולא רק בשירשור הזה.

(lol)(lol)(lol)(lol)(lol)(lol)(lol)...גדוללללללללל(Y)(Y)(Y)

 

[truejoker]

א. אני לא נפגע ממך, לא משנה מה אתה כותב.
ב. כל קשר בין הלוגיקות הנ"ל מקובע באסוצייאציות הפרטיות שלך בלבד.
ג. בהחלט יש פגם בלוגיקה שהצגתי, אבל משום מה אף אחד לא רואה אותו.
ד. מילא אזניים פגומות, הבעייה היא שהריקנות בין האוזניים חוגגת כאן.

הנה אני אראה לך את הלוגיקה שלך :
בא נתחיל במה שאתה כתבת

לוגיקה מעניינת :

א. ויניל נשמע הכי אמיתי וקרוב למקור
ב. ויניל א' נשמע אחרת לגמרי ובאופן דרמאטי מויניל ב', אחד רזה, השני מלא, השלישי...
מסקנה: המקור נשמע אחרת לגמרי ובאופן מהותי מהמקור.

ובא נתרגם את זה ובמקום וויניל נשים B&W

B$W נשמע הכי נכון ("כי משתמשים בו באולפנים")
B&W א נשמע אחרת לגמרי מ ב' (עם הגברה אחרת).....
מסקנה B&W נשמע אחרת מהכי נכון

בתור מי שלא מעודכן בסלנג ולא צופה בטמבליזייה, נראה לי שבכל זאת יש מילת סלנג, כנראה לא עדכנית במיוחד, שמתארת במדוייק את מה שקורה בשירשור הזה ובדומיו כאן:

פתאט.

עמיר

נ.ב., נראה שהגיע הזמן להתנתק מהשירשור. ממילא אין מה לצפות כאן לדברי חוכמה. טעיתי שבכלל בזבזתי זמן על זה.

לא , פשוט הראו לך שהאנלוגיה שלך היא ברמה של דמגוגיה בגרוש

ולגבי מילת התואר שהוספת, אני מבין את העצבים שלך ולכן אני אשתוק

 

[zs]

רגערגע יהושע,

זה עותק יותר חדש מזה ששמעתי אצלך?? כי ההוא נשמע פשוט מעולה.

נמר,
עם הפוסט הזה זרקת אותי איזה 35 שנים לאחור:



כשהייתי ילד היתה חנות בשם הזה ברחובות, שהיו (אם האלצהיימר אינו מטעני) עושים קסטות מיקס עם ליווי א-לה די ג'יי "פניקה פניקה פניקה!!!", יכול להיות שזו אותה חנות?

קצת רקע-
בעל חנות התקליטים והדיסקים שמו יורם,הכינוי שלו
בפי הרחובותים הותיקים הוא בולי.למה ,לא יודע.
יורם היה הדיג'י המיקצועי הראשון בארץ שעשה מיקסים
והכין קלטות למסיבות דיסקו שהיו נחטפות באמצע השבוע ,ליקראת יום שישי.
יורם היה התקליטן ה"אגדי" של המועדון ה"אגדי" שניקרא "קליפסו".המועדון
היה ברמלה וכל הזמרים הנחשבים והלהקות הנחשבות בשנות השיבעים
שהיו אז בארץ הופיעו שם.לרבות צביקה פיק שהיה זמר הדיסקו מס' אחד.
היום המקום משמש כאולם ארועים.
החנות הראשונה של יורם היתה באותו רחוב שהיא נמצאית היום,
רק שאז היא היתה מתחת לגרם מדרגות ששמשו כניסה לאחד הבתים ברחוב.
השמועות אומרות שליורם ישנו אוסף אדיר של תקליטים ,הקלטות מאוד נדירות
של מאות אומנים בתחום הרוק פופ והרוק הכבד וג'ז.
יורם הוא אחד האנשים שאני מכיר (למעלה מ 35 שנים)שחי בועט ונושם
מוזיקה.יורם הוא לא אודיופיל למרות הציוד שיש לו בבית.הוא פשוט אוהב מוזיקה.
והחנות ניקראת פניקה

 

[נמר]

קצת רקע-
בעל חנות התקליטים והדיסקים שמו יורם,הכינוי שלו
בפי הרחובותים הותיקים הוא בולי.למה ,לא יודע.
יורם היה הדיג'י המיקצועי הראשון בארץ שעשה מיקסים
והכין קלטות למסיבות דיסקו שהיו נחטפות באמצע השבוע ,ליקראת יום שישי.
יורם היה התקליטן ה"אגדי" של המועדון ה"אגדי" שניקרא "קליפסו".המועדון
היה ברמלה וכל הזמרים הנחשבים והלהקות הנחשבות בשנות השיבעים
שהיו אז בארץ הופיעו שם.לרבות צביקה פיק שהיה זמר הדיסקו מס' אחד.
היום המקום משמש כאולם ארועים.
החנות הראשונה של יורם היתה באותו רחוב שהיא נמצאית היום,
רק שאז היא היתה מתחת לגרם מדרגות ששמשו כניסה לאחד הבתים ברחוב.
השמועות אומרות שליורם ישנו אוסף אדיר של תקליטים ,הקלטות מאוד נדירות
של מאות אומנים בתחום הרוק פופ והרוק הכבד וג'ז.
יורם הוא אחד האנשים שאני מכיר (למעלה מ 35 שנים)שחי בועט ונושם
מוזיקה.יורם הוא לא אודיופיל למרות הציוד שיש לו בבית.הוא פשוט אוהב מוזיקה.
והחנות ניקראת פניקה

אמת ויציב.

ובקשר לכמות התקליטים שיש לו בבית אני אוסיף.

אם ניקח את כל חובבי הויניל שיש כאן, עם כל התקליטים שלהם זה עדיין לא מחצית ממה שיש לו בהישג יד. הכוונה היא שההמון הזה הוא זה שלא נמצא במרתף ביתו. יש הטוענים שיש לו מעט ל-30 אלף תקליטים שונים אך הוא מאשר רק 20 אלף. חלק מהטוענים הם בעלי חניות תקליטים.

 

[oferT]

וואלה זרקתם אותי לנוסטגיה של שנות השבעים

כשהיינו ילדים ובילינו במועדונים הכי נחשבים במדינה ברמלה (דאז) קליפסו
כריש,גיל שבו הופיעו כל האומנים המובילים/פופלריים של אותם שנים
נסים סרוסי,צביקה פיק, עד היום אני זוכר את מכנסי הגרבדין שבהם הופיע
שימי תבורי (זה היה ממש מולי) וימיס את לבבות הנערות...( ..."לילה בלי כוכב"...)
האמת שגם אותנו.

היו ימים.

 

[AK1]

עמיר.

יש לי בעיה קשה עם טיפוסים ארסיים כמוך. נראה לי שיהיה מאוד נחמד אם תתנתק מהפורום באופן כללי ולא רק בשירשור הזה.

כפי שבוודאי הבחנת, אני מתחבר רק לעיתים רחוקות, כמעט בכלל לא.

ובהקשר, ישיר או עקיף, לבעייה, המשכתי ברקע לחשוב על כל הפתיטיות של העניין, ובעצם ראיתי שאני צוחק/לועג לא רק לוויניליסטים, אלא, ברגע של הסתכלות עצמית נוקבת, גם לעצמי.

כשאני מסתכל על זה מהצד, במנותק מאודיופילייה נרבוזה, המירוץ האינסופי הזה אחרי הציוד והשיפורים והכבלים והחשמלים ואחרי ההדפסות וההוצאות הטובות ביותר של אותן הקלטות ומי יודע מה עוד, באמת נראה פתיטי.

אממה מה, אני לא שם?! אני לא הייתי ועדיין בביצה הזו?!

לפני שהטכנולוגייה התפתחה במידה מספקת כדי שדיסקים יתחילו להישמע טוב לטעמי (בהתחלה זה הייה נורא, בעיקר בגלל הנגנים, מסתבר), ובעצם עד שהדיסקים עברו מבחינתי את התקליטים, גם אני הייתי באותו עניין בדיוק, של לחפש הדפסות טובות יותר של הקלטות טובות. אני כבר לא זוכר את כל הפרטים, אבל הייה עניין של הדפסות אנגליות של Decca ושל EMI, שבדרך כלל היו הטובות ביותר, היו הדפסות גרמניות, שלפעמים היו עם פחות רעשים וצליל יותר "שמן" אבל קצת "סתום" בגבוהים, וב-Decca היו גם הדפסות הולאנדיות, שהייו סטריליות. ב-RCA ההדפסות הטובות הייו אמריקאיות, עם כמה הברקות להדפסות אנגליות. וייש העניינים של מספר הסידרה, וסוג הלייבל (יש לי עדיין שומאן עם מינש ב-Shaded Dog RCA Living Stereo 1S), וכו' וכו'.

ועכשיו כשנטשתי את העולם ההוא, בעצם אני באותו משחק פתיטי -- הפעם זה לא הדפסות טובות ביותר (מעבר לעניין של SHM-CD, שזה בעצם שקול לענייני הדפסה), אלא remastering טוב יותר, DSD, 24bit, 96kHz, וכו', כשכל המרבה בביטים ובתדר דגימה זה בדרך כלל (לא תמיד!) עדיף, וכמובן גם הוצאות ב-multichannel, וכן הלאה.

מה ההבדל? נאדה.

האם זה שווה עקיצה? לא יודע. אולי זו הייתה חריפה ולעגנית מדי, אבל היא לא הייתה מטרידה אם לא הייה בה מן האמת (של כל אחד מאיתנו, לא ה"אמת המוחלטת").

אם מישהו אומר לכם משהו שבכלל לא מתחבר אליכם, כמו למשל אם אומרים למישהו גבוה ורזה "יא גמד שמן!", אז זה עובר מעל הראש, ההתייחסות לזה היא כאל בדיחה בטעם רע ו/או אי-הבנת המציאות אצל הדובר. אם לעומת זאת אומרים את אותו משפט למישהו שייש לו בעייה עם הגובה שלו ו/או המשקל שלו (ולא משנה אם "עובדתית" הם בסדר גמור+), זה הופך לעלבון צורב.

ואולי מועיל לפעמים להשתחרר מרצינות-הייתר בו חלק לא קטן מאיתנו לוקח את עצמנו, ולראות שבאמת אנחנו סך הכל משחקים במשחק, של מבוגרים -- עולה הרבה כסף, לא כמו לשחק בג'ולים או דמקה -- אבל משחק, טפשי ופתיטי מהצד ככל שייהייה, כולל גם הוויכוחים בסגנון "של מי יותר גדול" ו-"מי מבין יותר". הכל אותו דבר -- משחקי ילדים בוורסייות של מבוגרים.

יש במשחקים האלה כיף, ולכן משחקים אותם...

ואם מישהו יוצא מה-mode של משחק -- כולל עקיצות וכולל ויכוחים שנעשים פתאום באמת חשובים, כאילו באמת משנה אם ויניל יותר טוב מדיסקים או להיפך, ושוכחים, לרגע או לשנים רבות, שבסך הכל זה משחקים טפשיים בביצת האודיופילייה, ושהכל ממילא עניין של טעם -- אפשר תמיד להזכיר את זה לעצמנו וזה לזה שאנחנו במשחק, וזה לא באמת כזה רציני.

יש כאלה שטועים לחשוב שלסלוח למישהו ולשכוח מחטאיו הגדולים זה לעשות טובה למישהו הזה, אקט של נדיבות צרופה ששיעורה גדול ככל שהחטאים נוראים יותר. זו טעות יקרה מאוד, החל באיכות החיים ולפעמים אפילו בבריאות.

כשאתם סולחים למישהו אתם עושים את הטובה הגדולה והנדיבה בראש ובראשונה לעצמכם. לשמור טינה זה כמו לשתות את הרעל ולקוות שהאחר ימות.

זו אינה הרצאה כדי לגרום לכם לסלוח לי ו/או לשכוח את חטאי הגדולים. אני לא חי עם הכעס שלכם. אם יש לכם כעס, אתם אלה שחיים אתו.

ואם למישהו חשוב במיוחד להתעצבן ברצינות ו/או לשמור טינה, שיילך על זה, זה הבריאות שלו.

לא שהכוונה היא שלהיות ארסי / לעגני או להשתולל בכל דרך אחרת זה כזה מכובד / מומלץ / רצוי ושכדאי להתיר כל רסן. להיפך, כדאי מכל בחינה להתאפק ולחשוב פעמיים או יותר. יש כאלה (לא רבים, לשמחת כולם) שכמוני, מדי פעם חוטאים באי שמירת הגבולות.

פעם נהגתי להתנצל על כל נפילה כזו, והתכוונתי לכל מילה שכתבתי, אבל כשזה חוזר על עצמו, זה הופך להיות מגוחך. אני רואה שאני לא תמיד מצליח לשמור על הגבולות. פשלה נטו שלי.

כשמישהו מתנהג כך כלפי, אני לא שוכח שזה משחק.
בלי לפטור את עצמי מאחריות על הפאשלות שלי, אני מציע גם לכם לא לשכוח, ואולי גם להזכיר לי וולכמוני ולאחרים.

ולא שבזה הבאתי אור לעולם וגיליתי את הירח, אבל האמור לעיל יכול להיות שימושי לא רק בקשר אלי ולשטויות שלי ולא רק בקשר לביצה שלנו כאן, אלא בכלל בחיים, עם הבוס שלכם, בנות הזוג שלכם, חברים (לשעבר?) וכו'.

נקודות למחשבה. (מי שלא רוצה שלא יחשוב)

עמיר

 

[AK1]

הנה אני אראה לך את הלוגיקה שלך :
בא נתחיל במה שאתה כתבת,

ובא נתרגם את זה ובמקום וויניל נשים B&W

B$W נשמע הכי נכון ("כי משתמשים בו באולפנים")
B&W א נשמע אחרת לגמרי מ ב' (עם הגברה אחרת).....
מסקנה B&W נשמע אחרת מהכי נכון

הי, ג'וקר

אענה לך הפעם בצורה עניינית, לא ארסית

א. בוא נתחיל במה שאתה כתבת:

אני חייב לציין שאם זו הלוגיקה שלך , אזי ע"פ אותה לוגיקה B&W הם חברה עלובה מאוד שעושה רמקולים , שרק אנשים עם אוזניים פגומות לחלוטין יכולים להחשיב כרמקולים

אז, אם תשים לב, המסקנה שלך כאן, שאליה התייחסתי כאסוציאציות שלך בלבד, שונה באופן מהותי מהמסקנה החדשה ("B&W נשמע אחרת מהכי נכון").

ב. מה שכתבתי במקור הייה לגבי וינילים שונים של אותן הקלטות באותם תנאים בדיוק, כלומר שהמשתנה הייחיד הייה הוויניל. ברור שאם תשנה משתנים אחרים הצליל ישתנה, כולל למשל אם תשמע את אותם מבצעים מנגנים באותם כלים ושרים באותם כלים אבל באקוסטיקה אחרת, הם יישמעו אחרת לחלוטין. ברור ש-B&W א' נשמע אחרת לגמרי מ ב' עם הגברה אחרת, וטוב שכך -- הם חושפים אפילו את ההבדלים הקטנים ביותר (ולכן הם משמשים כמוניטורים אצל בעלי המקצוע שהצלחתם תלוייה בזיהוי הבדלים כאלה).

ג. ועוד בקשר ל-"B&W א' נשמע אחרת לגמרי מ ב'", דווקא מעניין עד כמה נשאר הדמיון המשפחתי כשעולים ברמה -- עוברים לרמקול מתקדם יותר באותה סידרה (למשל מ-802 ל-800) או לסידרה חדשה יותר (למשל מ-802N ל-802D). אני עצמי הופתעתי מגודל הדמיון למרות שהשיפור ניכר ביותר, וזה קרה כבר ב-3 דורות שונים של שידרוגים, כשבפעמיים האחרונות העברתי את הרמקולים שהייו קדמיים להיות אחוריים, ובהצלחה מרובה. אז בכל זמן נתון, B&W נשמעים מאוד קרוב למקור, אבל יש שיפורים טכנולוגיים.

לא , פשוט הראו לך שהאנלוגיה שלך היא ברמה של דמגוגיה בגרוש

כמוסבר לעיל, לפי מיטב הבנתי, לא הראית זאת.

ולגבי מילת התואר שהוספת, אני מבין את העצבים שלך ולכן אני אשתוק

כפי שתוכל לראות בפוסט קודם, ממש לא התעצבנתי, ואני מכליל את עצמי ב-"מילת התואר" באופן המתואר שם.

תהייה בריא חזק ולילה טוב!
עמיר

 

[katzofe]

AK1, מינש מבצע את שומן (סימפונית האביב ?) לא ביצוע מזהיר במיוחד ,אבל האם השוות עם הדיסק במידה וקיים?

 

[AK1]

AK1, מינש מבצע את שומן (סימפונית האביב ?) לא ביצוע מזהיר במיוחד ,אבל האם השוות עם הדיסק במידה וקיים?

זה עדיין הביצוע שאני הכי אוהב, מבין לא מעטים, שלא לדבר על הביצוע של הפתיחה "מאנפרד", שמשלימה את התקליט בביצוע מופלא (לא ידוע לי על הרבה הקלטות שלה). אני מאוד אוהב את הסימפוניות וייש לי את כולן עם (בסדר אלפאביתי): Bernstein/NYPO, Dausgaard/Swedish Chamber, Gardiner/ORR, Goodman/Hanover, Karajan/BPO, Kubelik/BPO (DG), Mehta/VPO, Sawalisch/Dresden, Solti/VPO, Szell/Cleveland.

במסגרת הריצה (הפאתיטית ) אחרי רימאסטרים ליצירות/הקלטות אהובות, יש לי שתי ורסיות בדיסקים: http://www.cdjapan.co.jp/detailview.html?KEY=BVCC-38444 ב-CD ואת http://www.audaud.com/article.php?ArticleID=3015 בגירסת DVD-R 96kHz. הייתה לי גם ורסייה מוקדמת של RCA שאינני זוכר מה עלה בגורלה.

אף אחד מהדיסקים הנ"ל אינו נשמע כמו RCA Living Stereo במיטבו, וגם לא התקליט.

השוואה לא תהייה "הוגנת" -- כגודל אהבתי את הביצוע, כן שיעור השחיקה של התקליט. ובוויניל, לא לגמרי עוזר גם לעבוד עם ראש (ומחט) במצב טוב, לשמור על tracking force ו-anti-skating אופטימאלייים, לכוון VTA ו-overhang, פרוטראקטורים, "מיפלוס", ניקוי המחט והתקליט לפני כל נגינה, לפעמים במכונה, שימוש בנוזלים כמו Last ודומיו למחט, ולא זוכר מה עוד עשיתי בהקשר זה (זה הייה מזמן) -- זה נשחק.

זה מה יש.

עמיר

 

[katzofe]

בשעתו היו לי כ-200 כותרים של Living stereo החל מהראשון- lsc-1806 (ריינר-זאראטוסטרה) ועד lsc 2550
מה שאומר שכמעט כל הדברים "החמים" ביותר עברו אצלי (למשל lsc 2225 Wiches brow ) חלק ניכר מהם
חדשים לחלוטין ולמרות זאת הויניל לא שקט במיוחד,לטענתם הם משתמשים בחומר אנטי סטטי 317X השומר
על התקליט נקי מאבק, מפחית רעשים וכו' ,ובכן לא דובים ולא יער,רעשי רקע מעצבנים פוקים וטיקים היו מנת חלקי
בהאזנה לאלבומים הללו, אגב error tracking זו תופעה שאופינית לזרוע pivot אפילו שהיא מכוונת היטב
ולא קשורה למצב התקליט

 

[katzofe]

לנמר,
האם יש לך מושג כיצד נשמע הקונצ'רטו לכינור של בטהובן?

הקונצ'רטו נהדר , מהטובים שנכתבו לכלי זה, השאלה מי מבצע?
ביצועים מומלצים: פרלמן EMI , שניידרהן DG , חפץ RCA
אן סופי מוטר DG ויש עוד

 

[AK1]

בשעתו היו לי כ-200 כותרים של Living stereo החל מהראשון- lsc-1806 (ריינר-זאראטוסטרה) ועד lsc 2550
מה שאומר שכמעט כל הדברים "החמים" ביותר עברו אצלי (למשל lsc 2225 Wiches brow ) חלק ניכר מהם
חדשים לחלוטין ולמרות זאת הויניל לא שקט במיוחד,לטענתם הם משתמשים בחומר אנטי סטטי 317X השומר
על התקליט נקי מאבק, מפחית רעשים וכו' ,ובכן לא דובים ולא יער,רעשי רקע מעצבנים פוקים וטיקים היו מנת חלקי
בהאזנה לאלבומים הללו, אגב error tracking זו תופעה שאופינית לזרוע pivot אפילו שהיא מכוונת היטב
ולא קשורה למצב התקליט

מה עשית עם כל התקליטים האלה?

גם linear tracking לא משפר את מצב הרעשים. מגבלות הטכנולוגייה.

עכשיו יש לי אחוז ניכר מהדיסקים של Living Stereo וכל ה-SACDs שייצאו בסידרה. סופר סאונד ורעשים לא בעסק.

דרך אגב, אינדיקאצייה לכך שאני לא אוהב סאונד של ויניל היא שמעולם לא אהבתי לא RCA Living Stereo ועוד פחות את Mercury Living Presence הדקים והצרחניים, עד כדי כך שלא אהבתי לשמוע את ריינר וחשבתי שהוא מנצח לא-מי-יודע-מה. כשהגיעו הדיסקים, נפתחו אוזני... . ריינר אכן גדול וההקלטות של RCA ושל Mercury אכן נפלאות.

עמיר

 

[AK1]

הקונצ'רטו נהדר , מהטובים שנכתבו לכלי זה, השאלה מי מבצע?
ביצועים מומלצים: פרלמן EMI , שניידרהן DG , חפץ RCA
אן סופי מוטר DG ויש עוד

חפץ מנגן מצויין, אבל ההקלטה לא מהמיטב של Living Stereo, לא ב-LP ולא ב-SACD.
\
בכלים "רגילים" ההעדפה האישית שלי היא Oistrakh / Cluytens ב-EMI: הקלטה טובה מאוד, וב-LP ההדפסה הצרפתית טובה. ב-CD יש remaster יפאני מצויין.

בכלי תקופה (וההעדפה הכוללת מבחינתי): Vera Beths / Weil / Tafelmusik ב-Sony, אבל ה-CD כבר מזמן out-of-print...

עמיר

 

[dys]

ציטוט:
פורסם במקור על ידי dys
לנמר,
האם יש לך מושג כיצד נשמע הקונצ'רטו לכינור של בטהובן?

הקונצ'רטו נהדר , מהטובים שנכתבו לכלי זה, השאלה מי מבצע?
ביצועים מומלצים: פרלמן EMI , שניידרהן DG , חפץ RCA
אן סופי מוטר DG ויש עוד

זו לא הייתה שאלה לנמר כמומחה לקונצ'רטו של בטהובן. זו הייתה שאלה לתזכורת ביננו.
דרך אגב, יש לי את הביצוע של חפץ שאני מאוד נהנה ממנו.

 

[katzofe]

מה עשית עם כל התקליטים האלה?

גם linear tracking לא משפר את מצב הרעשים. מגבלות הטכנולוגייה.

עכשיו יש לי אחוז ניכר מהדיסקים של Living Stereo וכל ה-SACDs שייצאו בסידרה. סופר סאונד ורעשים לא בעסק.

דרך אגב, אינדיקאצייה לכך שאני לא אוהב סאונד של ויניל היא שמעולם לא אהבתי לא RCA Living Stereo ועוד פחות את Mercury Living Presence הדקים והצרחניים, עד כדי כך שלא אהבתי לשמוע את ריינר וחשבתי שהוא מנצח לא-מי-יודע-מה. כשהגיעו הדיסקים, נפתחו אוזני... . ריינר אכן גדול וההקלטות של RCA ושל Mercury אכן נפלאות.

עמיר

חלק מהתקליטים ניספו באסון (מובילים הניחו מכונת כביסה על ארגזי תקליטים ) התברר
לי שהקב"א של המובילים היתה נמוכה כל כך שהם היו מתחת לסף גיוס.ולכן לא כעסתי.

לא יצא לי להשוות את האלבומים הללו ל-SACD יכול להיות מעניין..
איכות הויניל של אלבומי Mercury פשוט זוועה, יש לי מספר כותרים לא רעים כלל (מוסיקלית).
יש לי אגב בדיסקים את שטארקר מנגן את הסוויטות של באך , מעניין היה להשוות לויניל

 

[AK1]

חלק מהתקליטים ניספו באסון (מובילים הניחו מכונת כביסה על ארגזי תקליטים ) התברר
לי שהקב"א של המובילים היתה נמוכה כל כך שהם היו מתחת לסף גיוס.ולכן לא כעסתי.

לא יצא לי להשוות את האלבומים הללו ל-SACD יכול להיות מעניין..
איכות הויניל של אלבומי Mercury פשוט זוועה, יש לי מספר כותרים לא רעים כלל (מוסיקלית).
יש לי אגב בדיסקים את שטארקר מנגן את הסוויטות של באך , מעניין היה להשוות לויניל

הבעייה לא רק באיכות הוויניל אלא גם בעיקר באיכות ההעברות לוויניל, וקצת באיבודים עקב המעבר מ-3 ל-2 ערוצים.

הדיסקים של מרקורי כהכללה לא רעים -- הם (רובם?) נעשו בפיקוחה של הגב' Wilma Cozart Fine בכבודה ובעצמה. אך מפאת כבודה הנ"ל נשארה שכבת ה-CD ללא שיפור גם כשייצאו ה-SACDs, שהם טובים בהרבה, ב-3 ערוצים.

עמיר

 

[katzofe]

מה לגבי תקליטי Decca ,HMV Columbia ?

 

[AK1]

מה לגבי תקליטי Decca ,HMV Columbia ?

למה הכוונה ב"מה לגבי"? (והאם בעצם השאלה מופנית אלי או לכולם?)
האם אתה שואל איך הדיסקים בהשוואה לווינילים?

עמיר

 

[katzofe]

התכוונתי לאיכות הווינילים של החברות הללו, איכות ההעברות לדיסקים וכיו"ב,
אני השוותי בשעתו את הרינג של שולטי בויניל( הדפסות מקוריות) להוצאה המחודשת
ע"ג דיסקים. בשורה התחתונה, הדיסק נשמע מלא יותר, גדול יותר ,עשיר יותר בצבע
כמובן דינמי בהרבה. התקליט התגלה כבעייתי בקטעי תזמורת עמוסים במיוחד (אגב הראש
הוא Ortofon mc 5000) פונוסטייג Manley steelhead , כאמור סאונד מלא בעיוותים
בקטעי הפורטה לעומת סאונד "יציב" בדסקים, נשמע מוכר?

נ.ב.
פטיפון היה מכוון ככל שניתן ע"פ הוראות יצרן (נוטינגהם אנלוג מנטור, זרוע Triplanar mk 6)

 

[AK1]

התכוונתי לאיכות הווינילים של החברות הללו, איכות ההעברות לדיסקים וכיו"ב,
אני השוותי בשעתו את הרינג של שולטי בויניל( הדפסות מקוריות) להוצאה המחודשת
ע"ג דיסקים. בשורה התחתונה, הדיסק נשמע מלא יותר, גדול יותר ,עשיר יותר בצבע
כמובן דינמי בהרבה. התקליט התגלה כבעייתי בקטעי תזמורת עמוסים במיוחד (אגב הראש
הוא Ortofon mc 5000) פונוסטייג Manley steelhead , כאמור סאונד מלא בעיוותים
בקטעי הפורטה לעומת סאונד "יציב" בדסקים, נשמע מוכר?

נ.ב.
פטיפון היה מכוון ככל שניתן ע"פ הוראות יצרן (נוטינגהם אנלוג מנטור, זרוע Triplanar mk 6)

השאלה הזו מאוד קרובה להיות חסרת משמעות -- התשובה לה תלוייה בהמון גורמים, כולל:

#1. את מי אתה שואל. יכולים לשבת באותו חדר באותו זמן וינילופיל ודיסקופיל, לשמוע השוואה בין אותו דיסק לאותו תקליט באותה מערכת ובאותם תנאים, והאחד יגיד שזה אוכל את זה והשני יגיש שזה אוכל את זה, ובא לציון גואל.

תגובה אחרת ששמעתי לא פעם -- אמנם הדיסק יותר נקי, צלול, שומעים יותר פרטים, אין מריחות, הצבע יותר "נכון"/"אמיתי", הכל יותר טוב בדיסק, אבל ל-LP יש קסם שאין בדיסק. מה אגיד ומה אומר? זה הזמן לשתוק. אם מישהו שומע קסם, אז זו המציאות שלו, ונגמר העניין. הכל ממילא עניין של טעם.

#2. אותו דיסק/תקליט יכול להשמע נפלא במערכת סופרלאטיבית א' ו"בסדר" במערכת סופרלאטיבית ב'. אם דיסק.תקליט אחר של אותה הקלטה נשמע הפוך, מי מהם טוב יותר?

#3. בניגוד לדיסק, שבו אם מדברים על הוצאה/הדפסה מסויימת זה פחות או יותר אותו מוצר (אולי יש הבדלים, אבל קטנים יחסית), בויניל הפערים אדירים אפילו באותה הוצאה/הדפסה כביכול. יכולים להיות לך שני תקליטים LSC-xxxx Shaded Dog 2S, ושניהם יישמעו שונה מאוד באותה מערכת, אם בגלל הבדלי שחיקה/התעקמות וכיו"ב, או הבדלי ייצור, או השד יודע מה.

וייש עוד כמה וכמה דברים כאלה.

אז אם אני, עם הטעם שלי, התקליטים הספציפיים ששמעתי והדיסקים ששמעתי במקומות ששמעתי, אומר לך שלטעמי/דעתי א' נשמע יותר טוב מ-ב', מה זה אומר לגביך, עם הטעם שלך, התקליטים הספציפיים ששמעת/תשמע והדיסקים ששמעת/תשמע במקומות שתשמע?

יש העברות מצויינות וייש העברות אדישות ורשלניות ואפורות, בכל החברות. ואין ספק שאני מעדיף את הוואגנר האמור ברימאסטר 24/96, הן על פני הרימאסטר הבינוני- הקודם ובוודאי על פני ה-LPs.

עמיר