שרשור ארוך ומייגע, עם מסקנות מאוד פשוטות:
יש כאן כמה יבואנים הוגנים שגם יודעים לעבוד (רובנו יודעים מצוין מי הם ושומרים להם אמונים), אבל יש גם לא מעט שמתמחרים כאילו אנחנו בשנות השמונים עם חומות, מכסים, בלי אינטרנט או קשר לעולם החיצון.
קראתי כאן את אבירי העצמאים וכמעט הזלתי דמעה, רק חסר איזה כינור נוגה ברקע ואיזה מכנסיים מלאי טלאים כדי להשלים את התיאור מכמיר הלב.
יש לכם מיסים וארנונה לשלם? קחו מספר ותעמדו בתור.
גם לסוחר הדני יש מע"מ לשלם, מיסים גבוהים, ארנונה וילדים שרעבים לעגבניות חממה, ועדיין התמחור בארץ לעתים גובל בשערוריה.
אז נכון שהבירוקרטיה כאן קשה, אבל בתחום האודיו היא בהחלט לא מתקרבת לסירבול שניתן למצוא בתחומים אחרים (נסו להקים בית קפה קטן ותראו מה זה בירוקרטיה מפגרת).
בתחום האודיו אני אישית מצביע עם הכיס, ולא מתקרב ליבואנים שלא יודעים לתמחר; מעדיף לקנות ממי שמתייחס ללקוחות שלו בקצת יותר הגינות, ובעיקר מסתמך על יד שנייה או יבוא אישי (תלוי במוצר).
מדובר במוצרים קומפקטים וזולים להובלה ביחס למחירם (להוציא רמקולים רצפיים), וחסמי היבוא האישי ירדו ברובם.
יבואנים שלא ישכילו להתאים את עצמם ישארו בעיקר עם פראיירים מזדמנים והדיוטות, בהצלחה עם זה.
אגב, כל הקשקוש על שירות לאחר מכירה הוא בולשיט.
הנה, ארמה בעצמו אומר שלקוח שיחזיר אליו מוצר בן שבועיים במצבו המקורי יזוכה לפי שווי של משומש; הוגן ולגיטימי, אבל רבאק, בשביל זה אני צריך יבואן? עבור מה בדיוק הפרמיה?
מרבית היבואנים יישמחו לעשות טרייד אין על מוצרים ראויים במסגרת עסקת מכירה, אין צורך שהמוצר יהיה כזה שנרכש אצלם בהכרח, וזה שיקול די משונה ברכישת מוצר חדש ויקר.
עדיף כבר לקנות באמזון, שם סטנדרט השירות הוא בליגה אחרת לגמרי, האספקה לרוב מהירה יותר, והמבחר רב בהרבה.
אני באמת לא רואה שום הצדקה עניינית לשלם פרמיית מחיר עבור שירותי היבואן שהיא למעלה מהפרמיה שגובים המתחרים שלו מעבר לים.
זכותו של כל אחד לתמחר את מהמוצרים שהוא משווק באיזה מחיר שהוא מוצא לנכון, זה לא לחם שחור או חמאה, אבל בבקשה, חיסכו מאיתנו את דמעות התנין שלכם ואל תבכו לנו על כמה קשה פה.
עובדה, יש גם כאלה שמצליחים להתפרנס מהביזנס הזה לא רע לאורך זמן.
במקום לקנא, תלמדו מהם.
