לניר
א. נמר כתב: "אבקש לחדול ממסע האין הבדלים בפורום הזה".
ניר ענה: "זה לא 'מסע' זו עובדה מדעית-פיסיקאלית מדודה, מתועדת, וודאית".
יואל שואל: "ובכן, מהי אותה עובדה מדעית-פיסיקלית (וכו')?".
ב. ניר כתב "גם היכולת (המאוד מרשימה) של אנשים לאשלות את עצמם, במיוחד בסיטואציות צרכניות היא עובדה מדעית (מתחום מדעי אחר) מדודה, מתועדת וודאית. ישראלי אחד קבל על המחקר שלו בנושא פרס נובל". (להשלות, אגב).
האם יש לך ביסוס (מדעי, כן?) שמערכות A, B, C וכולי הן ברות השוואה תמיד (בדגש על תמיד), אחת לאחת – במהותן ובמתודה של הבדיקה – למערכות 1, 2, 3?
האם העובדה שאנשים כשלו כנ"ל, אומרת שלא ניתן לבחון מכוניות אלא במבחן עיוור? שלא ניתן להשוות איכות של עדשות (קנון מול ניקון, 80-200 מ"מ, 1:2.8, למשל) אלא במבחן עיוור?
האם סיפור השוקולד, בו אניני טעם טענו שכל העסק הוא חרטא, ועשו זאת על סמך התנסותם וטעמם שלהם ובניגוד לכל המהלך השיווקי-צרכני-אופנתי-מצליח, אינו מערער משהו את הטיעון "המדעי" שלך? הלא כדי לערער תיאוריה מדעית, צריך מקרה מוכח אחד, ואתה בוודאי יודע את זה. חוצמזה, כאשר מכניסים הסבר שחוש הטעם משופר מחוש השמיעה, נכנסים לבעיה: 1. חוש הטעם דווקא הוא עניין מורכב הרבה יותר ומושפע הרבה יותר (ריח, למשל); 2. מי קבע זאת, על סמך מה, ומה הבסיס להשוואה? 3. ואולי דווקא עניין זה ממחיש כי יש בעיה במתודה שלך (לקחת מודל אחד ולהלביש אותו על משהו שעשוי להיות שונה לגמרי במהותו)?
ג. נחזור להתחלה. יש אנשים שטוענים שלמיטב ניסיונם יש הבדלים שמיעים בין כבלים. אם אין, כפי שאחרים טוענים, צריך לקחת כל כבל שהוא, ולהשוות אותו לכבל אחר.
אם העסק של האזנה לאודיו מבוסס, ובכן, על האזנה לאודיו, אפשר לקחת קטע מוזיקלי מסוים, להתמקד בעניין נתון (משולש מדנדן ברקע) – ולנסות ולבדוק האם יש הבדלים.
זו מהות העניין.
מי שטוען שלא כך הדבר, ויש מישהו שמוכן להפגין בפניו כי אכן יש הבדלים, שיתכבד (הראשון), יתניע מכוניתו, ויבוא לאותו מארח עם כבל כל שהוא, רצוי לשיטתו שזה יהיה משהו בסיסי ביותר, וישמע האם יש הבדל בין הכבלים בקטע מוזיקלי נתון.
הטענה בעניין הזה בפורום הזה – בדגש על הפורום הזה (ולא מאמר מדעי ב-Nature) – אינה ניסיון להציג תיאוריה מדעית, שיש להוכיחה באופן מסוים. מנגד, מבחן עיוור ממש אינו צריך את כל הטקס המדובר וכל מה שצריך זה לקבל תוצאה מובהקת. לצורך זה צריך רק קטע מוזיקלי, השוואת עוצמות, ופרוצדורה כזו שהנבחן לא ידע, אף פעם, אם הייתה החלפה אם לאו. הרי לא מדובר בהשוואה בין שני כבלים (האם היקר באמת טוב מהזול) אלא בעניין פשוט בהרבה: האם יש – בכלל –הבדלים בין כבלים.
וסתם הערה: למרות שבעסק הזה יש תכונות פיזיקליות וערכים מדידים (גם בהנדסת בניין), "מדע" זה קצת יותר מכך. לפי השימוש במושג, הדוגמאות וההסתמכות על עניינים אחרים (כהנמן ועבודותיו) כולל הגזרה השווה (ההחלטה שלך שמה שכהנמן מצא תקף כאן) – לא ממש בטוח שכל מערך הטיעונים שלך עומד בקנה מידה מדעי כלשהו. בעצם, אפילו לא קצת.
דרך אגב, ההיסטוריה של האודיו מלאה במקרים שבהם נטען כי "אין הבדלים" (אין הבדל במדידה; יש הבדל אבל לא ייתכן שהוא נשמע) ואז, "בלחץ" של כל אלה "המשלים את עצמם" הלכו המהנדסים ומצאו כי אכן, יש בעיות (במתודה של הבדיקה, ומכאן בתכנון ובביצוע של המכשור) – והדברים טופלו.
נעשה את זה פשוט: יש כבלים שדרכם תשמע את נשיפת האוויר בקלרינט ותנועת השפתיים על הלשונית – ויש כאלה שדרכם לא. אתה רואה, ממש פשוט לשמוע הבדלים ולא צריך מבחן עיוור כדי לשמוע הבדלים מהסוג הזה.
כדאי לך, גם, להאזין, ואפילו, שומו שמים, להתנסות. מדע, כן?
