אכן חובבי האנלוגי (ואני ביניהם) מדווחים על כיף, סאונד טבעי, לא מעייף, ועוד תארים.
כנראה שיש שם אמת, ואני נוטה לשייך את יתרונות האנלוג דווקא לתהליך שלפני ההשמעה - כלומר להקלטה (בהנחה שהיא על סלילים), והמאסטרינג.
אבל -
לאנלוגי (בהנחה שמדובר בתקליטים, כן?) יש חבילת חסרונות מובנית לא קטנה, שאין אותה בדיגיטאלי, אפילו CD red book:
השניים העיקריים והגדולים:
1. תחום דינאמי מצומצם יותר (לא יותר מ-50 או 60 די בי), נחות משמעותית מכל פורמט דיגיטאלי.
2. ריצפת רחש גבוהה (כן, קשור לתחום הדינאמי מצידו השני..)
אז אם אתה מתכוון לשקט המוחלט, השחור, שמדיה דיגיטאלית נותנת מעצם טבעה, ושכדי להתקרב אליה צריך להשקיע מאמץ עצום וממון רב בפטיפון - אז אולי סיפקתי כיוון.
עוול רב נעשה ב-20 שנה האחרונות למדיה הדיגיטאלית הבסיסית, זו של 16 ביט וקצב דגימה של 44.1KSs, שיכולה לתת הרבה הרבה יותר אלמלא שורת עוולות שנעשו ושאפשר לדבר עליהן מפה ועד הירח. בין היתר - דיסקים ״פושעים״ עם דחיסה עצומה ותחום דינאמי מזערי של 20 ולפעמים 10 די בי.
אגב - מה שאמרתי קודם על פטיפונים אינו נכון לסלילים.
טיפ סלילים מקצועי (לא ״ביתי״) עם סליל שהוכן באופן מקצועי יתן תחום דינאמי אדיר ורוחב פס אדיר, יותר מכל סטנדרט דיגיטאלי קיים וכמובן הרבה יותר מיכולות האוזן האנושית.