[YOUTUBE]XNs1fh77Kyg[/YOUTUBE]
[YOUTUBE]62GGPZCAli0[/YOUTUBE]
האירוע : סופשבוע בפריז לכבוד יום ההולדת שלי (והמשותף גם לבן מס.2).
המטרה : להנות.
האמצעי : שעות של שוטטות רגלית. ארוחות צרפתיות, איטלקיות, ויאטנמית, קוריאנית, פטיסרי מדהים (תמונה בונוס לקראת סיום).
וקונצרט אחד של יוס השוס, ואן אימרסל, בסיטה דה לה מוזיק, עם פטריק אמיול על הפסנתר - ממש כמו ביוטיוב אבל בלייב.... על ארארד 1886. בקיצור - חוויה .לצערי לא ניחנתי לא ביכולת התיאור ולא בסבלנות של אביעד, אז תצטרכו להאמין לי. או בעצם לצפות בקטעים הנ"ל ביוטיוב שמאד משקפים את הביצוע הנ"ל בנאמנות. ויכולים גם להאזין לקונצרט שישודר ב0900 זמן פריז ב28 למרץ, פרנס מוזיק.
אבל כמו היצר הרע שמזדחל לפעמים, לא יכולתי שלא לחשוב תוך כדי הקונצרט גם על נושא הרפרודוקציה המוסיקלית במערכות שאנחנו מכנים "אודיופיליות". אז הנה כמה תובנות חטופות :
1. מהמרפסת ה SPL הוא לא כמו בבית. הצליל מרוחק וחלש יותר. אבל יש לו "נוכחות" שאי אפשר לחקות - במיוחד כשהתזמורת מנגנת ביחד.
2. הצליל המגיע הוא הומוגני , כמעט ולא ניתן להפריד בין הכלים , לקבל "במה" או "אימג'ינג". אני מניח שזה שונה אם יושבים בשורה 1 באמצע - אבל זה לא המצב. וזה לא מפריע לחוויה...
3. בניגוד לאנשים שטוענים שהצד הויזואלי מפריע להם להתרכז - מבחינתי לראות את 50 הנגנים האלה בפעולה עם המנצח ועם הסולן זו חוויה סוחפת שאין לה תחליף ביתי .
4. ועדיין - למרות שאיו תחליף ללייב - גם בהאזנה בבית יש משהו מיוחד שאין בהופעה חיה, סוג של אינטימיות בינך לבין המוסיקה , רק שניכם לבד.
הבטחתי אוכל לסיום אז הנה : מסעדה קוריאנית שבה קיבלנו שיעור קצר בשפה המדוברת, ובוטיק פטיסרי שעושה עוגות צרפתיות בטעמים יפנים - החום זהו קרמל מלוח (!), הארוך הוא עוגת במבוק בטעם תה ירוק, הכדור העגול בטעם תה ירוק שבתוכו שעועית אדומה מתוקה, המרכיב העיקרי בכל דבר מתיקה ביפן. אז זה כאות הזדהות עם האומה היפנית הסובלת - בזמן שאנחנו בעיקר מקטרים על החיים הקשים שלנו.
[YOUTUBE]62GGPZCAli0[/YOUTUBE]
האירוע : סופשבוע בפריז לכבוד יום ההולדת שלי (והמשותף גם לבן מס.2).
המטרה : להנות.
האמצעי : שעות של שוטטות רגלית. ארוחות צרפתיות, איטלקיות, ויאטנמית, קוריאנית, פטיסרי מדהים (תמונה בונוס לקראת סיום).
וקונצרט אחד של יוס השוס, ואן אימרסל, בסיטה דה לה מוזיק, עם פטריק אמיול על הפסנתר - ממש כמו ביוטיוב אבל בלייב.... על ארארד 1886. בקיצור - חוויה .לצערי לא ניחנתי לא ביכולת התיאור ולא בסבלנות של אביעד, אז תצטרכו להאמין לי. או בעצם לצפות בקטעים הנ"ל ביוטיוב שמאד משקפים את הביצוע הנ"ל בנאמנות. ויכולים גם להאזין לקונצרט שישודר ב0900 זמן פריז ב28 למרץ, פרנס מוזיק.
אבל כמו היצר הרע שמזדחל לפעמים, לא יכולתי שלא לחשוב תוך כדי הקונצרט גם על נושא הרפרודוקציה המוסיקלית במערכות שאנחנו מכנים "אודיופיליות". אז הנה כמה תובנות חטופות :
1. מהמרפסת ה SPL הוא לא כמו בבית. הצליל מרוחק וחלש יותר. אבל יש לו "נוכחות" שאי אפשר לחקות - במיוחד כשהתזמורת מנגנת ביחד.
2. הצליל המגיע הוא הומוגני , כמעט ולא ניתן להפריד בין הכלים , לקבל "במה" או "אימג'ינג". אני מניח שזה שונה אם יושבים בשורה 1 באמצע - אבל זה לא המצב. וזה לא מפריע לחוויה...
3. בניגוד לאנשים שטוענים שהצד הויזואלי מפריע להם להתרכז - מבחינתי לראות את 50 הנגנים האלה בפעולה עם המנצח ועם הסולן זו חוויה סוחפת שאין לה תחליף ביתי .
4. ועדיין - למרות שאיו תחליף ללייב - גם בהאזנה בבית יש משהו מיוחד שאין בהופעה חיה, סוג של אינטימיות בינך לבין המוסיקה , רק שניכם לבד.
הבטחתי אוכל לסיום אז הנה : מסעדה קוריאנית שבה קיבלנו שיעור קצר בשפה המדוברת, ובוטיק פטיסרי שעושה עוגות צרפתיות בטעמים יפנים - החום זהו קרמל מלוח (!), הארוך הוא עוגת במבוק בטעם תה ירוק, הכדור העגול בטעם תה ירוק שבתוכו שעועית אדומה מתוקה, המרכיב העיקרי בכל דבר מתיקה ביפן. אז זה כאות הזדהות עם האומה היפנית הסובלת - בזמן שאנחנו בעיקר מקטרים על החיים הקשים שלנו.
(Y)
