אני מתייחס
לכיווץ מבחינת מנקודת מבט טהורה של מדעי המחשב: לקחת מידע, להעביר אותו דרך אלגוריתם ולקבל את אותו מידע בפחות מקום, וזהות מוחלטת למקור אחרי פתיחה. מהבחינה הזו, הטענה שהם הצליחו לכווץ מידע בינארי שמסודר בצורה יעילה מאוד מלכתחילה לכדי רבע מגודלו די "הפתיעה" מי שקצת מכיר. נסתפק בזה.
אני מתייחס
לדחיסה מנקודת מבט של אודיו: קודקים כמו MP3 שלוקחים מידע ובוחרים לוותר על חלקים 'פחות חשובים' כך שמתקבל קובץ קטן יותר.
ע"פ הטענות של MQA הם לא עושים לא זה ולא זה, אלא מקפלים את המידע ומעבירים אותו דרך סידרת פילטרים שגורמת לאיכות 'מאסטר' בצד השני, אחרי שנפתחו שלוש רמות הקיפול (אוריגמי, מונח ממש לא מקצועי), כלומר לא זה ולא זה. אני חושב שמה שהם עושים זה שאחרי דגימת האות המקורי, הם משנים אותו באופן שמוצא חן באוזניי המאזינים. אם כבר בא לך, שאל אותם שאלת המשך אם הם מוסיפים מידע אחרי שלב הדגימה, לפני שלב ה"אוריגמי".
לפני שאתה עושה את זה, ואם ממש יש לך מוטיבציה וזמן להרוג, אז קרה את המאמר הזה:
http://www.iar-80.com/page170.html