יאאלה בא לי לכתוב משהו....
אחרי כמה שנים הגעתי לביקור היום (שבת) אצל שניצל.
מבלי להתיחחס לרמקול כזה או אחר...ראשית ישנה שם חתיכת מיני תערוכה של מערכת סטריאו,הכל נראה אסטתי,מרשים,קומפוננטים בעלי יכולות..
אהבתי מאוד את העבודה העצמית על האלטק.השקעה מהלב.
ובאשר לסאונד...בעבר כאשר היו הוונשק...אני זוכר שרשמתי שלא קל לכל אחד להבין מה בדיוק נשמע אצל שניצל...במיוחד אם אתה בא ממערכת קטנה במימדים.
גם אצלי המע היא קטנה במימדים לפחות לעומת של שניצל.
המשותף לכל המערכות ה" קטנות" ( לא נכנס לאיכויות ובס כזה או אחר,מיד,גבוהים)
כשאתה מאזין להם אתה חלק מהם או אפילו מרגיש גדול מהמערכת בתצורה הפיזית שלך.ישנה מוזיקה ,הכל סבבה ואתה כשותף מרגיש כחלק מהמערכת.
אולם,כשאתה נמצא בהופעה ואתה שומע את הדינמיות והגודל של הכלים ביחד עם הבמה ,אתה מרגיש קטן מבחינה פיזית " על" המוזיקה.
המוזיקה מכסה ובולעת את כולך.
זו ההרגשה אצל שניצל.אתה יושב בספה והופך לחלקיק ממה שמתרחש..
אתה מקבל גודל,עצמה,דינמיות שאם אתה יודע להכיל את מה שמולך קשה מאוד שלא להנות.
במילים אחרות,זו חוויה שונה וכייפית.לפחות לדעתי האישית. נכון אחרכך חוזרים הביתה ואין סיבה שלא נהנה מהמערכת שלנו..אני מכיר כמה וכמה מעולות ולא גדולות.אבל צריך לדעת לעשות את ההבדל.
