matanoosh
חבר משקיען
- הודעות
- 4,360
- מעורבות
- 1,800
- נקודות
- 113
אז עברנו להרצליה, לא רציתי. סה"כ, להחליף בני דודים בערסים עם כיפות לבנות זאת עסקה שהכדאיות שלה לא ברורה, אבל... פסדר.
היות ומדובר בדירת קבלן סטנדרטית עם תוכנית סטנדרטית, תקרה סטנדרטית, שכנים סטנדרטים וקירות גבס סטנדרטיים, זה לא פלא שהאקוסטיקה היא גם - סטנדרטית. כלומר, פח אשפה.
במעבר גיליתי שמלכודות הבס המפונפנות שהשתמשתי בהן בחיפה של חברת ACUSTICA APPLICATA, נעות בין עבודה בעיניים לבין מתוכננות רע. (גליל ריק מחורר עם ספוג בעובי של חצי ס"מ בצד אחד, ופוליגל בצד שני) הספוג ששירת אותי 10 שנים התפורר לגמרי ונשארתי עם גלילים ריקים! עזבתי את זה בצד ועברתי לדברים קלים יותר:
אחרי ששמתי את הדיפיוזרים - בנוהל - על הקיר האחורי, והמלכודות בפינות - עם הצד הרפלקטיבי פנימה - ניגשתי למדוד את הגל העומד המזעזע שיש לי בחדר. התוצאה: פיק של 17DB בתדר 54 הרץ.
אבל לא על זה הפוסט.
הפוסט הוא על זה, שאחרי שדן החמוד ניסה לעזור לי בפרטי, ואחרי שעוד כמה עוסקים בתחום ניסו לעזור לי עם הצעות למלכודות בס שהיו בסופו של דבר לא יותר מהימור חצי מושכל, החלטתי לנסות קודם כל קצת DIY ולנסות למלא מחדש את המלכודות שלי (שגם ככה לא היו אמורות לעזור יותר מדי), לראות לאן זה מביא אותי, ולהמשיך משם.
אז מצאתי עצמי בחנות האקוסטיקה (היחידה בארץ, יש לציין) של רוטנברג, ברחוב משכית בהרצליה. חוויה... מוזרה קצת. מחד, כל מני חומרים מוזרים ביריעות ענקיות לשימוש תעשייתי בעיקר. מאידך, מוצרי פרימיום יפניים של החברה שהם מייבאים. וכמה נציגי מכירות שלא מאד רצו לעזור לאודיופיל קשקשן שרוצה לקנות גליל ורבע מסכן של פוליאסטר. אבל שמתי לב שהם קרקרו אחרי מישהו שם, כל הזמן רצים אליו ומראים לו דברים. אז הטיתי אוזן.
והמישהו הזה אמר דברים מעניין. דיבר על פרוייקטים. שיתף באיך כל חומר שירת אותו בכל פרוייקט, ומה התוצאות שהצליח להשיג.
ופתאם מישהו זרק את השם "רם". ואז נפל לי האסימון, הלוא הוא ה"רם". עשה בשעתו לרן שביט את חדר ההאזנה. אושיית אקוסטיקה רצינית. ומסתבר, איש חמוד להפליא.
אכלתי לו את הראש. למדתי. קיבלתי מלא רעיונות. למשל, לתלות יריעות מחוררות (ענקיות, אגב, בערך 2 מ"ר) מחומר פלסטי גמיש בעובי של כ- 8 ס"מ באופן אנכי מהתקרה, כמו מפרשים, במרווחים מחושבים במדויק, כדי שיתנהגו כמו ממברנה של התדר שאני צריך. לא ישים בשיט. אבל מעניין. 600 ש"ח ליריעה, וזה עוד פיתרון זול.
פרוייקט ה- DIY בסוף לא צלח כי האיטלקים הנבלות דאגו לעשות את המלכודות שלהם כך שכמעט בלתי אפשרי לפתוח אותן בלי להרוס אותן, וגם אם כן - להרכיב אח"כ זאת עבודת נמלים מיותרת. וויתרתי.
אבל יצאתי מכל החוויה עם תובנה מעניינת: אקוסטיקה זה דבר מרתק. כמה ידע יש שם. גם תיאורטי, וגם פרקטי. ועם זאת, בחלל ביתי קטן של 40 מ"ר...... כמות האפשרויות שעומדות בפני אדם מן הישוב הן כמעט אפסיות.
אה, כן, ותודה לגנאדי המלך שהלך איתי ליד הקירות, היטה אוזן וסחב איתי ארונית תקליטים. זה אשכרה עשה הבדל קטן. אבל מורגש.
היות ומדובר בדירת קבלן סטנדרטית עם תוכנית סטנדרטית, תקרה סטנדרטית, שכנים סטנדרטים וקירות גבס סטנדרטיים, זה לא פלא שהאקוסטיקה היא גם - סטנדרטית. כלומר, פח אשפה.
במעבר גיליתי שמלכודות הבס המפונפנות שהשתמשתי בהן בחיפה של חברת ACUSTICA APPLICATA, נעות בין עבודה בעיניים לבין מתוכננות רע. (גליל ריק מחורר עם ספוג בעובי של חצי ס"מ בצד אחד, ופוליגל בצד שני) הספוג ששירת אותי 10 שנים התפורר לגמרי ונשארתי עם גלילים ריקים! עזבתי את זה בצד ועברתי לדברים קלים יותר:
אחרי ששמתי את הדיפיוזרים - בנוהל - על הקיר האחורי, והמלכודות בפינות - עם הצד הרפלקטיבי פנימה - ניגשתי למדוד את הגל העומד המזעזע שיש לי בחדר. התוצאה: פיק של 17DB בתדר 54 הרץ.
אבל לא על זה הפוסט.
הפוסט הוא על זה, שאחרי שדן החמוד ניסה לעזור לי בפרטי, ואחרי שעוד כמה עוסקים בתחום ניסו לעזור לי עם הצעות למלכודות בס שהיו בסופו של דבר לא יותר מהימור חצי מושכל, החלטתי לנסות קודם כל קצת DIY ולנסות למלא מחדש את המלכודות שלי (שגם ככה לא היו אמורות לעזור יותר מדי), לראות לאן זה מביא אותי, ולהמשיך משם.
אז מצאתי עצמי בחנות האקוסטיקה (היחידה בארץ, יש לציין) של רוטנברג, ברחוב משכית בהרצליה. חוויה... מוזרה קצת. מחד, כל מני חומרים מוזרים ביריעות ענקיות לשימוש תעשייתי בעיקר. מאידך, מוצרי פרימיום יפניים של החברה שהם מייבאים. וכמה נציגי מכירות שלא מאד רצו לעזור לאודיופיל קשקשן שרוצה לקנות גליל ורבע מסכן של פוליאסטר. אבל שמתי לב שהם קרקרו אחרי מישהו שם, כל הזמן רצים אליו ומראים לו דברים. אז הטיתי אוזן.
והמישהו הזה אמר דברים מעניין. דיבר על פרוייקטים. שיתף באיך כל חומר שירת אותו בכל פרוייקט, ומה התוצאות שהצליח להשיג.
ופתאם מישהו זרק את השם "רם". ואז נפל לי האסימון, הלוא הוא ה"רם". עשה בשעתו לרן שביט את חדר ההאזנה. אושיית אקוסטיקה רצינית. ומסתבר, איש חמוד להפליא.
אכלתי לו את הראש. למדתי. קיבלתי מלא רעיונות. למשל, לתלות יריעות מחוררות (ענקיות, אגב, בערך 2 מ"ר) מחומר פלסטי גמיש בעובי של כ- 8 ס"מ באופן אנכי מהתקרה, כמו מפרשים, במרווחים מחושבים במדויק, כדי שיתנהגו כמו ממברנה של התדר שאני צריך. לא ישים בשיט. אבל מעניין. 600 ש"ח ליריעה, וזה עוד פיתרון זול.
פרוייקט ה- DIY בסוף לא צלח כי האיטלקים הנבלות דאגו לעשות את המלכודות שלהם כך שכמעט בלתי אפשרי לפתוח אותן בלי להרוס אותן, וגם אם כן - להרכיב אח"כ זאת עבודת נמלים מיותרת. וויתרתי.
אבל יצאתי מכל החוויה עם תובנה מעניינת: אקוסטיקה זה דבר מרתק. כמה ידע יש שם. גם תיאורטי, וגם פרקטי. ועם זאת, בחלל ביתי קטן של 40 מ"ר...... כמות האפשרויות שעומדות בפני אדם מן הישוב הן כמעט אפסיות.
אה, כן, ותודה לגנאדי המלך שהלך איתי ליד הקירות, היטה אוזן וסחב איתי ארונית תקליטים. זה אשכרה עשה הבדל קטן. אבל מורגש.
רק רגע אני הולך להביא פופקורן...והולך לשוק התקווה... בעצם יותר טוב לכנסת!
