הידד לתומר
תומר ידידי
אני מוצא את ההסבר שלך רהוט קולח ואינפורמטיבי.
הידד
רם
האנטומיה של תו מוזיקאלי מתחלקת ל-3 חלקים: התקפיות או הפאזה הזמנית, התייצבות הפאזה, סיום הפאזה.
שלושתם חשובים ליצירת הצליל, אולם, שלושתם נפגמים בתהליך ההקלטה והשיחזור מחדש. הדבר נשמע לאוזן כמו שגיאת זמן, קרי- שגיאה בשיחזור המציאותי של כל מאורע (כל מאורע נמשך זמן אחר).
בדומה ל- Jitter בהקלטה ובשיחזור דיגיטאלי, שגיאת זמן בהקלטה ובשיחזור אנלוגי, נוטה לעוות, לכווץ או להרחיב את הפרוסות הקטנות של הזמן (ואת המידע הדינאמי/ההרמוני הכלול בהם), הנוצרות בכל פאזה של תו צליל.
בצורה אופיינית, שיחזור שפופרות גורם לכל צליל להתארך ולהתמשך, מעט יותר מהרגיל, בדומה ל- sustaining pedal בפסנתר- המרחיב את הזמן של כל תו, מעשיר את הצבע והטקסטורה, אבל, מרכך ומעדן את ההתקפיות. ההרמוניות נוטות להתארך באויר יותר עם שפופרות. לאויר עצמו יש יותר נוכחות, כלי נגינה נשמעים גדולים וקדמיים יותר בבמת הצליל. באותו הזמן, הם פחות חדים ופחות בפוקוס, יותר מעורפלים ומטושטשים.
בצורה דומה, שיחזור מוזיקאלי טרנזיסטורי, גורם לצלילים להתקצר, בדומה ל- damping pedal בפסנתר-הצליל צלול וממוקד יותר, אולם, ההרמוניות לא עשירות ולא מתפתחות כמו בשפופרות. כלי נגינה נשמעים יותר ברורים, יותר קטנים ופחות קדמיים בבמת הצליל. באותו הזמן, חדות ההתחלה והסיום בכל תו מוזיקאלי גדולה יותר, תזמורת גדולה נשמעת יותר מציאותית מבחינת ההתקפיות, הדינאמיות והמהירות.
כלל אצבע-מגבר טרנזיסטורי מצטיין בחלק הראשון של התו המוזיקאלי, היכן שהמהירות היא החשובה ביותר. מגבר שפופרות איטי יותר בהתחלה ומצטיין בחלקים של התו המוזיקאלי המתפתחים במשך הזמן.
תומר צין
תומר ידידי
אני מוצא את ההסבר שלך רהוט קולח ואינפורמטיבי.
הידד
רם