פטיפון Michell TecnoDec במבחן

[נמר]

הה, תאמין או לא, אני נהניתי לקרוא סקירה של פטיפון :O.

אולי כי היה מעניין לקרוא איך נקלעת למצבים שחסרון ברור מחד, הפך גם ליתרון במישור אחר.

אולי כי שמחתי לקרוא שהפטיפון הזה נותן כניסה ברמה שהיא לא בדיחה במחיר שפוי יחסית.

אבל כנראה שבעיקר, בגלל שנזכרתי בחוויה מימים עברו עם ה"אישה שאיתי" ו"סיגליות" מתנגן שוב ושוב בפטיפון הישן, אחד התקליטים הישראליים היחידים שאהבתי אי פעם.

כייף לשמוע טריטון.

שמח שנהנת ושמח עוד יותר ששנינו אוהבים את אותו התקליט. האמת שגם עבורי זה התקליט היחידי שאהבתי של ברוזה.

 

[MajorSeven]

אכן מחמם את הלב ואת הסאונד...ביקורות פטיפונים לצד מצלמות 3D..
ברשותי THORENS TD125 משובח ששאלת הדשא הירוק של השכן תמיד מעסיקה אותי בכל מה שנוגע אליו, איך הוא עומד בהשוואה למישל המדובר? למישהו יש דעה?

 

[נמר]

לא יצא לי להשוות את המישל ל-TD125, אבל בהחלט שמעתי אותו במערכת שלי לפני חודש ומשהו.

מטרת ההאזה היתה כאשר רציתי להוכיח לחבר כמה חשוב המדף שהפטיפון עומד עליו ומכיוון שלא כל כך הגיוני להביא את הסטנד שלי אליו הוא הביא את הפטיפון שלו אלי.

הוא שידך לו ראש יקר ואיכותי מאוד של בנץ מהסדרות הגבוהות. הטורנס הישנים {שמעתי גם את ה-145 ואת ה-160 אצלי} מאוד רגישים לזעזועים מה שאומר שאם הוא אינו משוכך היטב הוא נשמע מאוד מרוח. המישל גם כן רגיש אך לא כמוהו.

רגישות לזעזועים ברמה הזו מלמדת אותי שלא חשבו על העיקר, הבעיות הנפוצות ביותר בפטיפון שיש לשים עליה דגש. על המעמד שלי הבעיה הורגשה פחות אך עדיין היתה קיימת ומורגשת. הבעיה נעלמה {כמעט לגמרי} כאשר הנחנו אותו על המדף של הסטנד שלי בתוספת ספייקים.

המסקנה שלי מהאזנה אצלי על ראש שאינני מכיר ממש טוב.
צליל מאוד צבוע, מעט איטי, לא מספיק דינמי וממש לא שקוף. בקיצור, הרבה וינטאג' ו"קלסיקה" ומעט סאונד.