ראיתי עכשיו סרט דוקומנטרי ישן על התזמורת הפילהרמונית של ברלין בהכנותיה לקונצרט-אירופה, אירוע שנתי שלה, שנערך לפני שלושים שנה בדיוק ברויאל אלברט הול בלונדון. בסרט מתראיין המנצח באותו קונצרט - ברנרד הייטינק ההולנדי שנפטר לאחרונה, מנצח דגול ביותר. בסרט הוא כבן שישים ומספר על הזכרון המוסיקלי שלו כך: ״פעם אחת בקריירה ניצחתי על התזמורת הסימפונית של שיקאגו, אחרי אחת החזרות עם התזמורת חזרתי למלון ושמעתי תחנת רדיו שניגנה מוסיקה קלאסית. הרדיו ניגן את הסימפוניה החמישית של צ׳ייקובסקי והביצוע נשמע לי נהדר. אמרתי, האמריקאים האלה יודעים לנגן היטב, ואז בדברי הקריינות לאחר היצירה אומר הקריין שברנרד הייטינק ניצח על תזמורת הקונצרטחבאו. אחר כך ניגנו ברדיו את הסימפוניה השלישית של ברהמס, חשבתי שזה ביצוע איום ונורא, ואז התברר שגם כאן המנצח הוא אני. כך שצריך להיות זהירים בנושא הזה״.