עוצמת האזנה וחשיבות של הוואט הראשון
- פותח הנושא ronengolanpt
- פורסם בתאריך
genvirt
חבר משקיען
- הודעות
- 2,445
- מעורבות
- 877
- נקודות
- 113
שאלה היא מה זה מגבר חזק? האם מגבר 100וואט קלאס A חזק יותר ממגבר 300 קלאס AB? (של אותו יצרן ובהנחה שזה חברה טובה וידוע)
תודה על התשובה עומר , אני מקבל את כל מה שכתבת , זה לא סימולציה שלוקחת בחשבון את פרטי החדר , מדידת הרגישות לפי אמפליטודה , עכבה לא יציבה וכו'
פשוט מה שניסיתי להסביר זה שהמטרה שלי לא הייתה לעשות חישוב מדוייק , אלא לקבל תחושה באיזה עוצמה אני שומע כדי לוודא שאני לא גורם נזק לאוזניים שלי.
להבנתי סימולציה מדוייקת , שלוקחת את נתוני החדר וההחזרות שיש בו , את העכבה שמשתנה בתדר , קליפינג וכו' היא מסובכת ,ובכל מקרה ייתכן שהיצרן לא מדייק ואז החישוב לא יהיה מדוייק ממילא , אבל אני רוצה סדר גודל , לא חישוב מדוייק , אנחנו בפורום של מוזיקה ואודיו , לא בפקולטה
אם יש לך דרך להעשיר את הפורום ולתרום מנסיונך כיצד ניתן לבצע חישוב מדוייק יותר אז נשמח ללמוד
היי רונן, תודה.
מה שניסיתי להגיד, ומה שגם שושו כתב, זה שמקסימום בכפתור ווליום זה בכלל לא אינדיקציה למקסימום הספק, אלא למקסימום וולט (גיין).
השיטה האחרת שלך עדיפה. תמדוד ממטר אחד כדי לבטל את רוב השפעת החדר, וקח בחשבון ש 89DB זה 2 וואט ולא אחד בגלל העכבה הנמוכה.
עומר.
shushu
חבר משקיען
- הודעות
- 1,525
- מעורבות
- 990
- נקודות
- 113
לא, אין קשר
שני מגברים עם gain זהה ורגישות כניסה זהה (בהנחה שמסוגלים לספק את הזרם הדרוש) יוציאו output (מתח וזרם) דומים, בלי קשר אם זה קלאס אי, קלאס די או a/b
100 וואט זה 100 וואט.
באותו אופן שנסיעה במהירות ממוצעת של 100קמ״ש מתל אביב לחיפה תביא אותך באותו הזמן ללא קשר אם אתה נוסע ב bmw או באוטובוס של אגד.
genvirt
חבר משקיען
- הודעות
- 2,445
- מעורבות
- 877
- נקודות
- 113
אכן, מצד שני לרוב למגברים לקלאס A אין ווטאז' גבוה אף פעם (כמעט), אך לוקחים אותף לצירוף לרמקולים שונים כולל רמקולים קשים שע"פ הנתונים דורשים הגברה חזקה...
shushu
חבר משקיען
- הודעות
- 1,525
- מעורבות
- 990
- נקודות
- 113
זו טעות.
רמקול לא נציל עם עכבה נמוכה שצריך הגברה חזקה לא יסתפק במגבר 20 וואט גם אם הוא קלאס a
הגברת קלאס a חזקה וטובה היא בדרך כלל מאוד יקרה, דורשת הרבה מתכת לקירור, ספקים בריאים וכו.
מה שאפשר לעשות זה לקחת מגברים כאילה ולהפעיל אותם בברידג׳ מונובלוקים ולקבל מספיק כח דחיפה לרמקול הבלתי נציל. אבל 20 וואט זה 20 וואט לא משנה איך תסתכל על זה.
רמקול לא נציל עם עכבה נמוכה שצריך הגברה חזקה לא יסתפק במגבר 20 וואט גם אם הוא קלאס a
הגברת קלאס a חזקה וטובה היא בדרך כלל מאוד יקרה, דורשת הרבה מתכת לקירור, ספקים בריאים וכו.
מה שאפשר לעשות זה לקחת מגברים כאילה ולהפעיל אותם בברידג׳ מונובלוקים ולקבל מספיק כח דחיפה לרמקול הבלתי נציל. אבל 20 וואט זה 20 וואט לא משנה איך תסתכל על זה.
genvirt
חבר משקיען
- הודעות
- 2,445
- מעורבות
- 877
- נקודות
- 113
נכון מאוד- יקרה יותר, פולטת המון חום, קטנה בוואטים - אזי למה לקנות תנור יקר? למה עדיין קונים קלאס איי אם אפשר לקחת מגבר ״בריא״ יותר ו(יחסית הכול כמובן אך עדיין) זול יותר?
מה הסיבות/מקרים/צורך?
shushu
חבר משקיען
- הודעות
- 1,525
- מעורבות
- 990
- נקודות
- 113
לא עניין של צורך, צריך לזכור שיש המון רמקולים עם נצילות סבירה ועכבה יחסית יציבה שלא דורשים תחנת כח.
יש משהו בטונליות ובחלקות של מגברי קלאס a, שהרבה אנשים אוהבים, בסוף זה עניין של בחירה כמו כל רכיב אודיו אחר.
דרך אגב, היו לי קלאס a, אוהב דווקא, אבל על הרמקול הנוכחי שלי, מעדיף את ה ab שלי.
יש משהו בטונליות ובחלקות של מגברי קלאס a, שהרבה אנשים אוהבים, בסוף זה עניין של בחירה כמו כל רכיב אודיו אחר.
דרך אגב, היו לי קלאס a, אוהב דווקא, אבל על הרמקול הנוכחי שלי, מעדיף את ה ab שלי.
לינאריות.. = % עיוותים נמוך ללא הכרח בהרבה משוב שלילי כדי להגיע לשם.
לרכיב ההגברה טרנזיסטור יש 3 אזורי עבודה
בהגברה מסוג A הטרנזיסטור נמצא באזור הלינארי שלו. ולכן החלקות בצליל.
בקלאס AB הטרנזיסטור "קופץ" בין אזורים: בין האזור הלינארי לבין אזור הרוויה בו ההגברה חזקה הרבה יותר יחסית לאות שבכניסה. ומכאן ההספקים הגבוהים
ההסבר הוא על טרנזיסטור רגיל (בקרה ע"י זרם) ולא FET / MOSFET (בקרה ע"י מתח)
בהגברה מסוג A הטרנזיסטור נמצא באזור הלינארי שלו. ולכן החלקות בצליל.
בקלאס AB הטרנזיסטור "קופץ" בין אזורים: בין האזור הלינארי לבין אזור הרוויה בו ההגברה חזקה הרבה יותר יחסית לאות שבכניסה. ומכאן ההספקים הגבוהים
ההסבר הוא על טרנזיסטור רגיל (בקרה ע"י זרם) ולא FET / MOSFET (בקרה ע"י מתח)
genvirt
חבר משקיען
- הודעות
- 2,445
- מעורבות
- 877
- נקודות
- 113
אם ככה - למה שלא תתקן ?ההסבר שנתת לוקה בשגיאות מהותיות.. אך העיקר היא הכוונה הטובה...
גנאדי.
לא ניתן להסביר זאת בזריזות ולא על רגל אחת... להעביר קורס מלא בתכנון מגברים אנאלוגיים אין לי בגילי את היכולת והסבלנות לכך, לכן אסתפק בהערות ביקורת קצרות.
בקלאס A מלא הטרנסיסטור ממוקם באמצע האיזור הליניארי שלו ולכן במעבר בין קוטביות המוצא +-, הטרנזיסטור לעולם לא נכבה. לכן, בתנאים הללו הטרנסיסטורים פורקים טונות של חום, ובמצב הזה ניתן לנצל רק חצי מהטווח הליניארי שלהם... ולכן מגבלת ההספק.
מאידך, מכיוון שבמצב סרק במגבר קלאס A, הטרנזיסטור נמצא במרכז הטווח הליניארי שלו, הוואט הראשון שהוא מייצר הוא מדוייק ונקי להפליא.
מהצד השני, בקלאס AB, הטרנזיסטור במוצא, במצב סרק (IDLE) נמצא בתחילתו של הטווח העבודה, (זרם נמוך = חום נמוך) לא נהנה בתחילת ההגברה (עוצמה נמוכה) מהאיזור היותר ליניארי של איזור העבודה שלו, והדבר נובע מהתכונות האינהרנטיות של הרכיבים עצמם.
לפי כך , בתיכנון מגבר קלאס AB, נעשה שימוש בטווח העבודה המלא של הטרנזיסטורים במוצא, לכן היכולת להגיע להספקים גבוהים יותר בהרבה פחות פריקת חום..
אבל, בעוצמות הנמוכות הוואט הראשון הרבה פחות נקי, בין השאר כי חצי הטרנזיסטורים במוצא המגבר נאלצים לכבות במעברי קוטביות +- , והכיבויים וההדלקות בכל מעבר כזה שמתרחש בקצב תדרי המוסיקה, מחדירים את תופעת הניסור המוכרת לשימצה בשם GRAIN...
shushu
חבר משקיען
- הודעות
- 1,525
- מעורבות
- 990
- נקודות
- 113
לא חושב שקשור לוואט הראשון
במגברי ab, קיימים טרנזיסטורים pull up לחלק העליון של הגל ו pull down, לחלק התחתון. מה שכביכול יוצר עוות קטן על התפר בין החלק החיובי לשלילי של הגל. זה נכון בוואט הראשון ובוואט ה 100. מגברי ab טובים כבר פתרו את העניין הזה לטעמי די מזמן.
קלאס a מגברים נהדרים גם כן, במיוחד לרמקולים פחות תובעניים.
במגברי ab, קיימים טרנזיסטורים pull up לחלק העליון של הגל ו pull down, לחלק התחתון. מה שכביכול יוצר עוות קטן על התפר בין החלק החיובי לשלילי של הגל. זה נכון בוואט הראשון ובוואט ה 100. מגברי ab טובים כבר פתרו את העניין הזה לטעמי די מזמן.
קלאס a מגברים נהדרים גם כן, במיוחד לרמקולים פחות תובעניים.
Audiofreak
עוסק בתחום
- הודעות
- 2,043
- מעורבות
- 1,142
- נקודות
- 113
כן... בדיוק כמו שחזרו הפטיפונים
קלאס D כבר קיים 20 שנה ועדיין רב רובו של ההיי אנד מבוסס על A-AB.
במיינסטרים זה נכון מאוד.