עזוב, אם ההיס התמידי שהיה לי בקלטות לא מקוריות (היה לי דק של Technics עם דולבי B-C) לא הספיק, גם היה העניין שקלטות התחילו להיתקע אחרי כמה שנים (אני מניח) כשהמסגרת התעוותה וסגרה על הסליל ומנעה ממנו להסתובב. ביום שגיליתי את המינידיסק והקלטה ישירה מאופטי, שלחתי את כל הקלטות לחפש עיפרון.
אגב, יש בעיה היום בסלילים שאין , או יקר, או אסור להשתמש באיזה חומר או משהו כזה שהיה פעם, ולכן הקלטות של היום לא בדיוק כמו של פעם..
אבל אנחנו מפספסים פה את הדיון בלמה אנשים מעדיפים או מחפשים את העיסוק על פני הנוחות..? נדמה לי שאנחנו במהלך העשור וחצי האחרונים חותרים לאחידות וביטול אלמנט ההפתעה בחיים, ואיתם גם הרגש והחיוניות. נהיינו פלקטים. במובן הזה אני חושב שהיה משהו בביקורת של המרקסיסטים על הקפיטל - בו אני אישית דוגל למען הסר ספק- מונחי הניכור על ידי השתעבדות לאמצעי, הנוחות נהייתה הפטיש החדש ונדמה שעבור הנוחות מקריבים את ההנאה מעשייה.אבל זה כמובן לא הפורום והרעיון שלי לא כזה מגובש...
אני שעוד שומע מוסיקה עם דיסקים ( ורדיו אודיופילי) הסברתי לבחור חביב שהיה מוכן בסבלנות לשמוע, שכשהוא מוריד שיר ומזרים הוא נהנה פעם אחת. על אותו שיר אני נהנה פי 6 , איך , הוא שאל ? הסברתי, ככה:
1. חיפשתי דיסק נהניתי מהמאמץ.
2. מצאתי נהניתי מהגילוי וה"ציד".
3. הזמנתי ונהניתי מהרכישה הוירטואלית.
4.ציפיתי ונהניתי לחכות ולהתרגש.
5.נהניתי למצוא בתיבת דואר בהפתעה.
6. נהניתי לפתוח את האריזה ולגלות שהכל בסדר.
7. נהניתי להכניס לטרנספורט ולשמוע.....
למה 6 הוא שאל, ציינת 7 ? כי לפעמים הדיסק לא מגיע...או מגיע שבור...
אז נשארנו עם עוד פורמט שחוזר לחיינו ועם עיפרון לגילגול ( איזה זכרונותתתת העלית בי עם העיפרון) או בלי עיפרון יש עוד משהו נחמד להתעסק איתו ויכול לשמש טייפ סלילים " לעניים". כמו שהרדיו אצלי הוא תחליף לפטיפון...או טייפ סלילים...או קסטות..?
tascam.com
