חלוקת תקציב בבניית מערכת
- פותח הנושא Audio100
- פורסם בתאריך
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 12,417
- מעורבות
- 3,105
- נקודות
- 113
בעולם אידאלי, שבו יש התאמה בין המחיר לאיכות ומתח הרווחים של כל הגורמים נשאר קבוע, אפשר היה לדבר על חלוקת השקעה מסודרת.
אבל במציאות:
כשקונים הכל ביד שנייה, העיוותים האלה מצטמצמים, אבל לא נעלמים לגמרי – ויש גם דברים שלא הייתי ממהר לרכוש יד שנייה, כמו ראש לפטיפון.
לדעתי אכן נכון להתחיל מבחירת רמקולים, כי להם יש את ההשפעה הגדולה ביותר על הצליל, ולכן גם להיות מוכנים להשקיע בהם יותר מכל רכיב אחר – ורק אחר כך לבחור את ההגברה שתתאים להם, אבל לאו דווקא לפי אחוזים כאלה. זאת כי אם מתחילים דווקא ממגבר גדול וחזק ואז מגלים שמעדיפים רמקולים רגישים, למשל הורנים, המגבר הזה פשוט לא יתאים; וכך גם להפך – אם בוחרים מראש מגבר מנורות single‑ended ואז מסתבר שהרמקולים שאוהבים לא רגישים מספיק.
יש את האסכולה שטוענת שהמקור הוא החלק החשוב ביותר, כי אם הוא בעייתי, לא משנה עד כמה שאר הרכיבים טובים, נשארים עם סאונד מוגבל. זה נכון, אבל זו לא כל התמונה: השרשרת כולה חזקה בדיוק כמו החוליה החלשה ביותר, ולא משנה איזו חוליה זו – זה יכול להיות המקור, הרמקולים או כל רכיב אחר – ולכן בעיניי הנימוק הזה לא מחזיק מים. להיפך: הרי כל רכיב בשרשרת אפשר להחליף, ואת המקור דווקא הכי קל, אבל הגברה ורמקולים קשה יותר להחליף בנפרד, מהסיבה האמורה. עלולים להצטרך להחליף את שניהם במכה, מה שבעייתי בהרבה.
בקיצור, כל הדיונים האקסיומטיים על כמה אחוזים בדיוק להשקיע בכל רכיב הם בעלי משמעות מוגבלת לדעתי, מה שלא מפריע לאנשים להתווכח על זה בלי סוף, כמעט כמו על ויניל מול דיגיטל, או על כבלים...
אבל במציאות:
- שוק היד השנייה מאפשר למצוא רמקולים במחיר שהוא שבריר ממחירם החדש, בזמן שאולי לא רוצים בכלל ציוד אחר ביד שנייה – מה שמעוות לגמרי את האיזון
- יש מותגים עם תדמית חזקה שלא בהכרח משקפת את איכות המוצר בפועל, ואם לא קונים את כל המערכת מאותו מותג, זה שוב משבש את האחוזים
- יש יבואנים, רגולציות או הסכמים בין־לאומיים (כמו חברות אמריקאיות שמחייבות רכישה דרך אירופה במחיר גבוה בהרבה) שמעלים את מחירי חלק מהציוד, מה שגורם לעיוות נוסף
כשקונים הכל ביד שנייה, העיוותים האלה מצטמצמים, אבל לא נעלמים לגמרי – ויש גם דברים שלא הייתי ממהר לרכוש יד שנייה, כמו ראש לפטיפון.
לדעתי אכן נכון להתחיל מבחירת רמקולים, כי להם יש את ההשפעה הגדולה ביותר על הצליל, ולכן גם להיות מוכנים להשקיע בהם יותר מכל רכיב אחר – ורק אחר כך לבחור את ההגברה שתתאים להם, אבל לאו דווקא לפי אחוזים כאלה. זאת כי אם מתחילים דווקא ממגבר גדול וחזק ואז מגלים שמעדיפים רמקולים רגישים, למשל הורנים, המגבר הזה פשוט לא יתאים; וכך גם להפך – אם בוחרים מראש מגבר מנורות single‑ended ואז מסתבר שהרמקולים שאוהבים לא רגישים מספיק.
יש את האסכולה שטוענת שהמקור הוא החלק החשוב ביותר, כי אם הוא בעייתי, לא משנה עד כמה שאר הרכיבים טובים, נשארים עם סאונד מוגבל. זה נכון, אבל זו לא כל התמונה: השרשרת כולה חזקה בדיוק כמו החוליה החלשה ביותר, ולא משנה איזו חוליה זו – זה יכול להיות המקור, הרמקולים או כל רכיב אחר – ולכן בעיניי הנימוק הזה לא מחזיק מים. להיפך: הרי כל רכיב בשרשרת אפשר להחליף, ואת המקור דווקא הכי קל, אבל הגברה ורמקולים קשה יותר להחליף בנפרד, מהסיבה האמורה. עלולים להצטרך להחליף את שניהם במכה, מה שבעייתי בהרבה.
בקיצור, כל הדיונים האקסיומטיים על כמה אחוזים בדיוק להשקיע בכל רכיב הם בעלי משמעות מוגבלת לדעתי, מה שלא מפריע לאנשים להתווכח על זה בלי סוף, כמעט כמו על ויניל מול דיגיטל, או על כבלים...
