התשובה נמצאת בגוף השאלה
בכתבות ושאלות / תשובות מסוג זה כל אחד קורא את מה שמענין אותו ושם לב לפרטים שבראש מעיניו. אני למשל שמתי לב שכמעט בכל התגובות שלו הוא ממליץ לטפל אקוסטית בנקודות הקריטיות בעיניו. מה שהוא מכנה "ריכוך" הקירות, התקרה והרצפה תמיד מכונה בשפה הישראלית "אני לא רוצה אולפן הקלטות"... ובקיצור מעט טיפול אקוסטי שמאפשר למקסם את נתוני החדר ולהתאים אותו לחווית האזנה איכותית.
כשאני קורא, גם בפורומים אלו, על "חווית האזנה הקרובה למציאות" על מערכת המניבה סאונד "קרוב למועדון הופעות או לאולפן ההקלטות" אני יכול רק לחייך.
המחשבה והכסף המושקעים באקוסטיקה של אולפן ההקלטה המקצועי שבו מקליטים את כל האלבומים המובילים, שכולנו אוהבים להאזין להם, הם כאלו שקשה להתחרות בהם. אין מדובר באוסף אקראי של חומרים לריסון ובליעה אלא שילוב מתוכנן ומדוייק של נפח החדר, זוית הקירות, כמות השטחים הבולעים, כמות המפזרים ומיקומם, משך זמני הדהוד מתוכננים לכל תחום תדרים ולממוצע המשוקלל בכל תחום השמע ומעבר לו, הצבת כל המרכיבים הטכנולוגיים בחדר, סוג, מיקום, זוית הרמקולים, מיקום טכנאי ההקלטה, כיול מערכת הקרוס אובר, מדידת ותיאם כל האלמנטים בתוך כל הרמקולים, כיול עוצמה לפי פרוטוקולים ומדדים ברורים, טיפול בהזנת חשמל, הפרדת כוח מאודיו ושניהם מתאורה, מניעת רעידות אל ומ-הסביבה, ומה לא.
מהצד השני יש דברים שאין באולפן ההקלטות וביניהם קרטוני ביצים, ספוגים פשוטים, ספות, שטיחים, וילונות, ארונות ספרים, שטיחים מגולגלים בפינות, ערמות כביסה ו/או בובות של הילדים כטיפול אקוסטי.
גם בחדר של קארדאס אין. אולי בגלל זה הכלב לא מרוכז...
