יש בעיה לטעון טענות ולגלות שהן לא הובנו בגלל שיש חסם.
ננסה, שוב, בגלל האתגר.
ראשית, מר לנג, דוגמת המיקרו גל הייתה דוגמה שניסתה להתייחס לעיקרון. שנית, מיקרו גל הוא לא בדיוק מה שמאפשר מזון משובח. אפשר היה להביא את דוגמת העגבנייה העכשווית, שבכל תחום עולה על העגבנייה של פעם, פרט לטעם. ואז היית אומר שהעגבניה היום גם יותר טעימה. נו, מילא.
העובדה שתעשייה שלמה עברה לכך אומרת מה, בדיוק? או שאתה לא יודע מה מניע תעשייה? אתה חושב שאמונה של מהנדסים מפעילה חברות שקמות ונופלות על שיווק המוביל למכירות? אתה הרי אדם בוגר, לא כך?
העובדה שהמאזינים הרגילים העדיפו את הפתרון היעיל, אומרת מה בדיוק? שמעתי מדיה דיגיטלית ממש עם צאתה לעולם, זה נשמע מזעזע וזה מצא חן בעיני רבים. חבר שלי הביא את הדיסקמן הראשון לארץ ולא היה קץ לאושרו, למרות שזה נשמע מגוחך לאחר שחיברנו את זה למערכת שלו. MP3. מה לזה ולנושא שאנחנו מדברים עליו?
***
מי דיבר על חסימת ידע? איפה הידע החסום? אדרבא ואדרבא. הנה עדת האודיופילים עומדת נפעמת מול תופעות כאלה ואחרות ומבקשת לדעת "למה?".
הבעיה היא שמי שאמור לתת תשובות, אלה בעלי הידע המוסמך, מה לעשות, חסרים את המינימום הנדרש כדי להתייחס לכך: סקרנות, התנסות, נכונות להתייחס לתופעה המדווחת, שיחות מקצועיות עם בעלי דבר בעולם ועוד כיו"ב.
אז מה הם עושים? עוד מופע משמים של פונדמנטליזם טכני - שהתנהלותו עומדת בסתירה לאופן בו מדע עומד מול תופעות (פנומנות) - עטוף בבעיות אישיות (כמה הוציאו על המערכת ושאר דברי הבל).
לדיג'יסאן
ההוכחות דיברו על ייצוג אות אנלוגי באופן דיגיטלי - הן לא יכולות היו לומר דבר וחצי דבר על איכות השחזור בעולם המעשה, או, בכלל, להראות שכל מרכיבי השחזור ימצאו ביטוי מלא. האם במעבר לא נוצרת בעיה חדשה, לא ידועה, הנמצאת מחוץ למערכת ההנחות/הוכחות?
ייתכן, ותהיה פריצת דרך מתישהו, ייתכן ויהיה game changer וייתכן ויגלו כי תמיד המכשור מהווה מכשול מהותי. כעת, נכון לעכשו, הצליל הדיגיטלי, מתדרי הביניים צפונה, הוא בעל חתימה אלקטרונית והוא נכון פחות מזה האנלוגי. עובדה: כאשר מכשיר דיגיטלי מתעלה, כולם משבחים אותו על הצליל הקרוב לאנלוגי.
שוב, יש יתרונות מוזיקליים בתחום הדיגיטלי, אבל הם קיימים במקום בו קיימת בעיה מכנית של שחזור (עוצמה או בס).
****
מה אומר לך דיג'סאן, הדהמת אותי. עוד לפני שהתרגשתי למקרא הקביעה "ההצגה הדמונית שלך של המהות הדיגיטלית כ"תוצר של טכנולגיה שבמהותה אינה תואמת למוזיקה ושייכת לעולמות תוכן אחרים", ולא הבנתי דמונית זאת מאיפה הגיעה, הנה מסתבר שאתה קורא בכתבי מ-2006(!!!). פשוט כביר.
ולעניין עצמו: העניין שאפשר לעשות משהו שהוא יותר יעיל, נוח, זול, מתקדם, מאוחסן באופן עדיף עשרות מונים ועוד ועוד אינה עושה אותו בתחום נתון נכון יותר.
זה עניין עקרוני. עכשיו, כדי שנדע זאת בעניין שלכבודו אנחנו בשלב זה של השרשור הזה, שהוא ה-438 בנושא, כדאי לעשות דבר אחד, בדיוק כמו שעושים עם הפודינג לאמור
מבחנו של הפודינג הוא בטעמו.
עשיתי המון כאלה, לפני 15 שנים ממש התכוונתי להתמסר למדיה הדיגיטלית מפאת אין ספור יתרונותיה על זאת האנלוגית, מה גם שכבר אז היו לי מאות רבות של תקליטים וממש לא מעט תקליטורים. אבל המצב היה פשוט: זה תמיד נשמע נכון פחות.
אז היום יש לי מאות תקליטורים אבל הרבה הרבה יותר תקליטים. בסוף, התקליטורים טובים רק בדבר אחד: ביצועים חדשים (בייחוד מהתקופה הקלסית) ויצירות חדשות (עולם, רוק, ג'ז).
***
וזו לא הוכחה כללית, אבל זו התנסות פרטית. יש לי הרבה קנטטות של בך בביצועי מופת של קופמן וגרדינר על תקליטורים. יש לי כנ"ל בתקליטים בביצועי מופת אחרים. בכל המקרים מדובר בהקלטות משובחתות מסוגן. זוגתי שתחיה, שבין השאר מאוד אוהבת קנטטות של בך, מעדיפה תמיד, אבל תמיד את המקהלה והזמרים וגם הכלים, בייחוד כינורות, על הפטפון. למרות הבעסה שבתפעול. והיא? מה אכפת לה הדיון הזה ודומיו? היא שומעת מוזיקה, היא שומעת אותה באופן חי (וגם זימרה).
כך שכל מה שאתה מביא בשם ניקוויסט et al פשוט לא רלוונטי לעניין שלשמו נתכנסו בזה: האזנה מהנה ככל שניתן למוזיקה בבית, כאשר הצליל המקורי הוא הייחוס.
עוד אחד. ידיד שלי, מהיותר ידענים וידועים בתחום הזה, מסרב להחזיק פטפון, מתעב את הכלי ואת התקליטים. יש לו אלפי דיסקים ומערכת ממש טובה. הוא שומע הרבה קונצרטים, המון בעצם. הוא מסכים שדרך המכשיר הפרימיטיבי הזה שומעים יותר נכון ברוב התחומים החשובים. הוא, בניגוד לך, מאזין.
את נחרת הבוז של הבן שלי בעניין הזה, עם ידע לא קטן במוזיקה בעיקר לא קלסית, אי אפשר להעביר דרך המחשב. ולמה הגיב כך? כי הוא מאזין.
שמע פעם את פורטיסהד, דווקא אותם, כלומר את הגברת גיבון, גם בזה וגם בזה.
חקסמח
את התגובה נא לדחות בשבוע. אני פורש לארצות הים למספר ימים.