יש שיר של להקת כוורת.
אם יואל מסר את המכשיר למר רימר מתוך הבנה משותפת שימסר לטכנאי
הרי למר רימר יש אחריות על המכשיר.
ואם יואל מסר את המכשיר ישירות לטכנאי ואפילו בהמלצתו ותיווכו של רימר, הרי שכאן יאין אחריות למר רימר.
פה קבור הכלב
ומאחר ושני הצדדים חלוקים בגירסתם ביחס לנקודה מהותית זו
דינו של העניין להתברר בבית משפט, והצדדים יצטרכו להביא ראיות לעניין זה.
קבלת דבר מתוך כוונה שלא להחזירו, היא גניבה, וצריך להוכיח את היסוד בנפשי
במיקרה זה , לא קיים יסוד כזה ולכן אין טיפול משטרתי
ודבר אחרון. אני קורא תגובתו של מר רימר.
אני חושב שמן הראוי היה לעשות יותר, מעבר לגלגול האחריות, שכן יש נגיעה
בין מר רימר לטכנאי ועל כך אין מחלוקת.
זה ההבדל בין שירות מעולה (גם אני מסרתי לאחרונה מכשיר תיקון לרן שביט (סבו אודיו) שהעביר עבורי
את המכשיר לטכנאי שלו בהרצליה על אף שהסתיימה האחריות)
לבין שירות אחר ואתם תחליטו איך להגדירו.
חברים חבל האנרגיה, המקרה המשפטי מאוד קל לפתרון
השאלה רק מי משקר.
לי כבר יש דיעה ולכם??........................
מאוד פשוט: המגבר הזה נמסר ליריב רימר בפתח חנות אודיו קווסט והוא זה שהעביר אותו לטכנאי שלו.
המגבר הושאר להמשך תיקון במעורבות ישירה של יריב רימר, החל מההמלצה הגורפת, דרך ההשתתפות במו"מ הכספי וגמור בלכלוך על טכנאי אחר - ובעיקר ומעל לכל: הטכנאי הזה הוצג כטכנאי שהעסק עובד אתו; כלומר קיים קשר מסודר. ואכן, בהתחלה, הקשר עם הטכנאי היה דרך יריב רימר.
אלה העובדות. יריב רימר פשוט לא קולט את המחויבות שלו בעניין זה