אני מתייחס למסקנה שהסקת ומהמנגינה של דבריך. והנה, שוב אתה חוזר על הטענה בשינוי אדרת. לי אין מיומנות בשמיעה של מוסיקה חיה, לא ניגנתי על כלים אקוסטיים ואו חשמליים ואו... ועדיין כשאני שומע מוסיקה במערכת שלי אני יודע, או מניח שאני יודע, לזהות האם המכלול נשמע טוב יותר או פחות. רוב המוזיקאים שאני דיברתי איתם מדברים מנקודת מבט של אומן על הבימה, ואני בפרספקטיבה הפרשנית בשורה החמישית שישית. דגשים ומוטיבציות ורגש שונה לחלוטין עפ"ר.
אגב, שמיעת אצבעות היד של נגן הבאס כשהן עוברות על המיתרים או נוגעות בגשר , או נשימת הזמרת והיכולת לדמיין את שפתיה זזות ( ארטיקולציה ) כשלעצמן יכולות להעיד כי יש רמת פירוט מסוימת, שהיא על רוב הספקטרום אבל אינה מעידה בהכרח על הנאה ממערכת מסוימת. יש פשוט פרטים שקל יותר להבחין בהם וקל להשוות ביניהם וזה טבעי שהמאזין יחפש אותן כדי להקל על המסע- מעין עוגני רפרנס בכל מיני קטעי מוסיקה אהובים ואו שמשמשים לבדיקה.
לטעמי השלב הבא במקצוענות ,הגדולה אם תרצה, היכ היכולת לזהות את זה בכל הקלטה עם עוגנים פחות בולטים ולהבחין מתי הקלטה היא פשוט מאוזנת ולאו לומר שהיא " סתומה", וההפך.