עוד הבהרה שעשויה להיות מעניינת
First, a little background. There are many tracks that comprise a song. The drums occupy several tracks, as do the vocals, along with the various other instruments. A recording engineer artfully mixes all those recorded tracks together to create the song. It’s all mixed down into two channels, left and right, which gives you a final stereo recording.
"Once that final mix is done, it’s done. Think of each track like a color of sand going into a jar," says Greg Milner, a journalist who writes about music and sound and author of Perfecting Sound Forever. "It’ll have layers of red, blue, and green, but you can’t separate or remove any of the individual colors. You’d have to start the filling process over. That rainbow-colored jar is the final mix."
Mastering engineers start with that final jar of sand, meaning they can’t change individual tracks. For example, they can’t make the vocals louder or the drums quieter.
בהקשר זה, חשוב להבחין בין tracks (טרקים/רצועות/מסלולים, לא יודע איך לתרגם) לבין channels (ערוצים).
tracks הוא מונח ששייך להקלטה -- מספר הערוצים המוקלטים בו זמנית ובאופן מסונכרן על אותו סרט (בימינו על קובץ, אבל אשאר בעולם הסרטים). למשל, בסטריאו מוקדם היו מקליטים בשניים או שלושה tracks, וכך כל חצי או שליש מרוחב הסרט הוקדש ל-track נפרד. בהמשך הקליטו ב-multitracking -- הרבה tracks נפרדים.
channels הוא מונח ששייך להשמעה, דרך כמה ערוצים ההקלטה מושמעת. 1 זה כמובן מונו, 2 זה סטריאו רגיל, 3 זה סטריאו תלת-ערוצי (גם עם ערוץ סנטר), 4 זה קוואדרו (שנים קדמיים ושניים אחוריים), 5 זה כמו קוואדרו עם ערוץ סנטר, ויש מספרים מעל 5 שכוללים רמקולים צדדיים, ויש גם סימון ומספור מיוחד לרמקולים בגבהים שונים. בנוסף, משתמשים גם בנקודה ואחריה מספר לציון מספר ערוצי Low Frequency Effects == LFE, במקור מיועדים לסאב/ים, למשל 4.1 זה קוואדרו וסאב אחד, ו-2.2 זה סטריאו עם שני סאבים. לפעמים מנצלים את ערוץ ה-LFE בצורה אחרת, אבל נניח לכל זה כרגע.
יש לציין ש-LP ו-CD מוגבלים ל-1 או 2 ערוצים, SACD ו-DVD ל-6, Blu-ray ל-8.
הנקודה המעניינת היא שאין קשר ישיר בין:
- מספר המיקרופונים
- מספר הטרקים בהקלטה
- מספר הערוצים על המאסטר / המדיה (LP, CD, SACD וכו', בימינו גם קובץ)
- מספר הערוצים המושמעים
- מספר הרמקולים
למשל:
- אפשר להקליט עם יותר מיקרופונים מאשר מספר הטרקים שמכונת ההקלטה תומכת, ע"י ערבוב (mix) פלטים של כל תת-קבוצה של המיקרופונים, באיזון ביניהם שנקבע בעת ההקלטה, וניתוב התוצאה החלקית הזו לטרק אחד.
- אפשר בעת העריכה באולפן -- יצירת המאסטר/ים -- לקבוע שממספר הערוצים על המדיה יהיה שונה ממספר הטרקים, למשל ע"י ערבוב (mix) פלטים של כל תת-קבוצה של הטרקים, באיזון ביניהם שנקבע באולפן, וניתוב התוצאה החלקית הזו לערוץ אחד על המדיה. אפשר גם להיפך: ע"י הפעלת עיבוד על טרק אחד או יותר, לייצר באופן מלאכותי ערוצים נוספים. למשל הפיכת מונו לסטריאו מלאכותי, או ייצור מלאכותי של אינפורמציית סראונד שלא הוקלטה במקור. יש לציין שאת העריכה (בחירת טייקים שלמים, תיקון בעיות ע"י חיתוך והדבקה מטייקים אחרים), אפשר לעשות במספר טרקים שונה ממספר הערוצים. למשל אפשר לבצע את העריכה באותו מספר הטרקים כמו במקור, ולעשות מיקס של התוצאה גם למאסטר 4.0 עבור קוואדרו וגם ישירות לסטריאו, או שהמאסטר של הסטריאו יתקבל ממיקס של הקוואדרו לשני ערוצים.
- אפשר בעת ההשמעה לקבוע שמספר הערוצים המושמעים יהיה שונה ממספר הערוצים על המדיה. למשל ע"י כפתור מונו, או ערבוב (mix) פלטים של כל תת-קבוצה של הערוצים במדיה, באיזון ביניהם שנקבע ע"י הנגן, וניתוב התוצאה החלקית הזו לערוץ אחד להשמעה. למשל חלוקת ערוץ הסנטר ו/או ה-LFE במידה שווה לערוצים הקדמיים השמאלי והימני אם אין רמקול סנטר ו/או סאב, בהתאמה. אפשרים גם ייצור מלאכותי של אינפורמציית סראונד שאינה מופיעה על המדיה, למשל לערוצי גובה.
- אפשר (בד"כ בשלה הסטאפ ו/או בשלב ההשמעה) לקבוע שמספר הרמקולים יהיה שונה ממספר הערוצים המושמעים --פשוט חיבור הרבה רמקולים לאותו ערוץ. למשל חיבור רמקולים אחוריים במקביל לקדמיים, או כמה סאבים במקביל.
ואיך זה מתקשר לקטע המצוטט?
- הוא מדבר על הקלטת multitracking כאילו זה תמיד כך, בעוד שהרבה מאוד הקלטות בוצעו במונו, ומאוחר יותר בשניים או שלושה טרקים.
- הוא מדבר על מיקס שנעשה ע"י recording engineer, בניגוד ל-mastering engineer או editor, וכיו"ב, כך שלא ברור אם מדובר על מיקס שנעשה בעת ההקלטה (#1 לעיל) או בזמן העריכה (#2).
- הוא אומר שאי אפשר לשנות כלום ממה שהתקבל במיקס הסופי == המאסטר. זה נכון בערבון מוגבל:
- בד"כ, אם המאסטר -- רצוי דור ראשון -- השתמר כראוי, בד"כ מעדיפים להשתמש בו, כי בד"כ הוא עבר אישור של מי שצריך מטעם צוות ההקלטה ומטעם האומנים. אותו אכן אי אפשר לשנות כאמור.
- אם המאסטר לא השתמר כראוי, או שבעת הכנתו הייתה ירידה מאוד ניכרת באיכות יחסית ל-session tapes -- הסרטים המקוריים שלפני העריכה והמיקס -- אפשר להשתמש ב-session tapes, אבל זה אומר שצריך לעשות מחדש את העריכה והמיקס, בד"כ בלי לקבל אישורים כנ"ל, אבל לרוב תוך השוואות למיקס המקורי ככל שאפשר להשתמש בו, ו/או ל-reel-to-reel tape המסחרי, מהסוג שנמכר במקביל לתקליטים, ו/או לתקליט המקורי. במקרים כאלה אפשר לעשות שינויים, ויש trade-off בין דמיון מקסימלי למה שנגיש מהגרסה המקורית לבין מה שנחווה על יד ה-remastering engineer כאיכות מקסימלית
אבל מה שחשוב בכל זה אינו מה שכותב המאמר כתב או ציטט -- זה היה רק הטריגר -- אלא ההסברים על הקשר בין מה שקורה בהקלטה לבין מה ששומעים בסוף מהבחינה הספציפית של מספר הערוצים.
www.gearpatrol.com
