דעה אישית- ניצחון הבינוניות והמחיר המופקע...

  • פותח הנושא פותח הנושא tomertsin
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך

לכן, לדעתי חשוב להפריד בין הדברים.
1. אני שואף לעליונות ומקיים.
2. אני שואף לעליונות אך לא יכול להרשות לעצמי.
3. אני שואף לבינוניות כי העליונות איננה מתאימה לי באופי או משפיעה עלי באופן שיצדיק אותה.

צר לך עלי?
אל תצטער, טוב לי בחיים בתחומים חשובים הרבה יותר. (כמו לחיות עם האישה הנפלאה שלי)
;)
אם אתה נמצא במצב 2 , ואתה מראה אפילו לעצמך (כי זה מה שחשוב לתת מודע שלך )שכאשר יש אפשרות אתה קונה את העליונות , ולא משנה גם אם זה בדבר קטן כמו קפה , ושם אתה לא בודק מחיר אלא קונה ע"ס איכות נטו . אזי זה בסדר . אבל אם בדברים קטנים שאתה כן יכול להרשות לעצמך אתה מוותר , אתה רק חושב שאתה במצב 2

ודרך אגב לעיתים מאוד קרובות הקשר הזוגי והיכולת לוותר בשבילו זה גם סימן לעליונות יותר חשובה , אבל זה נושא אחר שלא קשור לתרד הזה
 
"אני שואף לעליונות אך לא יכול להרשות לעצמי"
זה בדיוק זה - מכיר, יודע ורוצה, אך לא יכול כי אין לי (לא מהמונח של הרשאה אלא יכולת)

הקשר הזוגי היה רק להדגיש כי גם אם (נניח) והייתי ב"קטגורייה" של אלו שצריך להצטער
עליהם, הרי שבורכתי בדברים חשובים יותר מאודיו לבית, לרכב או כל דבר חומרי אחר.
 
גל , זה לא מדוייק מה שאמרת בסוף . בינוניות חודרת דרך וויתור על הטופ בקפה נמס , ואז מגיעה לאודיו ואז מגיעה למכונית ואז משתלטת עליך עד הסוף . חתירה לטופ היא דבר שחייבים לטפח . זה גם דבר שחשוב מאוד למידות האישיות של האדם . אבל אני לא ממש רוצה להכנס לזה כי זה תורה שלמה שאין מספיק יכולת להסביר על דפי אינטרנט
אני מקווה שאתה מבין לבד מה הכוונה
 

אני לחלוטין לא מסכים עם הגישה הזו, וצר לי שאתה חושב כך.
בינוניות קיימת בחיינו מאחר ורובנו יכולים להרשות לעצמנו רק אותה.
יתכן כי בתחום האודיו הביתי אתה שואף והגעת לעליונות - כי אתה מכיר, מבין ומרשה לעצמך.
אך הכי חשוב - בעל האמצעים.

מצד שני, אולי אתה נוהג על רכב ליסינג או יונדאי - והם לפי דבריך חלק מסמל הבינוניות.
מדוע אינך נוסע בלקסוס או במרצדס s class?

ויכולות להיות עוד דוגמאות רבות, החל מנייר הטואלט שמשמש אותך, ועד לבית בו אתה גר.

לכן, לדעתי חשוב להפריד בין הדברים.
1. אני שואף לעליונות ומקיים.
2. אני שואף לעליונות אך לא יכול להרשות לעצמי.
3. אני שואף לבינוניות כי העליונות איננה מתאימה לי באופי או משפיעה עלי באופן שיצדיק אותה.

לצורך העניין אני שואף לעליונות בתחום האודיו לרכב, כי זה תחום שאני מכיר.
מצד שני, אני כרגע לא יכול להרשות לעצמי עליונות בתחום הנ"ל.

צר לך עלי?
אל תצטער, טוב לי בחיים בתחומים חשובים הרבה יותר. (כמו לחיות עם האישה הנפלאה שלי)
;)


אני מכיר הרבה בעלי ממון שחיים בבינוניות מוחלטת. העיניין הוא בגישה בלבד.

אדם ששואף לשלמות יכול בהחלט להגיע אליה, אדם שרוצה להצליח יצליח. אדם שהשאיפה שלו היא לחיות בדירה 3 חדרים באיזור סבבה, לנהוג על רכב ממוצע מליסינג, להרוויח משכורת שתיתן לו לו לחיות ואולי מסעדה פה ושם פעם בחודש, לשתות אלכוהול זול, ללבוש בגדים יפים רק אם הם במבצע זה שאיפה לבינוניות!

אדם שרוצה להיות נווט במטוס ישאף להיות טייס, אדם שרוצה להיות טייס ישאף להיות אסטרונאוט.

בקיצור - לשאיפות יש כח אדיר, לרוב הן אלה שמביאות להצלחה. לא לפחד לשאוף למשהו שניראה דמיוני - עם השנים זה מתקרב יותר ויותר ונראה מציאותי.

צר לי על אנשים שהמוח שלהם לא מסוגל לשאוף, להציב מטרות קשות. מבחינתי אלה אנשים שחיים כי הם נולדו, הם מעבירים ת'זמן שיהיה כמה שיותר נוח {לא יותר מידי נוח חלילה} עד יומם האחרון.

אני מאחל לכל אדם בעולם שביומו האחרון יחייכו ויגידו "הגשים את חלומותיו ונהנה מהחיים" מאשר בכי מר על כל מה שהמת לא הספיק לעשות.
 
זה פורום אודיו/וידאו או אימון אישי?
 
אני ממליץ על גל אלון
 

זה נשמע יותר כמו פורום חומרנות.
העובדה שאני לא שואף לטופ באודיו ביתי הופכת אותי למישהו שחי כי הוא נולד?
קשקוש...
אני פשוט לא רוצה, כי זה תחום שלא מעניין/מרגש אותי - וזו בדיוק הנקודה.
אני לא חייב להיות בטופ בכל תחום אפשרי, אני רשאי לבחור לי את תחומי העניין שלי.
 
שוב גל ידידי.

הכוונה היא אינה לאודיו ביתי, הכוונה היא לגישה בחיים. לשאוף לרף מסויים. האודיו הוא דוגמה שהיה נוח לתת אותה.
 
האודיו דוגמה לכלום.
 

אורי.

תסביר את עצמך.
 
אודיו הוא לא דוגמא לכלום כיוון שיש מספיק אנשים שחיים ברמת חיים בינונית ומטה עם מערכות מפוצצות.
אותו סיפור למשל עם מכוניות, אצלנו בשכונה יש אנשים עם מכוניות במעל חצי מילון שקל אבל גרים בדירת 3 חדרים קטנה וישנה בבניין רכבת.
 
כמו אפי
 

הרוב בגלל הג'נטים והחמסה המוזהבת
 
אפי משקיע למשל בכלב שלו , הוא קונה לו פפיון ב 5000 שקל ואוכל מנה חמה לארוחת ערב...
 
אתם צוחקים ואני מדמם כסף. הכלב שלי, ינעל אבו אבוק, עולה לי כל כך הרבה כסף, שאלמלי הוא, הייתי הולך על המסך הכי פצצה של פיוניר, ואני זקוק לפחות ל 52"!
 

הכלב של אפי גם אוכל קוויאר וסושי,ויש לו ביגוד סטייליסטי מוונדום
 
אני מכיר הרבה בעלי ממון שחיים בבינוניות מוחלטת. העיניין הוא בגישה בלבד.

אדם ששואף לשלמות יכול בהחלט להגיע אליה, אדם שרוצה להצליח יצליח. אדם שהשאיפה שלו היא לחיות בדירה 3 חדרים באיזור סבבה, לנהוג על רכב ממוצע מליסינג, להרוויח משכורת שתיתן לו לו לחיות ואולי מסעדה פה ושם פעם בחודש, לשתות אלכוהול זול, ללבוש בגדים יפים רק אם הם במבצע זה שאיפה לבינוניות!

אדם שרוצה להיות נווט במטוס ישאף להיות טייס, אדם שרוצה להיות טייס ישאף להיות אסטרונאוט.

בקיצור - לשאיפות יש כח אדיר, לרוב הן אלה שמביאות להצלחה. לא לפחד לשאוף למשהו שניראה דמיוני - עם השנים זה מתקרב יותר ויותר ונראה מציאותי.

צר לי על אנשים שהמוח שלהם לא מסוגל לשאוף, להציב מטרות קשות. מבחינתי אלה אנשים שחיים כי הם נולדו, הם מעבירים ת'זמן שיהיה כמה שיותר נוח {לא יותר מידי נוח חלילה} עד יומם האחרון.

אני מאחל לכל אדם בעולם שביומו האחרון יחייכו ויגידו "הגשים את חלומותיו ונהנה מהחיים" מאשר בכי מר על כל מה שהמת לא הספיק לעשות.

תלוי איך אתה מגדיר "מצויינות". אין לזה קריטריון אחיד.

אם מישהו גר בדירת שלושה חדרים, נוסע במאזדה ליסינג, קונה בגדים בשופרסל, אבל קיבל פרס נובל לכלכלה, לא נראה לי שהוא יתרשם מההגדרה שלך.

אני למשל מופתע כל פעם מרמת הצילומים שעולים כאן או רמת העברית הנכתבת או רמת הלוגיקה.

אנשים מצלמים לא בצורה בינונית, כי אם גרועה - ברוב המקרים : בעיני זה בזיון שאנשים רוכשים ציוד יקר [ ויפה ] ומעלים תמונות ברמה של טיול-שנתי-ראשון-בכיתה-ג'. כאן אפילו לא צריך שאיפות-על, כי אם טיפת גישה והבנה. אז מה ? אני לא קורא לאנשים האלה 'בינוניים', אולי "צלמים בינוניים".

כל אחד בינוני במשהו וטוב במשהו אחר.

יש כאלו שיגידו שאדם שהשאיפות שלו הן לרדיו במאות אלפי שקלים, הוא לא בסדר, בטח כשהוא יכל להשקיע את הממון הזה בקורסים ללטינית או דוקטורט בפילוסופיה. לכל אחד יש את ההגדרות שלו, תחשוב שדוקטור בפילוסופיה היה שופט את חברי הפורום לפי הקריטריונים שלו לבינוניות, ונעזר בכל הטקסטים שעלו כאן.
 

אם כבר אדוני הלך אצל הפילוסופים, וסופית מיסמס את האשלייה בה שגיתי, כי אני מבין במה לכך הרוחות השירשור הזה עוסק, אז רואה אני עצמי כזכאי להוסיף חטא על פשע: פארדוקס הבינוניות. אני שואף להצטיין בלהיות בינוני. זה לא כל כך פשוט לשאוף אל האמצע באורח קנאי כל כך. זה דורש מישמעת רבה, אבל גם יכולתי לגייס משמעת היא בינונית, אז פילוסופית אני גרוע בלהיות בינוני, אבל, כפי הנראה, מצטיין בליצור פוסטים אוילים.
 
רפואה שלמה
 

Back
למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור