דה גיים
- פותח הנושא nitayn
- פורסם בתאריך
- הודעות
- 20,089
- מעורבות
- 4,236
- נקודות
- 113
מה שכתוב שם כל כך נכון שזה מבהיל.
בראש העיין היו כמה תימנים שהיו בטוחים ב-100 אחוז שהם ראפרים/גנגסטרים. הם לבשו את ביגדי הראפרים הרחבים, שמעו מוסיקה שחורה קשה וחיברו לעצמם שירי מחאה על המורים, בית הספר, העיר. אפשר לחשוב שראש העיין הייתה לוס אנג'לס.
אני מעולם לא שיתפתי פעולה איתם, אני בצעירותי הייתי חובב טראנס {עד היום} טוב.
בכל אופן עולם הראפ עד היום משפיע על העליה האתיופית שגם הצעירים בניהם מזדהים עם ה"ניגר" של ארצות הברית.
בראש העיין היו כמה תימנים שהיו בטוחים ב-100 אחוז שהם ראפרים/גנגסטרים. הם לבשו את ביגדי הראפרים הרחבים, שמעו מוסיקה שחורה קשה וחיברו לעצמם שירי מחאה על המורים, בית הספר, העיר. אפשר לחשוב שראש העיין הייתה לוס אנג'לס.
אני מעולם לא שיתפתי פעולה איתם, אני בצעירותי הייתי חובב טראנס {עד היום} טוב.
בכל אופן עולם הראפ עד היום משפיע על העליה האתיופית שגם הצעירים בניהם מזדהים עם ה"ניגר" של ארצות הברית.
- הודעות
- 14,184
- מעורבות
- 1,629
- נקודות
- 113
אם האנחנו לא מכירים את סיפור שמאחורי "דייר סטריט" ואנחנו עדיין שומעיים אותם - האם זה גורם לנו להתחבר למוזיקה שלהם פחות. כמו כן האם סיפור חייו של מוצרט זה מה שעושה את המוזיקה שלו למעניינת.
אולי סיפור חיי האומן זה חלק ממכונת שיווק כדי לגרום לנו להתחבר למוזיקה שלו.
אולי סיפור חיי האומן זה חלק ממכונת שיווק כדי לגרום לנו להתחבר למוזיקה שלו.
נערך לאחרונה ב:
