אנחנו לא מגדירים את עצמינו כ״היי אנד״ - ראיון עם HEGEL
- פותח הנושא dtown
- פורסם בתאריך
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 12,414
- מעורבות
- 3,104
- נקודות
- 113
zs
חבר משקיען
- הודעות
- 5,022
- מעורבות
- 1,717
- נקודות
- 113
לא מדוייק , אצלי פועל גם חוש הנחירה שקשור לאף
טוב לדעת
כלי מדידה הם דבר נפלא ואינם ניתנים להחלפה. הרגישות שלהם הרבה יותר גבוהה מאשר של האוזניים.
הבעיה היא מה מודדים, והאם סדרת המדידות שמדדת, שאתה כמובן יודע ומודע להן, מכסות את כל מה שהמוח יודע לאבחן מתוך שמיעה בלבד.
סחבק
חבר משקיען
- הודעות
- 506
- מעורבות
- 124
- נקודות
- 43
מכירים את הירח ואת החלליות טוב יותר מאשר את המוח.
וכאמור אנחנו עוסקים בתוכן קוגניטיבי ובפיענוח סיגנלים לפי תבניות במוח. ובנוסף למורכבות הם גם משתנים בין אדם אחד לשני. קיצר זה באמת מסובך.
לא חוסך מהפורום שום מידע....רלוונטי ורלוונטי פחות
נערך לאחרונה ב:
זה לא לגמרי נכון, כשמדובר על דקויות, האוזן היא הכלי האולטימטיבי לאימות האיזון ולכיול סופי.
בדיוק כמו שחוש הטעם הוא המדד המוחלט של כל תבשיל, למרות ששקלת את כל הרכיבים במאזניים לפי המתכון....
נערך לאחרונה ב:
טוב וזה הויכוח המסורתי שלי עם הפורום, אני טוען שמה שלא נמדד לא נשמע...בניגוד לדעת האודיופילים החוויתיים שעושים מיסטיפיקציה של אינטרקונקטים לדוגמא...לא מבינים למה הם חושבים (מדמיינים?) שנשמע שונה ואז טוענים שעדיין לא הגענו ל"שורש המדידות" הדרושות.
אני חוזר, מה שלא נמדד (במדידות כבר של היום ) לא נשמע. נקודה וגם סימן קריאה אחד או שניים ! / !!....וכרגיל למעט רמקולים...
נערך לאחרונה ב:
נכון מאד.
הנקודה שאתה מתעלם ממנה היא האיזון, והאם התוצאה נשמעת נכון או שלא.
ולזה אין מכשיר מדידה אחר מאשר האוזן.
וכאן, מהמקום הזה מתחיל ה- HIGH END.
ופעם רביעית ....לאחד זה נשמע מעולה ולשני חרה- מי צודק ?
זה אף פעם לא כל כך טוטאלי, בדרך כלל התוצאה די ברורה לכולם.
אחרי הכל מדובר בדקויות, מכשיר שעובר את כל המדידות לא נשמע חרא.
בתנאי כמובן שסף המדידות מתחת לאבחנה של האוזן...
קבוצה של מאזינים מנוסים...
מחליטים, ומקבלים את עריצות הרוב.
נערך לאחרונה ב:
הלאה הפאשיזם
לא, לא....ולא, וקח פרח לריכוך הלא
....בעניין "די ברור לכולם", קח לדוגמא קרמיקה מול הרבט - שני הפכים שכל מחנה חושב ש"שלו יותר טוב (גדול?)"
- הודעות
- 20,111
- מעורבות
- 4,273
- נקודות
- 113
רוברט. אמנם מוזר לי לדבר איתך על סאונד אבל ננסה.
ישנם מספר פרמטרים שאנו מבקשים בשביל שהצליל יהיה מוגדר כמצוין.
אנחנו רוצים מקסימום פרטים במערכת. זה אומר שבשביל לקבל אותם אנחנו הולכים קצת אחורה למגבר ומבקשים שהוא יהיה בשקט (גם הכבלים - אבל זה יעורר ויכוח עקר איתך אז תחשוב שלא קראת).
אנחנו רוצים רזולוציה. וזו גם מדווחת לנו על פרטים ושכבות בתוך המוסיקה.
אנחנו רוצים דינמיקה. שהמערכת שלנו תצליח ליצר פער גדול ככל הניתן בין הצליל החלש לחזק ביותר. כשיש לנו שקט, יש לנו דינמיקה בתחום החלש.
אנחנו רוצים איזון טונאלי נכון בכל עוצמה שנבחר. אנחנו גם רוצים שהמערכת תגלה לנו על הפרופורציות שבין הכלים השונים.
אנחנו רוצים במה מסודרת ומוגדרת. אנחנו רוצים שהיא תהיה עמוקה, רחבה ושהמרווח בין הכלים יהיה משכנע כל כך שנחשוב שהם אצלינו בחלל.
אנחנו רוצים מהירות וטרנזיינטים. שסנר ישמע חד וחזק על פי עוצמת המכה שפגשה אותו.
אנחנו רוצים הבחנה. שהמערכת תדע להבחין בין מכה במרכז מצילה בגדת המצילה או קרוב לפעמון.
אבל מכיוון שאי אפשר לקבל את הכל בדיוק כפי שאנחנו רוצים בתקציבים שפויים, אנו מוכרחים להתפשר. כל יצרן בוחר את הדרך שלו להגיע לזה. אחד עם תיבות מנגנות מעץ, אחר עם אלומניום וקרבון, עוד אחד שלא מכיר את השניים האחרים בוחר בקרמיקה ותיבה אקרילים וההוא, שטוען שהריבון והאלקטרוסטטי הוא הדבר הנכון וחותם על זה בפס היצור וההאחרון, ממדינה אחרת, שומר על יחידות הקרטון ונשבע בהן שהן הנכונות ביותר.
אנחנו מצידינו מחפשים את כל אלה (במידה ואנו מבינים מה אנחנו מחפשים) ובתוך זה מחפשים את הרמקול שעושה את זה גם לטעמינו. יש פשרות, זה על חשבון ההוא ובסופו של דבר מתקבלת התוצאה הנדרשת. תמיד יהיה יותר טוב, השאלה היא אם זה יבוא על חשבון משהו שמעורר בנו רגש. ורגש (מונח לא מדיד אגב) הוא זה שיקבע.
עם זאת יש גם כאלה שרגילים לשמוע צליל לא נכון. והם פיתחו לעצמם מערכות הגנה אוטומטיות כמו ״זה לא מפורט אבל מוסיקלי מאוד״. זה בעצם תירוץ לזה שאותו אדם לא יודע איך להכניס את שניהם לאותו חדר.
ישנם מספר פרמטרים שאנו מבקשים בשביל שהצליל יהיה מוגדר כמצוין.
אנחנו רוצים מקסימום פרטים במערכת. זה אומר שבשביל לקבל אותם אנחנו הולכים קצת אחורה למגבר ומבקשים שהוא יהיה בשקט (גם הכבלים - אבל זה יעורר ויכוח עקר איתך אז תחשוב שלא קראת).
אנחנו רוצים רזולוציה. וזו גם מדווחת לנו על פרטים ושכבות בתוך המוסיקה.
אנחנו רוצים דינמיקה. שהמערכת שלנו תצליח ליצר פער גדול ככל הניתן בין הצליל החלש לחזק ביותר. כשיש לנו שקט, יש לנו דינמיקה בתחום החלש.
אנחנו רוצים איזון טונאלי נכון בכל עוצמה שנבחר. אנחנו גם רוצים שהמערכת תגלה לנו על הפרופורציות שבין הכלים השונים.
אנחנו רוצים במה מסודרת ומוגדרת. אנחנו רוצים שהיא תהיה עמוקה, רחבה ושהמרווח בין הכלים יהיה משכנע כל כך שנחשוב שהם אצלינו בחלל.
אנחנו רוצים מהירות וטרנזיינטים. שסנר ישמע חד וחזק על פי עוצמת המכה שפגשה אותו.
אנחנו רוצים הבחנה. שהמערכת תדע להבחין בין מכה במרכז מצילה בגדת המצילה או קרוב לפעמון.
אבל מכיוון שאי אפשר לקבל את הכל בדיוק כפי שאנחנו רוצים בתקציבים שפויים, אנו מוכרחים להתפשר. כל יצרן בוחר את הדרך שלו להגיע לזה. אחד עם תיבות מנגנות מעץ, אחר עם אלומניום וקרבון, עוד אחד שלא מכיר את השניים האחרים בוחר בקרמיקה ותיבה אקרילים וההוא, שטוען שהריבון והאלקטרוסטטי הוא הדבר הנכון וחותם על זה בפס היצור וההאחרון, ממדינה אחרת, שומר על יחידות הקרטון ונשבע בהן שהן הנכונות ביותר.
אנחנו מצידינו מחפשים את כל אלה (במידה ואנו מבינים מה אנחנו מחפשים) ובתוך זה מחפשים את הרמקול שעושה את זה גם לטעמינו. יש פשרות, זה על חשבון ההוא ובסופו של דבר מתקבלת התוצאה הנדרשת. תמיד יהיה יותר טוב, השאלה היא אם זה יבוא על חשבון משהו שמעורר בנו רגש. ורגש (מונח לא מדיד אגב) הוא זה שיקבע.
עם זאת יש גם כאלה שרגילים לשמוע צליל לא נכון. והם פיתחו לעצמם מערכות הגנה אוטומטיות כמו ״זה לא מפורט אבל מוסיקלי מאוד״. זה בעצם תירוץ לזה שאותו אדם לא יודע איך להכניס את שניהם לאותו חדר.
TakeOne
חבר משקיען
- הודעות
- 2,934
- מעורבות
- 893
- נקודות
- 113
ממתי יש "צודק" בתחום הזה??
כל חברה מתכננת ומיישמת את חתימת הצליל שלה. יש מי שמתחברים לציוד של חברה אחת ובשבילם הוא "הצודק" ויש מי שמתחברים לאחרת. הגל מתכננים אלקטרוניקה שנשמעת נכון לטעמם ואודיו ריסרץ עושים את זה לטעמם. מי צודק?
אם היה טעם וכיוון אחד "צודק" אז כל הרמקולים וכל האלקטרוניקה היו צריכים להשמע אותו הדבר.
החוכמה היא כמובן להקפיד על כל הפרמטרים החשובים בתחום, כמו דינמיקה, פירוט, הפרדת כלים, במה וכו, אבל לתכנן ולבנות את הציוד בהתאם לאני מאמין שלך ולחתימת הצליל שלך. לכך נדרשת בין היתר חווית האזנה ושיפוט של מי שקובעים את "חתימת הצליל" של החברה.