AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 12,403
- מעורבות
- 3,103
- נקודות
- 113
כידוע (?), 93.14% מהסטטיסטיקות מומצאות באותו רגע שבו הן נאמרות,
ו-97.31% מהוויכוחים נובעים מכך שאנשים יוצאים מהגדרות שונות לאותם מושגים בלי להיות מודעים לכך.
אז מבין המערכות הבאות, איזו מהן טובה/מוזיקאלית יותר לדעתכם?
הקלטה של מזלג נופל על רצפת אבן רגילה.
מערכת א': שומעים את המתכתיות של המזלג ברגע המכה הראשונה ושוב בשנייה, ואחר כך את הדעיכה של הרעידות, כאשר שיני המזלג ממשיכים לתפקד כמו קולנים, עד לדעיכה האיטית.
מערכת ב': סתם מזלג נופל, לא ביג דיל
הקלטה של רביעיית ג'ז: פסנתר, סאקסופון, קונטרבאס ותופים
מערכת א': הכלים צפים באוויר לנגד עינינו, על רקע שקט קטיפתי ושחור, וממש אפשר לגעת בהם. שומעים את האוויר בין הכלים, וכל כלי מוקף בהילה קסומה של צליל. שומעים את ה"עציות" והגודל של הפסנתר ואת המתכתיות של המצלתיים, כשכל מכה בהם דועכת לאיטה בבהירות. הצליל רך וחלק, מלטף את האוזן. אפשר להצביע באצבע על המיקום המדוייק של כל כלי בפרישה הרחבה של הבמה הענקית, מעבר לצידי הרמקולים. פריטה על מיתר של הקונטרבאס קצת מרעידה את הספה, בבאס עמוק ומפורט. הסאונד עטוף בהארמוניות מפורטות ונעימות.
מערכת ב': סתם רביעיית ג'אז, לא ביג דיל. אנשים יושבים ומנגנים, בעיגול לא גדול במיוחד על במה לא גדולה במיוחד וקצת מרוחקת. אפשר לדעת בגדול את הסידור של הנגנים על הבמה, אבל לא כל כך במדוייק. אם נגביר מאוד, מוכל לשמוע את כל הפרטים והדעיכות, אבל בעוצמה רגילה, שום דבר לא בולט במיוחד. רקע? אין רקע, או לא מושך תשומת לב. לפעמים הסקסופון משמיע קולות חורקים במיקצת, לא בהכרח כל כך חלקים ונעימים לאוזן. כל מכה במצלתיים דועכת לה בלי למשוך תשומת לב מיוחדת. פריטה על הבאס נותנת צליל עמוק, אבל לא מאוד חזק ולא כל כך מרעיד. אין כל כך הרמוניות מיוחדות מעבר לרגיל.
וכך אפשר להמשיך לתיזמורת גדולה עם מקהלה:
מערכת א': הכינורות חלקים כמשי, גם כשהם מנסרים בכל הכוח, וכך גם הקולות.
מערכת ב': לא כל הזמן הכל כל כך חלק. יש חריפות/גרעיניות מסויימת כשהכינורות ו/או הקולות צורחים בכל הכוח
ועוד כהנה וכהנה.
אז איזו מערכת יותר "טובה" / "מוזיקאלית"?
ואיזו יותר "ריאליסטית" / "אמיתית" / "טבעית"?
האם זו אותה אחת?
תמהני
עמיר
ו-97.31% מהוויכוחים נובעים מכך שאנשים יוצאים מהגדרות שונות לאותם מושגים בלי להיות מודעים לכך.
אז מבין המערכות הבאות, איזו מהן טובה/מוזיקאלית יותר לדעתכם?
הקלטה של מזלג נופל על רצפת אבן רגילה.
מערכת א': שומעים את המתכתיות של המזלג ברגע המכה הראשונה ושוב בשנייה, ואחר כך את הדעיכה של הרעידות, כאשר שיני המזלג ממשיכים לתפקד כמו קולנים, עד לדעיכה האיטית.
מערכת ב': סתם מזלג נופל, לא ביג דיל
הקלטה של רביעיית ג'ז: פסנתר, סאקסופון, קונטרבאס ותופים
מערכת א': הכלים צפים באוויר לנגד עינינו, על רקע שקט קטיפתי ושחור, וממש אפשר לגעת בהם. שומעים את האוויר בין הכלים, וכל כלי מוקף בהילה קסומה של צליל. שומעים את ה"עציות" והגודל של הפסנתר ואת המתכתיות של המצלתיים, כשכל מכה בהם דועכת לאיטה בבהירות. הצליל רך וחלק, מלטף את האוזן. אפשר להצביע באצבע על המיקום המדוייק של כל כלי בפרישה הרחבה של הבמה הענקית, מעבר לצידי הרמקולים. פריטה על מיתר של הקונטרבאס קצת מרעידה את הספה, בבאס עמוק ומפורט. הסאונד עטוף בהארמוניות מפורטות ונעימות.
מערכת ב': סתם רביעיית ג'אז, לא ביג דיל. אנשים יושבים ומנגנים, בעיגול לא גדול במיוחד על במה לא גדולה במיוחד וקצת מרוחקת. אפשר לדעת בגדול את הסידור של הנגנים על הבמה, אבל לא כל כך במדוייק. אם נגביר מאוד, מוכל לשמוע את כל הפרטים והדעיכות, אבל בעוצמה רגילה, שום דבר לא בולט במיוחד. רקע? אין רקע, או לא מושך תשומת לב. לפעמים הסקסופון משמיע קולות חורקים במיקצת, לא בהכרח כל כך חלקים ונעימים לאוזן. כל מכה במצלתיים דועכת לה בלי למשוך תשומת לב מיוחדת. פריטה על הבאס נותנת צליל עמוק, אבל לא מאוד חזק ולא כל כך מרעיד. אין כל כך הרמוניות מיוחדות מעבר לרגיל.
וכך אפשר להמשיך לתיזמורת גדולה עם מקהלה:
מערכת א': הכינורות חלקים כמשי, גם כשהם מנסרים בכל הכוח, וכך גם הקולות.
מערכת ב': לא כל הזמן הכל כל כך חלק. יש חריפות/גרעיניות מסויימת כשהכינורות ו/או הקולות צורחים בכל הכוח
ועוד כהנה וכהנה.
אז איזו מערכת יותר "טובה" / "מוזיקאלית"?
ואיזו יותר "ריאליסטית" / "אמיתית" / "טבעית"?
האם זו אותה אחת?
תמהני
עמיר
