ככל הידוע לי, כמעט כל הרמקולים מתוכננים כך שה-flattest frequency response הוא כשהרמקול מכוון ישירות לאוזני המאזין, לאורך מה שנקרא reference axis. זה נוגע בעיקר לטוויטרים, שהם מאוד כיווניים ומשדרים אלומה צרה יחסית, של מעלות בודדות לכל כיוון.
יוצאי הדופן כוללים רמקולים שמשדרים לכל הכיוונים, כמו German Physiks.
אז אם מדברים על רמקולים רגילים, כשלא מפנים את הרמקול (מהסוג הרגיל) ישירות לאזני המאזין, מגיעים לאוזן פחות צלילים גבוהים, ומעבר לכמה מעלות בודדות, אובדן הגבוהים הוא משמעותי. לא פלא שרמקולים נשמעים כך פחות חריפים.
העניין הוא שזה מהווה שינוי של האיזון הטונאלי של הרמקול יחסית לתכנון, לפחות ככל הנוגע לצלילים שמגיעים ישירות למאזין. כמובן שההחזרות מהחדר וממה שנמצא בו משנות את האיזון הזה.
הארלי כותב שם
And keep in mind that some speakers are designed for flattest frequency response with no toe-in. These speakers should be positioned according to the manufacturer’s guidance, with no toe-in.
שזה נראה לי מוזר -- אם אכן מדובר בטוויטר שמשדר אלומה צרה, אז כדי לשמר את ה-flattest frequency response, הזווית שבה צריך לכוון אותו בתוך הרמקול תלוייה במרחק בין הרמקול למאזין, שזה לא ידוע בעת התיכנון, וגם צריך להיות הבדל בין רמקול ימין לשמאל.
מישהו מכיר רמקולים כאלה?
מה שכן, יש יצרנים שמציעים שלא לעשות toe-in ללא קשר ל-flattest frequency response, כי הם חושבים שכך זה נשמע יותר טוב overall. לא מתווכח איתם.
אני תמיד מכוון את הרמקולים ישירות אלי.
בנוסף, אני ממקם אותם במשולש עם המאזין שקרוב ככל האפשר לשווה-צלעות (לא רק שווה שוקיים), כשהרמקולים והמאזין נמצאים על חלוקה אי-זוגית של אורך/רוחב החדר (למשל בשליש האורך וחמישית הרוחב).
עמיר