אפי ווגדן
אוהב את התחום
- הודעות
- 204
- מעורבות
- 72
- נקודות
- 28
גורי כלבים נולדים חרשים. וגם עיוורים. הם פועלים בשלב הראשון רק על פי חוש הריח ומתחילים לשמוע רק בגיל שלושה שבועות אך מצליחים לשמוע למרחק פי ארבע מהאדם. הם גם שומעים טווח תדרים גבוה יותר. טווח השמיעה של האדם הוא מתדר 20 הרץ ועד 20,000 הרץ לערך. יש אנשים שטווח השמיעה שלהם משופר ושומעים צלילים גם מ'- 12 הרץ ועד 30,000 הרץ (נדיר מאוד) . כלבים יכולים לשמוע צלילים עד 60,000 הרץ. אנשים וכלבים יודעים לסנן צלילים ולכוון את המח לצלילים רצויים ולהתעלם מצלילים חסרי עניין. כך למשל אדם יכול לישון בחדר בו יש קולות של שיחה או טלוויזיה דולקת בעצמה ולהתעורר מצפצוף קלוש של מכונית, שעון מעורר (היום זה הטלפון) או אישה. כלב כנ'ל יתעורר מיד עם רשרוש צלחת המזון.
גם עצמת השמע של האדם מוגבלת. עד עצמת שמע של 10 דציבל רוב האנשים לא שומעים דבר. יחידי סגולה שומעים 6 דציבל. ומעל 150 דציבל האוזן מפסיקה לקלוט. יחידי סגולה קולטים מעבר לטווחים הנ'ל. עצמת קול מעל 80 דציבל גורמת לנזק שמיעתי (טנטון) . יש כאלה שהאוזן שלהם סבילה ולא נפגעת השמיעה שלהם גם בטווחי רעש מזיק. עצמות גבוהות במיוחד הורגות. אדם שעומד במרחק מאות מטרים מכן שילוח של טיל בליסטי גדול עלול לאבד את חייו. יש אנשים בודדים ששורדים.
יש עוד הרבה דקויות בנושא השמיעה. אחת רלוונטית ואחרונה היא שמיעה אבסולוטית. שהיא היכולת לזהות גובה צליל בשמו על פי תדר הצליל בלבד. כלומר - על ידי שמיעת צליל אחד בודד בלי להשמיע לו צלילים אחרים שאחרת הוא יוכל לזהות את תדר הצליל ביחס לשאר הצלילים. ( לכל תו מוסיקלי יש תדר שונה) . שמיעה אבסולוטית היא די נדירה. שמיעה יחסית יש לחלק גדול מהאוכלוסיה. ויש חלק לא מבוטל שאין לו גם שמיעה יחסית.
ולמה אני מבלבל לכם את המוח עם כל הנתונים האלה? פשוט כדי להסביר שיש לאנשים איכויות שמיעה שונות.
ואיכויות אלה משפיעות על ההתייחסות שלו למקורות השמע.
זה לא אומר דבר ביחס לאדם עצמו, אלא כמו כל תחום בחיים , יכול אדם להיות בעל סגולות שמע כאלה ואחרות ויכול שלא להנות מכל מיתרונות הללו או לזכות רק בחלק מהן.
וכך קיימים אנשים בקרבנו שיבחינו בכל שינוי שיעשה במערכת השמע שלהם.
יש כאלה שלא אכפת להם ממקור השמע: הם יחושו את אותה החוויה משמיעת שיר של ניק דרייק בטרנזיסטור ובמערכת קול שעולה מאות אלפי שקלים.
מאידך, ישנם ברי - מזל שיכולים ליהנות יותר מהאנשים הרגילים בשמיעת מוסיקה ממערכת שמע איכותית.
הם ישמעו יותר צלילים.
יגלו עומק מוסיקלי
יבחינו בבמה רחבה
מסודרת
יזהו מיקום של כלי נגינה
ירגישו בהפרדה בין הצלילים
יבחינו בשינויי עצמה אפילו קלים
יחושו בשוני תדר קלוש של אותו צליל חוזר
ובין פורטה לפיאנו
ירגישו מחוברים. שייכים. כאילו כל הנגנים והזמרים והמבצעים והמנצחים והמפיקים וטכנאי הקול ואמני הצליל ואנשי המיכשור... כולם התקבצו כדי לתרום להם את כישרונם. כולם פועלים להנאתם.
אנשים יחידי סגולה כאלה חווים את המוסיקה לא רק באזניהם אלא גם בעורם בשיער סומר בזיעה במיצי הפה בגופם ובנפשם.
( ולגבי הנפש אעלה סיפור מצחיק בהזדמנות אחרת).
ולכן, יש כאלה שלא יבחינו אם תחליף להם את הדרייברים ברמקולים
ויש כאלה שדי אם תשנה את הזווית של הרמקול כדי שיזקפו אזניהם.
יש כאלה שלא יחושו בהבדל אם תחבר את הרמקולים למגבר עם מתלה בגדים מיושר או עם חוטי נחושת קלל ואפילו זהב טהור.
לעומתם יש בעלי מתת שיבחינו אם תחסיר גיד כסף אחד, בודד, מכבלי הואן דר הול שלהם.
יש כאלה שלא יבחינו בהבדל מוסיקלי כאשר יזינו את הציוד בכבל הזנה של קומקום חשמלי. לעומתם - אחרים יבחינו ייהנו מכבל חשמל איכותי.
וכנל לגבי סטנדים.
ושלא נזכיר את שאר הציוד שכן קצרה היריעה.
אודיופיליה היא לא מחלה. הרבה מומחים טועים בכך.
אודיופיליה היא מתת האל.
אז צריך לקבל בהבנה את אלה שלא.
וזה לא אומר שלכולם יש מאה אחוז של הסגולות...
שבוע טוב.
גם עצמת השמע של האדם מוגבלת. עד עצמת שמע של 10 דציבל רוב האנשים לא שומעים דבר. יחידי סגולה שומעים 6 דציבל. ומעל 150 דציבל האוזן מפסיקה לקלוט. יחידי סגולה קולטים מעבר לטווחים הנ'ל. עצמת קול מעל 80 דציבל גורמת לנזק שמיעתי (טנטון) . יש כאלה שהאוזן שלהם סבילה ולא נפגעת השמיעה שלהם גם בטווחי רעש מזיק. עצמות גבוהות במיוחד הורגות. אדם שעומד במרחק מאות מטרים מכן שילוח של טיל בליסטי גדול עלול לאבד את חייו. יש אנשים בודדים ששורדים.
יש עוד הרבה דקויות בנושא השמיעה. אחת רלוונטית ואחרונה היא שמיעה אבסולוטית. שהיא היכולת לזהות גובה צליל בשמו על פי תדר הצליל בלבד. כלומר - על ידי שמיעת צליל אחד בודד בלי להשמיע לו צלילים אחרים שאחרת הוא יוכל לזהות את תדר הצליל ביחס לשאר הצלילים. ( לכל תו מוסיקלי יש תדר שונה) . שמיעה אבסולוטית היא די נדירה. שמיעה יחסית יש לחלק גדול מהאוכלוסיה. ויש חלק לא מבוטל שאין לו גם שמיעה יחסית.
ולמה אני מבלבל לכם את המוח עם כל הנתונים האלה? פשוט כדי להסביר שיש לאנשים איכויות שמיעה שונות.
ואיכויות אלה משפיעות על ההתייחסות שלו למקורות השמע.
זה לא אומר דבר ביחס לאדם עצמו, אלא כמו כל תחום בחיים , יכול אדם להיות בעל סגולות שמע כאלה ואחרות ויכול שלא להנות מכל מיתרונות הללו או לזכות רק בחלק מהן.
וכך קיימים אנשים בקרבנו שיבחינו בכל שינוי שיעשה במערכת השמע שלהם.
יש כאלה שלא אכפת להם ממקור השמע: הם יחושו את אותה החוויה משמיעת שיר של ניק דרייק בטרנזיסטור ובמערכת קול שעולה מאות אלפי שקלים.
מאידך, ישנם ברי - מזל שיכולים ליהנות יותר מהאנשים הרגילים בשמיעת מוסיקה ממערכת שמע איכותית.
הם ישמעו יותר צלילים.
יגלו עומק מוסיקלי
יבחינו בבמה רחבה
מסודרת
יזהו מיקום של כלי נגינה
ירגישו בהפרדה בין הצלילים
יבחינו בשינויי עצמה אפילו קלים
יחושו בשוני תדר קלוש של אותו צליל חוזר
ובין פורטה לפיאנו
ירגישו מחוברים. שייכים. כאילו כל הנגנים והזמרים והמבצעים והמנצחים והמפיקים וטכנאי הקול ואמני הצליל ואנשי המיכשור... כולם התקבצו כדי לתרום להם את כישרונם. כולם פועלים להנאתם.
אנשים יחידי סגולה כאלה חווים את המוסיקה לא רק באזניהם אלא גם בעורם בשיער סומר בזיעה במיצי הפה בגופם ובנפשם.
( ולגבי הנפש אעלה סיפור מצחיק בהזדמנות אחרת).
ולכן, יש כאלה שלא יבחינו אם תחליף להם את הדרייברים ברמקולים
ויש כאלה שדי אם תשנה את הזווית של הרמקול כדי שיזקפו אזניהם.
יש כאלה שלא יחושו בהבדל אם תחבר את הרמקולים למגבר עם מתלה בגדים מיושר או עם חוטי נחושת קלל ואפילו זהב טהור.
לעומתם יש בעלי מתת שיבחינו אם תחסיר גיד כסף אחד, בודד, מכבלי הואן דר הול שלהם.
יש כאלה שלא יבחינו בהבדל מוסיקלי כאשר יזינו את הציוד בכבל הזנה של קומקום חשמלי. לעומתם - אחרים יבחינו ייהנו מכבל חשמל איכותי.
וכנל לגבי סטנדים.
ושלא נזכיר את שאר הציוד שכן קצרה היריעה.
אודיופיליה היא לא מחלה. הרבה מומחים טועים בכך.
אודיופיליה היא מתת האל.
אז צריך לקבל בהבנה את אלה שלא.
וזה לא אומר שלכולם יש מאה אחוז של הסגולות...
שבוע טוב.
נערך לאחרונה ב:
