תוצאות החיפוש

AI לא בוחן שום דבר בעצמו. הוא רק קורא תגובות של אנשים ברשת, בלי לשקלל את אמינות הדוברים, ואפילו לא בהכרח את מספרם. תיקון: הוא מסתמך גם על מקורות נוספים ברשת, כמו מאמרים ומחקרים, אנציקלופדיות, אתרי מומחים, סרטוני YouTube ועוד, וכן על החומרים שעליהם הוכשר. לא מזמן שאלתי לגבי האמינות של בנק מסוים...

הגדרתי והבהרתי את הגדרת "ציודופיל" בצורה הבאה: מה לא "לגיטימי" בזה? מה לא "אמיתי" בזה? אני מכיר מישהו שעונה להגדרה הזו אפילו בלי לאהוב מוזיקה וסאונד, וכשזה מלווה באהבת מוזיקה ו/או סאונד, יש הרבה כאלה.

לא דיברתי על איזה ציוד יותר טוב/רע או מוצלח מבחינת האזנה ואהבת מאזינים. התייחסתי אך ורק לעניין הדיוק, ולכך שהשימוש במילה "מדויק" בקשר להתרשמויות האזנה *ממש* אינו מדויק. למרות שאודיופילים מתייחסים ל"מדויק" בהתרשמות האזנה כמחמאה -- למשל לגבי ויניל ומנורות -- בדרך כלל הדיוק בפועל -- הדמיון בין...

אני יודע למה התכוונת, אבל אני רק אומר שזה לגמרי באוויר, או, במילים אחרות, המילה "מדויק" *ממש* לא מדויקת לתיאור ההעדפה שנובעת מההרגשה שמכשיר א' נשמע דומה יותר למציאות מאשר מכשיר ב'. אם הקלטת פסנתר נשמעת למישהו "לא מדויקת", יכול להיות שזה בגלל שזה פסנתר שונה ממה שהוא רגיל -- מתוצרת אחרת או מודל...

להבנתי, מדויק לחלוטין הוא מה שבו הפלט שווה לקלט, או מכפלה קבועה שלו, לכל היותר באיחור קבוע, והשאלה היא עד כמה מתרחקים מהדיוק הזה. במבחן הזה, במעגלים המתוכננים היטב, כשעובדים בתחום המתוכנן, לא עומסים חריגים וכו', טרנזיסטורים מצליחים הרבה יותר ממנורות. ההתרשמות של האוזן של מה נשמע מדויק יותר, ללא...

אני בטוח שאתה יכול, אם רק תיתן לזה סיכוי. במשך הרבה שנים חייתי ב-mindset של חיפוש הצליל המדויק ביותר. חשבתי שהדרך להשיג את זה היא לקנות את אותו ציוד שמשתמשים בו למוניטורינג באולפני הקלטות של מוזיקה קלאסית. אז קניתי נגן ופרה של EMM Labs ורמקולים מהטופ של סדרה 800, אפילו 800D, ורציתי גם מגברים...

זו לא טכנולוגיה ומדע מול פסיכולוגיה וחקר האישיות. טעם אישי הוא משהו אלמנטרי לגמרי, שרוב האנשים מבינים ומקבלים את קיומו, אפילו כשהוא סותר את העדפותיהם האישיות, והנימוקים להעדפות של שני הצדדים לא באמת משנים. אתה לא מנסה לשנות דעות — נראה שאתה מעדיף שהן כך, כי זה נותן לך הזדמנות להתנשא ולהשוויץ...

שוב, אתה נשאר באספקטים הטכנולוגיים נטו, ומתעקש לא להבין את עניין הטעם האישי. מי שאוהב פטיפונים ומנורות לא מתעניין בזה שהטכנולוגיה נחותה, אלא רק בסאונד שלאוזניו עדיף על פתרונות שטכנולוגית עדיפים. יש כאלה שחושבים שדיגיטל, עם כל הדיוק שלו, הוא סטרילי ויבש, ולא מעביר את ה“נשמה” של המוזיקה. אני...

זה פשוט -- כי אוהבים את הצליל, ומוכנים לספוג את כל החסרונות כדי לקבל את מה שאוהבים. באותה מידה אפשר להתעקש לא להבין למה אנשים מעדיפים ויניל על פני דיגיטל, אף שרשימת החסרונות של ויניל ארוכה בהרבה מזו של מנורות. הרי בכל מדד טכנולוגי ומדיד, דיגיטל אוכל ויניל בלי מלח, בנוקאוט מוחלט, ובכל זאת...

זה ממש לא עניין של “אמונה”. אפילו מנורות, שאין בהן חלקים מכניים, רגישות לרעידות ודורשות הגנה – לפחות ככל האפשר. שיכוך לא נדרש רק לרמקולים: פטיפון, נגן דיסקים, נגן טייפים, טייפ דֶק, HDD של מחשב או NAS, טרנספורמטורים, מגעים לא מספיק טובים -- ובטח שכחתי עוד כמה רכיבים רגישים. לעיתים השיכוך...

אני לא חושב שיש דרך למקסם סאונד באופן אבסולוטי, אבל הנקודה שניסיתי להעביר מגיעה מהכיוון ההפוך, ומתייחסת דווקא למצב שבו אין *שום* שינוי אבסולוטי, והכל לגמרי 100% פלסבו: אם המאזין שומע שיפור, זה מה שחשוב זה יכול באופן ולידי לחלוטין להיות שווה כסף עבורו, כלומר השיפור הנחווה עדיף לו על הכסף בבנק...

ובכל מקרה, הביקורת לא הייתה על עצם אזכור המאמר, ולא על מה שכתבת, אלא רק ספציפית על המאמר עצמו ‑‑ ורבים אחרים הדומים לו. אולי אני טועה, אבל אני מניח שאם היו מחקרים שמראים באופן מובהק סטטיסטית שאנשים מבחינים בהבדלים בין קבצים ברזולוציות שונות שמקורן באותו מאסטר דיגיטלי, כאשר הרזולוציה היא המשתנה...

לפי ההיגיון העקום שלי, זה דווקא ההפך מאידיאלי. עמידה על משטח יציב מקטינה את היכולת של גלי הקול להרעיד את המכשיר -- וזה הרי מה שמנסים למנוע. אבל גם צימוד מוחלט לבסיס אינו אופטימלי אם גלי הקול כן מצליחים להרעיד את הבסיס. לכן, עמידה על משטח יציב עם הפרדה חלקית נראית לי הפתרון האופטימלי, לא צימוד...

אני לא בטוח לגבי אמינותו של המטא-מחקר הזה, שהסיק מסקנות מעיבוד תוצאות של 18 מחקרים אחרים, עם הגדרות משלו למהי תוצאה טובה ומה לא, וכדומה. אני גם לא יודע אם הקפידו להשוות בין רזולוציות שמקורן באותו מאסטר דיגיטלי, עם העברה איכותית לרזולוציות השונות. למשל, בהשוואות בין CD ל‑SACD או ל‑Blu‑ray, לא...

המשכתי לחשוב על מה בעצם מפריע לי כאן ובמאמר הקודם. אין ספק שנתקלתי בדברים המוזכרים שם, ואני מבין במה מדובר, אבל: אני מזדהה יותר עם מה שכתבת *על* המאמר ועל כוונותיך מאשר עם מה שכתוב בפועל במאמר עצמו. אודיופילים וציודופילים מוצגים שם בצורה די פתטית, שטחית ואובססיבית, כנחותים מאוהבי המוזיקה...

יש כאן trade off: מצד אחד, רוצים להשתמש באותם מים כמה שיותר פעמים. מצד שני, ככל שמשתמשים יותר פעמים, רמת זיקוק המים יורדת. גם אני מנקה קודם ‑‑ במכונת ואקום עם מים מזוקקים ו‑IPA ‑‑ כך שהתקליטים נכנסים נקיים, אבל רק לעיתים רחוקות משתמש באותם 350 מ"ל עבור 10 תקליטים (שזה שקול ל‑1.4 ליטר עבור 40...

בלי שפתחתי עסק לניקוי תקליטים, כבר הזמנתי לפחות שלוש פעמים, 2‑3 בקבוקים בכל הזמנה, וזה עוד תוך שימוש ב‑HumminGuru, שהמיכל שלו הוא 350 מ"ל. יש מכונות שמשתמשות בכמה ליטרים בכל פעם. באיזה בתי מרקחת אתה קונה? זה יכול להיות מקור יותר אמין.

נראה לי שזה לב העניין. הניסוחים אכן אינם מאשימים במפורש, אבל לעיתים הם מצטיירים בעיניי כמזלזלים — למשל, בעצם הייחוס של התנהלות שטחית לאנשים, תוך שימוש במונחים כמו "בעיה" ו"בלבול". יש בהם מידה של התבוננות, אבל — וזה אבל גדול — אין בהם שאלות אלא קביעות. הם פוסקים ומציגים כביכול תיאור של מציאות...

נראה לי שהנושא מטריד אותך עד כדי כתיבת מאמרים שלמים על הנושא, אבל לא מנקודת ראות ניטרלית אלא ערכית, כאילו מוזיקה היא העיקר, אודיופיליה היא בעיה שמובילה לאיבוד הפוקוס על העיקר, אבל עדיפה על ציודופיליה, שהיא בכלל שטחיות ושוויץ נטו עד כדי חולניות. יש במאמרים האלה המון הכללות על ההתנהלות לכאורה של...

ברור לגמרי, אלא שהמדד היחיד ל"מינימום התערבות" הוא מדידות. מעבר לזה מדובר בשיפוטים סובייקטיביים של עד כמה המערכת "מתערבת", בלי שיש שום רפרנס שמגדיר כמה היא סוטה ממה שאמור להיות מיוצג ע"י ההקלטה. על זה אנחנו מסכימים -- לגמרי -- רק שזה לא בהכרח קשור ל"מינימום התערבות". אם רק תחליף את "נשמע טוב"...