capten
אוהב את התחום
- הודעות
- 423
- מעורבות
- 167
- נקודות
- 43
תודה על ההמלצה המלומדת.אני מעדיף לבנות אותה בעצמי להשמיע אותה לאנשים ואז לשמוע מהם שהיא הכי טובה שהם שמעו
זה החלום
אבל בכללי הייתי ממליץ לך על מדפיים עם סאבים
מוזיקליות VS דיוק
- פותח הנושא Audionut
- פורסם בתאריך
אולי טעיתי בניסוח
התכוונתי להכי מדויקת בארץ
לא הכי הכי טובה
שזה כבר סובייקטיבי
דבר שני היא תהיה מדויקת ונעימה... עם ההקלטות הנכונות
עם הקלטות לא טובות היא תהיה ברוטאלית
האם יאהבו את זה? לא יודע נראה לי שכן
לא יאמן...
Dan-Cinemart
עוסק בתחום
- הודעות
- 1,954
- מעורבות
- 1,316
- נקודות
- 113
ואיי ואיי איזו אכילת ראשים פר אקסלנס על נושאים מוגמרים .
מה היה באולפן לא מעניין . מעניין המדיה שיש לך - איתי כבר אמר .
עכשיו , המחקרים מראים דבר אחד .
מאזינים מנוסים ולא מנוסים אוהבים אותו דבר כשהם לא רואים מה הם שומעים .
הדגש על אוהבים ( לא גרפים ) .
זה שלמה שהם אוהבים יש גרפים דומים - זה כבר דיטו אחר וחשוב .
המון חפירות וכנראה גם ימשיכו לאחר מכן .
לא מדובר בתעלומה מיסטית לגבי מה הוא סאונד טוב ומה לא .
אבל ברגע שמתחילים הקולות בראש ….. שם זה מתחיל להסתבך … ושגנב אגו, הרגלים ומחיר … או אה… שם זה כבר ממש מאבד את זה …
נוסיף את הקולות בראש .. ואז … אז כבר הכל הולך …
מה היה באולפן לא מעניין . מעניין המדיה שיש לך - איתי כבר אמר .
עכשיו , המחקרים מראים דבר אחד .
מאזינים מנוסים ולא מנוסים אוהבים אותו דבר כשהם לא רואים מה הם שומעים .
הדגש על אוהבים ( לא גרפים ) .
זה שלמה שהם אוהבים יש גרפים דומים - זה כבר דיטו אחר וחשוב .
המון חפירות וכנראה גם ימשיכו לאחר מכן .
לא מדובר בתעלומה מיסטית לגבי מה הוא סאונד טוב ומה לא .
אבל ברגע שמתחילים הקולות בראש ….. שם זה מתחיל להסתבך … ושגנב אגו, הרגלים ומחיר … או אה… שם זה כבר ממש מאבד את זה …
נוסיף את הקולות בראש .. ואז … אז כבר הכל הולך …
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 12,512
- מעורבות
- 3,144
- נקודות
- 113
האם מדובר על מחקרים או על מחקר אחד ‑‑ של Toole & Olive?
כאמור, לפחות המחקר הזה לא מדד את מה שמאזינים אוהבים לפי ההגדרה הרגילה ‑‑ סאונד שגורם להם להתרגש מהמוזיקה, להתלהב, שנוגע בהם, שעושה חשק לעוד, וכיו"ב, וכולל אספקטים של במה ומימדיות. את זה אפשר למדוד רק כשנותנים למאזינים לבחור את המוזיקה, את הווליום, בסטריאו, ולתת להם להאזין בנחת ‑‑ לוקח זמן לרגשות להתפתח, זה לא אינסטנט -- וזה גם לא "מיסטי". זה פשוט עניין של טעם -- אישי.
כמו שיש לאנשים שונים טעמים שונים בכל אחד ואחד מתחומי החיים, כמו למשל מאומנות ועד סקס, ממכוניות ועד שעונים, ממאכלים ועד ספורט, וכו' וכו', כך זה גם בסאונד, אין כאן שום דבר מיוחד או יוצא דופן. זה 100% טבעי ובלתי נמנע. להיפך, לחשוב שכולם אוהבים אותו דבר זה מיסטי/מוזר, ולגמרי לא טבעי/אנושי -- מה פתאום דווקא בסאונד לכולם יהיה אותו טעם, בעוד שבכל תחום אחר יש הבדלים עצומים?
אם מישהו הגיע למסקנה מוזרה כזו, יש מקום להעמיד סימני שאלה גדולים לגבי צורת החשיבה/המחקר שלו, גם אם הוא מומחה בינלאומי גדול בתחומו.
במחקר הנ"ל נתנו לאנשים להאזין לקטעים של 30 שניות בלופ, של מוזיקה שהם לא בחרו, אלא נבחרה עבורם לפי הקריטריון עד כמה היא חושפת בעייתיות ברמקולים ‑‑ קטעים שלפחות אני שונא ולא הייתי יכול לדבר על ההאזנה להם במונחים של אהבה, אלא הייתי רוצה לברוח משם ‑‑ והם היו צריכים לתת דירוגים לפי השוואות בין 3 ל‑4 רמקולים שהיו צריכים להחליף ביניהם כדי להשוות ‑‑ תנאים די מלחיצים. זה גם היה במונו, ולא כלל אספקטים של במה, תלת מימדיות, נפח, וכיו"ב.
זה יכול להיות מצוין לבדיקת נייטרליות ‑‑ ולא בטוח שבהדרכה שלהם לא נאמר להם למה להאזין והאם דובר בנייטרליות, או שזה היה רק ה‑mindset של החוקרים. החוקרים גם אימנו אנשים, שנכללו בין המשתתפים בניסויים, להאזין לפי הקריטריונים של נייטרליות, ולתת ציונים מובהקים ועקביים, מה שנתן לדעותיהם שקלול גבוה. משתתפים לא מאומנים שנתנו ציונים דומים או לא עקביים לרמקולים שונים נחשבו לא אמינים/משמעותיים וקיבלו שקלול נמוך או נופו.
בקיצור ‑‑ מחקר חשוב ומשמעותי, אבל בפירוש ובמודגש לא מודד מה שאנשים אוהבים בסאונד, אלא מעוצב לבדוק מה נשמע להם יותר נייטרלי, גם אם זה לא הוצהר במפורש, ולכן, שלא במפתיע, יש דמיון בדירוגים.
אם היו מחקרים נוספים, מעניין לשמוע מהם.
נערך לאחרונה ב:
האנרגיה הנדרשת לדיון הזה יכלה להאכיל כפר באפריקה שבוע שלם
ותוך כדי להשמיע לתושבים מוזיקה נאמנה למקור בדיוק כמו שהתכוון הטכנאי
לא הייתי קורא להם מוגמרים כי אז לא היו יותר פורומי אודיו בעולם אם הכל היה ידוע וגמור
עזוב שיש אסכולה שבגלל מתנגדת לכל עניין המדידות
itay123
חבר משקיען
- הודעות
- 4,318
- מעורבות
- 3,054
- נקודות
- 113
הקולות של פיראוס...חח
itay123
חבר משקיען
- הודעות
- 4,318
- מעורבות
- 3,054
- נקודות
- 113
מוגמר, מוגמר עוד לפני שפתחת (אתה וער...) שרשור הזוי נוסף...
Dan-Cinemart
עוסק בתחום
- הודעות
- 1,954
- מעורבות
- 1,316
- נקודות
- 113
צודק - תמשיכו לדבר על איפה ישב איש המיקס - נושא קריטי לשחזור צליל.
חשוב מאוד .
אני מציע גם לבדוק האם הייתה לו שעווה באזניים באותה תקופה - כי זה ממש משפיע על הגבוהים.( רציני).
לדעתי זה דורש פוסט נוסף.
לא שאני מסכים אתך כמעט בהכול אבל אתה מנסה ללמד את אלוהי (ברבים) האודיו והפורום משהו? יש ביטוי "לא עושים חשבונות שמיים"
אתה מתעסק עם אנשים עם אגואים יותר גדולים משל הקב"ה.
נערך לאחרונה ב:
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 12,512
- מעורבות
- 3,144
- נקודות
- 113
בטח שעל סאונד. מבחינתך יש אמת מוחלטת ש-כ-ו-ל-ם אוהבים את אותו הדבר, מה שלא סביר בעליל:
Dan-Cinemart
עוסק בתחום
- הודעות
- 1,954
- מעורבות
- 1,316
- נקודות
- 113
אין ספק ששום דבר לא סגור וגמור .
יש הרבה טענות לכל מיני כיוונים בכל נושא אפשרי בעולם.
אפילו על כדור הארץ -יש כאלה אומרים שהוא שטוח.
צריך לתת כבוד לכל דעה באשר היא .
יש גם כאלה אומרים שאודיופיליה זו אהבת סאונד וכל אחד הוא אודיופיל ( מי לא אוהב לשמוע מוזיקה) ולא שחזור סאונד נאמן למקור .
הכול הולך והקולות חוגגים...אבא תרחם
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 12,512
- מעורבות
- 3,144
- נקודות
- 113
לא, לא צריך לתת כבוד לכל דעה באשר היא, זה תלוי בנושא ובדעה.
אם מדברים על 1+1=2 בבסיס 10 אז דעה ש-1+1=3 היא מופרכת.
אבל כשמדברים על אהבה/העדפה, ואומרים שזה טעם, זו כן דעה משמעותית שראויה להתייחסות רצינית, וגם הדעה שלכולם יש אותן אהבות/העדפות יש מקום, אבל זו דעה מוזרה משהו.
אתה נוקט בהטעייה הלוגית של לעוות טיעון ואז להתייחס אליו כמגוחך ("איש הקש").
ההגדרה של אודיופיל היא מישהו שאוהב סאונד טוב (לטעמו) ממערכות אודיו. זה לא כל אחד -- לא כל אחד מתעניין או בכלל מודע לנושא סאונד ממערכות אודיו -- ואפילו מוזיקה לא כל אחד אוהב.
ממש לא הכל הולך, רק דברים ספציפיים ומוגדרים היטב.
===========
אני מעריך אותך כאחד המומחים הגדולים ביותר בפורום, בידע ובניסיון, אם לא ה‑מומחה שבו, אבל יש מקומות שבהם אתה נחרץ מדי, אפילו ודווקא על תקן של איש מדע ואובייקטיביות. יש לך נטייה להניח שקיימת אמת אחת גם בעניינים שבהם המחלוקת היא בעצם על הגדרות ו/או על טעם אישי.
ואפילו כשמדובר במחלוקת עובדתית/לוגית של ממש, כאשר מי שחולק עליך מציג עובדות‑לכאורה ו/או טיעונים לוגיים, איש מדע ואובייקטיביות אינו מסתפק בפסילת מה שנראה לו לא נכון באמצעות הגחכה או חוסר סבלנות, אלא סותר את אותן עובדות‑לכאורה ואת הטיעונים הלוגיים בצורה עובדתית ו/או לוגית, לפי מה שרלוונטי.
נערך לאחרונה ב:
אני לא רואה אגו של אף אחד ממטרלא שאני מסכים אתך כמעט בהכול אבל אתה מנסה ללמד את אלוהי (ברבים) האודיו והפורום משהו? יש ביטוי "לא עושים חשבונות שמיים"
יש כ"כ הרבה דברים שלא ידועים לגבי סאונד שזה מגוחך להגיד "גמור"
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 12,512
- מעורבות
- 3,144
- נקודות
- 113
שאלתי את Gemini: איך מתפלגים באחוזים בעולם אלה שאין להם אמצעי להאזנה למוזיקה, כאלה שיש להם רק טלפון, כאלה שיש להם טרנזיסטור קטן, כאלה שיש להם מיני מערכת זולה, כאלה שיש להם מערכת אלמנטרית, כאלה שיש להם מערכת טובה, וכאלה עם היי אנד.
התשובה:
אין מחקר סטטיסטי רשמי אחד בעולם שמחלק את האוכלוסייה בדיוק לפי הקטגוריות האודיופיליות האלה, מכיוון שגופי מחקר (כמו IFPI או Statista) נוטים לבדוק פלטפורמות דיגיטליות (סטרימינג) או הכנסות מתעשיית האודיו, ולא את סוג הרמקולים או המגברים שיש לאנשים בבית.
עם זאת, בהתבסס על נתוני תפוצת סמארטפונים בעולם, נתוני עוני גלובלי, והערכות שוק של תעשיית ה-Hi-Fi וה-Hi-End, ניתן להרכיב תמונת מצב משוערכת ומקורבת מאוד של ההתפלגות העולמית:
שאלה נוספת: כמה מאלה שמתייחסים ברצינות לסאונד מגדירים עצמם כמעוניינים במה שנשמע טוב, לעומת כאלה שמתעניינים ספציפית ב"נאמנות למקור"
התשובה:
בתוך הקהילה המצומצמת של אנשים ש"מתייחסים ברצינות לסאונד" – כלומר, חובבי אודיו, אודיופילים וטכנאי קול – קיימת חלוקה אידיאולוגית עמוקה ומרתקת. למרות שאין מפקד אוכלוסין רשמי של אודיופילים, השיח בפורומים המקצועיים, בתערוכות ובספרות האודיו (כמו Stereophile, The Absolute Sound ועוד) מראה חלוקה די ברורה בין שתי האסכולות האלה.
ההערכה הרווחת היא שהיחס נע סביב 70% עד 80% שרודפים אחרי "מה שנשמע טוב" (האסכולה ההדוניסטית/מוזיקלית), לעומת 20% עד 30% בלבד שמתעקשים על "נאמנות מוחלטת למקור" (האסכולה הפוריסטית/מדעית).
כדי להבין למה החלוקה הזו מתפלגת כך, צריך להסתכל על מה שכל קבוצה באמת מחפשת:
ככל שמערכת הופכת ליותר "שקופה" ונאמנה למקור, כך היא הופכת לפחות סלחנית. חובב אודיו שמחזיק מערכת פוריסטית כזו ימצא את עצמו לעיתים קרובות מוגבל ל-5% מהתקליטים או הקבצים שלו – רק אלו שהוקלטו בצורה פנומנלית (כמו הקלטות HIP בחברות קצה, או הדפסות אודיופיליות מיוחדות). שאר המוזיקה שהוא אוהב פשוט תישמע רע בגלל מגבלות ההקלטה המקורית.
רוב האנשים, גם הרציניים שבהם, מעדיפים בסופו של דבר להנות מהמוזיקה שלהם, ולכן הם בוחרים במודע או שלא במודע בציוד ובכיול שמייצר סאונד "טוב" ומערב, גם אם הוא מעגל פינות פה ושם בהשוואה לאות המקורי.
התשובה:
אין מחקר סטטיסטי רשמי אחד בעולם שמחלק את האוכלוסייה בדיוק לפי הקטגוריות האודיופיליות האלה, מכיוון שגופי מחקר (כמו IFPI או Statista) נוטים לבדוק פלטפורמות דיגיטליות (סטרימינג) או הכנסות מתעשיית האודיו, ולא את סוג הרמקולים או המגברים שיש לאנשים בבית.
עם זאת, בהתבסס על נתוני תפוצת סמארטפונים בעולם, נתוני עוני גלובלי, והערכות שוק של תעשיית ה-Hi-Fi וה-Hi-End, ניתן להרכיב תמונת מצב משוערכת ומקורבת מאוד של ההתפלגות העולמית:
| קטגוריה | סוג הציוד / אמצעי ההאזנה | הערכה באחוזים מאוכלוסיית העולם | הסבר ומאפיינים |
| ללא אמצעי בכלל | אין סמארטפון, רדיו או גישה לחשמל/אינטרנט. | כ-10% – 15% | מדובר בעיקר באוכלוסיות החיות בעוני קיצוני (מתחת לקו העוני הגלובלי) באזורים מתפתחים, ללא תשתית בסיסית. |
| רק טלפון (אוזניות פשוטות/רמקול פנימי) | סמארטפון זול או טלפון מקשים (Feature Phone) ללא שום ציוד היקפי. | כ-55% – 60% | הרוב המוחלט של האנושות. עבור מיליארדי אנשים, הטלפון הנייד הוא המחשב, הרדיו ומערכת הסטריאו גם יחד. ההאזנה היא דרך הרמקול של המכשיר או אוזניות כפתור פשוטות שהגיעו בקופסה. |
| טרנזיסטור או רדיו קטן | מכשירי רדיו עצמאיים (סוללות/חשמל), ללא חיבור לרשת. | כ-5% – 10% | נפוץ מאוד באזורים כפריים במדינות מתפתחות (אפריקה, חלקים מאסיה) שבהם הרדיו הוא עדיין מקור המידע והבידור המרכזי, וכן בקרב אוכלוסיות מבוגרות מאוד ברחבי העולם. |
| מיני-מערכת סלון / רמקול בלוטות' בסיסי | מערכות "הכל באחד" ישנות, Soundbars פשוטים, או רמקול BT נייד יחיד (כמו JBL Go וכדומה). | כ-15% – 20% | מעמד הביניים הגלובלי. אנשים שרוצים קצת יותר ווליום או נוכחות בסלון או בחדר השינה, אך לא מחפשים איכות סאונד גבוהה או הפרדת סטריאו אמיתית. |
| מערכת אלמנטרית (Hi-Fi בסיסי) | זוג רמקולים מדפיים אקטיביים, או רסיבר קולנוע ביתי בסיסי עם רמקולים תקציביים. | כ-2% – 4% | חובבי מוזיקה בסיסיים. אנשים שחשוב להם לשמוע בסטריאו, אולי מחזיקים פטיפון מודרני פשוט (כמו Audio-Technica LP60) ומבינים את ההבדל בסאונד, אך לא משקיעים בכך הון. |
| מערכת טובה (Mid-Fi / Hi-Fi רציני) | הגברה ייעודית (מגבר משולב), רמקולים איכותיים, טיפול אקוסטי בסיסי, מקורות דיגיטליים או אנלוגיים ברמה גבוהה. | כ-0.5% – 1% | כאן מתחילים חובבי האודיו האמיתיים. אנשים שמשקיעים אלפי דולרים במערכת שלהם, רוכשים רכיבים נפרדים, ומתעניינים באיכות ההקלטה וההפקה. |
| היי-אנד (Hi-End / Ultra High-End) | רכיבי קצה, פרוססורים מתקדמים, קדמי-מגבר ייעודיים, פטיפונים ומחטים ברמת קצה, טיפול אקוסטי ומערכות תיקון חדר. | פחות מ-0.1% | הנישה של הנישה. קהילה גלובלית מצומצמת מאוד של אודיופילים מושבעים ואנשים בעלי אמצעים, שבה המערכות נמדדות בעשרות או מאות אלפי דולרים, והשאיפה היא שחזור מושלם ונאמן למקור של האות המוזיקלי. |
מגמות מרכזיות שמשנות את המפה:
- הסמארטפון בלע את העולם: הנתון המשמעותי ביותר הוא הגידול הדרמטי בקטגוריית "רק טלפון". בעשרים השנים האחרונות, הטלפון החליף לחלוטין את ה"טייפים", ה"ווקמנים" ומערכות המיני שהיו נפוצות בבתים.
- היעלמות ה-Mid-Fi: שוק מערכות הביניים (המערכות ה"אלמנטריות" וה"טובות") התכווץ מאוד בעשורים האחרונים לטובת רמקולים אלחוטיים חכמים (כמו Sonos או Apple HomePod). רוב הציבור מעדיף נוחות ועיצוב על פני איכות שמע סטריאופונית קלאסית, מה שהופך את קטגוריות ה-Hi-Fi וה-Hi-End לקהל אקסקלוסיבי וממוקד עוד יותר מבעבר.
שאלה נוספת: כמה מאלה שמתייחסים ברצינות לסאונד מגדירים עצמם כמעוניינים במה שנשמע טוב, לעומת כאלה שמתעניינים ספציפית ב"נאמנות למקור"
התשובה:
בתוך הקהילה המצומצמת של אנשים ש"מתייחסים ברצינות לסאונד" – כלומר, חובבי אודיו, אודיופילים וטכנאי קול – קיימת חלוקה אידיאולוגית עמוקה ומרתקת. למרות שאין מפקד אוכלוסין רשמי של אודיופילים, השיח בפורומים המקצועיים, בתערוכות ובספרות האודיו (כמו Stereophile, The Absolute Sound ועוד) מראה חלוקה די ברורה בין שתי האסכולות האלה.
ההערכה הרווחת היא שהיחס נע סביב 70% עד 80% שרודפים אחרי "מה שנשמע טוב" (האסכולה ההדוניסטית/מוזיקלית), לעומת 20% עד 30% בלבד שמתעקשים על "נאמנות מוחלטת למקור" (האסכולה הפוריסטית/מדעית).
כדי להבין למה החלוקה הזו מתפלגת כך, צריך להסתכל על מה שכל קבוצה באמת מחפשת:
1. אסכולת "מה שנשמע טוב" (The "Pleasure First" Camp) – כ-75%
הרוב המכריע של חובבי הסאונד, גם אלו שמשקיעים הון עתק במערכות שלהם, מחפשים בסופו של דבר חוויה רגשית, מעוררת, "גדולה מהחיים" או פשוט נעימה לאוזן.- הפילוסופיה: המערכת נועדה לשרת את המוזיקה ואת המאזין, לא את המיקרופון של טכנאי ההקלטה.
- העדפות נפוצות: קבוצה זו תעדיף לרוב הגברת מנורות (שמוסיפה הרמוניות זוגיות נעימות ו"חום"), פטיפונים ומחטים בעלי אופי מסוים, או רמקולים עם הדגשה קלה בתדרים מסוימים (כמו ה-"BBC dip" המפורסם שמקנה אופי סלחני ומוזיקלי למיד-רנג').
- הגישה להקלטות: הם מבינים שרוב ההקלטות בעולם, כולל כמה מיצירות המופת הגדולות ביותר, לא הוקלטו בצורה מושלמת. לכן, הם מעדיפים מערכת שתגרום גם להקלטה בינונית או "קשה" משנות ה-60 וה-70 להישמע עשירה, עמוקה ומהנה, ולא כזו שתחשוף ותעניש אותם על פגמי המאסטר.
2. אסכולת "הנאמנות למקור" (The "High-Fidelity / Science" Camp) – כ-25%
זוהי קבוצת הגרעין הקשה, פוריסטים שמבחינתם המושג High Fidelity (נאמנות גבוהה) הוא חוק בל יעבור. הגדרה זו קרובה מאוד למשמעות המקורית של האודיופיליה, אך היא דורשת משמעת עצמית גבוהה ומוכנות לפשרות הנאה.- הפילוסופיה: המערכת היא חלון שקוף לחלוטין. היא לא אמורה להוסיף דבר, לא לגרוע דבר, ולא "לייפות" את המציאות. המטרה היא לשחזר בדיוק את מה שיצא מחדר הבקרה באולפן או את מה שנקלט במיקרופונים באולם הקונצרטים.
- העדפות נפוצות: הגברת Solid State נקייה לחלוטין עם עיוות (THD) אפסי, תגובת תדר שטוחה לחלוטין (Flat Response), שעונים דיגיטליים מדויקים (Low Jitter), ובעיקר – טיפול אקוסטי ומערכות מתקדמות לתיקון חדר (Room Correction) כדי שהחלל לא "יצבע" את הסאונד.
- הגישה להקלטות: הקבוצה הזו מוכנה לחיות עם האמת הכואבת. אם ההקלטה חדה, יבשה או רזה – המערכת צריכה להציג אותה בדיוק כך. הריגוש שלהם מגיע מהיכולת להפריד את כלי הנגינה באופן מושלם, לזהות את ה"אוויר" ואת המימדים של האולם המקורי, ולדעת שהם שומעים את כוונת המשורר (והטכנאי) במדויק.
למה הפער כזה גדול?
הסיבה שמרבית האנשים נוטות לכיוון "מה שנשמע טוב" היא פרקטית: נאמנות מוחלטת למקור היא שאיפה קשה, מתסכלת ולעיתים קרובות יקרה ואכזרית מאוד.ככל שמערכת הופכת ליותר "שקופה" ונאמנה למקור, כך היא הופכת לפחות סלחנית. חובב אודיו שמחזיק מערכת פוריסטית כזו ימצא את עצמו לעיתים קרובות מוגבל ל-5% מהתקליטים או הקבצים שלו – רק אלו שהוקלטו בצורה פנומנלית (כמו הקלטות HIP בחברות קצה, או הדפסות אודיופיליות מיוחדות). שאר המוזיקה שהוא אוהב פשוט תישמע רע בגלל מגבלות ההקלטה המקורית.
רוב האנשים, גם הרציניים שבהם, מעדיפים בסופו של דבר להנות מהמוזיקה שלהם, ולכן הם בוחרים במודע או שלא במודע בציוד ובכיול שמייצר סאונד "טוב" ומערב, גם אם הוא מעגל פינות פה ושם בהשוואה לאות המקורי.
זה יהיה במבחן? עד איזה תאריך אחורה צריך ללמוד? הלך עלי אני אקח מועד ב'
Dan-Cinemart
עוסק בתחום
- הודעות
- 1,954
- מעורבות
- 1,316
- נקודות
- 113
גם שאלתי את ג'מיני :
האם יש הסכמה גורפת שרמקולים מסוג מסוים מועדפים על רוב בני האדם -הכוונה בסוג היא :
גרף העינות על הציר
פיזור אחיד וכו
התשובה הקצרה היא כן, בהחלט. בעולם האודיו המבוסס-מדע (Science-Based Audio), קיימת כיום הסכמה גורפת המגובה בעשרות שנות מחקר אקדמי ותעשייתי. ההסכמה הזו נשענת ברובה על מבחני האזנה בעיוורון כפול (Double-Blind Listening Tests) שנערכו על ידי חוקרים כמו ד"ר פלויד טול (Floyd Toole) וד"ר שון אוליב (Sean Olive) במועצת המחקר הלאומית של קנדה (NRC) ובהמשך בחברת Harman.
המחקרים הללו הוכיחו שוב ושוב שרובם המכריע של בני האדם – ללא קשר לגיל, מגדר, תרבות, ניסיון מקצועי או סוג המוזיקה אליה הם מאזינים – מעדיפים רמקולים בעלי מאפיינים אקוסטיים ומדידים ספציפיים מאוד. היכולת לנבא העדפה אנושית על בסיס מדידות אובייקטיביות (כמו מפות פולאריות ומדידות Spinorama) מגיעה לדיוק של כ-86%.
להלן הפרמטרים המדעיים המרכיבים את סוג הרמקול המועדף על רוב בני האדם:
האם יש הסכמה גורפת שרמקולים מסוג מסוים מועדפים על רוב בני האדם -הכוונה בסוג היא :
גרף העינות על הציר
פיזור אחיד וכו
התשובה הקצרה היא כן, בהחלט. בעולם האודיו המבוסס-מדע (Science-Based Audio), קיימת כיום הסכמה גורפת המגובה בעשרות שנות מחקר אקדמי ותעשייתי. ההסכמה הזו נשענת ברובה על מבחני האזנה בעיוורון כפול (Double-Blind Listening Tests) שנערכו על ידי חוקרים כמו ד"ר פלויד טול (Floyd Toole) וד"ר שון אוליב (Sean Olive) במועצת המחקר הלאומית של קנדה (NRC) ובהמשך בחברת Harman.
המחקרים הללו הוכיחו שוב ושוב שרובם המכריע של בני האדם – ללא קשר לגיל, מגדר, תרבות, ניסיון מקצועי או סוג המוזיקה אליה הם מאזינים – מעדיפים רמקולים בעלי מאפיינים אקוסטיים ומדידים ספציפיים מאוד. היכולת לנבא העדפה אנושית על בסיס מדידות אובייקטיביות (כמו מפות פולאריות ומדידות Spinorama) מגיעה לדיוק של כ-86%.
להלן הפרמטרים המדעיים המרכיבים את סוג הרמקול המועדף על רוב בני האדם:
1. היענות שטוחה וחלקה על הציר (Flat and Smooth On-Axis Response)
רמקול מועדף יציג גרף היענות תדר (Frequency Response) על הציר הראשי (On-Axis) שהוא כמה שיותר שטוח וחלק, ללא פיקים (Peaks) או שקעים (Dips) רחבים או צרים.- היעדר תהודות (Absence of Resonances): האוזן האנושית רגישה מאוד לתהודות בעלות פקטור Q גבוה (High-Q Resonances) הגורמות ל"צביעה" של הצליל. רמקול שמועדף בסקרי האזנה יהיה חף מתהודות מכניות או אקוסטיות בולטות בתיבה או באלמנטים.
2. פיזור אחיד והיענות חלקה מחוץ לציר (Smooth Off-Axis Response & Directivity)
זהו אולי הנתון הקריטי ביותר שמבדיל בין רמקול "בסדר" לרמקול עילית, והוא מתייחס לאופן שבו הרמקול מקרין צליל למרחב. מכיוון שבחדר טיפוסי רוב הצליל שמגיע לאוזן הוא צליל מוחזר (Reflected Sound) ולא רק הצליל הישיר מהרמקול, ההיענות מחוץ לציר חייבת להיות איכותית.- בקרת כיווניות (Directivity Control): גרף ההיענות מחוץ לציר צריך להיות דומה בצורתו לגרף על הציר, אך עם ירידה הדרגתית וחלקה (Smooth Roll-off) בתדרים הגבוהים.
- אסור שיהיו קפיצות פתאומיות במדד הכיווניות (Directivity Index - DI). במקומות שבהם יש חיתוך בקרוסאובר (Crossover), מעבר רציף ואחיד מבטיח שההחזרים המוקדמים (Early Reflections) מהקירות, הרצפה והתקרה יהיו בעלי חותמת צליל (Timbre) זהה לצליל הישיר. אם הצליל המוחזר שונה דרסטית מהצליל הישיר, המוח מזהה זאת כעיוות או כצליל "לא טבעי".
3. חלון האזנה (Listening Window) יציב
חלון ההאזנה הוא ממוצע המדידות בטווח של 10± מעלות בציר האנכי ו-30± מעלות בציר האופקי סביב הציר הראשי. הרמקולים המועדפים ביותר שומרים על עקומת חלון האזנה חלקה וכמעט זהה לעקומה על הציר. הדבר מבטיח שה"סוויט ספוט" (Sweet Spot) יהיה רחב ושהביצועים לא יקרסו ברגע שמזיזים את הראש מעט.4. עקומת הספק הקול (Sound Power) והיענות בחדר
- Sound Power: סך כל האנרגיה שהרמקול מקרין לכל הכיוונים (360 מעלות) צריך לרדת בצורה חלקה וליניארית ככל שהתדר עולה.
- Target Curve בחדר (In-Room Response): כתוצאה מהשילוב של היענות חלקה על הציר ופיזור נכון ויורד הדרגתית, גרף ההיענות המועדף בנקודת ההאזנה בחדר מטופל או סלון סטנדרטי אינו שטוח, אלא מציג שיפוע יורד קלות (Downward Tilted) – בדרך כלל עם הגבר קל בתדרים הנמוכים (Room Gain/Bass Boost) וירידה מתונה מאוד בתדרים הגבוהים.