אתייחס לסיכום הביניים שלך, שהפנת אותי אליו:
הצעה לסיכום (ביניים?):
#1. בניגוד לאינטרקונקטים ולכבלי רמקול, שהסיגנאל עובר דרכם ולפיכך הם יכולים להשפיע בצורות ברורות, הסיגנאל אינו עובר דרך כבלי החשמל באופן ישיר
זה נכון.
התוספת הקטנה שלי היא שגם באינטרקונקטים וכבלי רמקול, אין כל הצדקה למחירים אסטרונומיים. כבל שקוף (כלומר מאוזן בתגובת התדר שלו) אינו צריך להכיל טכנולוגיית נאס"א ואינו צריך לעלות כ"כ הרבה. אם כן - יתכבד היצרן ויציג את תגובת התדר של הכבל ואת רצפת הרעש שלו. הטענה לפיה יש משהו "נוסף" שאינו בא לידי ביטוי במטען החשמלי, עומדת בסתירה לתשתית המדעית המוכרת לנו, שעל-פיה פותחו כבלי התמסורת ותורת הגלים בכלל. לכל אלה שבבורותם טוענים שמי שטוען זאת אינו מבין כלום באודיו - מומלץ שיעשו שיעורי בית. מעולם לא נצפתה תופעה הקשורה לאודיו ואקוסטיקה שסותרת תורה זו. כאשר זה יקרה, יהיה צריך להחליף כמה חוקי טבע בסיסיים (שימור המסה, שימור התנע) בתיאוריות אחרות.
#2. הזרם לפעולה השוטפת של כל רכיב אינו נצרך ישירות מכניסת החשמל למכשיר דרך כבל החשמל, אלא עובר דרך ספק הכוח -- טרנספורמאטור (סלילים, שייש להם השפעה מייצבת), מיישר, קבלים (שגם להם השפעה מייצבת) וכו'
נכון.
לקבלים הגדולים של ספק הכוח יש מסלול פריקה שונה לחלוטין ממסלול הטעינה שלהם. המטען החשמלי האגור בהם כבר מזמן אינו "זוכר" דרך איזה כבל חשמל הוא עבר.
#3. כמוכן, לא טריוויאלי למה, אחרי כל המסלול הארוך מחברת החשמל, לעמוד החשמל שלייד הבניין, ללוח החשמל של הבניין, ללוח החשמל הדירתי, בתוך הקירות, עד לשקע, דווקא המטר/שניים האחרונים יכולים להייות כל כך קריטיים לסאונד. סך הכל זה די מוזר, לא?
גם נכון.
מוזר זה Understatement. זה פשוט מגוחך.
#4. לפיכך, אפריורית, לא טריוויאלי שכבלי חשמל ישפיעו בכלל על הצליל של רכיבים, ואם הם אכן מצליחים להשפיע, לא טריוויאלי להסביר איך, אפילו לגבי כבלים שנמדדים שונה, שלא לדבר על מדידות זהות.
אפריורית זה לא טרויואלי. אבל גם אמפירית זה מעולם לא הוכח, מחוץ לראשם של הטוענים להבדל שמיע. לכן, אין כל מוטיבציה למדען או לחוקר או לפיזיקאי לפנות לחיפוש הסבר כיצד זה "מתרחש" חשמלית / אקוסטית.
#5. לכן לא פלא שלאנשים בעלי רקע טכני קשה מאוד לקבל שייש השפעות כאלה, שנשמעות להם כמו voodoo, ובוודאי לא לקישור ההבדלים בין כבלים לתופעות כמו "רוחב במה"
אפשר להגיד. אבל זה לא עניין של "קושי לקבל". גם את תיאוריות הפיסיקה של המאה העשרים קשה למדענים לקבל, כי הן מוזרות (והרבה יותר תמוהות מכבלים, אגב). אבל אין למדענים ברירה אלא לקבלן, כי בינתיים הן מוכיחות את עצמן שוב ושוב, ומעולם לא הופרכו.
טיעונים מופשטים כגון "רוחב במה", "אימאג'" ו"דינאמיות" (במובן המופשט של דינאמיות), אינם פסולים! אבל, התמיהה מתחילה כשהם מגיעים
לבדם, ואז לא-פלא שאדם עם רקע ירים גבה. שימוש
בלעדי בתיאורים מופשטים, לא רק שאינו מקצועי, אלא הוא בד"כ נחלתם של אלה שהמאפיינים המדידים מוסתרים מעיניהם, או נשגבים מבינתם בשל היעדר רקע טכני - שבשבילם זה כמעט מילה גסה. אבל מבחינתם, הם, בניגוד ל"טכנוקרטים", אלה ש"באמת" מבינים באודיו.
#6. עם זאת, אפשר בכל זאת לחשוב על דרכי השפעה שאינן כוללות voodoo. למשל:
#6.1 התנגדות פנימית גדולה במיוחד של הכבל, שגורמת לירידת מתח בכל פעם שהרכיב מגדיל את צריכת הזרם שלו, מה שיכול לגרום להרגשה של פחות דינאמיקה, וגם, היות וצריכה מוגברת של זרם קשורה בעיקר לבאס, גם להרגשה של מחסור בבאס. יש לציין שהסבר זה נוגע רק לצרכני זרם גדולים, כמו מגברים.
ההסבר הזה אינו נכון.
כבל חשמל עם התנגדות פנימית גדולה מדי הוא דבר לא ראוי. אולם כבל במחיר 30 ש"ח יציע התנגדות פנימית נמוכה ביותר - מספיק בשביל שהמתח יהיה בגודל הנדרש (עפ"י תכנון המעגל) ויציב.
יתרה מזו, התנודתיות במתח רשת החשמל היא בהפרשים הגבוהים בהרבה ממילא - מכל שינויי מתח שייתכנו כתוצאה מהבדל חשמלי כלשהו בין כבל (תקין) אחד לאחר.
מכל וכל, אין קשר לדינמיקה ולבאס, שהרי מדובר בכבל הספק ולא בכבל הנושא סיגנל אודיו.
#6.2 חוטי חשמל לא מסוככים (כמו כל חוטי ה"קומקום") יכולים להיות מקור גם להפצת הפרעות אלקטרומגנטיות מהחשמל הלא-מיוצב העובר דרכם, ו/או שימוש כאנטנה לקליטת הפרעות אלקטרומגנטיות (למשל RF) מהסביבה, בצורות/עוצמות שמייצבי הזרם בכניסה לא מטפלים בהם כראוי. הפרעות אלקטרומגנטיות המופצות בדרך זו יכולות להשפיע על רכיבים שבתוך המכשירים, ובוודאי על אינטרקונקטים שאינם מסוככים כראוי (שאז ההפרעות גם עלולות להיות מוגברות)
סיכוך הוא דבר חשוב מאוד, במיוחד בכבלים המעבירים אותות, ופחות כאשר מדובר בכבלי הספק.
ואולם, כבל מסוכך היטב למערכת מקובצת (כמו מע' אודיו) לא צריך לעלות יותר מ-50~100 ש"ח למטר.
אין שום הוכחה ושום הסבר אמיתי על השפעת גלי רדיו על מערכות כ"כ מקובצות כמו אספקת החשמל של מערכת אודיו. הפרעות בתדרי רדיו לא יהיו מוגברות כי הן מחוץ לתחום העבודה של ההתקנים השונים, ובטח שלא שמיעות. הפרעות אל"מ בתדרים הנמוכים מתדרי RF - כן, כדאי לבודד, וכאמור, זה לא עסק כ"כ יקר, ואין לזה שום קשר עם... עומק במה או קריסטליות או אימאג'.
#6.3 ייתכן/סביר שלייצרני כבלים ו/או למומחים אחרים יש הסברים טובים יותר
אני עדיין לא ראיתי כזה. בינתיים ההסברים היחידים שראיתי הם בורות או פסבדו-מדע (כמו למשל, Skin Effect, שבוודאי שאין לו שום קשר עם אספקת מתח בתדר 50-60 הרץ).
#7. כך שייתכן שהבדלים שמיעים בין כבלים עדיין קיימים ואינם הזויים לחלוטין.
אין טענות חסינות הפרכה במדע. וודאי שזה ייתכן.
אבל כאמור, בינתיים, אני לפחות לא ראיתי שום הסבר ענייני, רק טענות כמו "זה ידע שקיים בעולם הגדול".
בארגוני המומחים באודיו (כמו AES) לא מצאתי שום אזכור לכך. טוב, כנראה שה- Audio Engineering Society הוא בגדר "בלבולי מוח של אנשים שאין להם שום מושג באודיו".
אין שום צורך למצוא הסבר חשמלי לפני שמראים ראשית שהבדלים כאלה קיימים מחוץ לראשו של המאזין, במבחנים עיוורים כפולים.
#8. עם זאת, יש כמובן אפשרות סבירה שלפחות בחלק מהמיקרים, יש אנשים מוטים/מוטעים ע"י פירסומות/מאמרים/ביקורות וכיו"ב, שמתארים הבדלים עצומים, ואז מתקבל אפקט "המלך העירום" -- לא לשמוע את ההבדלים המתוארים שקול אצלם להטלת ספק ביכולתם הבסיסית -- בלתי נסבל -- ואז הם מתחילים לדמיין הבדלים שאינם קיימים. יש גם אנשים שמוטים אפריורית ע"י מראה יותר רציני, מחיר וכיו"ב.
הדבר הכי טבעי ואנושי הוא שאנשים רוצים להשתייך למועדון אקסקלוסיבי כלשהו ורוצים יוקרה, ולכן משקיעים ב"תכשיטים" כאלה שאין להם כל השפעה על הצליל שקיים מחוץ לראשם (=הגל האקוסטי בחדר). מטבע הדברים, הדבר הזה מגיע עד-כדי השאה, שכנוע עצמי ואמונה. אבל "עובדה" - זה לא. חיזוק לטענה זו ניתן למצוא בהתייחסותם של אותם אנשים לכל ציוד ה"וודו" הקיים (בולמים מכאניים למערכות חשמליות, פיוזים) - כל אלה, ככל שהם יותר Fancy, הם משפיעים יותר לטובה על עומק הבמה, הדינאמיות, הקריסטליות והאימאג'. כל זה מבלי שקיים שום הסבר טכני. כיצד זה ייתכן? ובכן, המכנה המשותף להתקני היוקרה האלה הוא ראשו וארנקו של המאזין.
#9. כמוכן, יש אפשרות תיאורטית של טעויות בשמיעה, כמו שייש טעויות אופטיות, אבל לא ברור למה שאלה יחולו דווקא כששומעים כבל X ולא כבל Y
ולשם כך הומצאו המבחנים העיוורים.
#10. ניתן לתכנן ניסויים בבני אדם שיאששו או יפריכו קיום הבדלים שמיעים בין כבלים. ניתן גם לתכנן מדידות שייבדקו האם יש הבדל ב-output של מערכת בעקבות שימוש בכבלים שונים. תיכנון ניסויים כאלה אינו טריוויאלי, כפי שראינו לאורך השירשור. בכל מקרה, כנראה שקל יותר לאשש קיום הבדלים אם יש כאלה מאשר להפריך במקרה שאין.
נכון. תכנון כזה אינו טריויאלי, אבל בר-ביצוע.
הסיבה היחידה שהוא לא אפשרי היא הארטיפקטים שהסובייקטיביסטים מוצאים כל הזמן על-מנת לפסול את תקפות המבחן, במקום להודות באנושיותם. (טענות מגוכחות לחלוטין כמו "קופסת מיתוג השפיעה" - והרי זו אמורה להשפיע באופן זהה על שני מושאי ההשוואה, לכן לא רלבנטית)
#11. יש לפחות שני סוגים של אנשים בקשר לעניין כזה: כאלה שיגידו שעד שהם לא מבינים איך זה כן ייתכן שייש הבדלים, זה כנראה לא ייתכן וזה כנראה טעות, ולא יהייו מוכנים לסמוך על אוזניהם. אחרים כן יסמכו על אוזניהם, וייתכן שהם טועים וייתכן שלא.
הסוג הראשון, לא טוען שאין הבדלים כי "זה לא ייתכן" אלא שאין הבדלים כי זה מעולם לא הוכח, רק הופרך. בתחילת המאה ה-20, אף אחד לא שלל את תופעת קרינת גוף שחור, למרות היותה בלתי-הגיונית ובלתי מובנת בעליל (ע"ע "הקטסטרופה של האולטרא-סגול") - כי תוצאות הניסויים (התצפיות) היו חד-משמעיים.
לא כך הדבר לגבי השפעת כבלים: המבחנים העיוורים מציגים תוצאה אובייקטיבית, מדעית ו"חסרת רחמים", שמפריכה את הטענה לפיה קיים הבדל. הסוג השני של האנשים מסרב לקבל תצפית זו, בשל חולשה אנושית אופיינית.