יש ״ היי אנד ״ בכלל?

  • פותח הנושא פותח הנושא שניצל
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך

שניצל

חבר משקיען
הודעות
8,851
מעורבות
2,001
נקודות
113
יצא לי לבקר כמה חברים לאחרונה , ביניהם - מני 47 labs , ושני משיח ,
מני מיצר בעצמו כבלי רשת , usb , חשמל , ואיטר קונקטים , נשמעים נפלא ,,טרח להביא אותם אלי הביתה - פצצה , ואני בעל אוסף הכבלים בין הגדולים בארץ , וסופר נחשבים במחירים אסטרונומים , בקיצור הביקשתי שיעשה לי בזמנו הפנוי, והם לא עולים אפילו עשירית ממה שיש לי וטובים יותר , בנוסף מני משתמש בממיר וקדם סיני מפוצצים בקבלי delund, קניתי ממנו סוויטץ הסטורי שמוזן בכבלי ליטיום , מפרק את כל הסוויצים שיש לי , בקיצור שום דבר יוקרתי אבל נשמע יותר טוב , אצל שמי משית נתקלתי בדייברים סינים 18 אינץ׳ סינים קונצנטריים מורכבים על סנדוויץ בתצורת אופן בפל, נשמע מטורף עם איזה קוננרד משולב בן 20 , גם אצלי בבית יש אלטק בן 40 מופעל עם מגבר קלאס d שעולה 10000 שח שמתחרה ללא בושה בדברים סופר נחשבים שעומדים צמוד , בדיגיטל כבר אין טעם לקנות ציוד יקר שיש בשטח המון ציוד משוכלל שמגיע מהמזרח , כל מה שנותר זה להפעיל האוזניים ולהתנסות בהתאם, הרי המחירים בצפון שם אבדו כל פרופורציה ולעיתים נשמעים דלים ושטוחים בתוך אריזות אלומיניום מפונפנות י
 

יש הי-אנד, אבל יש גם הרבה בולשיט. נחמד (או שלא) לגלות שאפשר להשיג תוצאות טובות במחירים שפויים.
אשמח לדעת באיזה ממיר מדובר, אם זה לא סוד כמובן.
תודה על השיתוף.
 
IMG_9865.png
 
תודה רבה שניצל.
 

אף פעם לא התחברתי להיי אנד בדיגיטל, סוויצים וכבלי רשת למיניהם.
דאקים וסטרימרים יוצאים חדשות לבקרים, יש הרבה זבל ומצד שני הרבה מוצרים לא יקרים שנשמעים טוב.
לטעמי, ההשקעה מוצדקת בחלקים האנלוגים: רמקולים, הגברה, פונו ופטיפון למי שבעניין. שם תקבל את הקפיצה בסאונד כתלות באיכות. עד גבול מסוים במגבלות החדר. מעבר לזה לא צריך היי אנד, ז״א אפשר למי שרוצה, אבל לא ממש חייבים.
כנראה שלא היית מצליח לחיות עם דרייבר מחובר לאיזה דיקט יותר משעתיים לאחר שעובר אפקט ההפתעה :)
אצלי כבל רשת קאט ענתיקה הום סנטר, וסוויץ ב 100 ש״ח. ללא מוזיקה עם דאק וסטרימר מחוברים, תגביר כמה שבא לך, הרמקולים שקטים לחלוטין.
 
נערך לאחרונה ב:
אף פעם לא התחברתי להיי אנד בדיגיטל, סוויצים וכבלי רשת למיניהם.
דאקים וסטרימרים יוצאים חדשות לבקרים, יש הרבה זבל ומצד שני הרבה מוצרים לא יקרים שנשמעים טוב.
לטעמי, ההשקעה מוצדקת בחלקים האנלוגים: רמקולים, הגברה, פונו ופטיפון למי שבעניין. שם תקבל את הקפיצה בסאונד כתלות באיכות. עד גבול מסוים במגבלות החדר. מעבר לזה לא צריך היי אנד, ז״א אפשר למי שרוצה, אבל לא ממש חייבים.
כנראה שלא היית מצליח לחיות עם דרייבר מחובר לאיזה דיקט יותר משעתיים לאחר שעובר אפקט ההפתעה :)
אצלי כבל רשת קאט ענתיקה הום סנטר, וסוויץ ב 100 ש״ח. ללא מוזיקה עם דאק וסטרימר מחוברים, תגביר כמה שבא לך, הרמקולים שקטים לחלוטין.
לא כל כך מסכים איתך בעיניין איכות התקשורת,דווקא לאחרונה עם סוויץ איטי10/100 מוזן סוללות וכבלי רשת cat 7 נהייה איזה שפור מזערי אומנם אבל אצלי קשה לזוז למעלה ,במיוחד בגודל ובדינמיקה שכנראה יש גם לתומר , אחרים מסתפקים ב” אנינות” , ואוחזים בה חזק כי זה מה שנשאר במיניאטורות שאני פוגש לעיתים ,כמו שאתם רואים אני מלא נימוסים והערכה לשטויות שחלק ניכר כותב כאן .
 
לכולנו דמיון מפותח זה חלק המנטרה בתחום הזה :).
 


מעבר לזה שברור לכל אחד שהרוב בולשיט ובמיוחד אצל אחרים ולא אצל עצמו,
יש נקודה אחת שאיכשהו מתחבר אליה כסוג של "אמת " כמעט אבסולטית:
החדר והצבת הרמקולים.
רוב רובם של המערכות (לא שלי כמובן:p ) הרמקול דחוק לקיר מקסימום חצי מטר ממנו ,יש רהיט במרכז , חלון גדול בצד ולרוב הספה תקועה בקיר האחורי.
כמובן שבאורך פלאי לא מצאתי אחד עם סידור כזה, שלא מאמין שדווקא אצלו שהציוד מוציא סאונד שמתגבר על אילו, בכל מיני פטנטים ואקוליזרים .

בהצלחה לכולנו
 
מה שמדהים בכל זה שהרוב בולשיט, שאנחנו יודעים את זה ו בכל זאת רוצים את זה, פשוט הצליחו איכשהו להפוך הכל ולגרום לסטנדרט חדש בדיוק כמו שהסטנדרט החדש זה 200 אלף מינימום על רכב, בדיוק כך הכניסו לנו למוח כל מיני דברים כמו ברייק אין למעמדים (כן ברייק אין וברכב לא צריך ברייק אין לצמיגים נניח אם אתה מחליף אבל למעמד כן) סביב רגליות למכשירים (קוראים לזה בשם יפה היום משככים) בנו עולם חלל שלם ממש תעשייה שלמה, הסטנדרט החדש לרמקול היום זה 50 אלף ולמדו אותנו שאם הרמקול יוציא ממך 50 אלף אז כל שאר הציוד חייב להיות בסכום זהה לו לפחות.
עולם.
 
נערך לאחרונה ב:
 

מה שמדהים בכל זה שהרוב בולשיט, שאנחנו יודעים את זה ו בכל זאת רוצים את זה, פשוט הצליחו איכשהו להפוך הכל ולגרום לסטנדרט חדש בדיוק כמו שהסטנדרט החדש זה 200 אלף מינימום על רכב, בדיוק כך הכניסו לנו למוח כל מיני דברים כמו ברייק אין למעמדים (כן ברייק אין וברכב לא צריך ברייק אין לצמיגים נניח אם אתה מחליף אבל למעמד כן) סביב רגליות למכשירים (קוראים לזה בשם יפה היום משככים) בנו עולם חלל שלם ממש תעשייה שלמה, הסטנדרט החדש לרמקול היום זה 50 אלף ולמדו אותנו שאם הרמקול יוציא ממך 50 אלף אז כל שאר הציוד חייב להיות בסכום זהה לו לפחות.
עולם.
או שאפשר פשוט להנות ממוזיקה...
 
או שאפשר פשוט להנות ממוזיקה...
אבל אנחנו אודיופילים, הרדיפה שלנו היא לסאונד האולטימטיבי(כל אחד לאוזניו).
אני זוכר בסוף שנות השבעים תחילת השמונים, הייתי מסתובב בשכונה עם טרנזיסטור, רשת ג באופן קבוע על התדר ונהנה מכל רגע, מאוחר יותר הגיעו הטייפים עם הרמקולים המתפרקים וואי כמה שרציתי כאלו…
לא היה תקציב, קיבלתי טייפ סטריאו קטן בלי מתפרקים הייתי הכי מבסוט בעולם, נהניתי מכל שנייה.
היום באמצע שנות החמישים לחיי לצערי כבר לא מסוגל להנות ממוזיקה מטייפ סטריאו או אפילו מערכת בסיסית, תגיד מסכן אגיד לך צודק.
אבל מודה ומתוודא אם היה לי את היכולת הייתי משקיע גם מיליון על מערכת…
 
אם הייתה לי את היכולת היה לי חדר סאונד, קודם כל, שאטום לרעש מבחוץ, וששום דבר בפנים לא רוטט ולא מווברץ.
כמה יותר כיף להאזין בלילה, שהכל מסביב יותר שקט.
מדברים על "רעש בחשמל" וזה כלום לעומת רצפת הרעש שמתקיימת כל הזמן סביבנו. נכנסתי לא מזמן לחדר אטום לנגנים. יא... איזה שקט. איזה כיף.
דבר שני, אנחנו שומעים מוסיקה בחללים שלא רק מהדהדים, גם גם מווברצים. כשאני שומע את זה, זה מחרפן, ורץ לחפש מה "מנגן" עם המערכת.

אבל העיקר אצלי זה לא שהסאונד יהיה מעולה, יותר שלא יהיה שומדבר שיפריע. בלי גלים עומדים, בלי צלילים שורקים מדי (תודה לאל, פחות מורגש עם הגיל), בלי חוזר איזון בתדרים.
לפעמים אין מה לעשות, ואני לא יכול להנות ממוסיקה שפעם אהבתי, כי איכות ההקלטה כ"כ ירודה, שזה כבר בלתי אפשרי. פעם, בווקמן קסטות, עם היס קבוע וגבוהים קטומים, זה לא היה מפריע.
אז כל זמן שהסאונד מאוזן ואין איזו בעיה שקופצת לתודעה, אני בסדר. אפשר יותר טוב, אבל גם אפשר להנות ככה.
 

אם הייתה לי את היכולת היה לי חדר סאונד, קודם כל, שאטום לרעש מבחוץ, וששום דבר בפנים לא רוטט ולא מווברץ.
כמה יותר כיף להאזין בלילה, שהכל מסביב יותר שקט.
מדברים על "רעש בחשמל" וזה כלום לעומת רצפת הרעש שמתקיימת כל הזמן סביבנו. נכנסתי לא מזמן לחדר אטום לנגנים. יא... איזה שקט. איזה כיף.
דבר שני, אנחנו שומעים מוסיקה בחללים שלא רק מהדהדים, גם גם מווברצים. כשאני שומע את זה, זה מחרפן, ורץ לחפש מה "מנגן" עם המערכת.

אבל העיקר אצלי זה לא שהסאונד יהיה מעולה, יותר שלא יהיה שומדבר שיפריע. בלי גלים עומדים, בלי צלילים שורקים מדי (תודה לאל, פחות מורגש עם הגיל), בלי חוזר איזון בתדרים.
לפעמים אין מה לעשות, ואני לא יכול להנות ממוסיקה שפעם אהבתי, כי איכות ההקלטה כ"כ ירודה, שזה כבר בלתי אפשרי. פעם, בווקמן קסטות, עם היס קבוע וגבוהים קטומים, זה לא היה מפריע.
אז כל זמן שהסאונד מאוזן ואין איזו בעיה שקופצת לתודעה, אני בסדר. אפשר יותר טוב, אבל גם אפשר להנות ככה.
חדר הוא חוויה מוזיקלית מטופל אקוסטית,
סלון הוא מתכון לשידרוגים שלא תורמים הרבה.
 
מצד שני ,סלון , בעיקר אם הוא גדול גבוה ומרופד נותן חוויה של גודל ובמה שאפשר לחלום עליה בחדר סטנדרטי , ואלו נתפסים ליואנסים לא רלונטים במסווה של אנינות , דיוק , הפרדה וכל הדברים ששיכים לגמדים .
 
אני מזדהה לגמרי עם הכיוון, אבל יש סלון ויש סלון. אין דין סלון גדול (וגבוה... הגובה קובע) כדין סלון קטן.

לגמרי מזדהה עם הטעם, שהעיקר זו החוויה של חומת הסאונד שבאה אליך, הדינמיקה, המעבר משקט לרועש... הרי זה מה שיש בהופעה חיה. בהופעה חיה אתה לא מחפש אימאג' ודיוק וטבעיות הכלי (שהרבה פעמים מגיע בעצמו מוגבר דרך מיקרופון...). אתה מחפש חוויה כוללת.

אבל יש אנשים שחשוב להם, למשל, אימאג' מדוייק בתוך הבמה. בשביל זה צריך דיוק, כי סטייה התזמון שתדר מסויים מגיע אליך מכל רמקול, לדוגמא, מזיז את האימאג'. או אם יש כלי שנשמע על טווח של תדרים, והרמקול לא משמיע אותם לינארית, זה גם יכול להזיז את האימאג', שהכלי מגיע לתדר כזה או אחר.
אבל זה כבר עניין של טעם

אבל בחדר מטופל אקוסטית אתה יכול גם להפציץ, בלי שההחזרים יעשו לך קקפוניה.
 

אני מזדהה לגמרי עם הכיוון, אבל יש סלון ויש סלון. אין דין סלון גדול (וגבוה... הגובה קובע) כדין סלון קטן.

לגמרי מזדהה עם הטעם, שהעיקר זו החוויה של חומת הסאונד שבאה אליך, הדינמיקה, המעבר משקט לרועש... הרי זה מה שיש בהופעה חיה. בהופעה חיה אתה לא מחפש אימאג' ודיוק וטבעיות הכלי (שהרבה פעמים מגיע בעצמו מוגבר דרך מיקרופון...). אתה מחפש חוויה כוללת.
גודל הסלון והגובה שלו אמנם משפיעים על האקוסטיקה, אך הם אינם קובעים באופן מוחלט את איכות החוויה – גורמים כמו מיקום הרמקולים, טיב הציוד וטיפול אקוסטי משמעותיים לא פחות, ואף יכולים לפצות על חסרונות מרחביים.
החוויה של "חומת סאונד", דינמיקה ומעבר משקט לרועש כמאפיין מרכזי של הופעה חיה אינה מדויקת באופן גורף. אתה חושב שמישהו חיפש חומת סאונד בהופעה של קית' ג'ארט בקלן?
האם הופעה של נגן בודד, תזמורת קמרית, או זמרת + ארבע נגני ליווי שווי ערך ללהקת רוק על במה? יש הופעות חיות בהם תחפש דיוק וטבעיות של הכלים.

אבל יש אנשים שחשוב להם, למשל, אימאג' מדוייק בתוך הבמה. בשביל זה צריך דיוק, כי סטייה התזמון שתדר מסויים מגיע אליך מכל רמקול, לדוגמא, מזיז את האימאג'. או אם יש כלי שנשמע על טווח של תדרים, והרמקול לא משמיע אותם לינארית, זה גם יכול להזיז את האימאג', שהכלי מגיע לתדר כזה או אחר.
אבל זה כבר עניין של טעם
הטענה שמדובר ב"עניין של טעם" בלבד מתעלמת מהעובדה שדיוק הוא גורם טכני מרכזי המשפיע על כל מאזין, ולא רק על מי שמתמקד באימאג'. חוסר דיוק כזה עלול להפוך את החוויה למבלבלת עבור כולם.
אבל בחדר מטופל אקוסטית אתה יכול גם להפציץ, בלי שההחזרים יעשו לך קקפוניה.
הרעיון שחדר מטופל אקוסטית מאפשר "להפציץ" בלי שההחזרים יוצרים קקפוניה אינו מוחלט. גם בחדר מטופל, עוצמה גבוהה מדי עלולה לגרום לעיוותים או להפרעות אם הטיפול האקוסטי אינו מושלם – דבר שקורה לעיתים קרובות גם בחללים מתוכננים.
 
החוויה של "חומת סאונד", דינמיקה ומעבר משקט לרועש כמאפיין מרכזי של הופעה חיה אינה מדויקת באופן גורף. אתה חושב שמישהו חיפש חומת סאונד בהופעה של קית' ג'ארט בקלן?

אכן הטעם שלי נוטה יותר להופעות שהן לא סולו, כי אני אוהב interplay (למשל, שלישיית פטרוצ'יאני בטוקיו). גם הגניחות של ג'ארט מעצבנות אותי בהופעה הזו.
האם הופעה של נגן בודד, תזמורת קמרית, או זמרת + ארבע נגני ליווי שווי ערך ללהקת רוק על במה? יש הופעות חיות בהם תחפש דיוק וטבעיות של הכלים.

להוציא הופעות אקוסטיות, בהופעה חיה אתה גם שומע מערכת הגברה, וזה בטח נכון בהופעת רוק. אני אף פעם לא יודע למצוא דיוק של הכלי, כי זה תלוי איך הקליטו אותו (איפה המקירופונים נמצאים, קודם כל). אחרי איך שהקליטו, המיקס קובע כמה חזק יהיה הערוץ וכו', כך שהמונח "טבעיות" נראה לי לא נכון. הרי אתה לא שומע פסנתר בהופעה כמו מקירופון שנמצא קצת מעל תיבת התהודה ומעביר לך את הסאונד של הפטישים.
מהבחינה הזו, המדייה המוקלטת היא גירסה נוספת ולא משחזרת את חווית הקהל באירוע.
בגלל זה אני לא אוהב את הגניחות של ג'ארט בהקלטת ההופעה בקלן. הן דומיננטיות מדי במיקס.





טענה שמדובר ב"עניין של טעם" בלבד מתעלמת מהעובדה שדיוק הוא גורם טכני מרכזי המשפיע על כל מאזין, ולא רק על מי שמתמקד באימאג'. חוסר דיוק כזה עלול להפוך את החוויה למבלבלת עבור כולם.

דיוק של מה?
של הכלי?
אני לא יודע איך הוא נשמע מדוייק, אין לי רפרנס לאירוע עצמו.

אותי, וזו העדפה אישית, לא מעניין אימאג', אבל לגמרי נכון שאם האימאג' לא מדוייק זה יכול להעיד על בעיה בתזמון הגעת החזרי הסאונד למאזין בתדרים שונים. אני רק אומר שאני לא מחפש אימאג' כשאני מאזין.
באותה מידה, הדינמיקה בעיני נותנת חוויה יותר "אמיתית", והעדר טווח דינמי נותן פחות תחושה של ניואנסים.

הרעיון שחדר מטופל אקוסטית מאפשר "להפציץ" בלי שההחזרים יוצרים קקפוניה אינו מוחלט. גם בחדר מטופל, עוצמה גבוהה מדי עלולה לגרום לעיוותים או להפרעות אם הטיפול האקוסטי אינו מושלם – דבר שקורה לעיתים קרובות גם בחללים מתוכננים.

בוודאי.
 

Back
למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור