השאלה המעניינת שעולה מהפוסט של אלדר היא :
האם באמת כדאי לחוות דיעה אמיתית במהלך הביקור, או עדיף לשמור את הכל בבטן ופשוט להגיד למארח שהמערכת נשמעת נהדר?
בעיניי יש צורך ונדרש להגיד את האמת, במיוחד בכל מה שקשור לבעיות ופחות בכל מה שקשור לטעם אישי וכך אני נוהג, זה לא מוסיף לאווירה, או הופך את זה לערב כיפי במיוחד, אבל זה נחוץ, חשוב ובמקרים מסוימים, מאוד תורם.
...
איך ניתן לשפר את המצב, אם לא נקבל עצות ו/או ההערות?
נראה לי שהמלצה אחת חד-משמעית לכיוון אחד עלולה להיות בעייתית ומזיקה יותר ממועילה, לפחות בחלק מהמקרים.
ראשית, רן, אתה לא יכול להכליל מעצמך במקרה הזה. אין עוד הרבה אנשים שלעצה שלהם יש תועלת כמו העצות שלך. סך הכל, לרוב המוחלט של האחרים יש פחות יכולות קוגניטיביות לזיהוי ופתרון בעיות, פחות ניסיון, פחות ידע, פחות העמקה, פחות התמחות, פחות יכולת לנסח דברים בלי לפגוע וכו' וכו'.
בהרבה מדי מקרים, אנשים לא לוקחים בחשבון את מידת הידע שלהם כשהם מחלקים עצות, וזה לא מונע מהם לחלק אותן, הכל מרצון טוב לגמרי, אם כי חלקם נעלבים אם לא לוקחים את עצותיהם ברצינות.
בנוסף, זה תלוי מאוד בבעל המערכת, ובאיזו צורה הוא מתייחס להערות. לא מעטים, אולי הרוב, אינם שומעים אפשרות לשיפור, אלא ביקורת על המערכת, על בעליה ועל בחירותיו, ונסגרים בהגנה עצמית.
בחלק מהמקרים, אפשר לעקוף את הבעיות מסוג זה, לפחות באופן חלקי, ע"י כך ששואלים את בעל המערכת מראש, לפני הפגישה, האם הוא מעוניין בביקורת ו/או הצעות לשיפור, בלי להצביע על האלטרנטיבה בצורה מזלזלת ("האם אתה מעוניין בהצעות, או שאתה רק רוצה שאגיד אמן" זה לא ניסוח מועיל). אם הם אומרים שלא, אז כמובן שלא נותנים עצות. אם כן, נותנים, אבל ממש בזהירות ובצורה מכבדת.
experience.cadenhead.scot
