האמת על ויניל - ויניל לעומת דיגיטלי?

  • פותח הנושא פותח הנושא tomertsin
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך

מה הכוונה שהשילוב בין הראש לוניל יוצר אורליות.
פתאום אני מרגיש בור .

אאוראלי לא אוראלי: aural \ oral

https://www.lexico.com/en/definition/aural

יש לי חבר טוב שאינו שותף פעיל בפורום. אחרי שקרא את השירשור בנוגע אנלוג/דיגיטל ביקש לשתף אותכם בגישתו לנושא.
בבקשה: "
אנלוגי הוא ורסיטלי(רב גוני) וגם ובעיקר גמיש. נמוך הוא נמוך וככה הוא נשמע מול הגבוה הספציפי. את הדקיק אתה מרגיש לידך שקוף כמו מים צלולים וזאת מול ההרמטי. צליל שטוח נשמע מול המיתר הפעמוני. צהבהב מול האפרורי גם מובחן הייטב, קדימי בניגוד למהדהד מאחור אף הם שמיעים ולא זקוקים לכל עזרה שהיא מהדמיון שלנו אלה פשוט לרמת קשב מיומנת. נגינת פסנתר איטית נמוכה וחלשה תשמע לך לרגע קט מלווה בארגה את אותו הצ'לו שדוהר במרחק פסיעה ממנו ללא מעצורים כפי שמתקיים בסונטות של אחד מהמלחינים הגדולים של המוסיקה הקלאסית בטהובן בביצוע צ'לן מיומן כשטארקר האגדי. וזו אכן דוגמא קטנה וכמובן שאין לזה סוף וזה סוחף מרגש ומהפנט כן וזו המהות של המוסיקה ולא רק על פי בטהובן. במילים אחרות אתה יכול למצוא עצמך יושב מול מערכת שהמקור האנלוגי שלה מזין מכלול שלם המבוסס טרנזיסטורי או מנורתי לעצום את העיניים (בלי למצמץ להביט ולפזול לעבר הכבל או שאר הציוד האלקטרוני שנמצא מולך) ולשמוע פסיפס שלם ועשיר שמגלם גוונים שקופים או אטומים, ערב רב של צלילים מחוספסים וגרעיניים שמתקיימים לצד כאלה שהם יותר מעודנים ורזולטביים הן בתחום הקולי והן באינסטרומנטלי שבסידי איפשהו לא מצליחים להשתחרר מהרמקול ולצוף ברגישות כזו בחלל השמע והם כמו הולכים בו לעיבוד. היכולת של הטיפ לשחזר באמצעות הקנטיליוור את אותו הנפח הסגולי והאוויר שנשמע בדיעבד בתוך גבולות המרחב שבו הוא הוקלט נעשת בשיחזור האנלוגי בצורה כה עוצמתית שמותירה אצל המאזין צורך עז לקום מהכיסא ולפלוט הנחת פליאה האם כל זה קורה כשמאזינים לסידי!? ולבסוף האם באמת זמן התגובה האנלוגי איטי יותר מזה המתקיים בסידי או שזו אגדה, ואם זה נכון האם זה באמת מה שמשנה או חשוב כאן!? עם יד על הלב בסופו של יום מי שהאנלוג זורם בדמו זוכה בדכ לשמוע סאונד פחות דחוס מהודק ושלם אם זאת יותר מגוון עמוק ומרגש כפי שמתקיים במציאות.

משה אני מסכים עם כל שנכתב במיוחד לכך שאיפה שהוא שיטת ה pcm לא מצליחה להעביר את תחושת נפח האוויר בכלים ובינם אך כל זאת בהתייחס לכך שמאסטר התקליט הוא אנלוגי, אם לקחת מאסטר דיגיטלי הרי שזה כמו שלקחת סי.די (או במקרה זה את המחשב האולפני) וחיברת את מוצאו האנלוגי למכונת יצור תקליטים ואז כל הטיעונים במה שהבאת לא עושים הגיון.
 
נערך לאחרונה ב:
אאוראלי לא אוראלי: aural \ oral

https://www.lexico.com/en/definition/aural



משה אני מסכים עם כל שנכתב במיוחד לכך שאיפה שהוא שיטת ה pcm לא מצליחה להעביר את תחושת נפח האוויר בכלים ובינם אך כל זאת בהתייחס לכך שמאסטר התקליט הוא אנלוגי, אם לקחת מאסטר דיגיטלי הרי שזה כמו שלקחת סי.די (או במקרה זה את המחשב האולפני) וחיברת את מוצאו האנלוגי למכונת יצור תקליטים ואז כל הטיעונים במה שהבאת לא עושים הגיון.
מסכים אתך לגבי מאסטר דיגיטלי.
 

יודע מה זה אורלי מציצה . סתם סתם
הבנתי את המילה
לא הבנתי את החיבור לאודיו
מה זה מייצג
 
כדאי שאורלי תדע, שאסור להציץ למקור אנלוגי ממסטר דיגיטלי
לעניות דעתי וטעמי האישי, תקליטים שהם לא AAA אין להם הצדקה, לפחות עבורי.
כמובן ש AAA לא מבטיח כלום, אבל זה תנאי ראשוני.
הרבה מסחר נעשה במוזכרים למעלה וזוהי כנראה הצדקתם
 
נערך לאחרונה ב:
לדעתיXXX הרבה יותר אאורלי מ AAA, אבל זו רק דעתי האישית. כל אחד והעדפותיו, כמה הוא בורך בציוד משובח, ההעמדה והמיקום בחלליו וכו'.
 

אשמח לקבל הסבר מה זה AAA-XXX - אני לא איש של תקליטים ולא יהיה אך מעניין להבין...
 
נפלת במלכודת של השימפנזה
חחחחחחחחחחחחחחחח
 

יודע מה זה אורלי מציצה . סתם סתם
הבנתי את המילה
לא הבנתי את החיבור לאודיו
מה זה מייצג

אאוראלי בעולם האודיו זה צרוף של שתי מילים שנכתבות זהה ויש ביניהן קשר פיזי ומטא-פיזי: שמיעה אאוראלית היא שמיעה ברמה גבוהה אורה תרגומה בעברית הילה, כזאת שיש שטוענים שמקיפה גופו של אדם והיא סוג של אמביינט על חושי.
פטיפון וטייפ סלילים מייצרים תחושה כזו של הילה מהסוג השמיעתי מה שמפרשים כאוויר בהקלטה ומה שבצדק טוענים שנעלם בשיחזור צליל באופן דיגיטלי, אך הדבר קיים גם בתקליטים ממאסטר דיגיטלי מה שמעלה את השאלה האם במצב כזה האאוראליות היא תוצאה של רטט המחט במגנט והשדה האלקטרומגנטי הקבוע בתוך הראש ולא משהו שקיים בהקלטה המקורית, מנסיוני זה תוצר שווא של הראש.
 
לא מכיר מערכות על ומקבל את זה שמסקנותיי לא בהכרח מתקיימות שם.

אבל במערכת צנועה וללא טייפ סלילים כמו שלי
כל חובב סאונד שביקר אצלי ושמע השוואות בין דאק הגל צנוע לבין טייפ נאקמיצי 3 ראש שמור.
והעדיפו את הקסטה מטאל (גם כרום) שהוקלטה ממקור דיגיטלי (הגל) מאשר לשמוע את ההגל עצמו.
אולי לי יש אזני בטון, אבל מדובר על מספר אנשים שונים שהגיעו לאותה מסקנה.

גם פטיפון הצנוע שלי שמנגן למשל תקליט רדיוהד שנעשה כל הנראה ממקור דיגיטלי
נשמע לטעמי ולטעם סובבי טוב יותר מאשר אותו אלבום בדיסק מקורי שמתנגן ממקור דיגיטלי.

 
יש לי חבר טוב שאינו שותף פעיל בפורום. אחרי שקרא את השירשור בנוגע אנלוג/דיגיטל ביקש לשתף אותכם בגישתו לנושא.
בבקשה: "
אנלוגי הוא ורסיטלי(רב גוני) וגם ובעיקר גמיש. נמוך הוא נמוך וככה הוא נשמע מול הגבוה הספציפי. את הדקיק אתה מרגיש לידך שקוף כמו מים צלולים וזאת מול ההרמטי. צליל שטוח נשמע מול המיתר הפעמוני. צהבהב מול האפרורי גם מובחן הייטב, קדימי בניגוד למהדהד מאחור אף הם שמיעים ולא זקוקים לכל עזרה שהיא מהדמיון שלנו אלה פשוט לרמת קשב מיומנת. נגינת פסנתר איטית נמוכה וחלשה תשמע לך לרגע קט מלווה בארגה את אותו הצ'לו שדוהר במרחק פסיעה ממנו ללא מעצורים כפי שמתקיים בסונטות של אחד מהמלחינים הגדולים של המוסיקה הקלאסית בטהובן בביצוע צ'לן מיומן כשטארקר האגדי. וזו אכן דוגמא קטנה וכמובן שאין לזה סוף וזה סוחף מרגש ומהפנט כן וזו המהות של המוסיקה ולא רק על פי בטהובן. במילים אחרות אתה יכול למצוא עצמך יושב מול מערכת שהמקור האנלוגי שלה מזין מכלול שלם המבוסס טרנזיסטורי או מנורתי לעצום את העיניים (בלי למצמץ להביט ולפזול לעבר הכבל או שאר הציוד האלקטרוני שנמצא מולך) ולשמוע פסיפס שלם ועשיר שמגלם גוונים שקופים או אטומים, ערב רב של צלילים מחוספסים וגרעיניים שמתקיימים לצד כאלה שהם יותר מעודנים ורזולטביים הן בתחום הקולי והן באינסטרומנטלי שבסידי איפשהו לא מצליחים להשתחרר מהרמקול ולצוף ברגישות כזו בחלל השמע והם כמו הולכים בו לעיבוד. היכולת של הטיפ לשחזר באמצעות הקנטיליוור את אותו הנפח הסגולי והאוויר שנשמע בדיעבד בתוך גבולות המרחב שבו הוא הוקלט נעשת בשיחזור האנלוגי בצורה כה עוצמתית שמותירה אצל המאזין צורך עז לקום מהכיסא ולפלוט הנחת פליאה האם כל זה קורה כשמאזינים לסידי!? ולבסוף האם באמת זמן התגובה האנלוגי איטי יותר מזה המתקיים בסידי או שזו אגדה, ואם זה נכון האם זה באמת מה שמשנה או חשוב כאן!? עם יד על הלב בסופו של יום מי שהאנלוג זורם בדמו זוכה בדכ לשמוע סאונד פחות דחוס מהודק ושלם אם זאת יותר מגוון עמוק ומרגש כפי שמתקיים במציאות.
זה חבר משורר
 

לא מכיר מערכות על ומקבל את זה שמסקנותיי לא בהכרח מתקיימות שם.

אבל במערכת צנועה וללא טייפ סלילים כמו שלי
כל חובב סאונד שביקר אצלי ושמע השוואות בין דאק הגל צנוע לבין טייפ נאקמיצי 3 ראש שמור.
והעדיפו את הקסטה מטאל (גם כרום) שהוקלטה ממקור דיגיטלי (הגל) מאשר לשמוע את ההגל עצמו.
אולי לי יש אזני בטון, אבל מדובר על מספר אנשים שונים שהגיעו לאותה מסקנה.

גם פטיפון הצנוע שלי שמנגן למשל תקליט רדיוהד שנעשה כל הנראה ממקור דיגיטלי
נשמע לטעמי ולטעם סובבי טוב יותר מאשר אותו אלבום בדיסק מקורי שמתנגן ממקור דיגיטלי.


בסופו של יום אנחנו כאן כדי להנות ולהתרגש מהמוזיקה. לצערי עד היום המרה של צליל טבעי אנלוגי המומר לקוביות דיגיטליות מאבד משהו בדרך בעיקר את ה"אאוראליות" החמקמקה שהיא אינפורמציה שאינה צליל פרופר אלא תחושות של אמביאנטיות כפי שיש באולם קונצרטים או נגן ברחוב, אם פטיפון מוסיף זאת אפילו באופן מלאכותי לתקליט שמוסטר דיגיטלית וגם אלו אנלוגיים וזה גורם להרגשת חמימות והתרגשות כמו לשמיעת מוזיקה בחיים עצמם מה רע? אז הנה לכם יבואני פטיפונים, יש טעם בלרכוש אחד כזה, מיציתי, יאללה ביי.
 
לא מכיר מערכות על ומקבל את זה שמסקנותיי לא בהכרח מתקיימות שם.

אבל במערכת צנועה וללא טייפ סלילים כמו שלי
כל חובב סאונד שביקר אצלי ושמע השוואות בין דאק הגל צנוע לבין טייפ נאקמיצי 3 ראש שמור.
והעדיפו את הקסטה מטאל (גם כרום) שהוקלטה ממקור דיגיטלי (הגל) מאשר לשמוע את ההגל עצמו.
אולי לי יש אזני בטון, אבל מדובר על מספר אנשים שונים שהגיעו לאותה מסקנה.

גם פטיפון הצנוע שלי שמנגן למשל תקליט רדיוהד שנעשה כל הנראה ממקור דיגיטלי
נשמע לטעמי ולטעם סובבי טוב יותר מאשר אותו אלבום בדיסק מקורי שמתנגן ממקור דיגיטלי.


חייב להסכים. יש לי טורנס 160 עם פונו סטייג לא רע (ifi) לא מקור אנלוגי גרנדיוזי בסהכ"ועדיין נשמע יותר טוב מהדאק הגל שלי (h90 החדש) שמקבל סטרימינג מטידל. הסאונד חי. מלא. במה גדולה יותר. פשוט כיף.
 
חייב להסכים. יש לי טורנס 160 עם פונו סטייג לא רע (ifi) לא מקור אנלוגי גרנדיוזי בסהכ"ועדיין נשמע יותר טוב מהדאק הגל שלי (h90 החדש) שמקבל סטרימינג מטידל. הסאונד חי. מלא. במה גדולה יותר. פשוט כיף.
סורימינג מטידל זה לא השוואה הוגנת, טידל סה״כ קצת יותר טוב משרותי הסטרימינג האחרים. השוואה של דיגיטל מול אנלוג זה או cd או פייל שיושב על ההארד דיסק בבית
 

יש לי חבר טוב שאינו שותף פעיל בפורום. אחרי שקרא את השירשור בנוגע אנלוג/דיגיטל ביקש לשתף אותכם בגישתו לנושא.
בבקשה: "
אנלוגי הוא ורסיטלי(רב גוני) וגם ובעיקר גמיש. נמוך הוא נמוך וככה הוא נשמע מול הגבוה הספציפי. את הדקיק אתה מרגיש לידך שקוף כמו מים צלולים וזאת מול ההרמטי. צליל שטוח נשמע מול המיתר הפעמוני. צהבהב מול האפרורי גם מובחן הייטב, קדימי בניגוד למהדהד מאחור אף הם שמיעים ולא זקוקים לכל עזרה שהיא מהדמיון שלנו אלה פשוט לרמת קשב מיומנת. נגינת פסנתר איטית נמוכה וחלשה תשמע לך לרגע קט מלווה בארגה את אותו הצ'לו שדוהר במרחק פסיעה ממנו ללא מעצורים כפי שמתקיים בסונטות של אחד מהמלחינים הגדולים של המוסיקה הקלאסית בטהובן בביצוע צ'לן מיומן כשטארקר האגדי. וזו אכן דוגמא קטנה וכמובן שאין לזה סוף וזה סוחף מרגש ומהפנט כן וזו המהות של המוסיקה ולא רק על פי בטהובן. במילים אחרות אתה יכול למצוא עצמך יושב מול מערכת שהמקור האנלוגי שלה מזין מכלול שלם המבוסס טרנזיסטורי או מנורתי לעצום את העיניים (בלי למצמץ להביט ולפזול לעבר הכבל או שאר הציוד האלקטרוני שנמצא מולך) ולשמוע פסיפס שלם ועשיר שמגלם גוונים שקופים או אטומים, ערב רב של צלילים מחוספסים וגרעיניים שמתקיימים לצד כאלה שהם יותר מעודנים ורזולטביים הן בתחום הקולי והן באינסטרומנטלי שבסידי איפשהו לא מצליחים להשתחרר מהרמקול ולצוף ברגישות כזו בחלל השמע והם כמו הולכים בו לעיבוד. היכולת של הטיפ לשחזר באמצעות הקנטיליוור את אותו הנפח הסגולי והאוויר שנשמע בדיעבד בתוך גבולות המרחב שבו הוא הוקלט נעשת בשיחזור האנלוגי בצורה כה עוצמתית שמותירה אצל המאזין צורך עז לקום מהכיסא ולפלוט הנחת פליאה האם כל זה קורה כשמאזינים לסידי!? ולבסוף האם באמת זמן התגובה האנלוגי איטי יותר מזה המתקיים בסידי או שזו אגדה, ואם זה נכון האם זה באמת מה שמשנה או חשוב כאן!? עם יד על הלב בסופו של יום מי שהאנלוג זורם בדמו זוכה בדכ לשמוע סאונד פחות דחוס מהודק ושלם אם זאת יותר מגוון עמוק ומרגש כפי שמתקיים במציאות.
החבר שלך היטיב לתאר את התחושה של שמיעת מוזיקה בתצורת אנאלוג.
 
נוסטליגיה, תיאורים ציוריים, זיכרון של משהו מאיזה הופעה כשהייתם צעירים, דימיון של משהו ישן וטוב, תחושה של איכות, מכשירים יקרים להחריד....
סורי, הדיוק והרמה שהקלטה דיגיטלית מאפשרת בימינו, נותנת איכות צליל פשוט יותר טובה ומדוייקת למה שנקלט במיקרופון ועם מסטרינג טוב על מערכת עם ממיר טוב זה נשמע צלול יותר, מדוייק יותר, מפורט יותר, תלת מימדי ונכון...
להחזיק תקליט ולנגן אותו זה אחלה, זה גם יכול להישמע מדהים בחלק מהמקרים אבל אם נוריד את כל הנוסטלגיה והציוריות וניקח הקלטות דיגיטליות שנערכו טוב אז אובייקטיבית הן נשמעות טוב יותר...
אתמול הורדתי אלבום מ Channelclassic בdsd וסורי, האיכות כל כך גבוה שלדעתי מפחידה את מי שלא רגיל לכזה פירוט ורמת הקלטה, אף תקליט לא יכול להכיל כזו דינמיות וכל כך הרבה פרטים עם אוויר בין הכלים...
 
למשמע החיפוש אחר ההבדלים החמקמקים והשימוש במונחים דוגמת "אאוראליות" וההסבר להיווצרותה, אני נזכר בסיפור הבא:
לאיכר היו שני סוסים.
יום אחד נמאס לאיכר והחליט כי בשביל שלא יתבלבל הוא רוצה להבדיל ביניהם, אז הוא חתך לסוס א' את אוזן ימין.
לאחר שבוע נתקע סוס ב' בגדר ואוזן ימין נחתכה לו.
בשביל שעדיין לא יתבלבל, חתך האיכר את האוזן השמאלית של סוס א'.
לאחר שבוע נתקע סוס ב' בגדר שוב ואוזן שמאל שלו נחכתה לו.
האיכר המעוצבן חתך בעצבים לסוס א' את הזנב, והתפלל שדבר לא יקרה לסוס ב'.
אך הגורל רצה וזה מה שיצא, וסוס ב' נתקע בפעם השלישית בגדר וזנבו נחתך.
מיואש, הלך האיכר לאיכר גדול אשר היא מפורסם ברחבי המדינה.
לאחר ששאל אותו כיצד להבדיל בין שני סוסיו, גילה לו האיכר את סודות ההבדלים בין הסוסים בעולם.
מאושר, חזר האיכר אל אורוותו, מדד את גובהו אל סוס א', את גובהו של סוס ב' והופתע לגלות כי...
הסוס הלבן גבוה בחצי מטר מן הסוס השחור!

גוון הצליל ואופיו כל כך שונה בין האחד לשני שעבורי זה ההבדל,
אני לא אומר לרגע, מי יותר טוב,
רק את מי אני מעדיף
 

נערך לאחרונה ב:
סורימינג מטידל זה לא השוואה הוגנת, טידל סה״כ קצת יותר טוב משרותי הסטרימינג האחרים. השוואה של דיגיטל מול אנלוג זה או cd או פייל שיושב על ההארד דיסק בבית

קבל עדכון - ישבתי עם הבן שלי (שיש לו שמיעה חדה יותר משלי) והשוונו את Money של פינק פלויד מפטיפון (הדפסה חדשה 180 גרם) מול קובץ Flac על הדיסק הקשיח שמחובר לנתב דרך תוכנת Audirvana ועדיין שנינו שמענו הבדלים לטובת הפטיפון (פחות מהותיים אגב מההשוואה בין הפטיפון לטידל).

כנראה ש"נפלתי" על פטיפון ממש טוב (אגב הראש זה Denon DL160) או שמשהו בדיגיטל אצלי בבית לא דופק כמו שצריך.
אולי צריך NAS חדש, אולי ספק לינארי לנתב, אולי כבל רשת אקזוטי... לא יודע
...והאמת שזה לא ממש אכפת לי. מעדיף להשקיע באוסף וינילים :):)
 
קבל עדכון - ישבתי עם הבן שלי (שיש לו שמיעה חדה יותר משלי) והשוונו את Money של פינק פלויד מפטיפון (הדפסה חדשה 180 גרם) מול קובץ Flac על הדיסק הקשיח שמחובר לנתב דרך תוכנת Audirvana ועדיין שנינו שמענו הבדלים לטובת הפטיפון (פחות מהותיים אגב מההשוואה בין הפטיפון לטידל).

כנראה ש"נפלתי" על פטיפון ממש טוב (אגב הראש זה Denon DL160) או שמשהו בדיגיטל אצלי בבית לא דופק כמו שצריך.
אולי צריך NAS חדש, אולי ספק לינארי לנתב, אולי כבל רשת אקזוטי... לא יודע
...והאמת שזה לא ממש אכפת לי. מעדיף להשקיע באוסף וינילים :):)
סורי אבל שוב אני מדבר על הקלטות שבוצעו דיגיטלית, Money הוקלט אנלוגית לפני הרבה זמן ואני מניח שיש גירסאות אנלוגיות משובחות, עשו על האלבום הזה כל כך הרבה רימסטרים שאי אפשר לדעת מה השווית למה ובכל מקרה מקור ההקלטה הוא אנלוגי. בכל מקרה, אם אתה אוסף מוזיקה ישנה יכול להיות שאתה צודק בבחירה בויניל. אני אמנם די מבוגר אבל מבחינתי פינק פלויד, זפלין, איגלס, קרים, פרפל, יוריה, איירון וכל הרוק פסיכדלי, מתקדם, או כל השמות שהיו נותנים להם בימים ההם חרוש ולא מעניין...
מוזיקה שמוקלטת היום נשמעת יותר טוב עם דאק איכותי מאשר עם פטיפון באותו סדר גודל של מחיר...
 
סורי אבל שוב אני מדבר על הקלטות שבוצעו דיגיטלית, Money הוקלט אנלוגית לפני הרבה זמן ואני מניח שיש גירסאות אנלוגיות משובחות, עשו על האלבום הזה כל כך הרבה רימסטרים שאי אפשר לדעת מה השווית למה ובכל מקרה מקור ההקלטה הוא אנלוגי. בכל מקרה, אם אתה אוסף מוזיקה ישנה יכול להיות שאתה צודק בבחירה בויניל. אני אמנם די מבוגר אבל מבחינתי פינק פלויד, זפלין, איגלס, קרים, פרפל, יוריה, איירון וכל הרוק פסיכדלי, מתקדם, או כל השמות שהיו נותנים להם בימים ההם חרוש ולא מעניין...
מוזיקה שמוקלטת היום נשמעת יותר טוב עם דאק איכותי מאשר עם פטיפון באותו סדר גודל של מחיר...
זכותך לדעתך…
 


Back
למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור