Gauder Akustik מסביר מדוע הם משתמשים ביחידות קרמיות.

[נמר]

אז למי שרצה לדעת מדוע חברות משתמשות ביחידות קרמיות? הנה ההסבר המלומד של המתכנן האגדי של איזופון ו-Gauder Akustik היום.

 

[ronensud]

מזמן לא ראיתי מישהו מסביר עם טוש ולוח במקום מצגת

 

[Sol]

למרות אורכו של ההסבר,הבנתי הכל.
להדיוטות כמוני,עדיף כך.
אה שכחתי...גם אוזני מבינות

 

[zs]

אין לי סבלנות ואני בעבודה הרמקול של הפל חלש,מישהוא יכול לתמצת......(כן מבין קצת אנגלית)
תודה.

 

[נמר]

שלמה. תשקיע חביבי. כדאי לך לראות. הוא מדבר שם על ההבדלים בין יחידות. אבל משום מה הוא לא הכניס קרבון למשוואה. מי יודע, אולי חושש שאקוטון יתרגזו עליו שהוא מכניס מתחרה ישיר ליכולות של הקרמי?

 

[exupgh12]

בסוף רמקול זה עניין של סינרגיה, לא ממש צריך לעניין איש מאילו חלקים הוא מורכב והדבר היחיד שקובע הוא מבחן האזנה, שאר הדברים אינם רלוונטים.

 

[גיא]

שלמה. תשקיע חביבי. כדאי לך לראות. הוא מדבר שם על ההבדלים בין יחידות. אבל משום מה הוא לא הכניס קרבון למשוואה. מי יודע, אולי חושש שאקוטון יתרגזו עליו שהוא מכניס מתחרה ישיר ליכולות של הקרמי?

הוא דווקא כן התייחס לקרבון (08:10) הוא "ביטל" אותו כחומר אופטימלי. לא ברור מדוע. קרבון מתפקד נפלא!
אבל מה אני מבין...

 

[Juiced]

קוולאר לעומת נייר נשמע דיי סתום ואני מניח שגם קרבון, במיוחד ליישומי סטריאו/מוזיקה, לקולנוע הם מעולים.

כנראה במדידות המספרים שלהם לא משהו ואולי בגלל זה הם בוטלו בהשוואה.

 

[zs]

בסוף רמקול זה עניין של סינרגיה, לא ממש צריך לעניין איש מאילו חלקים הוא מורכב והדבר היחיד שקובע הוא מבחן האזנה, שאר הדברים אינם רלוונטים.

אני אתך בעניין מבחן האזנה ,באמת מה יעזרו לי כרגע ההסברים..זה הרמקול וזה מה יש.
אבל אולי זה חומר למחשבה לגבי רכישה עתידית.(עדיין לא השקעתי כדברי נמר)

 

[YOSSI24]

לא דיבר על קרבון? הוא לא דיבר על
קרבון כי פוחד לדבר עליו !

 

[Sol]

לא דיבר על קרבון? הוא לא דיבר על
קרבון כי פוחד לדבר עליו !

התוצרת שהוא מוציא תחת ידיו,כרגע אינה זקוקה ליחידות אחרות.
לומר שהוא מפחד...מציע לך לשמוע רמקולים שלו ואז תבין.

 

[eyalw]

ובכל זאת, הבלומנהופר נשמע טוב יותר . (לפחות לאוזני ) .

 

[רוזי1]

כאן הוא מתייחס לנושא מאוד פופולרי בפורומים - נצילות הרמקול.
שמעתי את זה ממנו בעבר, על התנגדותו לרמקולים נצילים.

 

[סחבק]

אין לי סבלנות ואני בעבודה הרמקול של הפל חלש,מישהוא יכול לתמצת......(כן מבין קצת אנגלית)
תודה.

חלק ראשון:
הוא מסביר את הפיסיקה הבסיסית. הדיאפרגמה נדחפת כתוצאה מכוח מגנטי.
ישנם 4 פרמטרים שמשפיעים על שינוי המהירות (שינוי מהירות חלקי יחידת הזמן שעבר = תאוצה) של הדיאפרגמה:
1. הזרם בסליל. 2. אורך הסליל. 3. עוצמת השדה המגנטי. 4. המסה.

ברמת העיקרון, מסה נמוכה תאפשר לדיאפרגמה לזוז בקלות רבה יותר.
דהיינו, היענות טובה יותר לכוח המגנטי.

חלק שני:
הוא נותן תרשימים סכמטיים להיענות הדיאפרגמה.
הוא משווה שלושה סוגים: נייר, אלומיניום וקרמיקה.

תרשים אחד מתאר את תגובת התדר.
דהיינו, גודל המשרעת (אמפליטודה) שזזה הדיאפרגמה, ואיך גודל המשרעת משתנה כאשר התדר משתנה.
(נייר לדוגמא, מגיב לאט, ולכן לא מסוגל לשדר באופן קונסטרוקטיבי תדרים גבוהים).
הקרמיקה לעומת זאת, מצליחה לשדר מידע קונסטרוקטיבי בתדרים גבוהים, אבל השידור מכיל עיוות.

אחר כך הוא עובר לתגובה בזמן.
דהיינו, עוצמת הוויברציה שנוצרת כתוצאה מגל הלם.
(גל הלם = מכה לשבריר שניה).
הקרמיקה מגיבה באופן מיידי, וגם דועכת מיידית.

הוא טוען שהתגובה בזמן לגל הלם זה מדד הרבה יותר חשוב.
הוא טוען שזה מאפשר לשחזר שינויים מהירים שנדרשים בשיחזור מהימן של המוזיקה כפי שהיא הוקלטה. (חבל שהוא לא מתייחס לשאלה האם המיקרופונים אכן קלטו והקליטו בצורה מהימנה את אותם טרנזיינטים).

 

[zs]

חלק ראשון:
הוא מסביר את הפיסיקה הבסיסית. הדיאפרגמה נדחפת כתוצאה מכוח מגנטי.
ישנם 4 פרמטרים שמשפיעים על שינוי המהירות (שינוי מהירות=תאוצה) של הדיאפרגמה:
1. הזרם בסלילים. 2. אורך הסליל. 3. עוצמת השדה המגנטי. 4. המסה.

ברמת העיקרון, מסה נמוכה תאפשר לדיאפרגמה לזוז בקלות גדולה יותר.
דהיינו, היענות טובה יותר לכוח המגנטי.

חלק שני:
הוא נותן תרשימים סכמטיים להיענות הדיאפרגמה.
הוא משווה שלושה סוגים: נייר, אלומיניום וקרמיקה.

תרשים אחד מתאר את תגובת התדר.
דהיינו, גודל המשרעת (אמפליטודה) שזזה הדיאפרגמה, ואיך היא משתנה כאשר התדר משתנה.
(נייר לדוגמא,לא מספיק להגיב ולכן לא מסוגל לשדר באופן קונסטרוקטיבי תדרים גבוהים).
הקרמיקה לעומת זאת, משדרת בתדרים גבוהים אבל מכילה עיוות.

אחר כך הוא עובר לתגובה בזמן.
דהיינו, עוצמת הוויברציה שנוצרת כתוצאה מגל הלם.
(גל הלם = מכה לשבריר שניה).
הקרבון מגיב באופן מיידי, וגם דועך מיידית.

הוא טוען שזה מדד הרבה יותר חשוב.
הוא טוען שזה מאפשר לשחזר שינויים מהירים שנדרשים בשיחזור מהימן של המוזיקה כפי שהיא הוקלטה. (חבל שהוא לא מתייחס לשאלה האם המיקרופונים אכן קלטו והקליטו בצורה מהימנה את אותם טרנזיינטים).

תודה..

 

[נמר]

לא דיבר על קרבון? הוא לא דיבר על
קרבון כי פוחד לדבר עליו !

מתברר שכן דיבר. כנראה פספסתי את זה. אבל לא החמיא כל כך. האמת שאני מאוד אוהב רמקולים עם יחידות קרבון.

 

[YOSSI24]

מתברר שכן דיבר. כנראה פספסתי את זה. אבל לא החמיא כל כך. האמת שאני מאוד אוהב רמקולים עם יחידות קרבון.

דיבר על ממברנת נייר מחוזקת עם נוזל כנראה
קרבון,העיניין שהוא עושה רציונליזציה
לחומר קראמי ומשכנע שזה חומר מתאים
ביותר לממברנה אני נוטה להאמין שזה
נכון,והממברנה נשמעת מעולה אך להשוות עם
קרטון האלומיניום אלה מתחרים נחותים.

 

[YB-7]

(חבל שהוא לא מתייחס לשאלה האם המיקרופונים אכן קלטו והקליטו בצורה מהימנה את אותם טרנזיינטים).

מיקרופונים מתאימים למדידה עושים עבודה מצויינת בלכידה של אותם טרנזיינטים.. ככלל מיקרופון אינסטרומנטלי הוא פחות בעייתי בקליטה מאשר הדרייבר בהעברה לאוויר.
https://www.ap.com/analyzers-accessories/accessories/measurement-mics/

 

[רפי לוהב]

מר גאודר מציג את שיקוליו לבחירה בממברנה קרמית בתכנון יחידות דינמיות לרמקולים שלו. הוא מציג שתי גישות (או טכנולוגיות) נוספות, על חוזקותיהן וחולשותיהן. בדבריו, הוא מסביר מדוע הוא מעדיף את היחידות הקרמיות ואיך הוא מתגבר על חולשותיהן. לזכותו ייאמר שהוא לא טוען לשלמות או לעליונות טכנולוגית של יחידות קרמיות. הוא רק מראה שלמרות שיש כאלה המוצאים בהן חסרונות כאלה ואחרים, ניתן להגיע לתוצאות טובות אם עושים בהן שימוש נכון. מה שהוא לא אומר זה שגם בגישות האחרות ישנן דרכים להתמודד בהצלחה עם חולשותיהן ולהגיע לתוצאות טובות. לכן, המצגת שלו היא בבירור מגמתית, למרות שהיא לגיטימית (הוא מציג את גישתו שלו ולא של אחרים).

בהיבט הרחב, יישום מוצלח של טכנולוגיה מתבטא תמיד בניצול החוזקות שלה בצורה הטובה ביותר ובו בזמן בפתרון (או עקיפה) של החולשות. כשמיישמים טכנולוגיה בצורה כזאת, אפשר להגיע לתוצאות נהדרות. כשמתעלמים מהחולשות, גם הטכנולוגיה שהיא לכאורה טובה יותר לא תצלח.

ואחרי כל זה, מה שבאמת חשוב לנו זה מה אנחנו שומעים ומה אנחנו מרגישים.