בסך כל הפרמטרים שצריך לשקול , השיקול העיקרי זה CHILD .
מעניין, נושא הילדים :
הוא גורר עמו את הרגשות הכי עמוקים - חיוביים ושליליים כאחד,
צופן בחובו את הסכנות הגדולות ביותר [ מוות של ילד/הורה ] וכמובן את
פסגות האושר הגדולות ביותר, ללא ספק [ אהבת הילד עצמו, הצלחת הילד, נכדים ועוד הרבה ].
בין אינסוף שאר הפרמטרים זו גם ההתחייבות הכי גדולה שיש, וההקרבה האולטימאטיבית של סגנון החיים שהיה
לפני הגעת הילד. זה בלתי הפיך לחלוטין.
מעטים הגברים שאני מכיר שאמרו לי אי פעם :
" שמע אחי, אני מת לילד ! איך בא לי תינוק קטן וחמוד ! "
לרוב נסחפים לזה, כי זה רשום בספר ההוראות שאנשים מדמיינים ומכפיפים את עצמם אליו, אחרי צבא-חתונה-לימודים-ומשכנתא.
אבל לפעמים אפשר לתהות, למה בעצם להביא ילד ?
אם הבאת הילד היא פן אקטיבי, כלומר, אדם נדרש לעשייה, ראוי שיתהה עליה, לא ?
כלומר, השאלה יכולה להיות לא "למה לא", אלא " למה כן ".