מהחודש האחרון עבודתי כוללת נהיגה בכבישי אזור המרכז במשך כ 4-6 שעות במשך 3 ימים בשבוע.
עליי לומר שהאשמה היא של כולם.
נהגי הרכב הישראלי, בדגש על בעלי ג'יפים יוקרתיים, ודגש ענק(סטטיסטיקה של כמה פעמים אני מצפצף על זה שכמעט הרגו אותי ביום , ולמי), הם אלימים, בוטים, חסרי כל חוש כיוון מינימלי, וחיים בתחושת "אם יש שם מקום, כנראה צריך למלא אותו ברכב".
הבעיה עם רוכבי דו גלגלי היא שהם בדיוק כמו אלו שברכב, מזגזגים כמה שאפשר , וכמה שיותר.
הבעיה במדינה בכבישים, היא רק זו.
לא מהירות, ולא כלום.
זגזוגים בין נתיבים, וחוסר איתות משווע.
האשמים בזה הם אך ורק משטרת ישראל. השבוע נסעתי באיילון בעוד פקק, ובעוד נהגים חוצים עשרות מפעמים את אותם מסלולים ף על פני חצי קילומטר, וסתם תוקעים את התנועה (וזה הדבר היחיד שמעכב), השוטרים שעמדו על השוליים התעסקו ב : "שיחה עם שותפם, דיבור בסלולרי,וכו..."
נהגים שעוברים יותר ממסלול אחד בפקק וממשיכים ישר, יש לעצור אותם ולתת להם קנס על נהיגה לא זהירה.
רוכבי קטנועים שנוסעים לא במסלול הימני, צריכים לקבל קנס.
רוכבי קטנועים שעוברים פס עצירה ברמזור? קנס.
נהג רכב שלא מאותת כשהכביש עמוס, או שיש בו תנועה ערה ? קנס.
וכו...
רק ככה. בארץ היהודים, הכיס זה מה שכואב.
נ.ב.
ליאור, מה שהמכונית עושה הוא לא לעניין בכלל. לעומת זאת מה שרוכבי האופנוע והקטנוע שם עושים, זה גם כן בכלל לא לעניין.
אין שום סיבה שהם לא יסעו כולם בנתיב אחד.
