Audio Physic Avantera – רמקולי יוקרה מגרמניה, ביקורת

[dtown]

שרשור תגובות עבור המאמר: Audio Physic Avantera – רמקולי יוקרה מגרמניה, ביקורת

 

[panter]

יופי של כתבה נמר
אם אינני טועה הרמקול שלך בערך באותו טווח מחיר, איך היית משווה בינהם, כלומר יש דברים שהרמקול שלך מצטיין בהם יותר מאשר הרמקול הנבחן או לפחות עושה באותה רמה?

 

[נמר]

הרמקול שלי יותר יקר משמעותית אבל זה לא העניין. שניהם רמקולים יקרים וטובים.

הרמקול שלי יותר מפורט ופחות סלחני. הבס הקרמי הוא בס קצר ומאוד מדויק ולאודיו פיסיק החדש יש יותר מתיחה בתחום הזה. הקרמי יותר מיידי ומהיר אך האודיו פיסיק יותר רך ומעודן. אפשר להגיד יותר מנומס.

בשורה התחתונה. רמקולים שונים למאזינים עם טעם שונה.

 

[panter]

מי מבין שניהם מתאים יותר לאלקטרוניקה שברשותך לטעמך? והאם הבחנת שיש חיבור טוב יותר של האודיו פיזיק לפאס (סנרגיה) או שזה פשוט עניין של טעם אישי לדעתך?

 

[נמר]

כמובן שזה עניין של טעם אישי. יש האוהבים צליל בהיר, יש האוהבים חמים יותר ויש כאלה שיעדיפו צליל נטרלי ויבש.
האלקטרוניקה שלי אצלי על הגוון הנטרלי או חמים (תלוי במנורות שאני משלב, יש לי שני סטים שונים).

אבל בגדול, אלקטרוניקה כמו שלי (בלי להתרברב חלילה) תתאים ל-90 אחוז מהרמקולים שאני אבחן אלא אם כן מדובר ברמקול סתום במיוחד.

 

[panter]

הכל טוב ויפה אבל על השאלה שלי לא ענית שאלתי: מי מבין שניהם מתאים יותר לאלקטרוניקה שברשותך לטעמך?
אתה לא חייב לענות זה סתם מתוך סקרנות שלי, זה לא קשור לסקירה. אגב, למה אין תמונות של האודיו פיזיק מהסלון שלך?

 

[נמר]

שוב. גם הרמקול שלי וגם הרמקול הזה הם מהמשפחה הנטרלית. שניהם נשמעים מעולה עם האלקטרוניקה שלי.

לגבי התמונות.

בטעות מחקתי את התמונות הטובות והשארתי את אלה שהיו אמורות להימחק.
לכן אני מקסימום יכול להעלות לכאן את אלה שהיו אמורות להימחק.

בבקשה.



עוד אחת שרואים את הפורטים.



אחרונה

 

[gtr]

נהנהתי לקרוא

 

[joshiophil12]

נמר מוזר לי מה שאתה כותב

ההתרשמות שלי מהאודיופיזיק היא לא בדיוק רמקול "חמים" הוא כן כוחני לפעמים, ומאוד דינמי ומתפרץ, לפחות האוואנטי שאני שמעתי לא התרשמתי ממנו ככזה, או בטח שלא רך ומעודן
הוא מאוד פתוח וקידמי אך לא חריף...בקשר לרמקול הזה אני לא יודע כי לא שמעתי אך זו היתה ההתרשמות שלי גם מהאוונטי ומהסקורפיו

אגב, הם לא קורבים מידי לקיר האחורי, עם הכמות בס הזו שהם מפיקים הם צריכים הרבה יותר ספייס מהצד האחורי לדעתי
אייל

 

[panter]

אחלה נמר תודה
אייל אחי הרמקול הנסקר שונה ביחידות שלו מהרמקול של אייל לובטון ששמעת ביחד איתי. הכוחניות שאתה מדבר עליה מגיעה כנראה גם מגודל החלל בו יושב הרמקול. אל תשכח שחוץ מהמגבר שהוא מאותה חברה והרמקול ששונה לאחרונה, החדר, הפרה, הכבילה, המקור, הם שונים ויכולים לתת פרספקטיבה שונה מההתרשמות שלך.

 

[נמר]

נמר מוזר לי מה שאתה כותב

ההתרשמות שלי מהאודיופיזיק היא לא בדיוק רמקול "חמים" הוא כן כוחני לפעמים, ומאוד דינמי ומתפרץ, לפחות האוואנטי שאני שמעתי לא התרשמתי ממנו ככזה, או בטח שלא רך ומעודן
הוא מאוד פתוח וקידמי אך לא חריף...בקשר לרמקול הזה אני לא יודע כי לא שמעתי אך זו היתה ההתרשמות שלי גם מהאוונטי ומהסקורפיו

אגב, הם לא קורבים מידי לקיר האחורי, עם הכמות בס הזו שהם מפיקים הם צריכים הרבה יותר ספייס מהצד האחורי לדעתי
אייל

אתה שמעת את האודיו פיסיק הישן משודך לאלקטרוניקה וחלל שונים משלי. (כמו שעידו אמר).

הרמקול שאתה רואה בתמונה שאני צילמתי הוא בעמדת הצילום כך שלצרכי צילום אין בעיה של קרבה לקיר. (-:

 

[jexy]

כל הכבוד לדני והוד שסוף סוף מחדשים את המלאי...

שבת שלום

 

[TakeOne]

סקירה יפה, נמר
לא שמעתי את הרמקול הזה אבל זה מסקרן, כי לכל הרמקולים של אודיו פיזיק ששמעתי עד היום היה מכנה משותף די ברור - פירוט טוב, הרבה דינאמיות, "כוח מתפרץ" וכמעט אפס נשמה......רמקול שלכאורה מנגן 'נכון' , אבל לא מרגש. ושמעתי אותו גם עם הגברות טרנזיסטוריות וגם עם שפופרות (מקינטוש וואק). מעניין אם החברה שינתה כיוון.

 

[שניצל]

השאלה היא - מה זה"נשמה " בהקשר שציינת ? האם זה סתם עוות שגורם לחלקנו להתרגש ? האם זו איזו בטן במידבס כמו שסונוס פבר כוונו חלק המרמקולים שלהם,? או אולי איזה צבע שהאוזן אוהבת ?מן ליטוף חלק עם מיד יותר גדול מהמציאות שחלק מהרמקולים מכוונים אליו ונעשה מכנה משוטף בתעשיה , ונחשב כאילו קונצנזוס בקרב אודיופילים ? לכאורה כאילו אם אין את זה - אז זה רמקול עם אפס נשמה .
האופנה הזו נמצאת גם במכשירים שלפעמים קצת "ספוגיים "מידי,
ברור שאין אמת מוחלטת וכל אחד והאוזן שלו , ונכון לאוונטי הקודם היה " צליל גרמני" במקצת , עם שקיפות יוצאת מן הכלל , במה ניפלאה , ואם הצלחת להשתלט על הגרמניות הזו -קיבלת תוצאה מדהימה ,
גם את מטוסי הקרב הטובים היותר ,בונים לא יציב מבחינה אוירודינמית , ובעזרת מחשבים מיצבים אותו -וכן נוצר מטוס עם יכולות גבוהות יותר של תמרון , וכל זאת לעומת בואינג שנולד לטוס ישר ויציב ,
אז ככה גם הרמקולים הלא יציבים הללו ,שחותכים בדרך כלל האוזן עם הציוד הלא נכון , אבל ברגע שמחוברים נכון נותנים תוצאה אדירה.

 

[נמר]

מנסיוני רוב הרמקולים הטובים והיקרים הם "חסרי נשמה" במהותם וזה בעצם היתרון שלהם. v.s שמשודך לאלקטרוניקה לא איכותית ישמע רע, עם אלקטרוניקה בינונית הוא ישמע טוב ועם אלקטרוניקה איכותית ומתאימה הוא ישמע חלום. הרמקולים ה"מנומסים" הקרואים גם "בעלי נשמה", נשמעים אותו הדבר עם כל אלקטרוניקה. רמקול לא אמור להכניס את עצמו, הוא אמור להיות נטרלי ו"יבש" במקור בעוד האלקטרוניקה היא הרוטב. את הרוטבים והתיבול המאזין יבחר. זה היתרון ברמקולי פלסטלינה נטרלים. אין להם שום דבר משלהם מלבד האיזון הטונאלי, הכוח והדינמיות. על השאר אחראי המאזין. קח אותו לאן שאתה רוצה, זה האודיו פיסיק הזה.

 

[zs]

נהנתי מהסקירה,אפשר להבין ממנה שהסוקר
היה "חי" עם רמקול כזה.
ניתן להבין שזהוא רמקול באמת טוב,רק צריך
לדעת להוציא ממנו את הסאונד לפי טעמו האישי
של המאזין.
רמקול עם בס עמוק וטוב תמיד תהיה לו נשמה.

 

[שניצל]

גם אתה" איש של בסים"?

 

[TakeOne]

אז כנראה השאלה היא באמת מהי "נשמה"?
יש בעיה עם כל ההגדרות האלה, כי הן כמובן סובייקטיביות.
אני לא אוהב רמקולים "צבועים" ורמקולים ש"מדגישים" ולכן לא התלהבתי עד היום מאף סונוס פאבר עם "מיד חלומי". אני תמיד מעדיף את הרמקול ה"שקוף" יותר, זה שלא מתערב יותר מידי ובאמת משקף את ההגברה והמקור. רמקול שאם תחליף לו כבל מיד תרגיש בהבדל. לכן בחרתי במה שיש לי היום.
אבל עדיין במסגרת השקיפות יש מה שנקרא גם "איזון". כשהרמקול בנוי נכון, אין הדגשה מיותרת של אף צליל או ניואנס. הכל יושב "נכון", ואם יבס קצת בולט פתאום כנראה שזה משהו בהקלטה, כי בדיסק אחר זה לא נשמע.
ישבתי פעם אצל עופר והיו לו שם שני רמקולים על הסט. האחד של VS והשני של אודיו פיזיקס, יקר יותר. חיברנו את שניהם לסט מצוין של שני מנובלוקים של VAC עם קדם שפופרות של ואק או טור נדמה לי. ה - VS נשמע הרבה יותר "נכון". מדוע? כי הוא היה מאוזן יותר ו"חי" יותר. אמיתי יותר. הוא לא "צעק", הוא "ניגן". לזה אני קורא "נשמה". הוא ניגן את המוזיקה ולא רק הוציא צלילים. הייתה שם הרמוניה. לפני איזה שנה ישבתי אצל היבואן של אודיו פיזיק, באתי (עם דיסקים) לשמוע את ההגברה של מקינטוש. על הסט היו שני זוגות של אודיופיזיק - הקטן יותר (טמפו אם אני לא טועה) והגדול יותר. שמעתי קצת עם הקטן ואחר כך חיברנו את הגדול ואיתו נשארתי בערך שעה. כמו שציינתי קודם - היה פירוט טוב, הרבה מאוד דינמיות וההגברה האימתנית של מקינטוש הוציאה לרמקול את המיץ. הייתה הרבה דרמה באוויר. באותה מידה זה היה מעייף, מונוטוני ולא מרגש. הוא שאמרתי - בחיבור לסט הגברה מצוין וחזק, הרמקול אמנם עבד "נכון" לכאורה, אבל חסרה לו "נשמה". נשמה מבחינתי זה לא צבע ולא הדגשות יתר של ניאנס כלשהו, בדיוק להפך. רנמקול שיש לו "נשמה" מצליח לרגש אותי כי הוא מעביר לי את המוזיקה כמו שהייתי רוצה לשמוע אותה, כמו שאני חושב שהיא צריכה להשמע. ב"מציאות". לאודיופיזק, כמו לרבים-רבים אחרים, לא היה את זה מבחינתי. כנראה גם זה עניין של טעם.

אגב, נמר, אני גם אוהב את האלקטרוניקה שלי "נייטרלית" וללא "תיבול" אני חושב שזה חלק ממה שמאפיין את הציוד של איר, ולכן כ"כ אוהב אותו.

 

[שניצל]

אז כנראה השאלה היא באמת מהי "נשמה"?
יש בעיה עם כל ההגדרות האלה, כי הן כמובן סובייקטיביות.
אני לא אוהב רמקולים "צבועים" ורמקולים ש"מדגישים" ולכן לא התלהבתי עד היום מאף סונוס פאבר עם "מיד חלומי". אני תמיד מעדיף את הרמקול ה"שקוף" יותר, זה שלא מתערב יותר מידי ובאמת משקף את ההגברה והמקור. רמקול שאם תחליף לו כבל מיד תרגיש בהבדל. לכן בחרתי במה שיש לי היום.
אבל עדיין במסגרת השקיפות יש מה שנקרא גם "איזון". כשהרמקול בנוי נכון, אין הדגשה מיותרת של אף צליל או ניואנס. הכל יושב "נכון", ואם יבס קצת בולט פתאום כנראה שזה משהו בהקלטה, כי בדיסק אחר זה לא נשמע.
ישבתי פעם אצל עופר והיו לו שם שני רמקולים על הסט. האחד של VS והשני של אודיו פיזיקס, יקר יותר. חיברנו את שניהם לסט מצוין של שני מנובלוקים של VAC עם קדם שפופרות של ואק או טור נדמה לי. ה - VS נשמע הרבה יותר "נכון". מדוע? כי הוא היה מאוזן יותר ו"חי" יותר. אמיתי יותר. הוא לא "צעק", הוא "ניגן". לזה אני קורא "נשמה". הוא ניגן את המוזיקה ולא רק הוציא צלילים. הייתה שם הרמוניה. לפני איזה שנה ישבתי אצל היבואן של אודיו פיזיק, באתי (עם דיסקים) לשמוע את ההגברה של מקינטוש. על הסט היו שני זוגות של אודיופיזיק - הקטן יותר (טמפו אם אני לא טועה) והגדול יותר. שמעתי קצת עם הקטן ואחר כך חיברנו את הגדול ואיתו נשארתי בערך שעה. כמו שציינתי קודם - היה פירוט טוב, הרבה מאוד דינמיות וההגברה האימתנית של מקינטוש הוציאה לרמקול את המיץ. הייתה הרבה דרמה באוויר. באותה מידה זה היה מעייף, מונוטוני ולא מרגש. הוא שאמרתי - בחיבור לסט הגברה מצוין וחזק, הרמקול אמנם עבד "נכון" לכאורה, אבל חסרה לו "נשמה". נשמה מבחינתי זה לא צבע ולא הדגשות יתר של ניאנס כלשהו, בדיוק להפך. רנמקול שיש לו "נשמה" מצליח לרגש אותי כי הוא מעביר לי את המוזיקה כמו שהייתי רוצה לשמוע אותה, כמו שאני חושב שהיא צריכה להשמע. ב"מציאות". לאודיופיזק, כמו לרבים-רבים אחרים, לא היה את זה מבחינתי. כנראה גם זה עניין של טעם.

אגב, נמר, אני גם אוהב את האלקטרוניקה שלי "נייטרלית" וללא "תיבול" אני חושב שזה חלק ממה שמאפיין את הציוד של איר, ולכן כ"כ אוהב אותו.[/QUOTEאני מאוד אוהב את הגישה הבוגרת שלך , הלואי היה לנו יותר שכמוך כאן ,אני בטוח שהסט שלך ניפלא , גם אני אוהב וון שוויקרט , וגם שפופרות , רק שיש לי הרגשה שאתה נימצא בתת כוח קטן שמונע ממך להנות בקטעים מתפרצים , יש לזה כמובן קשר הדוק לגודל החדר, ולכן אני מקווה שאתה לא מגדיל בשיפוץ את החדר , אם אתה לא מזמין אותי לשמוע אחרי השיפוץ הבילתי אפשרי שלך אני "שורף המועדון".

 

[שניצל]

הגברה ניאטרלית

רציתי רק להוסיף בקשר לעניין , שלא כל הגברה ניאטרלית היא טובה , ההפך הוא הנכון , רוב ההגברות הניאטרליות הינם טרנזיסטוריות , ודוקא רובם מחורבנות , חסרות עושר הרמוני ויבשות כמו פח חלוד , וזה למשל ההבדל בין מרק לוינסון לבריסטון או לרוטל גדול למשל , אז שלא יתחילו לקשקש לנו בזנב כל מיני טרנזיסטוראים שהם הגיעו לאמת האולטימטיבית , מי שרוצה טרנזיסטור טוב באמת שילך וישלם ליבואן של מרק לוינסון , ויטוס , פס לאב קלאס A , או דרט-זיל ,או גם אפשר קונרד גונסון טרנזיסטורי , ואלו שצינתי ניתן למצוא בארץ שלנו , בחול יש עוד הרבה אופציות .
וזה בקשר למגברים , בקשר לקדם מגבר , משימה בלתי אפשרית למצוא אחד נורמלי , הרוב זועה.