תקליטור שצורף למגזין סטראופליי

[AK1]

לי, למשל, יש סובלנות אפס לחוסר רלוונטיות. אני מנסה להוריד כמה שיותר מידע מיותר בחיי

גישה הגיונית ונבונה, אבל אולי כדאי גם להפעיל שיקול דעת הגיוני ונבון לגבי מידת ההשקעה ומידת ההשפעה של הניסיון לכפות את הגישה הזו על כל מי שבסביביתך, יחסית לאאלטרנאטיבה של פשוט להתעלם ממה שלא רלוואנטי עבורך.

רק נקודה למחשבה, שאינה בחזקת ניסיון לכפות עליך שלא לנסות לכפות את גישתך גם עלי

עמיר

 

[רוזי1]

דוד וכל אחד אחר רשאי ויכול לאיית כל מילה איך שהוא רוצה ואיך שבא לו.

רק שייש כללים מקובלים לאיות העיברי של מילים לועזיות, וביניהם הכללים שאת האות T כותבים כ-ט, ואת הצירוף האנגלי Th כותבים ב-ת, והיות ושם החברה הוא Thorens, אז אמורים לכתוב ב-ת, וייש המרחיקים לכת עד כדי תוספת גרש להדגשת העניין, ת'ורנס.

מילא אם היית מתקן משהו לא נכון לכן נכון -- אפילו מבורך -- אבל לעשות "דווקא" פתיטי (pathetic) במקרה ההפוך זה לא לעניין

עשר שקל קנס, בשתי תשלומות בלי ריביט

איפה מקובל?
אצלך בארגון, במוסד, במשפחה?

 

[AK1]

איפה מקובל?
אצלך בארגון, במוסד, במשפחה?

במוסד הסגור, כמובן!

אין לי כוח לחפור יותר מדי -- לא מתפקידי להשלים טחורים בהשכלה של אנשים, במיוחד בפורום אודיו כשלא מדובר באודיו.
הנה ציטוטון מוויקיפדייה:

תורכיה או טורקיה? ת' או ט' וצרות דומות
(ראו הסבר בערך טורקיה)

ישנם מקרים, כמו טורקיה, שבהם ניתן לבחור בעברית בין ט' לת' ובין ק' לכ'. במקרה כזה, יש להעדיף בדרך כלל את הכללים הפשוטים הבאים:

• K יש לתעתק כמעט בכל מקרה כ-ק'. לדוגמה, קרל, קרמטוריום.
• C יתועתק לפי המקרה והשפה. היום, הולך ונעלם הנוהג להשתמש ב-כ' דגושה לטובת ק' החד–משמעית יותר.
• Th, ברוב המילים בשפות האירופיות יש לתעתק כ-ת'. לדוגמה, אתֶר, אנתולוגיה, תימה.
• T יש לתעתק ברוב המקרים כ-ט', אלא אם כן ישנו נוהג אחר. לדוגמה, מטר, רנטבילי, מטום, מוטבילי.
• בשילובי th ו-t יש להיזהר במיוחד משיבוש הסדר. לדוגמה, מתמטיקה ואסתטיקה ולא מטמתיקה ואסטטיקה/אסטתיקה, קתטר ולא קטטר, פתטי ולא פטטי/פטתי.
• Ch, לפחות בנוהג הקיים היום, יתועתק לרוב כ-כ' ולא כ-ח'. לדוגמה, כרום, כארון, כימיה ולא חרום, חארון, או חימיה.
• טש או צ', טס או צ: הטש והטס הולכים ונעלמים לטובת אחיהם החד–משמעיים יותר. יש לשמרם בעיקר כאשר הם מקובלים בשל סיבות היסטוריות, או כאשר התעתיק הוא לצירופים גרמניים של tsch.
• X = קס או כס: האות X נכתבת בעברית באותיות "קס", למשל פרדוקס, יהדות אורתודוקסית, מקסימום. רק במקרים יוצאי דופן, שכבר השתרשו בשפה, תכתב האות X באותיות "כס", למשל אלכסנדר מוקדון.
• בתעתיק איטלקית לא תיכתב ולא תיהגה י' בצירופים CI/GI/SCI + תנועה, פרט למקרים מסוימים בודדים. Luciano = לוצ'אנו. Giorgio = ג'ורג'ו. Boccaccio = בוקאצ'ו. Lancia = לנצ'ה. Brescia = בְּרֶשׁה.

עמיר

 

[ramkol]

רוזי1,

תודה...
הלקסמן שהיה במבחן החודש הוא L505uX

כפי שכתבתי צריך לדעת לקרוא בין השורות, אבל במקרה הזה ממש לא היה צריך להתאמץ, אין ספק שהם חושבים שהוא יקר מידי. הם משבחים שהוא נשמע חם יותר משאר המתחרים, וזה כנראה נכון לכיוון של לקסמן, אבל הציון הסופי יחסית למחיר מסגיר חד משמעית שהוא יקר מידי למה שמקבלים.
אם מסתכלים על הגרפים ועל הנתונים שנמדדו של הלקסמן והמרנץ ברור לגמרי שמבחינת הנתונים והכיוון המגברים דומים מאוד, אבל המרנץ טוב יותר בכל פרמטר שנמדד וגם בגרפים.

 

[ramkol]

מתנוש,
בדיוק חשבתי על מה שכתבת, בעקבות הרבה שרשורים שרצים כאן לאחרונה.
ובאמת נראה לי שאני ממש ההפך ממך. ההתעניינות שלי באאודיו היא תאורטית לגמרי. אין לי כוונה וגם שום רצון לקנות דברים חדשים. יותר מזה, אין לי חלומות בתחום. למשל בשרשור של מה החלום שלנו, אין לי מה לכתוב. גם אם היה לי כל הכסף שאפשר, אין סיכוי, ואין לי שום רצון לקנות בו מערכת על מסוג אלו הרבות שאני רואה ומקשיב להן. אני מקשיב ומתרשם מאוד מצליל, איכות עבודה, עיצוב וכו', אבל זהו, אני לא חולם אפילו לשנייה ש"הלוואי והיה לי את זה". אני מאוד לא רכושני בתחום הזה, כמו שאין לי שום רצון לשים אורגינאל של וואן גוך בסלון מעל לטלביזיה ואני מעדיף שיישאר במוזאון.
העניין שלי מתחיל במוזיקה ובעצם רק שם המרכז. האאודיו הוא תוספת מעניינת ונחמדה שאני משקיע בה הרבה מזמני כי זה מהנה אותי, אבל יכולתי לעשות אותו דבר גם לגבי מכונות כביסה ומקררים...