על מה נדבר היום ? קלאס D !!
- פותח הנושא ברקצ
- פורסם בתאריך
אני רוצה לסכם כאן משהו שאולי לא תאהבו
1. דרגה D זה שם שניתן להגברת מיתוג שעובדת באפנון רוחב פולס = PWM. השם ניתן בגלל ש- A,B,C היו כבר תפוסים.
2. טכנית, צורה זו של הגברה אינה דיגיטלית. ראו סימוכין בויקיפדיה וב- ANSWERS. זוהי פשוט עובדה קטנה, בנושא מורכב.
2. מימוש דרגה D יכול להיות אנולגי או דיגיטלי. ככל הנראה TAMP, ICE, ניופורס ועוד מבצעים את האפנון בצורה אנלוגית. TI מובילה את המישוש הדיגיטלי וקוראת לכך דיגיטלי. זה על ידי הרכיב TAS5086 שנקרא:
PurePath Digital™ AUDIO SIX-CHANNEL PWM PROCESSOR
הרכיב מקבל את שלל האפשרויות של אודיו דיגיטלי ומייצר ממנו פולסים של PWM. ברגע שנוצר PWM, חזרנו למדיום אנלוגי, ותנסו בעצמכם לחשב איך מחלקים רוחב פולס של 3 מיקרושניות ל- 16 מיליון רמות של 24 ביט ומהו הזמן או רוחב של ביט בודד.
3. אנו נמצאים בתקופה שכל אודיופיל ראוי לשמו לא מאמין לנתונים. אני חושב שרובכם לא יודע או לא זוכר את הסיבה, ואני חושש שההיסטוריה של האודיו חוזרת על עצמה.
בשנות ה- 70 החלו להופיע רסיברים סטריאו שהחלו לאיים על טכנולוגית המנורות. פישר ומרנץ הן שתי דוגמאות. החלה הילולה של תשבחות, הטכנולוגיה "יותר קרה" ויותר קטנה (פיזית) ותראו איזה עיוותים נמוכים. טכנולוגית המנורות נקברה לחלוטין.
ואז הופיעו כמה קולות אפיקורסיים. בכמה מבדקים נמצאו לא מעט רסיברים שנמעו נורא מול מגברי מנורות רגילים מהשורה.
הסתבר שבדיקת THD רק ב- 1 קה"ץ לא יכולה להעיד על טיב הצליל, שישנם מנגנונים נוספים של עיוותים שלא היו אז ידועים, והמהנדסים נאלצו לחזור אל קרש השרטוט (אורקד עוד לא הומצאה).
אין ספק שמאז הבעיות הללול נפתרו, חלקן היו בגלל מהנדסי מנורות שלא הבינו את נפש הטרנזיסטור והם היו צריכים ללמוד זן חדש, וחלקן בגלל ההתקדמות העצומה בפיתוח הרכיבים האלקטרוניים. עם כל זאת באודיו המנורות עדיין איתנו.
אבל בכל מקרה, דרוש מומחה בשביל להבין נתונים טכניים ולקרוא בין השורות מה יצרן מסתיר, כי מעולם לא נכפו תקנים אחידים כיצד למדוד ולהציג ביצועים. ה- FTC קבע אמנם תקן, אבל הוא לא בדיוק נאכף, מי שרוצה מציין שהבדיקה היא לפי FTC.
4. לסיכום תשאלו את עצמכם האם אנחנו לא נמצאים בפרשת דרכים דומה. מי שמבין קריאת מפרטים יראה למשל ב- ICEPOWER, שהמגבר נפלא עד 6 קה"ץ, ומשם הוא מדרדר. כל מי שמציג נתוני אמת מראה ששהיענות ב- 20 קה"ץ לא ישרה ותלויה אם הרמקול 4 או 8 או אחרת.
לצד תשבחות אדירות, יש כמה סוקרים שאומרים שהצליל הוא שונה ומאוד לא נכון, אבל צריך לפתח מילון חדש בכדי לתאר את המאפיינים הלא מחמיאים (לפחות לדעתם) של הצליל החדש הזה.
בכל מקרה הטענה שהטכנולגיה נותנת צליל דומה למנורות או לדרגה A, נראית לי אישית הזויה. אולי יש דמיון מסוים בדברים המעטים שאני שמעתי, לאווריריות של צליל שפופרתי טוב, שמעט עיוותי הרמוניה שניה בלבד יכול להוסיף לכלי מיתר, אבל לדעתי חסרה הרכות, חסרה הקטימה העדינה של פרץ עוצמתי, הכל נעשה בצורה יותר מידי אגרסיבית. מרשים ברגע הראשון, מעייף להחריד לאורך זמן.
בכל סקירה טכנית רצינית מדגישים שבעוד לתדרים נמוכים ולהספקים נמוכים (טלפונים ודברים דומים) הטכנולגיה עובדת ופתורה, להספקים גבוהים ו- HI END יש התקדמות, אבל יש הרבה בעיות לא פתורות.
1. דרגה D זה שם שניתן להגברת מיתוג שעובדת באפנון רוחב פולס = PWM. השם ניתן בגלל ש- A,B,C היו כבר תפוסים.
2. טכנית, צורה זו של הגברה אינה דיגיטלית. ראו סימוכין בויקיפדיה וב- ANSWERS. זוהי פשוט עובדה קטנה, בנושא מורכב.
2. מימוש דרגה D יכול להיות אנולגי או דיגיטלי. ככל הנראה TAMP, ICE, ניופורס ועוד מבצעים את האפנון בצורה אנלוגית. TI מובילה את המישוש הדיגיטלי וקוראת לכך דיגיטלי. זה על ידי הרכיב TAS5086 שנקרא:
PurePath Digital™ AUDIO SIX-CHANNEL PWM PROCESSOR
הרכיב מקבל את שלל האפשרויות של אודיו דיגיטלי ומייצר ממנו פולסים של PWM. ברגע שנוצר PWM, חזרנו למדיום אנלוגי, ותנסו בעצמכם לחשב איך מחלקים רוחב פולס של 3 מיקרושניות ל- 16 מיליון רמות של 24 ביט ומהו הזמן או רוחב של ביט בודד.
3. אנו נמצאים בתקופה שכל אודיופיל ראוי לשמו לא מאמין לנתונים. אני חושב שרובכם לא יודע או לא זוכר את הסיבה, ואני חושש שההיסטוריה של האודיו חוזרת על עצמה.
בשנות ה- 70 החלו להופיע רסיברים סטריאו שהחלו לאיים על טכנולוגית המנורות. פישר ומרנץ הן שתי דוגמאות. החלה הילולה של תשבחות, הטכנולוגיה "יותר קרה" ויותר קטנה (פיזית) ותראו איזה עיוותים נמוכים. טכנולוגית המנורות נקברה לחלוטין.
ואז הופיעו כמה קולות אפיקורסיים. בכמה מבדקים נמצאו לא מעט רסיברים שנמעו נורא מול מגברי מנורות רגילים מהשורה.
הסתבר שבדיקת THD רק ב- 1 קה"ץ לא יכולה להעיד על טיב הצליל, שישנם מנגנונים נוספים של עיוותים שלא היו אז ידועים, והמהנדסים נאלצו לחזור אל קרש השרטוט (אורקד עוד לא הומצאה).
אין ספק שמאז הבעיות הללול נפתרו, חלקן היו בגלל מהנדסי מנורות שלא הבינו את נפש הטרנזיסטור והם היו צריכים ללמוד זן חדש, וחלקן בגלל ההתקדמות העצומה בפיתוח הרכיבים האלקטרוניים. עם כל זאת באודיו המנורות עדיין איתנו.
אבל בכל מקרה, דרוש מומחה בשביל להבין נתונים טכניים ולקרוא בין השורות מה יצרן מסתיר, כי מעולם לא נכפו תקנים אחידים כיצד למדוד ולהציג ביצועים. ה- FTC קבע אמנם תקן, אבל הוא לא בדיוק נאכף, מי שרוצה מציין שהבדיקה היא לפי FTC.
4. לסיכום תשאלו את עצמכם האם אנחנו לא נמצאים בפרשת דרכים דומה. מי שמבין קריאת מפרטים יראה למשל ב- ICEPOWER, שהמגבר נפלא עד 6 קה"ץ, ומשם הוא מדרדר. כל מי שמציג נתוני אמת מראה ששהיענות ב- 20 קה"ץ לא ישרה ותלויה אם הרמקול 4 או 8 או אחרת.
לצד תשבחות אדירות, יש כמה סוקרים שאומרים שהצליל הוא שונה ומאוד לא נכון, אבל צריך לפתח מילון חדש בכדי לתאר את המאפיינים הלא מחמיאים (לפחות לדעתם) של הצליל החדש הזה.
בכל מקרה הטענה שהטכנולגיה נותנת צליל דומה למנורות או לדרגה A, נראית לי אישית הזויה. אולי יש דמיון מסוים בדברים המעטים שאני שמעתי, לאווריריות של צליל שפופרתי טוב, שמעט עיוותי הרמוניה שניה בלבד יכול להוסיף לכלי מיתר, אבל לדעתי חסרה הרכות, חסרה הקטימה העדינה של פרץ עוצמתי, הכל נעשה בצורה יותר מידי אגרסיבית. מרשים ברגע הראשון, מעייף להחריד לאורך זמן.
בכל סקירה טכנית רצינית מדגישים שבעוד לתדרים נמוכים ולהספקים נמוכים (טלפונים ודברים דומים) הטכנולגיה עובדת ופתורה, להספקים גבוהים ו- HI END יש התקדמות, אבל יש הרבה בעיות לא פתורות.
נערך לאחרונה ב:
הנתונים הטכניים המתפרסמים על ידי היצרנים אינם נותנים תמונה על האיכות הנשמעת לאוזן של ציוד השמע. זה נכון לכל סוגי הציוד ולמגברים מכל Class , כולל Class D . על כן, אין לי העדפה מראש לטופולוגיה זאת או אחרת, או ל- Class זה או אחר, כשם שאיני פוסל מראש אף אחד מאלה.
לעניין מגברי Class D , עד היום לא יצר לי לשמוע מגבר כזה שנשמע לי טוב מספיק על מנת שארכוש אותו (לשמיעת סטריאו).
לעניין מגברי Class D , עד היום לא יצר לי לשמוע מגבר כזה שנשמע לי טוב מספיק על מנת שארכוש אותו (לשמיעת סטריאו).
CLASS D
כפי שכבר כתבתי בפורום אחר, העובדה שחברת מרק לוינסון הוציאה עכשיו פוואר דיגיטלי היא הצהרת כוונות שצריך להתחשב בה.
אם חברה שמרנית, מהידועות ביותר בתחום, ועם רקורד של מצוינות החליטה שמוצר הדגל שלה הוא הגברה ב - CLASS D, זה אומר שמי שלא מאמין בטכנולוגיה הזאת, כדאי שיתעורר ויתחיל להאזין למכשירים ולא לדעות קדומות.
שימו לב מה אומרת ההצהרה של החברה (כפי שמתבטאת הן במוצר עצמו והן בדרך בנייתו, יש תמונות ברשת):
1) המוצר הטוב ביותר שהמנדסים שלנו יכולים לעשות בלי קשר לעלויות או שיקולי תקציב, הוא CASS D - לא CLASS A או CLASS AB שבהם יש לנו גם התמחות, גם REPUTATION וגם הסטוריה מפוארת.
2) אנחנו לא משתמשים במודולים מוכנים, פתחנו את המעגלים FROM THE GROUND UP
3) אנחנו משתמשים בטכנולגיה של CLASS D לא בגלל החיסכון בחומרים, או בגודל או משקל - המגבר שלנו גדול מאוד, כבד מאוד, ומכיל שנאים גדולים ואלקטרוניקה מורכבת.
וברגע שחברה, שנחשבת חברה מובילה בתעשיית האודיו ,מצהירה את ההצהרות הנ"ל - זה אומר שהגברה מסוג זה היא לפחות ברמת הביצועים של הגברה CLASS A או AB..
כפי שכבר כתבתי בפורום אחר, העובדה שחברת מרק לוינסון הוציאה עכשיו פוואר דיגיטלי היא הצהרת כוונות שצריך להתחשב בה.
אם חברה שמרנית, מהידועות ביותר בתחום, ועם רקורד של מצוינות החליטה שמוצר הדגל שלה הוא הגברה ב - CLASS D, זה אומר שמי שלא מאמין בטכנולוגיה הזאת, כדאי שיתעורר ויתחיל להאזין למכשירים ולא לדעות קדומות.
שימו לב מה אומרת ההצהרה של החברה (כפי שמתבטאת הן במוצר עצמו והן בדרך בנייתו, יש תמונות ברשת):
1) המוצר הטוב ביותר שהמנדסים שלנו יכולים לעשות בלי קשר לעלויות או שיקולי תקציב, הוא CASS D - לא CLASS A או CLASS AB שבהם יש לנו גם התמחות, גם REPUTATION וגם הסטוריה מפוארת.
2) אנחנו לא משתמשים במודולים מוכנים, פתחנו את המעגלים FROM THE GROUND UP
3) אנחנו משתמשים בטכנולגיה של CLASS D לא בגלל החיסכון בחומרים, או בגודל או משקל - המגבר שלנו גדול מאוד, כבד מאוד, ומכיל שנאים גדולים ואלקטרוניקה מורכבת.
וברגע שחברה, שנחשבת חברה מובילה בתעשיית האודיו ,מצהירה את ההצהרות הנ"ל - זה אומר שהגברה מסוג זה היא לפחות ברמת הביצועים של הגברה CLASS A או AB..
מהצהרה של חברה, כל חברה, אני מצפה לראות רק שבחים עצמיים.
לעניין האיכות, יש לשמוע – לא להיסמך על הצהרות היצרן.
אני לא מתרשם ממה שבחרה חברה כלשהי.
TakeOne
חבר משקיען
- הודעות
- 2,915
- מעורבות
- 865
- נקודות
- 113
יהושוע, זה לא עניין של "התרשמות" ממה שהחברה מצהירה. נדמה לי שאתה מכניס כאן נימה של שיפוטיות וטעם אישי.
זה עניין של ניתוח מגמות שוק - תחום הרבה יותר "ריאלי" שמנסה לשים בצד את ההעדפות והטעם של כל אחד ולהתמקד בהערכות לאן צריך ללכת בפיתוח הטכנולוגי (ובהמשך העסקי) על מנת למכור יותר ולשמור על מיצוב של מובילי שוק.
אני מניח שאיל מנסה להסביר שיש כאן הצהרה שבאה מחברה שנחשבת לאחת מהמובילות הטכנולוגיות בתחום, מה שאולי מלמד לאן הביזנס הולך.
נזכור שגם ג'ף רולנד מתמקד בכיוון הזה כבר כמה שנים - וגם כאן מדובר בחברה ומוצרים עם מוניטין מעולה. גם חברות "קלאסיות" כמו קארי נכנסו לתחום וכמוהן עוד עשרות אחרות. אי אפשר להתעלם מזה.
אולי הם יאכלו את הכובע בעוד זמן לא רב, ואולי לא. אבל אם השוק מחפש להפתח לכיוונים חדשים על מנת להתחדש ולהיות אטרקטיבי, סביר שהטכנולוגיה הזו תתפוס יותר בולטות, אלא אם מישהו יבוא עם הברקה אחרת.
באופן אישי היו כמה שילובים של הגברת קלאס D עם קדם מנורות שמאוד אהבתי - הרבה יותר ממגברים טרנזיסטוריים בעלי שם (כמו קרל, MBL ברייסטון, קלאסה ועוד).
זה עניין של ניתוח מגמות שוק - תחום הרבה יותר "ריאלי" שמנסה לשים בצד את ההעדפות והטעם של כל אחד ולהתמקד בהערכות לאן צריך ללכת בפיתוח הטכנולוגי (ובהמשך העסקי) על מנת למכור יותר ולשמור על מיצוב של מובילי שוק.
אני מניח שאיל מנסה להסביר שיש כאן הצהרה שבאה מחברה שנחשבת לאחת מהמובילות הטכנולוגיות בתחום, מה שאולי מלמד לאן הביזנס הולך.
נזכור שגם ג'ף רולנד מתמקד בכיוון הזה כבר כמה שנים - וגם כאן מדובר בחברה ומוצרים עם מוניטין מעולה. גם חברות "קלאסיות" כמו קארי נכנסו לתחום וכמוהן עוד עשרות אחרות. אי אפשר להתעלם מזה.
אולי הם יאכלו את הכובע בעוד זמן לא רב, ואולי לא. אבל אם השוק מחפש להפתח לכיוונים חדשים על מנת להתחדש ולהיות אטרקטיבי, סביר שהטכנולוגיה הזו תתפוס יותר בולטות, אלא אם מישהו יבוא עם הברקה אחרת.
באופן אישי היו כמה שילובים של הגברת קלאס D עם קדם מנורות שמאוד אהבתי - הרבה יותר ממגברים טרנזיסטוריים בעלי שם (כמו קרל, MBL ברייסטון, קלאסה ועוד).
אין לי שיפוטיות כלשהי, לא הבעתי דעה או עמדה לגבי יצרן כלשהו וגם לא לגבי טכנולוגיה כלשהי.
העניין הוא פשוט מאד וברור ביותר – הדבר היחיד המעניין אותי הוא איך מגבר זה או אחר נשמע לאוזן. כל היתר, כמו מגמות שוק והצהרות יצרנים, לא אומר לי מאום, לא לפני שאשמע במו אוזניי.
יתכן שיש מגברים בקלאס D הנשמעים מעולה – כשם שיתכן שאין כאלה – איני יודע לפני שאשמע. נכון להיום לא שמעתי מגבר קלאס D ממש טוב, אבל זה לא אומר שאין כאלה.
יהושוע (ואחרים) - האם שמעתם באמת את השילוב של פרה מנורתי (או SS) עם פאואר קלאס D ? האם זה יכול לתת פתרון ארוך טווח שנותן את הטוב מכל העולמות ?
איל - האם היית אומר שהקלאס D של היום באמת ממצה את התחום ומגיע הכי רחוק שאפשר, או שצפויה לנו עדיין מהפיכה בתחום ?
ההרגשה האישית שלי, שמאחר ומדובר בטכנולוגיה חדשה יחסית, מאחר ויש פה שימוש בצ'יפים שאפשר תמיד לשדרג ולשפר (לא מדובר פה בצ'יפים NOS מסטוקים של הצבא הרוסי....) הרי שאם תהיה התחפתחות באודיו היא תהיה בכיוון זה.
איל - האם היית אומר שהקלאס D של היום באמת ממצה את התחום ומגיע הכי רחוק שאפשר, או שצפויה לנו עדיין מהפיכה בתחום ?
ההרגשה האישית שלי, שמאחר ומדובר בטכנולוגיה חדשה יחסית, מאחר ויש פה שימוש בצ'יפים שאפשר תמיד לשדרג ולשפר (לא מדובר פה בצ'יפים NOS מסטוקים של הצבא הרוסי....) הרי שאם תהיה התחפתחות באודיו היא תהיה בכיוון זה.
אכן זו בעיה גדולה שהזכרתי בסיכום הארוך שלי.
לגבי מרק לוינסון אני מאוד התרשמתי מהרעיונות התכנוניים, שהוצגו באתר החברה, ויש פוטנציאל שאם הם הציגו במקרה זה אמת, יתכן שיש להם מוצר מצוין וכמובן יקר. אחד הצעדים שלהם קדימה זה שימוש בתדר מיתוג של 4 מה"ץ שהם טוענים שהוא כאילו רק חצי מה"ץ בגלל המצאת העבודה לסירוגין של 8 יחידות נפרדות. מבחינת פילטר השמע ורוחב הסרט זה שיפור פי 8 לעומת כל ה- D שקיימים היום.
אבל עד שלא נשמע אותו, אני מסכים אתך, זה הכל עדיין רק על הנייר.
אכן.
אני לא מופתע
הטכנולוגיה מאוד קורצת מבחינה טכנולוגית, או בהשמצה טכנוקרטית.
כמו שטענתי קודם, המצב די דומה למה שהיה עם הטרנזיסטורים בשנות ה- 70.
וזאת כי מבחינת פוטנציאל, זו טכנולוגית האודיו היחידה שיש פוטנציאל תיאורטי (תיאורטי לחלוטין) לתת נצילות של 100% עם דיוק אודיו של 100%.
גם כאשר הרכיבים אינם ממש אידאליים, כל מיני בעיות שקימות באנלוגי, שהן התאמת רכיבים (טרנזיסטורים דומים עם הגברת זרם דומה מיחודים לאודיו) אינן מתבטאות בטכנולוגיה הזו, כי העבודה היא ב- RF ולא באודיו. למעשה גם עיוותי CrosOver היו אמורים לעוף החוצה.
אני מקווה שאכן מרק לווינסון יצליחו, אם כן, לא יעזור להם, יעתיקו אותם מהר מאוד.
הטכנולוגיה מאוד קורצת מבחינה טכנולוגית, או בהשמצה טכנוקרטית.
כמו שטענתי קודם, המצב די דומה למה שהיה עם הטרנזיסטורים בשנות ה- 70.
וזאת כי מבחינת פוטנציאל, זו טכנולוגית האודיו היחידה שיש פוטנציאל תיאורטי (תיאורטי לחלוטין) לתת נצילות של 100% עם דיוק אודיו של 100%.
גם כאשר הרכיבים אינם ממש אידאליים, כל מיני בעיות שקימות באנלוגי, שהן התאמת רכיבים (טרנזיסטורים דומים עם הגברת זרם דומה מיחודים לאודיו) אינן מתבטאות בטכנולוגיה הזו, כי העבודה היא ב- RF ולא באודיו. למעשה גם עיוותי CrosOver היו אמורים לעוף החוצה.
אני מקווה שאכן מרק לווינסון יצליחו, אם כן, לא יעזור להם, יעתיקו אותם מהר מאוד.