אכן, והרבה תוכן משמעותי לא היה שם
מה לעשות שאת התוכן אתה יצרת, אני רק את הביקורת.
אכן, והרבה תוכן משמעותי לא היה שם
אל תקשקש, כתבת הרבה בשרשור הזה, לא רק ציטטת אותי, וב"תרומה" שלך לא היה הרבה תוכן משמעותי, מעבר לקיטורים וכינויים.מה לעשות שאת התוכן אתה יצרת, אני רק את הביקורת.
קפצת כמוצא שלל רב:בהקלטה של מעט כלים/קולות אפשר בהחלט להגיע לרמה גבוהה יותר של ריאליזם, במיוחד בהקלטות של שני מיקרופונים במרחק דומה למרחק הישבה של מאזין, בגובה האוזן. עם זאת, ככל הידוע לי, בהרבה מקרים מקליטים עם יותר משניים, ליד הכלים.
והתעלמת מהחלק השני שאומר ", ככל הידוע לי, בהרבה מקרים מקליטים עם יותר משניים, ליד הכלים" -- אולי הייתי צריך לכתוב "ברוב המוחלט של המקרים", ולהוסיף שגם אם מקליטים עם שני מיקרופונים, הם בד"כ לא בעמדת מאזין.יופי אז התקדמנו צעד אחד קטן.
בכל זאת המצב לא כזה חמור כמו שתארת אותו מלכתחילה.
להזכירך עמיר אתה טענת שסך
...."החוויות הסובייקטיביות סותרות את המציאות האוביקטיבית של הצלילים".....
ומיותר להמשיך לצטט אותך.
כתבת את התשובה בעצמך ויותר טוב ממני.
על זה הגבתי שהתקדמנו צעד אחד קטן. זוכר? אם לא חזור לעיין בפוסט #12 שאותו צטט שוב. מדוע חוסר הדיוק המשווע. תגיד זה בכוונה?על זה שכתבתי שאפשר לקבל דמיון בהרכבים קטנים:
קפצת כמוצא שלל רב:
והתעלמת מהחלק השני .....
"מפמפם" זה מבחינתי עוד כינוי, ונדמה לי שהיה משהו נוסף, אבל לא אטרח לחפש אותו:ועכשיו כינוי אחד בודד, הפך לכינויים
לסיום, ניחא ההתעקשות לפמפם לעצמך שהאפשרות להכניס את המציאות לחדר האזנה היא חסרת תוחלת
תנאי סף כדי שביקורת תוכל להיקרא "עניינית" הוא שהמבקר צריך להבין את העניין שהוא מבקר, אחרת הוא מדבר לא לעניין, שזה בדיוק מה שקורה אתך.מה שאתה ממאן לקלוט או להשלים איתו, שהתרומה לא חייבת לבוא מהצגת תוכן עשיר ומלומד ככל שלא יהיה שמגובה בספרות המקצועית.
התרומה יכולה לנבוע גם מהביקורת העיניינית המופנת כלפי אותו התוכן. זה לא משהו אישי נגדך כמובן.
איזה חוסר דיוק?על זה הגבתי שהתקדמנו צעד אחד קטן. זוכר? אם לא חזור לעיין בפוסט #12 שאותו צטט שוב. מדוע חוסר הדיוק המשווע. תגיד זה בכוונה?
איזה "חלון"?את החלון לעיל ערכת אחרי שכבר העלתי.
ולזה אני רוצה להוסיף שאכן זה לא בהכרח נשמע טוב או יותר טוב.אתה יודע למה הרוב המוחלט של ההקלטות בכלל לא מנסה לתפוס את המציאות כפי שהיא?
לא רק/בעיקר כי זה קשה ובעייתי לטכנאים, אלא כי הם לא רוצים ולא כדאי להם.
נראה לי שהסברתי במדויק למה מדובר ב-wishful thinking נטו -- בהסתייגות של המיעוט הקטן בהחלט של הקלטות שכן מנסות להיות מציאותיות, שלא עברו תהליכים כמו קומפרסיה ו/או הקטנת הפרדת הערוצים [ו/או מיקס של הבאס למונו], ומושמעות במיעוט הקטן בהחלט של חדרים שאינם מתעללים בטונליות או שהם מטופלים כראוי -- ונראה לי שכל בר דעת יסכים איתי, אלא אם יוכל להסביר במה אני טועה.ההתעקשות לפמפם לעצמך שהאפשרות להכניס את המציאות לחדר האזנה היא חסרת תוחלת, זה לא אומר שכולם אמורים להסכים איתך
עכשיו הדגמתי את זה עם תמונות, שתראה שאני לא רק מקשקש תיאוריות באוויר, אלא שזו המציאות, ולא המציאות שאתה רוצה שתהייה.
אני חושב שכבר כתבתי את הכל, או כמעט כל, מה שכתבתי כאן בכמה וכמה מקומות, רק בלי תמונות להמחשה.גם בהודעה #22 אתה מציין שהרוב המוחלט של ההקלטות בכלל לא מנסה לקלוט את המציאות כפי שהיא והכוונה היא לאותה נקודת האזנה האנושית.
התקדמנובכל מקרה מסכים איתך שרגע קביעת המיקרופנים ומיקומם בסביבת הנגנים היא נקודת המוצא.
אין שום אפשרות לנחש מראש איך הקלטה תישמע בכלל, ובמערכת/חדר מסויימים פברט.גם לאור העובדה הזאת, אני בעצמי אף פעם לא יודע למה לצפות, ומה יתקבל אצלי מהשמעת תוכן קולי כלשהו.
נכון, אי אפשר לאמוד את השפעת מספר ומיקום המיקרופונים, הבישולים, וכל שאר הדברים, אבל לדעתי אין לאומדן כזה שום משמעות, ואי אפר לכמת אותו למספרים או אפילו לתאר במילים בלי להשוות לצליל המקורי, שגם אז טווח הזמן מאז ההקלטה ארוך מכדי שההשוואה תהייה משמעותית במידה כלשהי, אם בכלל.ללא, קשר הבעיה בהיפותזה שהצגת מלכתחילה, היא שלא ניתן בסופו של יום לאמוד את השפעת סך כל העיוותים והמגבלות שנקרים עד לרגע ה-Play בניגוד למה שמתקיים לאחריו.
אכן, זה מה שכתבתי בפוסט הפותח.יתרה מזאת, להוכיח שהם גורמים לחוויה האודיופילית לעמוד בסתירה כל שכן בהיפוך למציאות ההקלטה על גלגוליה השונים אותם אתה מיטיב לתאר.
במקרים נדירים ומאוד ספציפיים, התוצאה אינה "תלושה" באותה מידה כמו בדרך כלל.לבסוף התוצאה שמושגת מהמערכת כמו שאתה מציג בהודעה #27 רחוקה מלהיות תלושה משרשרת המציאות הנדונה, מכיוון שהיא לא רק מבחינתי החוליה העיקרית בהוויתה.
במידה שאין דרך להוכיח כיצד אותם האילוצים שגורמים לדידך לחוויה האדיופילית לעמוד בסתירה למציאות ההקלטה ותהליכי העיבוד שעוברים עליה, על מה אתה בדיוק מסתמך ( כשאין באפשרותך להשוואה לצליל המקורי וחבל שכך), או יותר נכון מבסס את את ההנחה הבאה;התקדמנו
נכון, אי אפשר לאמוד את השפעת מספר ומיקום המיקרופונים, הבישולים, וכל שאר הדברים, אבל לדעתי אין לאומדן כזה שום משמעות, ואי אפר לכמת אותו למספרים או אפילו לתאר במילים בלי להשוות לצליל המקורי.
שוב לא אישי, עינייני.במקרים נדירים ומאוד ספציפיים, התוצאה אינה "תלושה" באותה מידה כמו בדרך כלל.
וואו, אם אחרי כל ההסברים האלה לא הבנת על מה אני מסתמך, המצב הרבה הרבה הרבה יותר עגום משחשבתי.במידה שאין דרך להוכיח כיצד אותם האילוצים שגורמים לדידך לחוויה האדיופילית לעמוד בסתירה למציאות ההקלטה ותהליכי העיבוד שעוברים עליה, על מה אתה בדיוק מסתמך ( כשאין באפשרותך להשוואה לצליל המקורי וחבל שכך), או יותר נכון מבסס את את ההנחה הבאה;
סורי, לא הבנת כלום מכלום. נראה לי טוטאל לוס, כל ההסברים בהקשר שלך. בוא תניח לזה. תשובות טובות יותר מאלה כנראה כבר לא תקבל, ואת אלה לא הבנת. בכלל. דיברתי לקיר האינטרנטי.שוב לא אישי, עינייני.
רמאות עצמית, ניסים ותיווך האוזן +המוח לא נראה לי יעזרו כאן.
What is the maximum number of mikes used in any multi-miked recordings, wand which recording was it?
There is no definitive answer to this question, as the maximum number of microphones used in a recording can vary depending on the size of the recording space, the number of instruments being recorded, and the desired sound quality. However, some recordings have used an extremely large number of microphones. For example, the 1976 recording of the London Symphony Orchestra's performance of Gustav Mahler's Symphony No. 8 used 1,024 microphones. This was done in order to capture the full sound of the orchestra in a large concert hall.
Here are some other examples of recordings that used a large number of microphones:
מצאתי דרך להסביר על מה אני מסתמך: על שרשרת של טיעונים לוגיים ועובדות, שבעליל אין צורך בהאזנה ובהשוואות למקור כדי לבסס אותם.במידה שאין דרך להוכיח כיצד אותם האילוצים שגורמים לדידך לחוויה האדיופילית לעמוד בסתירה למציאות ההקלטה ותהליכי העיבוד שעוברים עליה, על מה אתה בדיוק מסתמך ( כשאין באפשרותך להשוואה לצליל המקורי וחבל שכך)
התקדמנו
לא רלוונטי, וגם הפוסט אחריו לא.בוא ננסה רגע לראות היכן אי ההבנה. מאיזה שלב אתה לא מסכים:
1. אם לא משמרים בהקלטה את המציאות מעמדת מאזין, אין שום מצב שבנגינת ההקלטה בבית נקבל את הצליל מעמדת מאזין
2. כדי לשמר את המציאות מעמדת מאזין, יש צורך בשני מיקרופונים במיקום ובגובה שבו היה יושב מאזין בקונצרט שאותו מקליטים, רצוי גם עם dummy head
3. ברוב המוחלט של ההקלטות לא משמרים את המציאות מעמדת מאזין
4. לכן בנגינת הרוב המוחלט של ההקלטות בביית, לא מקבלים שייזור של המציאות מעמדת מאזין
כבר זה לעשעצמו מוכיח את הנקודה, לא?
מכר הביא את הדיסקים אלי, או ששמעתי אצלו, ולמרות שאהבתי את הביצוע, לא אהבתי את ההקלטה. מצד אחד, הצ'לו נשמע לי גדול (מדי?) ומאוד קרוב, ומצד שני היה המון הד, כך שלא הבנתי איך אני, כמאזין, ממוקם יחסית לצ'לו.
6. ברוב המוחלט של המקרים, חדרי ההשמעה אינם מטופלים ומתעללים בטונליות ובתזמונים, עם החזרים שלא היו במקור.
להגיד "לא רלוונטי" ולתת כותרת של "חסרי תוחלת" אינו שקול לסתירת הטיעונים, העובדות ו/או הרלוונטיות שלהם.מה הקשר לטיעונים לוגיים חסרי תוחלת. זאת לאור העובדה שהסכמתי איתך שעמדת המאזין כלל איננה אקטואלית. זוכר? אם לא חזור לפוסט מס' #29
לא רלוונטי, וגם הפוסט אחריו לא.
ברשותך רק עוד דבר אחד קטן.
מסתבר שגם עבורך מיימד הגודל והמידתיות מהותיים.
רק לסבר האוזן, לפני זמן מה ציינת משהו בסגנון, שאין מצב שהיבט הגודל משתמר מההקלטה ושזה מופרך בעליל. מסתבר שבכלל זה הגיע גם לאוזניך הרבה לפני היסק זה.
נ.ב
כשאין באמתחתך נימוק הגיוני להשגתי בדבר תלישות התוצאה מתוצר תהלכי עיבוד ההקלטה, או אז איך לא, אתה חוזר כבאורח פלא לעובדה ( ראית סטטיסטיקה? ) שרוב המוחלט של חדרי ההשמעה אינם מטופלים.
בזמנו, נהגתי להסביר לכל המעוניין איזה "חרבוני סבתא" פלטת באופן עקבי ומתמשך, אבל חשבתי שאולי הגזמתי, מחקתי את ההודעות, ואפילו נתתי לך אפשרות בין להסביר בעדינות כשאתה טועה במשהו לבין לא להגיב לדבריך. בחרת באפשרות השנייה, ועמדתי בהבטחתי, כולל אפילו פעם פעמיים לוותר לך על התייחסות לא לעניין לדברי.אתם יכולים להסביר את מי זה מעניין
חרבוני הסבתא האלה!