נשמה בצליל! וואו!!!

[נמר]

אני שומע לא מעט פעמים את המונח ״אין נשמה״.

ואני תוהה מזה ״נשמה״? מהו הגורם שהופך את הצליל לכזה עם ״נשמה״?

 

[גיא]

בוא נתערב על סטייק עסיסי או במקרה שלך עוגיות חיוכים שוקו שמה שאני יענה לסוגיה אתה "תבטל"
כי הרי ברור שדי מהר יעלה כאן הדיון של מנורות מול D / AB / A וכו'... ואתה לא ב"מחנה" של המנורות.

 

[נמר]

זה גם יכול להיות פטיפון מול דיגיטל ואני לא במחנה של הדיגיטל.

אבל נסה אותי.

 

[גיא]

יודע מה,
אני גם יודע לענות לך בדרך שאתה תואהב...

לפטיפון יש צליל עם רגש - נשמה.
מיד ושירה מאנלוג פשוט נשמעים אחרת. יש למוזיקה נשמה. היא יצור חי.
נגן CD (גם הטובים שבהם) יכול להתקרב (להתקרב מאוד אפילו) אבל זה עדיין לא בדיוק זה.
סטרימרים מחשבים ושאר חבריהם בכלל לא מכירים את המושג אז לדעתי לא רלוונטי לדון בנושא מול הטכנולוגיות האלו.

קאפיש?

 

[גיא]

זה גם יכול להיות פטיפון מול דיגיטל ואני לא במחנה של הדיגיטל.

אבל נסה אותי.

לא אמרתי שאתה במחנה של דיגיטל.
אמרתי שאתה לא במחנה של מנורות ששם המושג "נשמה" הוא חלק אינטגרלי מאפיין.
על אותו משקל כשאתה אומר "סוכריה" ברור שיש כאן חלק מהותי של "מתוק".

 

[נמר]

לא אמרתי שאתה במחנה של דיגיטל.
אמרתי שאתה לא במחנה של מנורות ששם המושג "נשמה" הוא חלק אינטגרלי מאפיין.
על אותו משקל כשאתה אומר "סוכריה" ברור שיש כאן חלק מהותי של "מתוק".

נכון. חובבי המנורות מדברים על ״נשמה״.
השאלה היא אחרת.
מהי אותה ״נשמה״ שעליהם מדברים כל הזמן?

לעיתים אני שומע הברקות כגון ״זה הרבה יותר טוב אבל אין מוסיקה״.

בשירשור הזה אני רוצה לנסות לקבל הסבר על המושגים הללו.

 

[zs]

אי אפשר לנתק (מי שרוצה בבקשה)את המושגים/מילים, נשמה,רגש ממוזיקה.אי אפשר לשייך אותם למגבר כזה או אחר.יש אותם בתוצאה.אם אין מה זה משנה איזה מכשירים ישנם.
אבל מי אומר שכל אחד מפרש אותו דבר את המילים האילו...?

 

[רוזי1]

כשאחרי שגמרנו את בדיקות הסאונד, עדיין מעניין ומרגש להאזין ברציפות לאורך שעות בלי לשמוע רבעי אלבומים או להקפיץ רצועות.
זה בדרך כלל בא עם בשר ודינמיות במוזיקה.

 

[נמר]

או. עכשיו מתקדמים

בשר (משקל. כן?) ודינמיות.
אני מבין שהבשר הזה אומר גם איזון טאנלי ועושר.

מה עוד?

 

[גיא]

אוקיי.
אז אני אנסה באמצעות כמה דוגמאות...

א. הייתי אצל חבר עם מערכת רצינית. ציוד כבד מאוד.
ירידה לפרטים בכל מ"מ. כמו שאני אוהב ונוהג בעצמי.
יושבים ושומעים... וואלה נשמע טוב. טוב מאוד. אתה שומע בבירור את "הצליל היקר". "צליל אודיופילי".
מערכת מאוזנת. כל הפרטים שם. הבמה טובה. (אם כי לא מושלמת, כאן גם יש לאותה "נשמה" חלק).

אבל מה... אני לא מתרגש מהסאונד. המערכת לא חודרת לי לעצמות.
אני לא מתמוגג. הלב לא זז מהקצב הקבוע.
חסר איזה טאצ'. איזה מרכיב משלים שאוסף את כל מה שאתה שומע ומכניס לך את המוזיקה ללב.
רגש. חסר רגש. עכשיו לך תסביר מה זה רגש...

ב. התנסות אצלי בבית.
התגללה אלי הזדמנות לפאוור קלאס A משובח.
אני לא בשוק להחליף את ההגברה. אין מרוצה ממני מהמנובלוקים VTL שלי.
אבל ההזדמנות באמת הייתה נדירה והמגבר באמת עניין אותי. ועם האוונגארד הרגיש אמרתי שווה בדיקה.
לקחתי הבייתה.
חיברתי וישבתי איתו כמה ימים.
אז ככה,
הוא היה שקט יותר, מהיר יותר, קצת יותר מדויק. לא מצאתי הבדלים בדינמיקה.
הבמה הייתה שונה. יותר קטנה אבל קצת יותר מסודרת.
השינוי בגודל הבמה הפריע לי, כי כשאתה עם הגברת מנורות ורמקול שופר כל מ"מ בבמה שזז אתה מרגיש את זה מקילומטר. לטוב ולרע.
לסיכום, בשכלול הסופי אותו מגבר נתן ביצוע טוב יותר,
אבל... וואלה לא הרגשתי שאני יכול לשבת 4-5 שעות ולשמוע מוזיקה. התעייפתי.
עם המנורות VTL אין לי את הבעיה הזאת. לא מעייף אותי. לא אנליטי מידי. לא שולח כל הקלטה לניתוח כירוג.
המוזיקה מוגשת לך לאוזניים עם רכות, רגש כזה. בקיצור, יש נשמה בצליל.
המיד נשמע מלטף ואוטנטי. הבמה נעימה ולא תוקפנית. סקסופון לא נשמע כמו אוניה שנכנסה לנמל.
וזה אצלי מתבטה ב"נשמה".

 

[carmi]

באופן מסורתי הנשמה משוייכת ללב ומערכת שלא מדבר ללב נחשבת ללא נשמע - היא יכולה להיות מאוד מדויקת ויש שיגדירו אותו אמיתית, אבל עם חסרה לה היכולת לרגש אז היא מוזיקה ללא נשמה

להסיר ספק אני לא מדבר על סגנון מוזיקה, אני מתכוון לאיך המערכת נשמעת.

למי חשוב שחסר כאן הסבר טכני, אז לדעתי הוא מפספס את הנקודה

 

[נמר]

לכלי במציאות יש "נשמה"?

 

[zs]

לכלי במציאות יש "נשמה"?

בבדאי .יש המשייכים למשל כינור לתלאות העם היהודי.יש בניגון שלו המון נשמה ורגש.

 

[YB-7]

הנשמה שכאן מדברים עליה, וכך אני מבין מהדברים שנכתבו כאן, אינה במערכת או במוסיקה אלא בנגיעה של הפרזנטציה כמכלול בנפשו של אותו מאזין.. הריגוש, עור הברווז, או באנגלית, BELIVEABILITY. צליל שמשכנע את המאזין באותנטיות על פרטי פרטיו עם כל הסמנים הנכונים, עד כדי כך שמאזין חש בנוח וללא הסתייגויות לספוג את המוסיקה ישר לנשמה.

 

[נמר]

אני טוען בדיוק את זה, זו הסיבה ששאלתי לגבי הכלי במציאות.
בהנתן מערכת איכותית, שקופה, מאוזנת ודינמית. המוסיקה שמתנגנת תקבע את ״הנשמה״ שלה. גם מערכת מזוויעה תרגש ברגע הנכון עם השיר הנכון.

ולכן. את עניין הנשמה יש להשאיר למוסיקה. מערכת אמורה לשחזר אותה ולא לנטוע בה את מה שעלול להיות חסר בה.

 

[moshe625]

אז נמר יש לי שאלה אליך.באם מגיע אליך פלוני,שומע/מקשיב למערכת המדוגמת שלך,
ואחר כך אומר לך:"נמר , הכל נשמע מדוייק להפליא,שקוף, אני מזהה את כל הנגנים,הבמה מעולה,אבל מה...חסרה לי פה נשמה/התרגשות/דמעות ועוד תיאורים למכביר,
אז איך תגיב לזה...? תגיד לו שהוא לא יודע לשמוע,תגיד לו שככה זה נכון,תגיד לו אני לא יודע על איזה נשמה אתה מדבר? יש דברים שקשה להסביר אותם איך הם משפיעים עלינו,בצורה שאנחנו שומעים אותם.

 

[AK1]

"עם נשמה" זה ביטוי שמנסה לתאר את הצליל כבעל תכונה של "נגיעה בנשמתו" של המאזין.
זו לא תכונה רק של הצליל או רק של המאזין, אלא של השילוב ביניהם.

זה מקביל ל"יופי".

מצד אחד, אומרים "זה יפה", כאילו היופי הוא תכונה של הדבר שאליו מתייחסים.
מצד שני, אומרים ש"יופי הוא בעיני המתבונן", כאילו היופי הוא תכונה של הצופה.

למעשה, היופי הוא תכונה של השילוב בין הצופה ל"זה".
אם אחוז גבוה מהצופים אומר שמשהו "יפה", "זה יפה" יכול להיות אפילו "קיצור דרך" ל"מוסכם על ידי רוב הצופים שזה יפה בעיניהם".

עכשיו אפשר להחליף "יופי" ב"עם נשמה", את "זה" בצליל של מערכת, ואת ה"מתבונן" ב"מאזין".

וכנראה שאין טעם להתווכח עם הרלוואנטיות של המונח, אלא לקבל אותו כצורת תיאור לגיטימית.

עמיר

 

[גיא]

מסכים בגדול עם הנאמר כאן אבל אם זאת,
אני עדיין חושב שהמושג "נשמה" ברמות הציוד שאנו מתעסקים איתם הינה תכונה ממשית לחלוטין. קיימת ונושמת בדיוק כמו דינמיקה, שקיפות, צלילות וכו' וכו'.
זה שקשה לתאר אותה במונחים טכניים ו/או הנדסיים לא הופף אותה באופן אוטומטי למשהו שאולי קיים או אולי לא קיים במערכת X.

 

[ארז_וחני]

בשבילי נשמה = ריגוש= כיף.
ארז

 

[ח_ג_י]

לכלי במציאות יש "נשמה"?
לא.

כל כלי הוא דומם. אין לו רגש.
גם הכסא שלי משמיע רעשים.

רק לנגן יש.
וגם אז, לא לכל נגן.
זה לא אומר שלאותו אדם, אין רגש.
רק שהוא לא יודע/יכול (באופן טבעי אגב), לבטא ולהוציא זאת החוצה.
משל מה הדבר דומה?
לכל אדם יש רגש. גם לאדיש. רק שאצלו זה לא יהיה ניכר.
שני אנשים מקבלים בשורה מרה. האחד בוכה השני לא.
אז, אין לו רגש? יש. רק שהוא לא 'יוצא' החוצה.

יש גיטריסט (לצורך העניין), שהוא ענק.
10 שניות, ואני לא יכול לשמוע אותו יותר.
למה? כי הוא בארד.